דעת יחיד

הוגה הדעות הגרמני ניטשה (1900-1844) כתב באחת ממסותיו: "טרגדיות אמיתיות מתרחשות בין שני צדדים, כאשר כל אחד מהם משוכנע שרק הוא צודק" (תרגום חופשי). אם ניטשה היה חי כיום, סביר להניח שהיה מתבונן על

האנשים, האידיאולוגיה והערכים שבזכותם מפלגת העבודה היא בית עבור חברי הקיבוצים  1. בגלל הערכים והאידיאולוגיה – במציאות כל כך מבולבלת כל אחת ואחד צריכים לשאול עצמם האם הם הולכים שבי אחרי פוליטיקה של זהויות

קשה להפריז בגורליות הבחירות הקרובות. נוכח מערכות הבחירות החוזרות ונשנות אמירה זו נשמעת כקלישאה אבל קצת כמו הצפרדע בסיפור המפורסם, אנחנו הולכים ומתרגלים למציאות שבסוף תהרוג אותנו ולכן צריך לעשות כל מאמץ כדי למנוע

מזה שנים רבות שאני פעיל בתחום הציבורי הפוליטי והניהולי במגזר הקיבוצי. מסקנתי היא כי מפלגת העבודה היא הבחירה המדויקת ביותר לחברי הקיבוצים  במהלכים רבים לקחתי חלק וחלק אחר אף הובלתי אבל מסקנתי ברורה, הבחירה

ניצול המשבר בחינוך כהזדמנות לבנות מערכת מתגמלת בכסף ובתנאים ולהפוך את המקצוע לאטרקטיבי. מירב צרי מציעה להפנות עודפים מעסקים לטובת הקהילה  תהליכי השינוי בקיבוצים, שהחלו לפני כ-25 שנה, באו על רקע המשבר הכלכלי והחברתי

השליחות שלקחו על עצמם הקיבוצים עדיין קיימת הייתי מעורב בהרבה מערכות בחירות, ברובן באנו לציבור באמירה: "אלו בחירות מכריעות לאופייה ודמותה של מדינת ישראל", ברוב המקרים זאת הייתה קריאה: זאב זאב.  אין ספק שהימים

הרפורמה שלא נחתמה, התפרקות הממשלה והבחירות הקרובות, מעמידים בפנינו, החקלאים, הזדמנות לשינוי כיוון וליצירת מציאות חדשה. יש להיערך נכון ובזמן לקראת הנושאים המרכזיים בתחום החקלאות וההתיישבות בישראל. לכן את השבועות הקרובים עד הבחירות יש

עמירם קופר מציע להקטין את אי השוויון הכלכלי כדי לקיים ערכים   התרת אי השוויון – הפרטת ההכנסה המשפחתית, מהווה מאפיין בסיסי בשינוי אורח החיים של "הקיבוץ הקומונלי" לאורח החיים "בקיבוץ המתחדש". לכאורה היה בשינוי

המחלקה הפוליטית בתנועה הקיבוצית עברה שינוי כדי שתהיה רלוונטית ותביא תועלת בזירה הפוליטית עבור הקיבוצים כולם. היא עובדת מצוין והשיגיה רבים. אז למה יש מי שיוצא נגדה? מדי שבוע לערך, עולה שמי בעיתון זה

בקיבוצים חיים צעירים רבים שאינם חברי קיבוץ מפני שהם עדיין לא יכולים לבנות בו בית. חשוב לאפשר להם לקחת חלק בניהול ובהובלה  התנועה הקיבוצית הוקמה לפני 110 שנה על ידי חלוצים צעירים בשנות העשרה

האופציות הגרועות והגרועות יותר להרכבת הממשלה הבאה  מי שמכיר את דעתי על נתניהו ועל הנזק החמור ששלטונו גורם לחברה הישראלית, לתרבות הישראלית, למדינת החוק, לטוהר המידות, ויראה את כותרת המאמר, יחשוב, מן הסתם, שאני

אלדד שלם מציע למרצ להתחדש ולמפלגת העבודה לחשב מסלול מחדש  מערכה גורלית  נתחיל מהסוף. מדינת ישראל נכנסת לעוד מערכה גורלית על עתידה. זו אמירה שהופכת לנדושה ובנאלית כמעט כשהיא שבה ונאמרת כל שנה, אך

פתרון "שתי המדינות" או "המדינה האחת" הן האפשרויות היחידות? אולי אפשר לחשוב על הסכם עם מדינה ירדנית-פלשתינאית, המבוסס על פשרה טריטוריאלית?  אחרי שמרצ ומפלגת העבודה היו שותפות בממשלה הראשונה מאז ועידת מדריד, שלא קיימה מו"מ

מתי איחוד מפלגות לא מניב יתרון אלקטורלי? איזו מפלגה משוכנעת שרק היא מייצגת את המצע המדיני-חברתי הטהור של השמאל? העניינים מתחממים לקראת האחד בנובמבר  חודשי ההיערכות לבחירות הקרבות מבטיחים תקופה מותחת ומרתקת. המפלגות, המועמדים

במודל של נתניהו ובני דורו האינטרס הפרטי של המנהיג גובר על כל השאר, במודל ההייטק של בנט המנהל פועל על פי טובת החברה ובעלי המניות שלה  עכשיו, משנסתיימה כהונתה הקצרה של ממשלת השינוי, מעניין

האם הבחור יעניש את הליכוד והאופוזיציה על כל הפייק ניוז? טבעי שאנו מרגישים מיאוס מהליכה לבחירות חמישיות תוך ארבע שנים. אך אין מנוס אלא לשנס מותניים, ולנצח שוב. אין מנדט להתעייף או להתייאש: הבה