זמן קיבוץ

ההבנה כי מלחמת "חרבות ברזל" תארך זמן וכי לא ניתן לחזור בשלב זה לקיבוצם, אם בשל הרס וחורבן הבתים ואם בשל אובדן האמון והביטחון, הביאו את חברי קיבוצי הנגב המערבי לדון בשאלה היכן הם

מצפון עד דרום הודלקו בשבת האחרונה פנסים וקהילות שרו יחד "התקווה" במיזם למחויבות להחזרת החטופים  קהילות רבות ברחבי הארץ, מצפון עד דרום, בקיבוצים, ערים ובמלונות המפונים, הדליקו את הפנסים בניידים ושרו "התקווה" יחד בשבת

עשרות מתנדבים מכל הארץ הגיעו למשקים בצפון, בדרום וגם במרכז לסייע בקטיף   עשרות מתנדבים ומתנדבות מכל הארץ, מבני נוער ועד בני הגיל השלישי, הצפינו עד הגליל העליון, הדרימו ליישובי הנגב המערבי, בתיאום עם גורמי

תמיד נעמוד כקהילה לעזור ולתמוך. במיוחד ברגעים הקשים  אותה שבת בבוקר לפני קצת יותר מחודש שינתה את המציאות שלנו ברגע. פרץ של רוע ואכזריות שטף את הארץ. אחינו הקיבוצניקים מהדרום חטפו בכל הכוח. ואנחנו

אורחים שיושבים שבעה בחדרים ומספרה לכלבים בלובי. אין שום דבר נורמלי בתפקוד של מלון "ליאונרדו פלאזה" בים המלח בימים אלה. רוחמה אזולאי-רוזנברג, מנכ"לית המלון, עושה הכול כדי שאנשי כיסופים השוהים במקום ירגישו שהם במרחב

רולאן סולטן הכיר כל דבר בחולית, חיים כצמן התלונן על כך שאבי קורין מחנה את הרכב שלו על דרך שעלולה לפגוע בעצים החדשים שנטעו. יואב בוקעי, מנהל הקהילה שאיבדה 13 חברים, נפרד בכאב  *תמונה

התנועה הקיבוצית צריכה להתייצב בגאון ולפנות לחברי הקיבוצים של העוטף ולהגיד להם "חברים יקרים, מי מכם שלא יהיה מעוניין לכונן מחדש את ביתו בעוטף, אנחנו נעזור לו. נעזור לו לבנות בית במקום אחר"  אני

כי את נפשי עדיין אינני יודע, אבל חשבון כלשהו דוחק בי להיעשות. צורך נפשי להתחיל לאסוף את קרעי המפה ולנסות להרכיב מהם דרך  בטלוויזיה ובעיתון ההלם הראשוני המלווה בתיאורי הזוועות מתחיל לפנות מקום לניתוחים

אצל מי ניתן למצוא רוע ומי ניחן בטוב לב אינסטנקטיבי? ומה הקשר לאלוהים? הדי בן עמר מנסה למצוא היגיון בעולם לא הגיוני  בשלהי המאה השמינית לספירה יצאו שבטים נורמנים וצפון-גרמאנים מסקנדינביה למסעות ימיים אל

החרדים צריכים להיות חלק אינטגרלי מצה"ל, נתניהו צריך לקחת אחריות ולהתפטר במהלך המלחמה, ולא צריך לזלזל בהפגנות במגידו. תובנות בעקבות ה-7 באוקטובר  יום שבת ה -7 באוקטובר מוקדם בבוקר, אני צמוד לרדיו, שומע כיצד

המלחמה הפכה חברים בעמותת הביטחוניסטים למרואיינים מבוקשים, מעל כולם – אליהו יוסיאן * שמעון ריקלין ממשיך להשמיץ את הקיבוצים  ככה מתנהלים במזרח התיכון  המהלומה הקשה שספגנו ב-7 באוקטובר, הזיזה הצידה את הקולות המתונים והקפיצה

הקרן תתמוך ברפתות שנפגעו בישובים: ניר עוז וניר עם, ניר יצחק וסופה, נחל עוז, כיסופים, עין השלושה, עלומים, יד מרדכי וברור חיל, סעד, גבים ומושב יכיני  דירקטוריון תנובה אישר הקמת קרן לתמיכה ברפתות העוטף

ציפה רובין, בת 80 פלוס מניר עוז, שניצלה מהתופת בזכות נכדתה ובעלה מספרת על רגעי האימה  עדותה של ציפה רובין מקיבוץ ניר עוז:  "ישנו, זה היה יום שבת בבוקר, חג כמובן. ישנו אצלנו הנכדה

אירועי ה-7 באוקטובר מוכיחים שאין לנו את המותרות להרפות מהמתח, ההתגייסות, הסולידריות והכוננות. מחשבות ותובנות ליום שאחרי  "מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, היא נס חד-פעמי שלא יחזור, ולכן אסור לנו לאבד אותו בשום פנים

ביוני 1974 חדרו מחבלים לקיבוץ שמיר. הם רצחו שתי חברות קיבוץ ומתנדבת. עוזי צור ויעקב מור ניהלו מולם קרב עליו קיבלו צל"ש   הקיבוץ הראשון מאז מלחמת השחרור שנלחם במחבלים שחדרו לתוכו היה שמיר. זה

לאחר האסון הנורא של ה-7 באוקטובר 2023 אין אפשרות להימנע מחזרה לדיון תשתיתי על מה שקרה לנו מאז מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים ב-1967 היא קו פרשת המים בתולדות מדינת ישראל. 19 שנים

"כשהמחבלים הגיעו לקיבוץ כיתת הכוננות כבר עמדה מוכנה. רואים סוואנה צה"לית נפתחת, כפי שהיה צפוי שיגיע במקרה כזה צבא. יוצא ממנה לוחם ורק כשהרים את ה-אר-פי-ג'י הבנו שאלו לא חיילים, אלא מחבלים" מספר שחר

הבית של הדי בן עמר נמצא 50 מטר מגדר היישוב ו-500 מטר מטול כרם. לא פלא שבגלגול הבא הוא רוצה להיות חתול הולנדי  האיש עם הצמיג  ראיתי שהצמיג בחוסר שקט – אולי מרגיש את

מתחמי חינוך, מרכז לוגיסטי, מתווה סיוע מהבנקים וגיוס מתנדבים לחקלאות הם רק חלק הדברים בהם עוסק מערך החירום התנועתי  מערך החירום של התנועה הקיבוצית פועל ברצף מאז התבררו ממדי ותוצאות ההתקפה הנאצית של חמאס

כמעט בכל מקרה שהחטופים חזרו חיים, זה הסתיים במשא ומתן בו הוחזרו מחבלים חיים  היסטוריה קצרה על האירועים בהם נחטפו ישראלים (הנתונים לקוחים ממידע שהתפרסם לציבור בגוגל ובוויקיפדיה):  באולימפיאדת מינכן (יולי 72) נחטפו 11