זמן קיבוץ

המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד

כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו

אבי דבוש, פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי משדרות, בעל עבר קיבוצי עשיר ומנכ"ל ארגון רבנים למען זכויות אדם, מאמין שהשינוי הפוליטי בישראל יבוא מהפריפריה וסבור שלקיבוצים יש תפקיד חשוב בכך. ריאיון   למרות גילו הצעיר

דור המייסדים של הקיבוץ שלנו נח את מנוחת העולמים בבית הקברות שלנו. חלק מדור הבנים הראשונים מצטרף בהדרגה גם הוא אל השורות הישרות והשוויוניות המאפיינות את מקום המנוחה האחרונה של חברי קיבוצנו. אנחנו, בני

הבעיה של ערי הפיתוח היא תעסוקתית  ולא טריטוריאלית.  הטלת האשמה במצבן של עיירות הפיתוח על המועצות האזוריות, היא פוליטיקה קטנה של הנהגה לא מוצלחת. החטא העיקרי של הקיבוצים כלפי ערי הפיתוח ויישובי העולים מצוי

בצריף רובנשטיין מחוץ לחצר המשק בעין השופט, הוקם בשנות הארבעים מפעל לייצור חומרי נפץ עבור  "ההגנה". היו במפעל שתי סכנות:  האחת – עבדו בו עם כספית רועמת,  והשנייה – פחד מהבריטים שיגלו במה עוסקים

"אני עובד בשדה כ-45 שנים ועדיין לומד כל שנה דברים חדשים. אני מנסה כל הזמן "לצאת מהקופסה" כדוגמת גידול זני מורשת וזנים עתיקים בחיטה" את יהודה ניר, חבר קיבוץ סעד  קשה לדובב לשיחה אישית.

בשנת 1920, תרפ"א, בין ראש השנה ליום כיפור, התיישבה קבוצה של 46  צעירים וצעירות מתנועת השומר הצעיר, על רכס מערבית לכנרת,  וקראה למקום ביתניה עילית. באפריל 1921 עזבו מי שנותרו מחברי הקבוצה את ההר

נתן איכר, בן תשע עשרה  שנים,  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. כתוב על המצבה בבית הקברות בכנרת אותה עיצב אריה אלוואיל הצייר, ראש  קבוצת ביתניה  עילית. את הטקסט מלווים ציורים,  ברקים

הצגת השאלה באופן שהיא מופיעה בכותרת עוסקת בסוגיה שמצויה, לכאורה, במישור הפילוסופי. עם זאת, במציאות מדובר בסוגיה שיש לה משמעות והשלכות מרחיקות לכת על דמותה ואופייה של המדינה בעשורים הבאים. מי מהשניים יגבר ומה

נדב מן, ביתמונה, הפיק אלבום ובו 600 צילומים של  דוד פרלמוטר ז"ל מכפר מנחם. המיוחד באלבום הזה הוא שהצילומים שנעשו במקור כולם בשחור לבן, עברו עיבוד חדשני והם מופיעים כולם בצבע. סוגיה לדיון –

עשר וחצי בלילה שבין ראשון לשני השבוע, חברת ניר דוד מסמסת לחברה שלה בקיבוץ  אחר:  "ברגעים אלה ממש על הבית שלי. 20 פלוס חבר'ה, שהגיעו לפני שעה עם אהלים ושק"שים, ופרצו בשער. רצו וצעקו

כשאני צופה בתמונה בה נראים צעירים מבית שאן מתרווחים בבריכת השחייה של קיבוץ ניר דוד, אני מתמלא חרדה ולא מעט גם זעם. לא רק מהדאגה שמא חברי הקבוץ שזה רכושם שעמלו למענו ימים ולילות

בישראל כ-4 מיליון דונם אדמה חקלאית בבעלות הציבור. כמחצית,  30,320 נחלות, בידי  הקיבוצים, המחצית השנייה, 32,368 נחלות, בידי המושבים. רוב המושבים הם מושבי עולים, שבהם רוב התושבים הם מזרחיים. יש  חבלי ארץ שלמים בני

בשנות ה-50 התקיים טורניר כדורסל לזכרו של יוחאי גור מאשדות יעקב, שנפטר מסיבוכי מחלת הצהבת והוא בן 15. הגביע שנמסר לקבוצה המנצחת בתום הטורניר, נמצא לאחרונה אצל אספן עתיקות והוחזר לחיק המשפחה אחרי 57

שום דבר לא הכין את מרים וריימונד ריינן, שעבדו כמכבי אש בהולנד, למה שחיכה להם בנחל עוז,  אבל הם נרתמו מיד ליישם בעוטף עזה את היידע שהביאו משם השיחה שלנו עם מרים מתקיימת כששוב

 צוות הגישור שהוקם  על מנת לפתור את המשבר ביחסי התנועה הקיבוצית ותנועות הנוער, שבראשו עומד חיים אורון (ג'ומס), וחברים בו  גיל לין המשנה למזכ"ל התנועה, ועו"ד תקווה טננבוים מהמוסד לבוררות וגישור, קיים בשבועות האחרונים

האם סרטונים שהפיץ הקיבוץ, המציגים את רמת האלימות של המפגינים, הביאו לשינוי בדעת הקהל בנוגע לפתרון הסכסוך? ההפגנות של "משחררי האסי" בשישי האחרון, מול השער ועל הגדרות של ניר דוד, היו  האלימות ביותר מאז

דני גרינבלט מדגניה א' מטפל באנשים בשיטת טיפול אינדיאנית-שמאנית  עתיקה, ובמקביל הוא דואג לבריאותו של הירדן.  לשיטתו, ההרמוניה עם הטבע היא המפתח לריפוי – ניגון אינדיאני על גדות הירדן בדירה של דני גרינבלט בדגניה

פרשת השבוע: פרשת כי תצא פרשת כי תצא   דברים כד (יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: {טו} בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו

אולי בשנה הבאה מעוז חביב, ספרו החדש של מעוז חביב, כולל 18 סיפורים קצרים, המציגים צדדים שונים, זוויות שונות, פינות שונות מחיי הקיבוץ   בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֶׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת וְנִסְפֹּר צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה

אני שוכב ער ומסרב להירדם. כבר אחרי חצות, זאת אומרת שהזדקנתי על פי השעון בעוד שנה (היום יום הולדתי).  פנסיונר עם קבלות, מתקרב בקצב של קורונה לקראת הבאות. כידוע הקורונה יש לה תכונה של

הקושי של המחאה הדמוקרטית – דני זמיר מהו הקושי שבו נתקלת המחאה הדמוקרטית? חשבתי על ניסוח קולע ששמעתי מאחת ממנהיגות המחאה הדמוקרטית: "אנחנו מגנים על הדמוקרטיה, כי היא מגנה עלינו". ואז חשבתי על הקושי

שיקולי הביטחון, עיצוב גבולות "המדינה שבדרך", ההיאחזות בקרקע הלאום וזמינות הקרקעות עמדו לפני המוסדות הלאומיים והתנועות המיישבות בבואם לקבוע את מיקומם של היישובים החדשים. שנים לאחר מכן, עת המדינה מתבססת וגבולותיה נקבעים בהסכמי שביתת