כתבה

בצריף רובנשטיין מחוץ לחצר המשק בעין השופט, הוקם בשנות הארבעים מפעל לייצור חומרי נפץ עבור  "ההגנה". היו במפעל שתי סכנות:  האחת – עבדו בו עם כספית רועמת,  והשנייה – פחד מהבריטים שיגלו במה עוסקים

"אני עובד בשדה כ-45 שנים ועדיין לומד כל שנה דברים חדשים. אני מנסה כל הזמן "לצאת מהקופסה" כדוגמת גידול זני מורשת וזנים עתיקים בחיטה" את יהודה ניר, חבר קיבוץ סעד  קשה לדובב לשיחה אישית.

בשנת 1920, תרפ"א, בין ראש השנה ליום כיפור, התיישבה קבוצה של 46  צעירים וצעירות מתנועת השומר הצעיר, על רכס מערבית לכנרת,  וקראה למקום ביתניה עילית. באפריל 1921 עזבו מי שנותרו מחברי הקבוצה את ההר

נתן איכר, בן תשע עשרה  שנים,  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. כתוב על המצבה בבית הקברות בכנרת אותה עיצב אריה אלוואיל הצייר, ראש  קבוצת ביתניה  עילית. את הטקסט מלווים ציורים,  ברקים

נדב מן, ביתמונה, הפיק אלבום ובו 600 צילומים של  דוד פרלמוטר ז"ל מכפר מנחם. המיוחד באלבום הזה הוא שהצילומים שנעשו במקור כולם בשחור לבן, עברו עיבוד חדשני והם מופיעים כולם בצבע. סוגיה לדיון –

בשנות ה-50 התקיים טורניר כדורסל לזכרו של יוחאי גור מאשדות יעקב, שנפטר מסיבוכי מחלת הצהבת והוא בן 15. הגביע שנמסר לקבוצה המנצחת בתום הטורניר, נמצא לאחרונה אצל אספן עתיקות והוחזר לחיק המשפחה אחרי 57

שום דבר לא הכין את מרים וריימונד ריינן, שעבדו כמכבי אש בהולנד, למה שחיכה להם בנחל עוז,  אבל הם נרתמו מיד ליישם בעוטף עזה את היידע שהביאו משם השיחה שלנו עם מרים מתקיימת כששוב

דני גרינבלט מדגניה א' מטפל באנשים בשיטת טיפול אינדיאנית-שמאנית  עתיקה, ובמקביל הוא דואג לבריאותו של הירדן.  לשיטתו, ההרמוניה עם הטבע היא המפתח לריפוי – ניגון אינדיאני על גדות הירדן בדירה של דני גרינבלט בדגניה

אני שוכב ער ומסרב להירדם. כבר אחרי חצות, זאת אומרת שהזדקנתי על פי השעון בעוד שנה (היום יום הולדתי).  פנסיונר עם קבלות, מתקרב בקצב של קורונה לקראת הבאות. כידוע הקורונה יש לה תכונה של

תנועת הבוגרים של השומר הצעיר, המפעילה את המרכזים לצדק חברתי, פתחה במבצע גיוס המונים לתמיכה בפעילות המרכזים. המרכזים לצדק חברתי קמו בינואר 2016 בשיאו של המאבק על מתווה הגז, ומטרתם לקדם צדק חברתי ושוויון

עוזי גלז, בן קיבוץ מגידו, מגיע להפגנות בבלפור מסיבות אידיאולוגיות פוליטיות, אבל בעיקר בשביל לצלם. זה אולי המקום הכי טוב בעולם לצלם סיטואציות, הוא אומר,  והוא אוהב צילום טבעי, כשאנשים לא מרגישים שמצלמים אותם.

קשיים רבים נערמו בפני החלוצים בהגיעם לארץ לבנות ולהבנות בה. מלבד עבודה קשה, שמש  יוקדת, היו גם מחלוקות , פילוגים ואף לעתים עייפות וייאוש שאחזו במחנה.   הדבק שחיבר וגישר על כל אלה היה ריקוד

מכל חברי כנרת מצאה הקורונה להתאנות דווקא לה. יעל צור, דור שלישי של הקבוצה הוותיקה הזאת וממוביליה, מן הסתם כדי להוכיח שגם סלעים נשברים, כפי שכתבה פעם דליה רביקוביץ'. יומן מחלה יעל צור: ביום

בתי הבוץ במרחביה, שנבנו בשנים הראשונות של הקיבוץ,  מתבססים על שלד מקורות עץ, שעליו נבנו הקירות מפסי עץ דקים אופקיים שיצרו תבנית. עליהם נמתחה רשת מתכת, ולתוך תבנית זו הונחו בצפיפות אבנים שהתלכדו באמצעות

אורה ערמוני נוגעת בספר שיריו החדש של דודו פלמה, "כשהגענו מן הים", ופותחת בפנינו צוהר גם לאישיותו של הכותב, שהוא לא רק משורר, אלא גם אמן רבגוני ואדם   הבה נפתח את ספר השירים

פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה

לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר

הקורונה תפסה את חיים קוזניץ כשהוא בשיא ההכנות לקראת עונת טיולי הקיץ. קוזניץ תושב ההרחבה בקיבוץ זיקים, הוא מדריך טיולים בחו"ל מהידועים בארץ, בעל פינה קבועה של סיפורים בגל"צ בתוכנית של שמעון פרנס שמשודרת

אחרי השחרור, ב-1958, חזרו אנשי השייטת כל אחד לקיבוצו והחלו בשירות מילואים. ב-63' הם הקימו את יחידה 707 כיחידת צלילה הגנתית, ואחרי מלחמת ששת הימים עשו מילואים בשארם א-שייח, מילואים שהם זוכרים עד היום

זאב ארצי, בית זרע,  יהיה בספטמבר הקרוב בן  83,  והוא  עולה בוקר בוקר  למקום עבודתו  בכרם היין ברמת סירין, רכוב  על  ג'יפ  בן 30, שעשה כבר יותר ממיליון קילומטר. בתו, שרון,  היא  האמא של

בשנת ה-90 להולדתה של נעמי שמר, זכה בית סביה והוריה למתיחת פנים, ומתקיימות בו הדרכות לשימור מורשתה נעמי שמר נולדה ב-13.7.1930 על הגבעה בקבוצת כנרת להוריה רבקה (לבית שפרירי) ומאיר ספיר. אילו חייתה בינינו,

זהו סיפורו של שוקה שפירא מקיבוץ עינת, לוחם שייטת, 'המגנט והדבק' של חבורה מיוחדת במינה של בני קיבוצים, שהתגייסו לשייטת באמצע שנות ה-50 ומאז לא נפרדו. "שוקה היה המנטור, המחליט, הקובע, המתכנן, השופט והמפשר

יעקב גורמן (47), החליט לעשות מעשה מחאה יוצא דופן, וביום ראשון לפני שבועיים, החל לצעוד בשולי הכבישים מקיבוצו כפר רופין עד לירושלים. הוא ציפה שייתקל בדרך בעוינות רבה, אבל לא זה מה שקרה –

הקיבוץ כל כך זיהה את הלחמניות עם יום רביעי, עד שפעם אחת, העברתם ליום שלישי, שיבשה להרבה אנשים את היומן ואת לוח הזמנים בעוד בכל מקום נקבעו ימי השבוע לפי לוח השנה, בראש הנקרה,