בדרך להוצאת היתר בנייה, נבדקת גם החבות בתשלום היטל השבחה, ככל שהוא חל על הנכס המסוים. ככל שחל היטל השבחה, יידרש מבקש ההיתר בתשלום ההיטל כתנאי לקבלת ההיתר. בפסיקה תקדימית-בחודש פברואר 2020, בעניינו של
'נוהל השיוך' שאישרה אסיפת החברים באחד הקיבוצים קבע, בין השאר, את העיקרון הבא: "שיוך דירה יתבצע, ככל הניתן, בדירת המגורים הנוכחית של החבר". הנוהל הכיר במצבים בהם לא מתקיימת אפשרות זו, כמו במקרה בו
השימוש המותר בנכס מקרקעין נקבע לפי תכנית המתאר או היתר הבנייה שניתן לגביו. חוק התכנון והבנייה קובע כי "שימוש במקרקעין הטעון היתר, שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית"
שתי אגודות שיתופיות ('המדגרה' ו'המשתלה') מקיבוץ בית העמק, הואשמו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהעסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד לחוק "עובדים זרים". גם שני 'המנהלים הפעילים' של שתי האגודות הללו – הואשמו בעבירה
סדקים שהתגלו בבתים שנבנו בהרחבה של קיבוץ גבת, הוליכו בעלים של שניים מהם ("התובעים") לבית המשפט בתביעה לפיצוי כספי כנגד שורה של נתבעים: החברה המנהלת, הקבלן הבונה, מתכנן שלד הבתים, מפקחי הבנייה ויועץ הקרקע
פסק דין של השופט עאטף עיילבוני, מבית המשפט המחוזי בנצרת, שניתן בימים אלה, קבע כי "הליכי חדלות הפירעון נגד הקיבוץ הסתיימו, לאחר שהסדר הנושים יושם וקוים על ידי הקיבוץ". כך בשתי שורות הגיע גם
"המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים" נאמר במסכת אבות (זה שמביישים אותו, פניו משנים צבעם. הוא מחוויר, והדם אוזל מהם, אומרים הפרשנים). "חוק לשון הרע" אוסר פרסום שיש בו השפלה של אדם בעיני
בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את המדינה ועמותה שמסדירה מסגרות אימוץ, לשלם פיצוי של 250,000 שקלים לזוג הורים, חברי קיבוץ (לשעבר), שביקשו לאמץ ילדה, במטרה אלטרואיסטית, אך בהמשך התברר שהוצג בפניהם מצג שווא
חבר קיבוץ ציווה את רכושו לבת זוגתו. הוא ערך שתי צוואות דומות וחתם עליהן בפני עדים. הראשונה, מספר שבועות לפני פטירתו. האחרונה, ימים ספורים לפני פטירתו. צוואה מאוחרת מבטלת את הקודמת. לאחר שהלך לעולמו,
קבלן גד"ש ביצע עבור קיבוץ נען, באמצעות מקצרה, עבודות קציר שלף שנותר לאחר קציר החיטה בשדות הקיבוץ. בעת עבודת המקצרה נוצרים גיצים כתוצאה מפגיעת חלקי המקצרה באבנים שמצויות בשדה. כדי למנוע התפתחות שריפה, פעל
קיבוץ, ככל בעלים של מקרקעין, אחראי להבטיח שסיכונים חבויים בקרקע לא יביאו לפגיעה בחיי אדם, פסק בית משפט השלום בתל אביב, בתביעה שהגיש קיבוץ ב'עוטף", כנגד מי ששימש ממונה הבטיחות בקיבוץ. צעירה בת 15
שאלה: עזבתי את הקיבוץ בשנות התשעים המוקדמות. הקיבוץ היה במצב כלכלי מסובך. לא קיבלתי דמי עזיבה וגם לא את הזכויות הפנסיוניות שלי. אומרים לי שאיני זכאי כיום לקבל דבר כי זכות התביעה שלי מהקיבוץ
היכולה חברה מסחרית אחת למכור מוצרים זהים לאלה שחברה אחרת מוכרת? לכאורה, התשובה חיובית. ואולם, מה הדין אם המוצרים של החברה הראשונה מוּגַנִּים באמצעות מדגמים רשומים? "רדיוס" האגודה השיתופית מעין חרוד מאוחד (המוחזקת בבעלות
אגודה שיתופית, וקיבוץ בכלל זה, רשאים לקבוע בתקנון הוראות בדבר מתכונת "ישוב סכסוכים" בין החבר לאגודה וגם בין החברים לבין עצמם. האגודה יכולה לקבוע מנגנון ליישוב סכסוכים בין באמצעות רשם האגודות השיתופיות ובין באופן
רוב דוחות התעבורה הם מסוג "ברירת משפט". מי שמקבל דוח שכזה יכול לבחור אם לשלם את סכום הקנס או לבקש לבטל את הקנס, או להגיש בקשה להישפט בתוך 90 ימים. לפי החוק, אם הרכב
תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות מעמדו של חבר קיבוץ העובד בענף המטעים של הקיבוץ, הגם שזה מתנהל במסגרת תאגיד נפרד בבעלות הקיבוץ, הוא כמו של חבר קיבוץ העובד בקיבוץ עצמו. כך פסק, השופט שאהר אטרש
כשלושה מיליוני שקלים תבעה מנהלת חשבונות שהועסקה באגודה השיתופית "בית הספר המשותף בשדה אליהו", שהוקמה בידי הקיבוצים שלוחות, שדה אליהו, עין הנצי"ב וטירת צבי. האגודה הפסיקה את פעילותה וניהול בית הספר עבר למועצה האזורית
היש לחייב קיבוץ, שהגיש תביעה, להפקיד ערובה כספית מחשש שלא יוכל לשלם לנתבע את הוצאות המשפט, במקרה בו יפסיד הקיבוץ בתביעה? השופטת רביע ג'באלי, בנסיבות המקרה של הקיבוץ שלגביו היא פסקה, השיבה בחיוב.
קיבוץ יכול למנוע מחבר שאינו מפריש לפנסיה קבלת רווחים כאשר הקיבוץ המתחדש מחייב את חבריו להפריש כספים לפנסיה באופן עצמאי, והקיבוץ מוודא זאת, הוא רשאי לחלק רווחים, ואינו חייב לייחד מקורות לאספקת צרכי החברים
זוג חברים יצא אצלנו בקיבוץ (המתחדש) ל"שנת חופש", לפני כשנתיים. לא ידוע אימתי ישובו. הבית שלהם עומד ריק. הם 'מתעקשים' להצביע באסיפות (קלפי דיגיטלית), והמזכירות אינה עושה דבר בעניין. מה המשמעות של 'שנת חופש'
בקיבוץ שיתופי, כאשר הילדים הקטינים נמצאים "במשמורת משותפת" של הוריהם שהתגרשו, ושני ההורים נהנים מתקציבים דומים, ומקבלים "תקציבי ילדים" זהים – אין הצדקה לחייב את האב בתשלום מזונות לילדיו הקטינים. כך פסקה השופטת יפעת
עוזרת רשם האגודות: "מנגנון האיזון" הוא הדרך לגשר על הפערים לפי תקנות האגודות השיתופיות – "שיוך דירות בקיבוץ יתבצע לפי קריטריונים שוויוניים, תוך התחשבות בוותק החבר, והכל כפי שייקבע בתקנון". בדרך כלל, הקיבוץ משייך
זכויות גרוש או פרוד בקיבוץ: לאחרונה הבאנו (גיליון 8/4/2921) את עמדת רשות מקרקעי ישראל בשאלה אם יכולים חברי קיבוץ שהתגרשו או נפרדו מבן זוגם ויצאו מהבית לשייך לעצמם מגרש מגורים נוסף בקיבוץ (מעבר לבית
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את בקשותיהן של קבוצת כנרת ו"מחצבות כנרת", באמצעות עו"ד יהודה טוניק, להמשיך בהפעלת המחצבה בפוריה. לטענת כנרת הם קיבלו בעבר היתר להמשיך לחצוב במחצבה לתקופה מוגבלת עד תום עתודות
