יבול שיא
הרפת והחלב
משבר כלכלי

משבר מגפת הקורונה בכלכלה הקיבוצית

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

מבנה הכלכלה הקיבוצית וענפיה המרכזיים צמצמו, יחסית, את הפגיעה המיידית בכלכלת הקיבוצים, אך חלק מהקיבוצים סובלים מפגיעה קשה בענף התיירות והאירוח, וכן בתעשייה, בתשתיות, בעסקים הקטנים

משבר מגפת הקורונה בכלכלה הקיבוצית: חלק מהקיבוצים סובלים ממחסור בכוח אדם לקטיף החקלאי, וכולם סובלים מפיטורי חברים או הוצאתם לחל"ת, ובכיוון השני – מסגירת מוסדות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, שהטילה עול קהילתי, חברתי וכלכלי כבד.

המשך המשבר והעמקתו טומנים בקרבם איומים רבים לכל ענפי הכלכלה הקיבוצית, כולל לחקלאות, לתעשייה ולהתפרנסות החברים.  תחלואה נרחבת שתשתק פעילויות כלכליות, קיטון בביקושים, פיטורי עובדים, פגיעה בשרשראות הייבוא, האספקה, הייצור והשיווק – יפגעו בכל ענפי המשק. כמו כן, עלולה להיות פגיעה בנזילות עקב ה"ברקס" הכלכלי של הממשלה, וביציבות הפיננסית עקב הפגיעה הקשה בשוק ההון.

משבר מגפת הקורונה בכלכלה הקיבוצית

אנו עוקבים אחר סיוע המדינה לענפים שנקלעו ויקלעו למשבר. הניצן הראשון והמינורי הוא תנאים משופרים לקבלת הלוואות בקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שבערבות המדינה (חפשו בדפדפן האינטרנט "הלוואה לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה – הסוכנות לעסקים קטנים"). תנאי הקבלה נוחים, אך יש לזכור שגם הלוואות בערבות מדינה צריך להחזיר. התקשורת מדווחת על בחינת אפיקי סיוע נוספים, אך נדמה שכרגע המדינה נזהרת מלהרחיב את הסיוע מחשש שהמשבר יעמיק וידרשו מקורות לתשתיות חיוניות ולצרכים חדשים.

יחד עם זרועות נוספות של המגזר הכפרי, אנו מנסים לסייע כמידת יכולתנו במגוון תחומים. נזכיר את חלקם:

  • מניעת מחסור בעובדי חקלאות באמצעות דחיית מועדי פקיעת הוויזה של עובדים זרים והקלות בסגר על עובדים פלסטינים.
  • התאמות נדרשות של הרגולציה החדשה לקיבוצים, ובפרט ניצול מושכל של היתרונות שהעניק המחוקק למפעלים חיוניים בחקלאות, בתעשייה ובתשתיות (מחלקי חשמל).
  • סיוע מימוני לקיבוצים שיקלעו למשבר תזרימי באמצעות קרן קמ"ע, יחד עם הארגונים האזוריים והארציים.
  • סיוע לתעשייה באמצעות איגוד התעשייה הקיבוצית המסייע למפעליו בהכוונה ובמידע.

התארגנות של אגף צעירים בתנועה להשגת עובדים/מתנדבים לעבודה חקלאית

נגיף הקורנה – משרד הבריאות 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן