הוא היגר למטעי האבוקדו הישראליים בשנת 2017, אחרי שעבר שנה הסגר וקיבל הכרה מהשירותים להגנת הצומח. היום נטועים בישראל כ-2400 דונם אבוקדו מזן "מלומה" – זן רשום מדרום אפריקה, דמוי האס יפיפה וטעים, אותו מפיצה באופן בלעדי משתלת אורן ולך ממושב תלמי אלעזר בריאיון עם אורן ולך, מ"משתלת אורן ולך" – ננסה להכיר מקרוב את העולה החדש והטעים הזה
משתלת אורן ולך שבמושב תלמי אלעזר היא משתלת עצי אבוקדו ויחד עם זאת מדובר במשתלה מיוחדת במינה. מדובר במשתלה שהינה הסוכן והמפיץ הבלעדי בישראל של זן האבוקדו "מלומה" – זן חדש שבשנים האחרונות נכנס בתנופה למטעי האבוקדו הישראליים. משתלת אורן ולך הינה הסוכן והמפיץ הבלעדי שלו– ואחראית על בחינת הזן לתנאי הארץ , הפצת חומר הריבוי, ויצור השתילים. הזן רשום בדרום אפריקה, אוסטרליה, ספרד, מרוקו, מצרים ופרו, ונמצא בהליכי רישום בארה"ב, צ'ילה, ניו-זילנד ובמדינות נוספות. שיווק פרי ה"מלומה" חופשי – ללא התארגנות מוכתבת או "מועדון מגדלים". התמלוגים עבור השתילים משולמים באופן חד פעמי עם קנית השתילים.
אורן ולך (63) נולד ב-1958 בתלמי אלעזר ובנערותו למד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה.בצה"ל שירת ביחידה 8200 והיה החקלאי היחיד ביחידה. לאחר שחרורו מצה"ל הלך ללמוד חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות. בשנת 1984 חזר למשק בתלמי אלעזר והקים משתלה שבתחילה התמחתה בהדרים ובסוב טרופיים. לאט לאט, בשל ביקושים קטנים יחסית לסוב טרופיים באותה תקופה, נותר אורן רק עם שתילי ההדרים. בשנות ה-90 עבר בהדרגה גם לאבוקדו ולאט לאט ייצור שתילי האבוקדו תפש כמעט את כל כושר הייצור במשתלה.
אורן ולך: "הזיקה שלי לנושא השתלנות מקורה משנה של עבודה במשתלת צמחי בית בהידרופוניקה בגן השומרון, משתלה של דוד שלי – שם נדבקתי בחיידק השתלנות. היה דבר נוסף שנתן לי את כיוון השתלנות החקלאות והאהבה לצמחים. בין השנים 1966-1974 אבי עבד באיראן בפרויקט חקלאי גדול של תה"ל ("תיכנון המים לישראל ")באזור שתה"ל שיקמה מרעידת אדמה ,סמוך לעיר קזווין. המשפחה שלנו שהתה באירן כשמונה שנים, ואני התאהבתי בחקלאות. אבי נשאר באירן עד סמוך לעזיבת השאח את המדינה ועבד שם בפרוייקטים נוספים."
ואיך הגעת לזן ה"מלומה"?
"בעיסוקי אני בעיקר פועל בתחום השתלנות וכן בהדרכה בנושא שתלנות ומטעים. אני מסתובב במדינות רבות ברחבי העולם ובאחת הנסיעות שלי לדרום אפריקה הכרתי את ד"ר אנדרי ארנסט (DR. Andre Ernst) ממשתלת ALLESBESTE , שהוא בעל הזכויות של הזן 'מלומה' ומומחה עולמי בתחום האבוקדו. אנדרי הפך לחבר יקר שלי ושל ישראלים רבים. לצערי, לפני כחצי שנה הוא נפטר מקורונה והוא רק בן 68, בשיא הפעילות שלו. מותו של אנדרי ארנסט הוא בהחלט אבידה גדולה, גם לי בתור חבר וגם לענף האבוקדו העולמי.
"במשתלה ייצרתי ושיווקתי זני אבוקדו אבל רציתי לשדרג את פעילותי מול הנוטעים בישראל משהו ייחודי, שייתן ערך מוסף למגדלים הישראליים וכמובן למשתלה שלי. ראיתי בזן 'המלומה' את הפוטנציאל הגדול ואם תרצה זה ה'סטארטאפ' שלי. רכשנו את זכויות ההפצה הבלעדית של ה'מלומה' בישראל וב-2014 רשמנו את הזן במועצה לזכויות מטפחים בארץ (לתקופה של 24 שנה).
"כאשר הבאנו את זן ה'מלומה' לארץ הוא עבר את כל תהליך ההסגר – בילה שנה בהסגר של השירותים להגנת הצומח בבית דגן ואחר כך התחלנו לייצר מהזן חומר ריבוי ולהפיץ אותו לחקלאים."
באיזה היקף היום מגדלים את זן ה"מלומה" בישראל?
"היום ישנם בישראל כ-2,400 דונם 'מלומה' מהצפון ועד לנגב, רובם בחלקות צעירות וקטנות יחסית וחלקם בחלקות שהורכבו על עצים בוגרים, בהחלפת זן. כל השתילים שאנחנו מכינים במשתלה מורכבים על כנות מערב הודיות מתוכנית ההשבחה של פרופ. אברהם בן יעקב ז"ל, שאף הוא אחד מיקירי הענף. הכנות המערב הודיות שפיתח בן יעקב עמידות בפני איכות מים ירודה – וכאן הכוונה להשקיה במים מושבים- מי קולחין מטוהרים עם שיעור מלחים גבוה. הכנות הללו נותנות לאבוקדו איזושהי עמידות בפני המליחות ולא רק בישראל. נוטעים רבים ברחבי העולם משתמשים בכנות האלה.
ספר לי קצת על זן ה"מלומה", מה מיוחד בו?
"ה'מלומה' הוא זן אבוקדו שהתגלה ע"י Dries Joubert בחוות מלומה במחוז לימפופו בדרום אפריקה,– מוטציה מקרית שהתגלתה במטע ולפי מה שנראה מדובר בזן עם "דם" מהגזע הגואטמאלי והמקסיקני . זן ה'מלומה' שייך לקבוצת פריחה A ועונת הקטיף שלו מתחילה מאמצע אוקטובר עד פברואר. ה'מלומה' שייך לזנים השחורים, הוא דמוי האס, פרי טעים מאוד שהגרעין שלו מהווה רק 15%-10% מנפח ציפת הפרי. למשל בהאס הגרעין תופש נפח של כ-20% מנפח ציפת הפרי. גודל הפרי (המניינים) נע בין 220 לכ-350-300 גרם – אלה גדלים שמבוקשים בשווקי היצוא.
"ה'מלומה' גדל בצורה נמרצת וטובה במיוחד בהחלפת זן – כבר בתום השנה הראשונה עצים שהורכבו במלומה מניבים כ-1 טון לדונם, שזה הרבה יותר מהאס. החלטנו להביא את ה'מלומה' לארץ מתוך רצון להציע למגדלים אלטרנטיבה משופרת להאס. מניסיון שצברו המגדלים בדרום אפריקה דונם 'מלומה' בוגר מניב בין 2 ל-3 טון לדונם, עם סרוגיות מועטה מאוד .
"עץ 'מלומה' בעל אופי צימוח צירי (עם ענף מרכזי "מוביל"), המאפשר נטיעה צפופה של 80-66 עצים לדונם. מגיב לגיזום בצורה טובה וניתן גם לעצוב בצורת גביע בעל מספר זרועות."
שמעתי ש "אבוקדו מלומה" מתאים גם לקטיף עתידי באמצעות רובוט.
"בדרום אפריקה בחווה של ד"ר ארנסט מגדלים את הזן הזה כ'פרוט וול' (fruit wall) – מה שנקרא "קיר פירות"- על הדליה, בדומה למה שמיושם כבר שנים בתפוחים. בגלל אופי הצימוח הצירי הוא מתאים לטכנולוגיה החדשה הזאת. גם בדרום אפריקה וגם באוסטרליה עושים נסיונות לגדל את ה'מלומה' בהדליה ועל זה כמובן מנסים להלביש את הקטיף הרובוטי. הדבר הזה עדיין במחקר אבל לדעתי זו רק שאלה של זמן שקטיף בסוגי פירות רבים יהיה רובוטי. המיכון מאוד השתכלל בשנים האחרונות, בעיקר הודות לשיפור יכולות הצילום והעיבוד המהירה של המחשבים ומצלמות וזה כמובן מזרז את פיתוח היכולות הרובוטיות."
מתי החלו הנטיעות הראשונות של "אבוקדו מלומה" בישראל?
"נטיעות ה'מלומה' בארץ ממש צעירות. הנטיעות הראשונות של 'מלומה' בישראל היו בשנת 2017. הזן מגיע לניבה מלאה לאחר 7 שנים. שיא היבול בגיל 10-12 שנה. לגבי שנת האיזון (החזר השקעה) מדברים על 7-8 שנים."
ומה אתה שומע מהשטח על מטעי ה"מלומה" בישראל?
"יש מגדלים שמאוד מרוצים מהזן ויש כאלה שעדיין לומדים אותו. כיוון שמדובר בגידול צעיר נותרו שאלות פתוחות לגבי מועד חלון הקטיף האידיאלי ומתי השוק ירצה אותו. אלה הם דברים שצריך עוד ללמוד מהניסיון שנצבור בעתיד. עקב כמויות קטנות של פרי במטעים הצעירים הזן עדיין לא נשלח מישראל לשווקים בחול. אבל בעיקרון לא צריכה להיות בעיה, הזן הזה מיוצא מדרום אפריקה כבר שנים לשוק האירופי. יש מטעים צעירים של 'מלומה' בספרד ובמרוקו, אבל לא בהיקפים גדולים".
כמה חומר יבש אבוקדו מלומה צריך לצבור להבשלה?
"מדד ההבשלה של פרי ה'מלומה' הוא 22% חומר יבש בדומה להאס. הקליפה שלו מחוספסת ועוביה בין 1 ל-1.2 מ"מ, קליפה מאוד נוחה להוצאת הציפה מהפרי. ה'מלומה' הוא זן שמאוד מזכיר את ההאס – בכליפה המחוספסת אבל בלי החסרונות הגידוליים של ההאס, שהם יבולים נמוכים יחסית ורגישות למחלת הבוטריוספריה – הפטריה שגורמת לנזקים רבים במטעים ומופצת ע"י נבגים, בעיקר בזמן הפריחה. ישנן גם עדויות, חלקיות בינתיים, ש ל'מלומה' יש סבילות לקרה שאינה רחוקה מהסבילות לקרה של הזן אטינגר. את זה צריך עוד לבדוק במחקר רציני, כי כשאומרים טמפרטורה נמוכה באבוקדו – גורם מאוד חשוב הוא זמן החשיפה. כאמור, לגבי ה'מלומה' מתחילות להתאסף עדויות לכך שהוא קצת אחרי האטינגר בעניין הזה אבל אני מדגיש – זה לא נבדק עדיין מדעית. אני מאמין שככל שהזמן יעבור אנשים יתחילו להבחין בכך במטעים ויהיו גם לקחים בנושא הזה."
