יבול שיא
הרפת והחלב
בית ספר לילדי פליטים

נשרף בית הספר לילדי פליטים באי לסבוס

2 דק' קריאה

שיתוף:

בית הספר "השלום" לילדי פליטים  באי לסבוס ביוון, שהוקם על ידי צעירים יהודים וערבים, בוגרי תנועת השומר הצעיר ובוגרי אג'יאל, החטיבה הערבית בשוה"צ,  נשרף בלילה שבין שבת לראשון, כנראה כתוצאה מהצתה. לא היו נפגעים באירוע אך למבנה בית הספר ולמרכז הקהילתי הצמוד אליו נגרם נזק כבד.  המשטרה המקומית פתחה בחקירה.

 

לסבוס1
לסבוס

 

לסבוס הוא האי השלישי בגודלו ביוון. הוא ממוקם 8 ק"מ מחופי תורכיה, ואוכלוסייתו מונה 82,000 תושבים יוונים. בשל קרבתו לתורכיה, מגיעים אליו פליטים רבים, המונים היום למעלה מ-20 אלף נפשות. הם מתגוררים בצפיפות רבה ובעוני, בשני מחנות פליטים שאמורים לאכלס כ-3,000 בני אדם בלבד.   ההערכה היא שבית הספר הוצת על ידי ארגון ימני קיצוני, על רקע התנגדות תושבי האי להגעת הפליטים , מתיחות שגברה לאחרונה בעקבות החלטתו של נשיא טורקיה, רג'יפ ארדואן, לאפשר לפליטים שנמצאים בתורכיה, רובם מסוריה, לעבור ליוון.

נשרף בית הספר לילדי פליטים

בית הספר 'השלום' הוקם לפני כשלוש שנים,  על ידי בוגרי השוה"צ שהגיעו לאי וחשבו איך ניתן לסייע  לפליטים שנמצאו בו, אז בעיקר פליטים מסוריה.  לומדים בו מאות ילדי פליטים בגילאי 6 עד 16, מסוריה, אפגניסטאן, עיראק, קמרון, דרום סודאן ועוד, ובסך כל עברו בו למעלה מ-2000 תלמידים.. בית הספר פועל חמישה ימים בשבוע, הלימודים מתקיימים בשפה אותה דוברים התלמידים (ערבית, צרפתי, דארית)   והמורים הם מורים שרובם לא היו מורים בארצות מוצאם.  הצוות מישראל מורכב מרכז/רכזת השוהה במקום, ושליחים לתקופה קצרה, והוא מנהל את בית הספר  מבחינה לוגיסטית (הסעות, ארוחות, קשר עם מורים). הצוות היה בתחילה מורכב רק מבוגרי השוה"צ,  בשנה שעברה הועלה הנושא במועצת תנועות הנוער ומאז  משתתפים בצוות הישראלי גם בוגרי תנועות נוער ישראליות אחרות.  תקציב בית הספר מגיע מתרומות המושגות  מגיוס המונים וגם מתרומות מחו"ל בעיקר מארה"ב. בכנס איפא"ק האחרון,  שנערך מספר ימים לפני שבית הספר נשרף, סיפרה על בית הספר  נעמה מושינסקי, מתנועת הבוגרים של השוה"צ, רכזת  תחום גיוס הכספים.

 

https://www.un.org/en/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן