הרפת והחלב

לאחרונה נודע לי שחברינו, שמאי מדיני הגיע לגבורות, ממש גיל 80 והוא נראה במיטבו. פניתי אליו לפגישת ריאיון, לשיחה על התקופה, הענף והעשייה וכך, בימי הקורונה המדכדכים, שוחחנו ארוכות בטלפון והיה מעניין לשמוע את

הם מתגוררים ביישובים צמודי גדר, ממש צמוד  לגבול עם רצועת עזה. רפתות הגובלות רצועת עזה לעיתים קרובות, חוטפים פצמ"רים, טילים ומטעני חבלה. בשנים האחרונות, גם בלוני תבערה, שמדליקים את השדות ומרעידים את הלבבות. בכל

רפת צאלים שממוקמת בנגב המערבי, מאופיינת בתנאי אקלים מדברי, עם גשמים מועטים בחורף (150-100 מ"מ לשנה) נובמבר – מרץ. בשנים האחרונות, נטעו באזור מטעים רבים, שמושקים במי שיטפונות ובמים מושבים מאזור המרכז, מה ששינה

רפת קטיף הייתה שותפות מלאה בין היישובים קטיף ועצמונה. בעוד שצוות קטיף הלך ברגל לרפת, אנשי עצמונה נסעו בדרכים עם מבט מעמיק לצדדים ניסים דגורקר הגיע לעצמונה, עבר לעבוד ברפת המשותפת, עם הפינוי עבר

המשימה הייתה להעביר כ-450 פרות שרובן נחלבות, במנות של כ-60 פרות בכל יום כדי לאפשר להן הסתגלות הדרגתית לתנאים החדשים, ברפת חלב בשפע בבאר טוביה. ליווינו חלק מהתהליך של קליטת הפרות והחליבה הראשונה וראינו

זה עבר מהר – 15 שנה להיתנתקות ויש מכנים אותה בשמות שונים: עקירה, גירוש, פינוי… אירוע היסטורי ואף טראומטי, בתולדות עם ישראל, שיש בו גם זווית מיוחדת של חקלאות ורפת גדולה ומשותפת.החקלאות ביישובי גוש

סוף יוני, חם מאוד במזרח עמק המעיינות, שמש ישירה ויוקדת וכולנו מחפשים צל לשהות בו. הפרות רובצות מתחת למאווררים בסככות, חלקן עומדות לצינון בחצר הצינון ואלו שאוכלות באבוס זוכות גם הן, להרטבה ולצינון ישיר.

רפת מעלה גלבוע, בהובלתו של לני קפלן, הכשירה צעירים רבים לעבודת הרפת וגם לניהולה. את הפירות רואים כיום כשבוגרי הרפת מהווים עתודה ניהולית, לא רק ברפת שעל הגלבוע, אלא גם בעמק שמתחת – יהודה

בביקורים שלי ברפתות ובתאגידים המגוונים בענף, ראיתי כל הזמן את המשאיות שעליהן הכתובית "נתיבי נהלל". תהיתי של מי המשאיות ואת מי הן משרתות. במפגש עם איציק בנג'יו מ"קבוצת שאן", הוא סיפר לי שחברת ההובלה

ניהול התארגנות הרפת בעמק בית שאן מתבצע על ידי יהודה שילה משדמות מחולה, במקביל לניהול הרפת במושב שהיה שיתופי, בצפון הבקעה. בימים אלה, מעביר יהודה את ניהול הרפת לדור ההמשך ומתפנה לסכם את המאפיין

מחשבות ותובנות על גורמים שמשפיעים על איכות ויעילות צינון הפרות בקיץ   במאמר שפרסמתי לאחרונה, הצגתי נתונים מסקר שנערך לאחרונה בארץ, שמציג את השונות הרבה בין רפתות שונות בכל הקשור למספר השעות ביממה שבהן

יצרני החלב בישראל נמצאים בתקופה "לא מזהירה", שבה יש רווחיות צנועה וירידה מתמשכת ביתרה בענף. לנוכח המציאות החדשה של קורונה, ממשלה חדשה והדיונים על הסכם חדש וארוך טווח לענף, יש חשיבות גדולה להשקעת מאמצים

האיום להפעיל את מתווה האוצר לא פג גם כיום – צריך להיערך למנוע את יישומו. באם האוצר יתעקש ליישם את מתווה 2018, יש להשבית את הענף, לשפוך חלב או לשלוח לייבוש. הנזק שגורם המתווה

יישוב כפרי חייב להיות בעל צביון חקלאי אם נאבד את החקלאות, נאבד גם את ההתיישבות ריאיון עם ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר.  חודשים ספורים לאחר שסיים מערכת בחירות סוערת לראשות התנועה הקיבוצית, שבה

בתחילת יולי האחרון נכנס איציק שניידר לתפקיד החשוב בענף – מנכ"ל מועצת החלב והחליף את מיכל קראוס מקבוצת שילר, שכיהנה כשש שנים והייתה האישה  הראשונה שנבחרה לתפקיד זה. לאיציק יש היכרות עמוקה ורבה שנים

כנס סיכום כלכלי בגרנות: בתחילת החודש התקיים כנס סיכום כלכלי שנתי של משקי גרנות. בכנס השתתפו, מעבר למנהלי הרפתות, גם מנהלי גרנות ומנהיגי הענף, שנמצאים בתקופת החלפות, שבה מסכמים תקופה ופותחים עידן חדש.  

מחלות העטין ידועות במשקי החלב כבר למעלה מ-100 שנים והנה בין המחלות הגורמות לנזקים  כלכליים כבדים – למגדלים ולתעשיית החלב. מחלה זו נחשבת עדיין, כקשה לטיפול ומניעתה היא, עד היום, הטיפול המועדף, היעיל והזול

סיפור חיים מעניין וייחודי יש לוולטר וורמלי שסיים את תפקידו כמנהל הרפת בקיבוץ רשפים, בעמק המעיינות. גוי משוויץ שהתאהב בישראל ובקיבוץ, בנה את ביתו בעמק החם והקים משפחה. הבן הבכור עוז המשיך את דרכו

מרכזי המזון המושביים מהווים בית חם ותומך ברפתנים – שהם גם בעלי הממז. צמצום מספר הרפתות והתחרות העזה בשוק, מחייבים את הממזים למצוא תחומי עיסוק נוספים במרחב ההזנה. כך המצב בממז נהלל שעוזי אנגל

שיחה עם שי דולינגר על מגדלי התבואה בקיבוץ רשפים הקיבוץ עלה על הקרקע ב-48 וכבר ב-50 התחילו לבנות את שני המיכלים יחד עם מחסן השקים. ב-61 בנו את האסם הגדול והשתמשו במקביל גם בקודמים.

האסם בעין חרוד לדורותיו, היה מוסד של ממש, עם הרבה פעילות תוססת ומרגשת. הוא התחיל בשנות ה-20 של המאה הקודמת כאשר עין חרוד עלה על הקרקע ונמשך בשני הקיבוצים אחרי הפילוג בשנות ה-50.  כמרכז

קיבוץ מרחביה: כדי לשמוע קצת על תולדות האסם בקיבוץ מרחביה הוותיק, פניתי לשני האחים מן  – יורם נולד ב-1933 – 10 שנים לפני נחום. הזיכרון שלהם מדהים והם שמחו לחזור לאותן שנים נוסטלגיות, שעשו

הסילו בקיבוץ נחל עוז הוא נבנה עוד בימי האחזות הנח"ל "נחלאים א מול עזה" בשנת 1951-53 – מחסן תערובות אשר שימש אח"כ את הקיבוץ הצעיר, להכנת תערובות ללול, בתחילה לול פיטום. כמוכן, הכינו תערובות

אחסון גרעינים והכנת תערובת במושב באר טוביה: הייתי ילד בהקמת באסם בשנות ה-40 – היו בו 10-8 תאים בכל מגדל. לבאר טוביה היו עשרות אלפי דונם בנגב, שעובדו בעיקר לגידולי פלחה למיניהם. האסם היה