יבול שיא
הרפת והחלב
אות הנשיא לתקווה הישראלית

תנועת השומר הצעיר זוכת "אות הנשיא לתקווה ישראלית" ב-2021

3 דק' קריאה

שיתוף:

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין מעניק מדי שנה  את אות הנשיא לתקווה  ישראלית בחינוך, לבתי הספר המובילים בעשייתם למען ביסוס השותפות בין ארבעת המגזרים השונים בחברה הישראלית:­ חילונים, חרדים, דתיים וערבים.  השנה, בטקס שהתקיים ביום שלישי שעבר בבית הנשיא בירושלים,  הוענק האות בפעם החמישית ובפעם הראשונה גם לתנועות וארגוני הנוער.

בין הזוכים השנה תנועת השומר הצעיר, שקיבלה את האות על השותפות היהודית- ערבית, ארוכת השנים ביחד עם חטיבה הערבית של התנועה אג׳יאל.  

בנוסף, האות הוענק על פעילותו של ביה"ס לשלום לילדי פליטים באי לסבוס שביוון, אותו ייסדו שתי התנועות יחד לפני 4 שנים.  "היום, יותר מתמיד, נמשיך לחנך ולבנות יחד שותפות בחברה הישראלית! אנו מודים לנשיא המדינה על הבחירה בנו, וגאים להמשיך בדרך", נכתב בעמוד הפייסבוק של השוה"צ.

את האות  קיבלה מנכ"לית השומר הצעיר רונית שניר, שאמרה: "כבוד הנשיא מר ראובן רובי ריבלין, שר החינוך מר יואב גלנט, מנכ"ל בית הנשיא מר הראל טובי, יושבת ראש ועדת האות הגברת שלומית עמיחי, זוכים ואורחים יקרים.


מרגש מאוד לעמוד על במה זו ולקבל את אות הנשיא לתקווה ישראלית בחינוך, בשנה בה נפתחה לראשונה המועמדות לחינוך הבלתי פורמלי. מתוך המשבר הבריאותי, הכלכלי והפוליטי שאנחנו עוברים, מתבהר שוב שאנחנו תלויים האחד בשנייה, שהחברה שלנו היא מארג שלא ניתן ולא נכון להתירו. את התלות הזו, את ברית הגורל הזו, אפשר וצריך להפוך לברית ייעוד, ברית לבניית חברת מופת יהודית ודמוקרטית שכלל הציבורים שותפים בבניינה.

את הייעוד הזה אנחנו לוקחים על עצמנו כתנועות וארגוני נוער הפועלים בכל חלקי החברה ואותו אנחנו מעבירים למאות אלפי חניכינו, מנהיגי ומנהיגות הדור הבא של ישראל.


תנועת השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה שהוקמה לפני 108 שנים וכיום מחנכת עשרות אלפי ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ. בתנועה חטיבה ערבית גדולה ומשמעותית שנקראת 'אג'יאל', בעברית 'דורות'.

המציאות בה אנו חיים מלמדת אותנו לפחד מהאחר ולא לראות את העושר וההזדמנות שבמפגש עמו ואת זה אנחנו פועלים לשנות. החיבור היהודי-ערבי בתנועת השומר הצעיר מעניק לנו את ההזדמנות ללמוד שותפות 'דרך הרגליים', מתוך העשייה החינוכית להכיר, להיפתח ולהתגבר על אתגרים.

(המשפט הזה ייאמר גם בערבית). השותפות הובילה אותנו לעשייה משמעותית ששיאה בהקמת בית הספר לילדי פליטים סורים באי לסבוס שביוון, וזו רק ההתחלה.


על הקיר בקן התנועה בוורשה שממנו צמחו מובילי המרד בגטאות היו כתובות  המילים: "התבונה לראות, האומץ לרצות והכוח לבצע". עלינו להיות נבונים מספיק לראות ששותפות היא הדרך היחידה שתבטיח את המשך קיומנו כאן
עלינו להיות אמיצים מספיק להעז לבנות חברה דווקא עם השונים מאתנו
ועלינו להיות חזקים מספיק להתמודד עם הגלים שמכים בנו כחברה, כי יכול נוכל להם. תודה! חזקו ואמצו!"

 באתר בית הנשיא נכתב, שתקווה ישראלית מבקשת לחזק את ה"יחד" של החברה הישראלית תוך מתן כבוד ומקום לכל קבוצה המרכיבה אותו.

כל זאת, במטרה להבטיח את חוסנה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. התכנית מהווה את היישום המעשי של חזון ביסוס השותפות בין חלקי החברה הישראלית של הנשיא ריבלין, כפי שהוצג בנאומו בכנס הרצליה בשנת 2015, וזכה לשם "נאום השבטים" .

ביה"ס לשלום לילדי פליטים באי לסבוס שביוון, שהחל לפעול כאמור לפני 4 שנים, הוצת ונשרף כליל ב-7 במרס 2020. ימים ספורים לאחר מכן החלה מגפת הקורונה ובית הספר הושבת מפעילות.

בספטמבר האחרון  מחנה הפליטים הגדול באי מוריה הוצת גם הוא. למרות זאת, לאחר שנבנו שתי כיתות במקום אלו שנשרפו, שב  בית הספר לפעילות והצוות המפעיל כתב בתחילת החודש: "אחרי השריפה, היה ברור לנו שאנחנו ממשיכים וממשיכות, אין לנו ברירה אחרת מלבד להמשיך לחנך.

לא ידענו אז כמה מאתגרת תהיה השנה הזאת, ולמרות זאת לא עצרנו אפילו לא לרגע. היום אנחנו יודעים\ות שעמדנו בהבטחה שלנו לעצמנו ולתלמידי ותלמידות בית הספר.

עם 250 תלמידים\ות ב-2 תכניות שונות, צוות מורים\ות ורכזים שמוביל את בית הספר בגאווה וכיתות חדשות ויפות שנבנו על הריסות בית הספר, אנחנו צועדים לעבר שנת הפעילות החמישית של בית הספר באי בראש מורם, עם הידיעה שרוח בית הספר, וחינוך של שלום יכולים להתקיים בכל מקום ובכל מצב".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן