הדס דניאלי-ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, נפגשה עם תמר זנדברג, השרה לאיכות הסביבה, כדי להבין איך הקיבוצים יכולים לתרום לשיפור איכות הסביבה ולמניעת ההתחממות הגלובאלית מחזור ואנרגיה סולרית בעקבות ההחלטה להעלות על סדר היום
אחרי שנים של התמודדות עם מפגעי פסולת חקלאית חמורים, המועצה האזורית אשכול, מקדמת הקמת מתקן חדשני לייצור חשמל מהגזם החקלאי שבתחומה, בדגש על גזם חממות. המועצה, יחד עם יו"ר מושב אוהד, רונן כהן שהרים את הכפפה וחברת "אנרטי אינטרנשיונל" חתמו על הסכם להקמת
בקיבוץ יזרעאל מחפשים דרכים משפטיות וכספיות לסייע לגבע להתמודד מול תביעת הענק בנושא הטורבינות. גבע: המגעים טרם הבשילו לכלל מעשים תביעת הענק בנושא הטורבינות חבר מרכזי בקיבוץ יזרעאל, מהקיבוצים העשירים בתנועה, מסר כי הנהלת הקיבוץ
מערכות סולאריות על מצופים תוצרת כחול לבן הותקנו לראשונה בישראל בבריכות הדגים של קיבוץ עין הנצי"ב. מדובר בשמונה מערכות סולאריות צפות על גבי מצופים חדשים שפיתחה חברת פלציב שבבעלות עין הנצי"ב. עד כה יובאו מצופים מסוג זה מסין. הפרויקט שהושלם לאחרונה בהשקעה של כ-23 מיליון ש"ח, כולל 15 מערכות שהוצבו על גגות מבני המשק, ברפתות ובלולים.
המאבק להצלת הנוכחות האנושית על פני כדור הארץ מתמקד במובן מאליו אך אין די בכך משבר האקלים דורש פתרון צמצום הפעילויות הגורמות לפליטת גזי חממה, הפחתת כמויות האשפה, הצלת היערות ועוד הם מעשים נכונים וחשובים אך המאבק יכשל אם
בדצמבר 2018, לאחר דיון בתוכניות להקמת טורבינות רוח בשדות הקיבוצים חפציבה ובית אלפא, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז צפון על "הפקדת התוכניות" (הליך סטטוטורי שמאפשר לציבור להתנגד לתוכניות חדשות ולהציע לשנות אותן). המשרד לאיכות הסביבה תמך בתוכניות, בתנאי שייושם בהן משטר הפעלה וניטור מרגע הפעלת הטורבינות,
בדבריו בכנס הנהגות הקיבוצים התייחס מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב (ינקי) קוינט למצוקת הדיור ואמר שהפתרון נמצא בהגדלת היצע הקרקע ובפיתוח התשתיות בפריפריה. עו"ד ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, פתח את דבריו בכנס הנהגות הקיבוצים
אחת מחברות האנרגיה הסולארית הצומחות בקצב מדהים בישראל היא חברת KST Technology Ltd, המתמחה בפתרונות אנרגיה סולארית לגגות מסחרים וביתיים, יעוץ, פתרונות מימון, ליווי מול רשויות והתקנת מערכות ועוד. שוחחנו עם איליה קפלון, מנכ"ל
למרות כל המשותף ביניהם, החוויה היהודית של יהודי ישראל שונה במידה רבה מן החוויה היהודית של יהודי התפוצות. לא תמיד קיימת זהות בין תחומי העניין והאינטרסים של שתי הקבוצות, ויש ביניהן לעיתים מחלוקות, גם
הקשר האמיץ עם הקיבוצים והמושבים, הדי אן איי היזמי, האמינות וההתמדה עזרו לבסס את מעמדה של דוראל כחברה המובילה בישראל בתחום האנרגיה המתחדשת. כעת, עם מאות שותפים בישראל ופרויקטיים ענקיים מעבר לים, החברה ממשיכה
בשלב ראשון תתקין "שיראל סולאר" מתקנים פוטו-וולטאיים על גגות של 12 תחנות דלק "סד"ש", בהיקף של כ-2 מיליון שקל. החברה הוותיקה בשוק נכנסת בימים אלה לתחום הדו-שימוש ותתקין פאנלים סולאריים על גגות חממות ומבנים
בריאיון מיוחד מסביר יו"ר סולגרין את הצעת הערך ללקוחות, מרחיב על הפעילות בחו"ל ומדגיש את שיתוף הפעולה עם הקיבוצים והמושבים. על הדרך הוא מותח ביקורת על הרגולציה המקומית וקורא לממשלה לתאם בין הגופים השונים
"בראיה קדימה ברור שלא די לקבוע יעדים לשנת 2030. אם הרגולציה תמשיך לפעול במתווה הנוכחי, נמצא את עצמנו שוב שנת 2030 במצב של אי-עמידה ביעדים. הרגולטורים במדינות האיחוד האירופאי קבעו כי תנאי הכרחי לשילוב
משרדי האנרגיה והחקלאות קוראים ליזמים, חקלאים וחוקרים להגיש בקשות להקמת פיילוטים, שיאפשרו מחקר על דו שימוש בקרקעות חקלאיות – הן לייצור אנרגיה והן לייצור חקלאי. מה שחשוב בפרויקטים משותפים כאלו הוא האם המחקר שעתיד
פרופ' יעל פרג רשתות תקשורת מבוזרות שלא תלויות בגורם מנהל מרכזי הופכות לנפוצות יותר ויותר (שירותי ענן, בלוקצ'יין), והן מאפשרות קבלת שירותים בצורה יעילה ויציבה בהרבה. אך האם רשתות אחרות יצליחו להדביק את הפער?
עוד ועוד משקיעים מבינים בשנים האחרונות שהשקעה באנרגיות ירוקות ובקיימות לא רק עושה טוב לסביבה, אלא גם לחשבון הבנק. אז מיהם 15 המיליארדרים הסביבתיים העשירים בעולם? אומרים שכל משבר הוא גם הזדמנות, ואם להיות
יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה לשלב היישום. חברת "אלומיי אגירה שאובה" חתמה בפברואר השנה הסכם עם חברת אלקטרה בע"מ להקמת פרויקט אגירה שאובה בצוק
חברת האנרגיה המתחדשת של הקיבוצים, משק אנרגיה חנכה (22.03.) את השדה הסולארי הגדול ביותר בצפון הארץ בשטח של קיבוץ כפר בלום. השדה, אשר נבנה בהשקעה של כ-36 מיליון ₪, על גבי בריכת דגים שאינה
חברת בליליוס אנרגיה (BLEnergy) מקבוצת בליליוס מסמנת אבן דרך בשוק האנרגיה בישראל עם סיום התקנת מערכת האגירה המבוססת על הטכנולוגיה של חברת CATL וחברת Powin, בפרויקט אגירת האנרגיה של נופר אנרגיה בקיבוץ ניר יצחק
פיתוח רשת ההולכה הוא אחד האתגרים המרכזיים של ישראל לקראת עמידה ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת בשנת 2030 . בשנים האחרונות התבססה טכנולוגיית האגירה בסוללות ומתרחשת ירידה מואצת של מחירי האגירה. אגירת אנרגיה סולארית
בנוסף להקמה המקובלת של שדות סולאריים המחליפים חקלאות, הולכת וגוברת מגמת השילוב בין חקלאות לייצור חשמל סולארי. זוהי מגמה שיש בה פוטנציאל רב לקידום אנרגיה סולארית על שטחים נרחבים תוך חיזוק החקלאות הישראלית. שתי
רמת הגולן נקבעה כאזור בעל פוטנציאל להפקת חשמל מאנרגיית רוח, אך לעת עתה הפרויקטים מוקמים בעצלתיים, בעיקר בשל התנגדויות של תושבים, שאף הם חלוקים בדעותיהם לגבי חיוניות פרויקטי הרוח * מיקי נירון שוחח עם
