מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון
גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים בגליל. מי שיזם את הפרויקט הוא נועם כשרי (41) מכפר גלעדי, איש סאונד במקצועו, מנהל טכני במרכז קלור, המרכז לאומנויות הבמה בכפר בלום. "זה התחיל כיוזמה פרטית שלי עם כמה חברים, אחרי שחשבנו שאיך זה שאין פסטיבל בגליל. האירוע הראשון התקיים בפאב הקרפיון השיכור, מוסד ותיק בקיבוץ עמיר והופיעו בו מרצדס בנד וגל ניסמן טריו, מה שהפך ללהקת פול טראנק (שהשיר שלה 'סתלבט בקיבוץ' נבחר לשיר השנה במצעדים השנתיים. מ.ר). הצ'יזבאטים מספרים שאחרי ההופעה הזו הוחלט להקים את ההרכב שכיום מאוד מצליח". אומר נועם. "עבדנו מאוד קשה והגיעו מעט מידי אנשים. זה לא צלח כמו שדמיינו. הבנו שזו משימה בלתי אפשרית לעשות אירוע מסחרי ולצפות שהכרטיסים יכסו את העלויות".
למה בעצם?
"בגליל יותר קשה למשוך קהל. יש פחות אוכלוסייה. זה לא כמו שמביאים אומן לפארק הירקון ומשקיעים מיליונים בפרסום. זה אירוע ל 300-200 איש וזה פחות משתלם. רוב אירועי התרבות נתמכים על ידי גופים אזוריים".
רוקנרול בגליל
על אף הקושי נועם לא ויתר והפסטיבל המשיך ובכל שנה הוא קיבל אופי מעט אחר. "ב-2016 הפסטיבל נערך בהגושרים, בחצר עם נחל, ושם הופיעו אלון אדר ולוסיל קרו. זה היה אירוע מוצלח שאליו הגיעה גם מנהלת התרבות של המועצה האזורית גליל עליון רותם מנור "וכך, החל מ-2017 הפסטיבל מקבל תמיכה מהמועצה. חמש שנים עשיתי את זה עם המון כוח רצון ונחישות, אבל זה לא התרומם לסדרי הגודל שרציתי. מרגע שהמועצה נכנסה לתמונה הוזרמו תקציבים והאירוע התפתח. כל מה שעשו בהתנדבות בצורה חברית התאפשר לעשות בצורה מקצועית והאירוע עלה בכמה שלבים. ובעצם מ-2016 הפסטיבל קיבל אופי של לתת במה לאומני הגליל העליון. הסלוגן שלנו הוא אומנם 'עושים רוקנרול בגליל' אבל יש גם היפ הופ, ראפ, מוזיקה אלקטרונית. הכול קיים".
פלטפורמה לאומנים בצפון
האירוע האחרון התקיים בספטמבר בחצר פאב הקרומביין בנאות מרדכי והופיעו בו להקת "המתנדבות" מעמיר, "רוויה בלום", "דוליס" ולהקות מקומיות נוספות. "הקיבוץ מאוד מחובר לאירוע ומאוד עוזר" אומר נועם "בשלוש-ארבע השנים האחרונות אנחנו מקיימים אותו בנאות מרדכי ויש שיתוף פעולה מצוין, הכול מתואם ומאורגן". תחילת האירוע בשעה שתיים בצוהריים עם די.ג'י נמרוד משגב מחפציבה, דרך הופעות אקוסטיות ושירה "ולאט עולה הקצב והווליום עד להופעה המרכזית שלאחריה נכנסים לפאב למסיבה". הכניסה חינם.
נועם מציין שעל אף שהפסטיבל נמשך יום אחד, הפעילות של גלילאו נמשכת לאורך השנה כולה. "אנחנו נמצאים בקשר עם האומנים, בחורף יש פרויקט שנקרא גלילאו באולפן ובמסגרתו אנחנו מצלמים קליפ באולפן עבור אומן שרוצה בכך. בתקופת הקורונה היו שידורים חיים של הופעות, כך שהעבודה על הפסטיבל היא לאורך השנה כולה". מבחינתו מטרת הפסטיבל היא לעודד אומנים מקומיים ולתת להם מוטיבציה. "יש להקות שהעידו שהיו כקהל בפסטיבל, והבמה הזו עודדה אותם ליצור כדי להגיע ולהופיע בשנה שאחרי זה, וזו מבחינתי הצלחה גדולה. יש הרבה צעירים שמהגרים למרכז כדי להיות חלק מהעשייה. אני רוצה שתהיה להם פלטפורמה כאן בצפון".
הדבר הגדול הבא
מי שהיה עוזר הפקה באירוע הראשון של גלילאו וכיום חבר להקת "שאזאמאט" שלדברי נועם כשרי היא "הדבר הגדול הבא" הוא שי קולבר מקיבוץ גונן. שי הוא חברו של אחיו הצעיר של כשרי, איתמר, איש הסאונד של הלהקה, וכשנערך פסטיבל גלילאו בפעם הראשונה הגיע לעזור: "טכנית אפשר לקרוא לזה 'עוזר הפקה' אבל האמת היא שבאתי ושאלתי איך לעזור. נועם לא התבלבל, הצביע על את חפירה ושלח אותי לאורווה לגרוף חרא של סוסים כדי שלא יהיה מסריח כי שם הועמדו הדוכנים. גרפתי וניקיתי בשמחה ואהבה. מאז המשכתי לעבוד עם נועם בכל האירועים". בפסטיבל שנערך ב-2017 הופיעה להקת שאזאמאט במופע הראשון שלה. "לא הופענו קודם וביקשתי מנועם שישמור לי חסד נעורים על החרא שהרמתי. הוא נתן ללהקה ספוט (אזור להופיע) מהמם ועלינו עם השירים שלנו. הייתה הופעה נהדרת".
מאז הופיעה הלהקה בכל שנה בגליליאו "מהשם שכתוב הכי בקטן בתחתית הפוסטר הפכנו להיות השם שכתוב הכי גדול בראש הרשימה, מחמשת ההד-ליינרים (השמות המובילים). זו סגירת מעגל מאוד כיפית. זה המקום שפתח לנו את הדלת בפעם הראשונה להופיע, כמו לעוד להקות בצפון. זו במה יפה ומכובדת עבור אומנים מקומיים שיכולים להשמיע את המוזיקה שלהם. זה לא מובן מאליו".
חברי הלהקה הם המתופף איתי גרינברג והגיטריסט נמרוד ויאלגוס, שניהם מיפתח, הקלידן ריף שפירא משפיים, הסולנים – ניר אשכנזי מאלון הגליל וגדעון טרגנו מקרית טבעון, הבסיסט אביעד דובדבני מפתח תקווה וכמובן שי קולבר שהוא המפיק המוזיקלי ומנגן על קלידים וגיטרה בהופעה. "את החבר'ה מיפתח אני מכיר מכיתה ב', אבל הלהקה נוצרה בתל אביב כשחבר משותף הכיר ביני ובין הסולנים. הילדות שלנו זה מקלט המוזיקה בקיבוץ ונגינה במרכז קלור, אבל לא כך נוצרה הלהקה".
מה פירוש שאזאמאט?
"אין לזה שום פירוש. מילה שאחד מחברי הלהקה היה אומר מידי פעם כמו 'קיבינימט'".
הלהקה עושה היפ-הופ באווירה של להקה חיה ומופיעה בכל הארץ: רידינג תל אביב, מועדון הברבי, אינדי נגב, ימי סטודנט ופסטיבלים שונים. "כתיבת מילות השירים נעשית בעיקר על ידי שני הסולנים והמוזיקה נוצרת כשכולם מנגנים יחד על הכלים בעבודה משותפת. אנחנו חברים טובים וזה עוזר".
שעת ליטוף
מעבר לפן האומנותי, לכל חבר להקה יש גם חלק בניהולה, כפי שמספר שי: "אנחנו עצמאיים ועושים הכול בכוחות עצמנו – שיווק, הקלטות, מרצ'נדייס (מכירות), כולל קביעת הופעות. אנחנו מתנהלים כמו חברה ונפגשים ארבע פעמים בשבוע, גם ליצור מוזיקה וגם לעניינים מנהלתיים. יש אחראי שיווק, יש מי שאחראי על נושא החשבונות ומי שאחראי על המדיה".
שבעת חברי הלהקה מבינים בעצמם שלא תמיד זה פשוט. "אנחנו חברים מאוד טובים ונמצאים הרבה זמן יחד במשך השבוע". הכלי שמצאו חברי הלהקה להתמודדות עם מתחים ואינטריגות נקרא בפיהם "שיחת ליטופים": "שבעה גברים יושבים ואומרים את כל מה שעל ליבם. זו שיחה שיכולה להתקיים פעם בחודשיים או פעם בארבעה חודשים, לרוב בתקופות בהן יש עומס רב יותר. כשאנחנו קולטים שאנחנו יותר 'על הקצה' – עוצרים הכול ועושים ישיבה במקום מרגיע כמו חוף הים או על הדשא ופשוט פורקים ומדברים, גם אם קשה ולא נעים וגם אם הטונים עולים. בסוף הכול יוצא החוצה והכול נקי".
ומה היעד ללהקה? "הכי רחוק שאפשר".
