מ-13 המשימות של שנת בר המצווה, דרך קציר העומר ועד סדר פסח בזום. "מכון שיטים" ממציא, משמר ומחדש את מורשת החג הקיבוצי
אי שם, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, בקיבוץ בית השיטה, הגיעה קבוצת "אלון" לגיל מצוות. הייתה זו קבוצת הילדים הראשונה בקיבוץ, שהתחנכה בארץ ישראל לאור האידיאלים הציונים-קיבוציים. המחנך שלהם, אריה בן גוריון, החליט לפתח מערכת תרבות ייחודית, שתונחל לנערים ולנערות, ומאוחר יותר, לקהילה הקיבוצית כולה. בחדרון קיבוצי קטן, עסק אריה בשאלה איך עורכים בר מצווה רלוונטית לילדי קיבוץ שצומחים בארץ ישראל, שאינה נאחזת באותה תרבות גלותית-אורתודוקסית, ממנה באו הוריהם. מכאן למעשה התעצבה שנת המצווה על 13 משימותיה, האופיינית כל כך לחברה הקיבוצית. "אריה פעל מתוך פרספקטיבה של איש חינוך שאחראי על דור הצברים הראשון של בית השיטה", מסביר ערן ירקוני, מנהל "מכון שיטים" וארכיון החגים הקיבוצי בבית השיטה. "מטרתו הייתה לייצר תרבות יהודית שורשית, משוחררת מכבלי ההלכה והעולם הרבני, ומחוברת אל ארץ ישראל מבחינה גיאוגרפית, חקלאית וחברתית. הוא פעל מתוך רצון להנכיח את התרבות כיסוד ערכי בחיים, ולא כקישוט שולי בהם, וראה בכך ייעוד היסטורי". מתוך הבנה ששכבת ההורים שעלו מהגלות תתקשה להתנתק מ"מסורת בית אבא", חיפש אריה תשובות חינוכיות אצל הגננות והמורות בתנועה הקיבוצית.
הוא ערך מחקר מקיף ואסף באובססיביות טקסטים, מערכי מפגשים של גננות ומהלכי טקסי חג מעלוני הקבוצים ברחבי הארץ. בשקידה תיעד טקסי חיים שנערכו בתנועה הקיבוצית כמו עלייה לכיתה א', קבלות שבת קיבוציות, ואירועים סביב חגי ישראל. מטרתו הייתה לתעד את התפתחות התרבות העברית-חלוצית שעוצבה בקיבוצים, לפתחה, ולהעניק כלים יישומיים למחנכים בקיבוץ בפרט וברחבי הארץ בכלל. בנוסף לכך, הוציא אריה "ילקוטי חג" – חוברות עיוניות שכללו מחקרים, מקורות והצעות לפעילויות קהילתיות בנושאי חגים. מעבר לתיעוד, הוא הקים את ועדת החגים הבין-קיבוצית והבין-תנועתית, ובהמשכה יצר את ה"סרתב"ק", סמינר רכזי התרבות הקיבוציים, שכינס את כל רכזי התרבות הקיבוציים לסמינרים של לימוד ויצירת תרבות רלוונטית. "זה היה ממש מפעל חז"לי כדוגמת ישיבות סורא ופומפידתא", מתרגש ערן. "החדרון הקטן של אריה הפך לארכיון מפואר וגדוש, המספר על התרבות הקיבוצית והציונית, דרך לוח השנה העברי ומעגל החיים. מעבר לאוסף כתוב, הארכיון הוא כלי עבודה המשמש תרבות שמתאימה עצמה למציאות משתנה".
חזון הנביאים
בשנות ה-90 פגש אריה בן גוריון את בנימין (בוג'ה) יוגב מבית העמק, שריכז בזמנו את ועדת החגים הבין-קיבוצית בתק"ם. השניים שילבו כוחות לעשייה משותפת בארכיון, הוציאו ספרונים עיוניים ואוספי מקורות, ונתנו הרצאות מדן ועד אילת. סביבם התאספה חבורה של שותפים ידענים בכתיבת חומר ובהעברתו. בשלב מסוים עברו מחדרו הקטן של אריה למבנה בית הספר בבית השיטה שהתרוקן. עם פטירתו של אריה, לקח על עצמו בוג'ה את הובלת המכון למשך עשור נוסף, והעמיד במרכזו את הפעולה החינוכית כליבת העשייה במכון. מטרתו הייתה בניית חברה יהודית-חלוצית סביב תרבות ישראל, מעגל השנה היהודי ומחזור חיי האדם, ובמרכזה התגשמות חזון הנביאים: חברת מופת של שוויון וסולידריות.
"בוג'ה הצליח להביא את הארכיון לקהל רחב יותר", מספר ערן בנימה אישית ובהערכה,
"הוא היה חבר צוות ומורה ידען ומחויב, שנדד ברחבי הארץ ומחוצה לה, נפגש עם קציני צה"ל, מורים וקהילות שונות, כדי להנגיש את בשורת הארכיון".
נכס לאומי
בשנת 2006 חבר המכון לתנועת המחנות העולים (שהקימה את בית השיטה) והרחיב את פעולתו החינוכית בתחומי המחשבה הציונית-החלוצית, תיקון החברה ומורשת חלוצי העמק. "הבנו שיש כאן נכס לאומי, שצריך למנף אותו למפעל חינוכי המותאם לשנות ה- 2000", מבהיר ירקוני, חבר תנועת הבוגרים של מחנות העולים. "הרגשנו מחויבים למפעל ההיסטורי הזה, שמציג אוסף חילוני ענק של מורשת החג הקיבוצי, ומחובתנו לשמר ולהמשיך אותו ובמקביל, לחדש ולהצמיח אותו כך שיפנה לקהל רחב ומגוון".
ב"מכון שיטים" עובדת כיום חבורה צעירה ורחבה של 20 פעילים ופעילות, שגילם הממוצע הוא 40. רובם חיים בקבוצות חילוניות, אידיאולוגיות, בעלות מטרות חברתיות.
מרים הולצמן, המרכזת במכון את הפעילות בבתי הספר העל יסודיים, היא בת עין חרוד איחוד וממקימי אשבל. לגישתה, כל מי שהתחנך בקיבוץ – ספג את השפה התרבותית וההקשר ההיסטורי דרך טקסי החגים בקהילתו. "טקס העומר שנערך כל שנה בעין חרוד, למשל, מקורו בתקופת המשנה. כלומר, העגלה שלי מלאה כבר מימי ילדותי, ובמהלך השנים למדתי להעמיס עליה את המקורות והמנהגים הרלוונטיים לי, מתוך ידיעה שאפילו שאיני שומרת מצוות – המקורות היהודים שייכים גם לי".
המעבר לעבודה במכון היה מבחינת מרים המשך ישיר לתחומי התעניינותה ופעילותה החינוכית בבתי הספר ובחינוך הבלתי פורמלי. "שנים עסקתי בהענקת תוכן לחגים ולאירועים בעלי אופי יהודי. כשעבדתי בנוער העובד והלומד הקמתי וריכזתי תוכניות חינוכיות בנושאים של עמיות יהודית, שהועברו בקהילות יהודיות ברחבי העולם וגם פה בארץ. מפעל חיים של ממש. כאשר העמקתי בתחום זה במסגרת לימודי התואר השני באוניברסיטת חיפה, נחשפתי לפרויקט 'אסיף' של המכון, שמציע למשפחות ולילדים פעילויות תרבותיות-ערכיות לחגי ישראל. התלהבתי מהרעיונות ומהמערכים, יצרתי קשר עם הצוות, וכבר שלוש שנים שאני זוכה להיות חלק מ"שיטים"".
אמירה ערכית
מרים וערן משוכנעים שהטקסטים התרבותיים, שנכתבו בתקופות היסטוריות רחוקות, רלוונטיים לחיי החברה היהודית-ישראלית גם בימינו אלה, ופונים גם לצעירים שגדלו בעידן הזיפזופ והטכנולוגיה. "אנו באים לקהל עם אמירה ערכית, עם להט חברתי ניכר, ויש לנו אמירות הומניסטיות לגבי צודק ולא צודק בעינינו", מדגיש ירקוני ללא התנצלות. "השאלות שאנו מעלים במפגשים עם חיילי צה"ל, גננות, מורות או בני מצווה, נוגעות בחיי היומיום שלהם ומעוררות אותם לחשיבה ולהתבוננות עצמית. אנו יודעים להעביר תכנים באופן מעניין, מושך, קצבי ודרמטי, ומעניקים לטקסטים מארון הספרים היהודי חיים שלמים. אנו מחברים בין ר' יוחנן לדמות אקטואלית מתחום הפוליטיקה או המוזיקה, והדיאלוג שנוצר בינהם משדר המשכיות וחדשנות".
"אני מאמינה שהשורשים הללו נוגעים בנו אפילו בתת מודע", מוסיפה מרים, "וכשאנו מגיעים לקבוצת תיכוניסטים או לנגדים בצה"ל, תמיד מרגש להיווכח באיזו קלות הטקסטים מסעירים אותם. השאלות שעולות בפעילויות מקשרות את הקהל לספור היהודי, וגורמות להעלאת סוגיות שמשנות תודעה". כמי שמצויה במערכת החינוך בישראל, במיוחד בתקופת רפורמות ולאחר שנות הקורונה, הולצמן מודעת לסדרי העדיפויות העומדים בפני צוותי בתי הספר. עם זאת היא מציינת בשמחה ובסיפוק את המספר הגדול של בתי הספר המעוניינים בשיתופי פעולה עם "שיטים". "ההיענות שעולה מהשטח אינה מובנת מאליה, ומעידה על כוונת בתי הספר לערוך תהליך ערכי, ליצור תרבות מתחדשת, ולהעניק לקהילה הסובבת אותם אחריות על אופי החברה אליה הם שייכים. בדיוק לכך נועדה פעילות המכון – לעורר מודעות, לתת כלים, לסייע לפעילי תרבות וצוותי חינוך לעצב את טקסי החיים שלהם וליצור את הקהילה הערכית שלהם. כשבסיום הרצאה מול מפקדים בצה"ל, פונה אלי נגד באמירה שהפעילות שהועברה האירה לו פן נוסף באופי החג, ובכוונתו לציין אותו במסגרת הצוות שלו – אני יודעת שהמכון משיג את מטרותיו".
התעוררות רוחנית
עם כל ההתלהבות בקולם של הולצמן וירקוני, אין התעלמות מהאתגרים העומדים בפתח. ערן מזכיר שנים בהן ירדה המוטיבציה הקיבוצית ליצור ולחדש תרבות, והקיבוצים הסתפקו בכינוסים חברתיים שהאוכל וה"פאן" עמדו במרכזם. "לאחרונה אנחנו עדים להתעוררות בנושא, ורכזי תרבות שמעוניינים לערוך חג משמעותי או תהליך לימודי – ניגשים אלינו. קיבוץ אילות למשל, החליט לחדש את סדר הפסח ולאחר פניה אלינו, הם עברו תהליך מאוד מעניין".
אתגר עצום נוסף איתו התמודד צוות המכון, עלה בעקבות הקורונה. עם פרוץ המגפה, סמוך לערב חג הפסח, הבין צוות "שיטים" שסדר קיבוצי כהלכתו לא יוכל לתקון. עם זאת, האיום הבריאותי שערער את גופנו, לא הרתיע את רוחם של אנשי "שיטים". תוך זמן קצר, במבצע של ממש, התארגן הצוות על הפקת סדר קיבוצי, שיתאים לפורום המצומצם של משפחה גרעינית הן מבחינת התוכן והן מבחינת ההפקה הטכנית שלו. "זו הייתה התנהלות מרשימה של המכון", מתגאה ירקוני, ובצדק, "יצרנו עותקים קשיחים ומעוצבים להפליא, והתכוונו למכור אותם בעלות ההפקה, והינה תוך כמה ימים מכרנו למעלה מ-50 אלף עותקים. נדרשנו לגייס מתנדבים צעירים מ"מחנות העולים", שקבלו אישור מיוחד להתניידות בסגרי הקורונה, והם הביאו ארגזים שלמים של הגדות לקיבוצים". ההצלחה פרשה כנפיים תוך זמן קצר גם מעבר לשערי הקבוץ, והמכון הפיק הגדה מותאמת-קורונה, גם למשפחות שאינן חיות בקיבוץ, ואפילו לכאלו שגרות מעבר לים. בהמשך נוצרה גם הגדה "זומית" ששימשה 30 אלף משפחות בערב החג. "מהקורונה למדנו על שיתוף הפעולה המהיר שאנשים עושים כתגובה לשינוי במציאות. אפילו סדר פסח, שמסמל אבן יסוד בתרבות – זכה לעדכון. למרות הנטייה הטבעית לאחוז בקבוע, בקורונה הייתה לנו ההזדמנות להנכיח תרבות מתחדשת ורלוונטית. כפי שהתרבות הקיבוצית צמחה מתוך צורך אמיתי להתאים את המסורת לחלוציות ולחיים בארץ ישראל – גם כאן ראינו שעדיין יש רצון של אנשים לחבר את התרבות לחיים".
שליחי תרבות
במקביל לאחיזה במורשת ההיסטורית העשירה, מיישיר צוות "שיטים", את מבטו אל העתיד, מתוך ידיעה ברורה שירד כוחם של סוכני התרבות החינוכיים-חברתיים כמו אנשי ההוראה ורכזי התרבות הקיבוציים. "כיום האתגר הוא להפוך את ההורים להיות שליחי התרבות של משפחתם, ותפקידנו להכשיר אותם לעמדה זו ולתת בידם כלים ותכנים. פעמים רבות, מתוך מרוץ החיים, יש נטייה להתרכז בחגים במפגש המשפחתי, בלבוש המיוחד ובישיבה סביב שולחן האוכל. לגישתנו יש מחויבות להעמיק בתכנים התרבותיים, כך שהמשפחות ייקחו על עצמן את האחריות על חינוך הדורות הבאים. תוכניות העבודה שאנו מפתחים כיום, מיוצרות מתוך כוונה לשלוח ערכות חגים לבתים, לקשר לינקים דיגיטליים, ולאפשר אוצר תרבותי נגיש וזמין".
במקביל, מתוך ההבנה שהתרבות עוברת בשיח בין דורי, משקיעים ב"שיטים" חשיבה ומשאבים רבים ביצירת מערכי שעור על חגי ישראל, שיועברו בכיתות על ידי צוותי החינוך. "הכוונה ליצור את ספר הלימוד הכי גדול בנושא זה מכיתות היסוד והלאה. כרגע מפעל זה בחיתוליו אך הוא ילך ויעצים, ויהווה נכס תרבותי-ערכי נגיש לכל דורש".
ב"שיטים" עוסקים גם בהקמת מרכז מבקרים, כבית שיעסוק במורשת החג הקיבוצי-ישראלי. "קיבוץ בית השיטה מעוניין לשאת את הדגל החשוב הזה, והעמיד לרשותנו את מתחם המכבסה הישן שעומד בפתח הקבוץ. אמנם נשמעו קולות שכיוונו להקמת מרכז משמעותי כזה במרכז הארץ, אבל אנחנו התעקשנו להישאר קרוב למקורות, לעיסוקו של אריה בן גוריון ולשנת המצווה של כיתת "אלון". מהמקום שייבנה בעמק, תופץ הבשורה שהתרבות הקיבוצית המתחדשת, מכוננת את כלל החברה והעם. מיליון הפרטים התיעודיים והרוחניים שנמצאים כיום בארכיון יהוו השראה עבור הקהל הרחב, ויהיו זמינים ככלי תוכן חינוכי, לכל משפחה ומפגש חברתי".
אוצר יהודי
מרים, ערן וחבריהם ב"מכון שיטים", רואים לעצמם כיעד להנגיש את האוצר היהודי שבידם לדורות הבאים ולקהילות שמסביבם. "חג הוא יצירה אנושית שצומחת ומתחדשת באופן מתמיד ותפקידה לכונן מציאות, כמו גם להוות חוליה שמחברת בין שורשים, דורות העבר – להווה ולעתיד – לעיצוב הזהות הרלוונטי. אנחנו רוצים לקחת אחריות על התרבות שלנו ועל השייכות שלנו אליה" אומר ירקוני. "האופי היהודי של החברה בה אנו חיים חשוב לנו, ואנו בעלי רצון עז להשפיע על האופן שבו התרבות מתעצבת, תוך העמקת הפוטנציאל הגלום בטקסטים, והחיבור שלהם לכל מעגלי הזהות האנושיים. המורשת כאן היא נדירה ואני רוצה להאדיר אותה ולהשתמש בה. אנו עוסקים בהיסטוריה שחותרת קדימה, ומשתמשים באוצר הארכיונאי לבנייה עתידית. בעיני זה מפעל שדומה לכתיבת המשנה והגמרא, רק בתקופה שלנו. התרבות היא דלק וחומרי בנייה חיוניים לתנועה החלוצית, וברצוני לראותם ממשיכים להזין אותנו".
"מבחינתנו לא מדובר בטקסטים מוזיאלים, אלא בחומר גמיש שמחכה לזוויות מבט ופרוש נוספות", מדגישה מרים בנחישות. "אנו לא חוששים מהקדושה שלהם, או מהכרזת הבעלות עליהם מצד גורמים שונים בחברה. ברור לנו שהתוכן נוגע בכל אחד מאיתנו ברובד האישי, הזוגי, המשפחתי והלאומי, ובכוונתינו להשתמש בו כדי ליצור חברה טובה וערכית יותר".
