בשנתיים-שלוש שנים אחרונות מתמודדים משווקי האבוקדו עם בעיית החזרות של פרי אבוקדו בשל האפרה פנימית. דר' נעם אלקן, חוקר במכון לחקר תוצרת חקלאית במרכז וולקני, ביחד עם חוקרים רבים ובתי אריזה גדולים, מאתר במעבדתו
ענף האבוקדו הישראלי ימשיך להתחזק. כניסת מגדלים חדשים לא תפגע בו אלא תחזקו עוד יותר. השווקים עוד יתחזקו, והביקושים יתמידו במגמת הגידול, עוד שנים רבות. רמי כהן נולד בקיבוץ בית זרע. אחרי הצבא נסע
מחקרי אבוקדו במרכז המחקר גילת פרופ' ארנון דג וד"ר סלעית לזר, הפועלים במרכז מחקר גילת לחקלאות על סף המדבר של מכון וולקני, ערכו מספר מחקרים בנושא אבוקדו, חלקם נמשכים וחלקם כבר הסתיימו. שוחחנו עם
המלצות למטעי עצי פרי סובטרופיים, פברואר-מרס 2021 משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שירות ההדרכה והקמצוע, אגף ענפי צומח המלצות למטעי עצי פרי נכתבו על ידי מדריכי שה"מ העוסקים בגידולים סובטרופיים:שי צעידי, דפנה זיו, ניצן סנש
הביקוש העצום לשתילי אבוקדו צעירים לנטיעה מרקיע שחקים בארץ וגם ברחבי העולם, אולם ריבוי השתילים בשיטות הנהוגות כיום אורך זמן רב, לעתים בין 10 חודשים ועד שנה וחצי! בחברת הסטרטאפ "אגרוקלצ'ר" במכון המחקר מיגל
הוא היגר למטעי האבוקדו הישראליים בשנת 2017, אחרי שעבר שנה הסגר וקיבל הכרה מהשירותים להגנת הצומח. היום נטועים בישראל כ-2400 דונם אבוקדו מזן "מלומה" – זן רשום מדרום אפריקה, דמוי האס יפיפה וטעים, אותו
יעילותו של מלח אשלגני של חומצה זרחיתית כאשר משלבים תכשיר המכיל את החומר הפעיל עם מעכב ניטריפיקציה בתנאים בהם הזנת החנקן היא בעיקר עם אמון לאו וינר / גרנות אבוקדו – דפנה זיו /
"חקלאי גרנות" קואופרטיב "גרנות" מגדלת ומשווקת האבוקדו הכי גדולה בישראל היא "חקלאי גרנות", מקואופרטיב "גרנות" – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ המהווה את התשלובת החקלאית-תעשייתית הגדולה בישראל. ברשות "חקלאי גרנות" בית האריזה הגדול בישראל
היעד של מחקר זה היה לבחון את הכדאיות של ריסוסי פריחה כנגד בוטריוספריה ולפתח גישה מיטבית ליישומם. המסקנה הסופית שלנו היא שכדאי ליישם שני ריסוסים בזמן הפריחה דני שטיינברג ורן שולחני המחלקה לפתולוגיה של
שורה ארוכה של שותפים בהובלת ד"ר ורד ירחימוביץ, ממכון וולקני וד"ר ליאור רובינוביץ', ממו"פ צפון, לקחו חלק בתוכנת השבחת האבוקדו, שהתנהלה במשך עשור שלם, כהמשכה של תוכנית ההשבחה הקודמת, שניהלו פרופ' אורי לביא וד"ר
שולחן האבוקדו במועצת הצמחים ראובן דור הוא יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים. דור נולד בקיבוץ הזורע ובשנת 1974 עבר למושב רמות שמצפון לכנרת, בו הוא מגדל ביחד עם בנו מטעי אבוקדו, מנגו וזיתים.
המאמר – סיכום שנה נוספת לניסיון שפורסם ב"אבוקדו שיא" מרץ 2021. רקע לביוסטימיולנטים כממריצי גידול תזכורת קצרה ליתרונות הדישון בביוסטימולנטים. בעשור האחרון מתרחב השימוש בביוסטימיולנטים כתוספים לדישון לצורך השגת יבול גבוה יותר ובאיכות גבוהה יותר.
רודולף האס, מגלה זן האבוקדו הכי מבוקש בעולם לא היה נאצי, הוא לא היה חקלאי וגם לא בוטנאי. רודולף האס ניסה מזלו בעבודות מזדמנות, עבד כמחלק דואר וב-1925, לאחר שקרא מאמר הממחיש עץ אבוקדו
חנה ומוטי סנדר היו בעלי משתלה גדולה ביישוב הדתי גני-טל בגוש קטיף . לאחר הפינוי הם התמקמו במושב גני טל החדש והמשיכו לעסוק בחקלאות, הפעם בגידול מיוחד: המורינגה. בריאיון לעדינה בר-אל הם מספרים על
במכתב כותב ראש המועצה שער הנגב, אופיר ליבשטיין: "אנו חוששים ומתריעים כי הפגיעה האנושה הצפויה בענפים אלו תביא לנטישת ענפים אלו על ידי החקלאים על רקע חוסר כדאיות כלכלית" על רקע הרפורמה הצפוי בחקלאות
שר החקלאות עודד פורר הודיע כי השיח עם ההנהגה החקלאית מוצה וספג מתקפות מחברי הקואליציה, חברי השדולה החקלאית בכנסת וראשי ההנהגה החקלאית: "מה שלא יהיה בהסכמה – לא יהיה" הדברים נאמרו בשבוע שעבר (3.2)
טען שר החקלאות, עודד פורר, בוועדת הכלכלה. היו"ר, מיכאל ביטון, שב וקרא להביא אותה בהסכמה. ביטון: "כשעושים רפורמה הדבר צריך להיות מגובה בתקציב, הדבר לא בא לידי ביטוי מניתוח תקציב המשרד" ועדת הכלכלה של
"פסילת ההדר האסייתית" הוא נגע הגורם למחלת הגרינינג, מחלה בהדרים, שנחשבת למחלה המסוכנת ביותר בעולם בהדרים. הנגע אותר ב-750 דונם פרדסי עמק חפר, ועתה מפקחי המשרד יוצאים נגדו למלחמה בכדי למגרו מהמדינה פסילת ההדר
בשלושת השבועות הראשונים לייצוא פרי "אורי" לשווקים בצרפת,ישראל פודה מחירי שיא באירו. שלושה עשר עד עשרים אחוזים גבוהים מאלה של העונה שעברה. פרי בגודל של 75 מ"מ באיכות טובה נמכר בתקופה הנזכרת ב-2,4 אירו
בעשור האחרון נרשמה ירידה של 50% בפשיעה החקלאית, עליה של 50% במספר כתבי האישום שהוגשו ועליה של 62% במספר המעצרים מנתוני משטרה עולה כי בעוד מספרם של החשודים היהודים בפשיעה החקלאית במהלך 2021 עמד על 96
ד"ר עדי יונס-לוי – המכללה האקדמית תל-חי וחוקרת מו"פ בצמח תערובות; ד"ר ליאורה שאלתיאל-הרפז מו"פ צפון מיגל; ד"ר יצחק ג'אן-גאק מרטינז וד"ר עופר דנאי – חוקרי מו"פ צפון מיגל עיבוד פסולת צמחית חקלאית –
באזור צפון-מערב הנגב מגדלים כ-2000 דונם פלפל לשוק המקומי, במהלך השנה כולה, כאשר כ- 1700 דונם מהם מכוונים להנבה בתקופת הקיץ (מאי-נובמבר), כלומר שתילות ינואר עד יוני. שטחים אלו מספקים כ-60% מהצריכה לשוק המקומי
מרי דפני ילין1, און רבינוביץ'1, רן חובב2, וניבה שקד1 1 – מו"פ צפון, מיגל, 2 – מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני הפחתת נזקי קשיון רולפסי – מבוא ותאור הבעיה מחלת העובש הלבן נגרמת על