סוכת שלומית הנופלת* חקלאים וחלכאים* דיווחי תנועה, הממתיק הרשמי* השפים כגיבורי הדור* נשירת עלי הבצק* וגם: יש לנו מלך 1. רשמת: שלומית עסוקה היום שלומית כה עסוקה אינה בונה סוכה כי היא בסידורים היום
באספה התברר לחברים שהנקלטים החדשים הקימו קבוצת רכישה שתעסיק אותם כשכירים במפעל שקנו מהקיבוץ בשנת 2009 הגיעו ארז תרדימון ובני משפחתו לקליטה בקיבוץ רזי הגליל. המשפחה – בת הזוג סלעית, הילדים אמיץ ואציל והכלבה
בפרק זמן קצר הודיעו שלושת המנהלים החיצוניים של חניתה – היו"ר, מנהלת הקהילה ומנהל העסקים – על פרישה מתפקידיהם. ועד ההנהלה: אין קשר בין המקרים "משהו לא טוב עובר עלינו בחניתה”, כתב (ב-3.8) רן
אנחנו, השמאל מרכז, חייבים להכיר בחרדת הנשארים מאחור. זו חרדה המערערת את קיומם, את כבודם ואת הדמוקרטיה, מזהיר הסוציולוג דני זמיר ממשמר העמק. ריאיון "אני רוצה לדבר על המפה של ישראל כיום", אומר דני
את המלצתי לבחור את נעמה לזימי בפריימריז של מפלגת העבודה אני עושה במקלדת שלופה, מתוך הערכה לפועלה ואהבה לאישיותה את נעמה לזימי (36) אני מכיר הרבה שנים. למרות פער הגילים בינינו גדלנו באותה ערוגה
אחרי ניסיון עיקש לקבל שירות במסלול הרגיל, ששלח אותי למרפאות בקצווי ארץ, גם אני הבנתי: בלי תשלום, שום דבר איננו מושלם זה קרה בשעת אחה"צ. היינו בבריכה. שכשכנו במים. לפתע נעתקו המילים מפי. נעתקו
דפיברילטור הוא דבר חשוב ומציל חיים השאלה היא מי באמת מצליח להגיע אליו בזמן ולתפעל אותו. מזל שלהדי בן עמר השתילו אחד כזה פרטי, סמוך ללב כששימשתי בתפקיד מנהל יישוב במושב מסוים בעמק חפר,
חברי הקיבוץ העירוני "אמיתי" בחריש, מחזירים לבית הספר התיכון ולשני גנים שהם מנהלים בעיר, את רוח זרם העובדים בחינוך. עבודות במקום בחינות, הערכות במקום ציונים, פעילות חברתית לצד לימודית. שובה של פדגוגיה נשכחת במגזין
הבחירות לכנסת קרבות ומחוז הקיבוצים בעבודה עדיין על הבנקט: לא מתוקצב וללא תקן לתפקיד המזכיר. פרק 231 א' בסאגה מחוז הקיבוצים ב"עבודה" חנך לאחרונה עוד פרק בסיפור הנכבה שלו ומלחמתו על זכות השיבה. להלן
פרישה מאולצת ופיטורים של חבר וחברה ותיקים מציפים בקרב חברים בגניגר כעס ותלונות על יחסה של ההנהלה לדור הוותיק. הכושי עשה את שלו בשבוע שעבר הפך עמוד הפייסבוק של קיבוץ גניגר לכותל דמעות. הרקע:
הדמוקרטיה הקיבוצית בורחת לחברים מבין האצבעות והם שותקים מפחד. "אין לנו לפחד מדבר, לבד מהפחד עצמו", אמר הנשיא רוזוולט בשבוע שעבר ("זמן קיבוץ", 22.6.22) פורסמה כאן כתבתי "הבוס של גניגר". היא עוררה הדים. ידעתי
בגניגר נאבקים שישה חברים ותיקים, על הדמוקרטיה בקיבוץ. מאחורי שלל טענות הם מכוונים חיציהם אל אסף רענן, גזבר הקיבוץ כבר 30 שנה, שהפך, לדבריהם, לחבר שהכול יישק על פיו. רענן: "משייכים לי יותר כוח
מסע הרכש של "החזקים" נמשך עם כניסת יטבתה כשותף בחברת "פריסימוס". רובוטים של החברה יחליפו מאות אלפי ידיים שמחברות את הכבלים הדקיקים לצ'ופצ'יק שאתם נועצים בכונן המחשב. וגם: תוחזר הרוטציה זאת אולי הכללה אבל
אזורים מוכי אסון ודלות בעולם הם הזירה שבה פועלים עדי רמות ומוטי הררי מיטבתה. טיפה בים?! לא בדיוק. יש הישגים ראויים לציון כשסיימתי לראיין את עדי רמות (65) ומוטי הררי (77) מיטבתה, קפצה לי
