מזה עשרים שנה למחנה השמאל אין מנהיג. לצד המחאות, הכעס המצטבר והעלבון, ראוי להשקיע בחיפוש אחר מי שיפיח רוח בעצמות היבשות מאז שנת 2001 – עם תום כהונתה הקצרה של ממשלת ברק, הכרזתו על
פרשנות לתוכנית טראמפ: סדר היום הציבורי-פוליטי מכתיב לנו שלושה יעדים הרי גורל, בקצב אירועים דרמטי. פרשנות לתוכנית טראמפ; לא לסיפוח, כן למדינה פלסטינית וגבולות פרשנות לתוכנית טראמפ שמירה על מדינה דמוקרטית כנגד מחרבה, ראש
בגליון "הזמן הירוק" האחרון (4.6.2020) התפרסם מאמר של תמר רז, "ההחמצה הגורלית", בו היא מצרה על כך שמפלגת העבודה ומדינת ישראל לא הלכה בדרכו של יגאל אלון. הדרך שהיה בה סיכוי, לדעתה, לשנות את
על פני עמוד שלם של "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
מלחמת ששת הימים מסמנת את קו פרשת המים, את הנקודה בה החמיצה ישראל, אולי לנצח, את האפשרות למימוש החזון הציוני ברוח הרצל, שנדרשים לו קודם לכל תנאים של רגיעה ושלום אזורי. ההחמצה במלחמת ששת
חוץ מחקלאות ישראלית, צריך חקלאים ישראלים. בלעדיהם, גם החקלאות תעשה אקזיט ותאבד לקיבוצים. קריאת השכמה (וברכה) לשר החקלאות החדש מברוק אלון. ישר לתפקיד שר. בלי טירונות משמעותית כחבר כנסת, או כיו"ר ועדה זוטרה. אחרי
החל משנות ה- 90 ואילך, מלבד 'גיחות' לפרויקטים שמנגנוני התנועות הקיבוציות לקחו על עצמם, חל פיחות משמעותי ברצון של חברי קיבוצים להיחלץ למשימות חוץ-קיבוציות. למעט פעולות ראויות להערכה של בודדים פה ושם, עידן המשימתיות
כדי להעביר מצביעי ותומכי ימין אל רעיונות וכוחות השמאל, יש לפעול בשני אפיקים: להראות עד כמה הערכים והמדיניות של הימין מזיקים לישראל ולהציב אלטרנטיבה חיובית. זה החלק הקל. החלק היותר קשה, והמכריע, הוא לשכנע
החמצת בג"ץ – בעיתוי ובתוכן התמודדות של נאשם בפלילים לראשות ממשלה, נפתח מהמובן מאליו; ברגע שבג"ץ פסק את דברו, חובה עלינו לכבד את ההחלטה במלואה, כפי שאנו עומדים על כך לגבי כלל הפסיקות. עם
למרות ההשתלחויות הארסיות של עודד ליפשיץ (הזמן הירוק, 8 באפריל) אני בוחר להתייחס עניינית לטענות שהוא מעלה כנגדי וכנגד מפלגת כחול לבן. ח"כ אלון שוסטר: מדוע הצטרפנו לממשלה : לשם כך, אחזור אל מושכלות
חידוש השמאל הישראלי : הבחירות האחרונות, בפעם השלישית ברצף, הביאו את תהליך קריסתו של השמאל הישראלי לשפל שלא היה דוגמתו עד כה. תנועת העבודה שהייתה הכוח העיקרי שהקים את המדינה, הגיעה לשפל עמוק, על
ניסיונות האינטגרציה של יהודים וערבים לאחר קום מדינת ישראל מלחמת העצמאות שנסתיימה בהתבססות רעיון מדינת ישראל כעובדה חיה והותירה את ערביי פלסטין שקועים בתוצאת ה"נכבה" – מרביתם כפליטים בארצות ערב ובשטחים ממערב לירדן אשר
מילון עברי-עברי של נגיף הקורונה שתקע סיכה בגלובוס ומאיים להוציא ממנו את האוויר אוי איזה עולם: גרעין, מל"טים, מזל"טים, כיפת ברזל, קרני לייזר, חלליות, רכב אוטונומי, אינטרנט, מצלמות זעירות, ווירוס אחד שחמק מתחת לרדאר,
בניה ירוקה בישראל: בימים האחרונים נפל דבר בענף הבנייה בישראל, החלטה שעתידה לשנות ללא היכר את סביבת המגורים כפי שאנחנו מכירים אותה – מנהל התכנון קבע בהחלטה מיום 20.02.20 כי החל משנה הבאה, יש
ד"ר אילת גלס אורי הייטנר (אורטל) כתב בבלוג שלו ב-2010 על אברהם אדרת: "אברהם סלד מזיוף, מהתייפיפות, מהליכה סחור סחור, מהעדפת התפל על העיקר, מהתפשרות על עקרונות, מאחיזה בעמדות בשל הפופולריות שלהן, מהתחמקות ממאבק
נציגי הציבור מהקיבוצים למזכירות: מי ימנה או מי יבחר את חמשת נציגי הציבור למזכירות התנועה הקיבוצית? שאלה זו גורמת למחלוקת בנושא, בין המזכירות ומזכ"ל התנועה ניר מאיר, המצדדים בנוהל הקיים, מול חברים בתנועה הקיבוצית
רוצים להיות שכונה או שרוצים להחזיק באמונה. לכל דרך יש מחיר. להבנתי , המחיר של הפיכת היישובים לשכונות היא דרך הסיום של המפעל הציוני שלנו, סיום הרוח הקיבוצית וסיום תפקידינו בחברה הישראלית. התנועה
קיבוצים מתחדשים קולטים מועמדים מהעשירון התשיעי ומעלה. ההכנסה החודשית הממוצעת של בית אב מהעשירון התשיעי הכולל 4 נפשות, היא כ-29,150 ₪ בראשית 2020. אומדן ההוצאה הממוצעת למשפחה כזו בקיבוץ, עומד על כ-33,700 ₪ לחודש.
מועצת התנועה הקיבוצית: זאת מועצת התנועה הרביעית בשנה האחרונה, שבה הפרוטוקול והדיווח לחברים מצוי בחסר. החלק הרשמי של כותרות הנושאים ועמדות המזכירות, נמסרים בהרחבה בעיתונות הקיבוצית, אך דברי החברים שחושבים, מגיבים ומציעים רעיונות והצעות
"כת קטנה ופרימיטיבית"? טענתו של ארנון אבני, כי בלעדי התרבות המערבית, תישאר דת ישראל "כת קטנה ופרימיטיבית' – הנה מופרכת מעיקרה. אדרבא, הדת והמסורת היהודית היא שהזינה והעשירה את התרבות המערבית לדורותיה, בוודאי מן
מערכת הבחירות: לקראת הבחירות השלישיות מעוז חביב, צרעה הפעם, במחילה, לא אחרוז חרוזים. הפעם – בפרוזה. אני משער שלא מעטים בינינו עקבו, כך או אחרת, אחרי מערכת הבחירות הפנימית בליכוד ליו"ר המפלגה. הדגש כמובן
מכתב פתוח לנשיא המדינה רן קוטנר לכבוד, כבוד הנשיא, רובי רבלין. איך לפנות אליך – כבוד הנשיא, או רובי? יש בך מן העממיות, השובבות, הקריצה והרצון להקרין חמימות ומגע עם העם באופן ממנו מתבקש
מדינת ישראל מצויה כיום בפני אתגר חסר תקדים באשר ל- הגנת העורף בשל האיומים הבאים: הופעת איום רקטי חסר תקדים בכמות, טווח, דיוק וראשי נפץ מאמץ אירני לבניית שלוש חזיתות טרור במקביל: עזה, לבנון
ההנחה, שהכל נמצא ב- תרבות יהדות, היא מסתגרת ומתגוננת. היא פשוט לא נכונה. יפה וטוב להכיר את כתבי הרמב"ם, שלום עליכם והתלמוד, אבל לא פחות חשוב להבין שאנחנו רק חלק מתרבות העולם. בלעדיה אנחנו
