שידור חי של אלפי הודעות ווטסאפ אמיתיות שנשלחו בשבת השחורה יערך ביום השנה ל-7 באוקטובר, החל מ-6:29 הרגע בו החלה המתקפה. "כשרואים את ההודעות, בעצם שליחת ההודעה יש משהו אקטיבי בניגוד לתחושת האין אונים כשאתה נעול בממ"ד. מסתבר שיש לי קול, יש לי סיפור, וזה מחזיר את הכוח לידיים של המשתף" מתאר יניב הגי מבארי, מיוזמי פרויקט 710 שמטרתו לשמר ולספר את סיפור 7 באוקטובר
*צילומים: באדיבות פרויקט 710
צג השעון מורה על השעה 7, 11 דקות ו-30 שניות:
הודעת ווטסאפ מנירים: פחד אלוהים
הודעת ווטסאפ מבארי: מנסים לפרוץ להם את הממ"ד
הודעת ווטסאפ מכרם שלום: יאאו איך מפגיזים אותנו
הודעת ווטסאפ משדרות: הם כאן
הודעת ווטסאפ מכפר עזה: מקבלת דיווחים שמציתים אש בכמה בתים. לא לצאת!!
השעון מורה על 7, 11 דקות ו- 42 שניות, הודעות הווטסאפ ממשיכות:
סעד: יש מחבלים שמתחפשים לחיילים
חולית: הם אצלי
הכול יהיה בסדר חיים שלי, רק להאמין, מתקבלת הודעה באופקים
הצילו!!! נשלחת הודעה מניר עוז
שמרו על עצמכם מלווה באימוג'י לב, נשלח בקיבוץ מגן.
ביום השנה השני ל-7 באוקטובר תעלה עמותת זיכרון 710 מיזם הנצחה חדש: שידור חי באתר ייעודי, שיציג אלפי הודעות ווטסאפ אמיתיות שנשלחו בזמן אמת בעוטף עזה. החל מהרגע המדויק שבו החלה המתקפה 6:29 בבוקר וכל אורך היום.
הודעות הווטסאפ של אותה שבת שחורה, קובצו לפרויקט זיכרון מיוחד. ביום הזיכרון השנתי שיצוין השנה ב-16.10 (לפי התאריך העברי כ"ד בתשרי) מזמינה עמותת זיכרון 710 מקומות עבודה, משרדים, קיבוצים וכל מקום שיש בו לובי ומסך שניתן לשדר בו – לקחת חלק במיזם. חוויה אמיתית, חיה, שמאפשרת לחוש את הרגעים ההם בדיוק כפי שנחוו.
פרטים מיד ראשונה
אחד מיוזמי הפרויקט 710, מיזם שנתמך גם על ידי התנועה הקיבוצית, הוא יניב הגי מקיבוץ בארי שמספר שהיוזמה לאסוף את כל אותן הודעות ווטסאפ שנשלחו בזמן שמתחוללת התופת, החלה ממש יומיים אחרי אותה שבת שחורה.
"פונינו לעין גדי, קבוצה של 70 –80 אנשים, 'סניף' של בארי בעין גדי שאני ריכזתי. הגיעו קציני צבא ואנשים ממנהלת החטופים והתחילו לאסוף מאיתנו פרטים על מה שהיה. ונפלה ההבנה שיש המון פרטים 'מיד ראשונה' בהודעות הווטסאפ. אוהד בן עמי כתב, ואפשר לראות בדיוק באיזו שעה, מתי נכנסו מחבלים לביתו ומתי כתב 'שמע ישראל'".
יניב נכנס להודעות של אותו יום שחור "זה היה מאוד מציף. החזיר למה שעברנו באותן שעות ארוכות בממ"ד".
בלילה, כאשר יניב, אשתו וילדיו ישנו זה לצד זה, חמישה מזרנים שפרושים בחדר שבעין גדי, "דמיינתי את הנכד שעוד לא נולד לי, נכנס למוזיאון ויש מולו מפה של יישובי העוטף והוא יכול לצפות בכל ההודעות שנשלחו באותו יום, רגע אחרי רגע, ולהבין מה קרה. הבנתי שחייבים לאסוף את כל הודעות הווטסאפ האלו, מכל היישובים, הערים, הקיבוצים, ממסיבת הנובה, מכוחות הביטחון שפעלו. משם נולד המיזם".
אם לא נספר את הסיפור של עצמנו, מישהו אחר יספר אותו
יניב הצליח לגייס למיזם קבוצה של מתנדבים מרחבי הארץ שבמשך שנתיים אוספת הודעות ווטסאפ. "יש לאיסוף ההודעות, שהן בעצם פתקים קטנים שנרשמו בצורה אוטנטית בזמן אמת, משמעות עצומה במספר רמות:
ברמה האישית, אנחנו אוספים ווטסאפ מכל תושבי הנגב המערבי, מכוחות הביטחון, מכל מי שהיה בקשר. אנשים יצאו עם תחושת טראומה וחוסר אונים, איפה לא היינו, מה לא עשינו, זה מאוד טבעי.
כשרואים את ההודעות, בעצם שליחת ההודעה יש משהו אקטיבי בניגוד לתחושת האין אונים כשאתה נעול בממ"ד. מסתבר שיש לי קול, יש לי סיפור, וזה מחזיר את הכוח לידיים של המשתף".
יניב מדווח שאנשים רבים מבקשים להפקיד אצלם את הודעות הווטסאפ. אנשים שחוו בעצמם, אנשים שהילדים שלהם היו שם וזו הדרך שלהם להשלים את הפאזל ולספר את הסיפור. "הם מקבלים מאיתנו חזרה סרטון של דקה וחצי, עם ההתכתבות שהייתה. אנשים אומרים – לא עשינו, לא לחמנו. כשהם מקבלים את הסרטון עם הודעות הווטסאפ הם יכולים לראות – עשינו משהו, תמכנו. זו תחושה מועצמת של מה שהיה ואותי זה ממלא במוטיבציה להמשיך ולאסוף את כל אותן ההודעות".
משמעות ברמה נוספת שיש להודעות הוא הערך ליישוב. "מה שהבנתי אחרי הריאיון של ברק חירם (בתוכנית עובדה. מ.ר), שאם לא נספר את הסיפור של עצמנו, מישהו אחר יספר אותו. מבחינת היישוב אפשר למצוא בהודעות הווטסאפ ערבות הדדית, סולידריות, של שכנים, של בני משפחה, גבורת גיבורים, שלאו דווקא הגיעו לתקשורת. הודעות בקבוצות חברים שרוכבים יחד על אופנים או קבוצות אחרות ש"מתחבאות" בווטסאפ. היישוב יכול לבחור את הנרטיב שלו. לצד השכול, הקושי, חוסר האונים, יש עוד חלקים שיישוב ירצה להאיר בפנס. ביום הזה לא היו רק מחבלים. ובשביל לבחור צריך תוכן, צריך סיפורים. ההודעות האלה הן בסיס לארכיון היישובי, מה היה ביישוב דרך ההתכתבות בווטסאפ".
הערך שלישי לאיסוף ההודעות הוא ברמת המדינה. "ב-7 באוקטובר כולנו פעלנו יחד, קיבוצים וערים, חילוניים ודתיים, יהודים ובדואים. פעלנו יחד בסולידריות שלא רואים, לא לפני 7 באוקטובר ולא אחרי. דרך הווטסאפ אפשר לראות. כיתת הכוננות של היישוב שלומית יצאו לעזרת היישוב פרי-גן, 'כוח קלמנזון', אחים מתנחלים מהשומרון הגיעו לחלץ אותי, שמאלני קיבוצניק מבארי. יש עוד הרבה סיפורים כאלה. ניתן לראות דרך ההודעות נרטיב של אחדות במדינה, להראות שזה אפשרי. היה יום כזה, שהוא אסון גדול וגם זה היה יום שעבדנו בו יחד. יש לזה חשיבות גדולה".
במסע להציל את ההודעות
48 יישובים כלולים בפרויקט "זה פרויקט אדיר, יש לנו כבר מעל למיליון הודעות ורק התחלנו לגרד את פני השטח" אומר יניב. "אני במסע להציל את ההודעות, שלא ימחקו. מבחינתי זה כמו פתק שנזרק מרכבת בפולין במלחמת העולם השנייה וצריך להציל אותו".
למשימת ההצלה התגייסו ארגונים שונים בהם התנועה הקיבוצית, יד טבנקין, יד יערי, הספרייה הלאומית, קרן מנדל וקיבוצים שתרמו ("גם כאלה שלא עשירים כמו קטורה"). המדינה, אם שאלתם, לא באירוע ולא נותנת משאבים.
מתנדבים נמצאים בקשר עם התושבים, יש מתרגמים שמתרגמים את ההודעות לשפות שונות ("יש לזה פוטנציאל להסברה הטובה בעולם"), או עושים סדר ומתייגים לקבוצות שונות. "מעבדים נתונים כדי ליצור מאגרי מידע נגישים. "זה מאוד מרגש שאנשים מתחברים למשהו שהוא סוג של ארכיון" אומר יניב. "צריך להבין את החשיבות של זה כדי להתגייס. אין אירוע כזה שתועד און-ליין על ידי המשתתפים. המטרה שכל אדם בכל מקום בעולם יוכל למצוא את הדמות שאליה הוא יתחבר באופן רגשי. למשל מורה באחת ממדינות ארה"ב, יוכל למצוא באנגלית הודעת ווטסאפ ששלח מורה מעוטף עזה לתלמידיו באותה השבת. הוא יקרא מה כתב לתלמידים שלו, איך תמך בהם, מה כתב לעמיתיו המורים ואיך תמך בזמן זה גם בילדים שלו בבית".
יניב וחבריו למיזם רוצים לאסוף את כל הסיפורים, את כל הודעות הווטסאפ שהוחלפו באותה שבת שחורה, "זו השליחות שלי בשנתיים האחרונות".
לראות את הדברים כפי שהיו
ב-16 באוקטובר, יום השנה, יוכלו להתחבר לאתר ולהקרין את הודעות הווטסאפ, ממש על פי הזמנים בהם נשלחו בזמן אמת ב-7 באוקטובר 2023. "אנשים יוכלו להתחבר במבט רוחבי עם מה שהיה ביישובי העוטף בתחושה של און-ליין, לראות את הדברים כפי שהיו, בבארי, בפרי-גן, בנתיבות".
במיצג יועלו הודעות מייצגות, ממגוון יישובים וממגוון "תחושות" – "גם ייאוש, גם שמחה, גם הודעות מצחיקות. בחרנו סוגים שונים של הודעות כדי לתת ייצוג לכל מה שהיה". התחברות למיצג אינה כרוכה בתשלום וכל מה שנדרש הוא להתחבר לאתר ולהקרין על מסך גדול עם גישה לאינטרנט. יניב מדגיש שההודעות שנבחרו אינן כוללות תיאורים גרפים קשים, לא "צהובות" ולא אישיות מידי. "המיצג פתוח למרחב הציבורי ואנחנו רוצים לשמור על כולם. צנזרנו מראש הודעות קשות, והן יותאמו לרמת נוער ומעלה".
יניב שואף לקבץ את כל ההודעות שנשלחו באותו יום, גם של כוחות הביטחון שפעלו באזור, ומקווה שהכול יגיע בעתיד לארכיון השלם למחקר. הודעות כוחות הביטחון עדיין תחת צנזורה והנתונים מהן מגיעים לבסיס נתונים אחר. בכל זאת נעשית עבודה בשיתוף הצבא וכוחות הביטחון כדי להבין טוב יותר מה היה. ריכוז המאמצים נעשה ביישובים.
יש לכם כעס על כוחות הביטחון שלא הגיעו להציל ביום הזה?
"יש הערכה גדולה לכוחות הביטחון ולכל מי שמסר את נפשו. ויש גם כעס שלא הצילו אותנו. את המורכבות הזו צריך לעבד בציבור. הייתה הפקרה והייתה הצלה. היחס הדיכוטומי לא בריא. יש גם וגם. רואים את זה גם בהתכתבות. גם וגם, זה יכול להראות גם מבחינה רגשית את המורכבות של אותו יום.
הודעות הווטסאפ הן לא 'סיפור', הן הדבר האמיתי. יש בהן משהו ראשוני ואוטנטי ועלינו המשימה לשמור אותו".
ניתן ליצור קשר באתר עמותת זיכרון 710 710memorial.org, לקבל פרטים ולהתחבר לשידור מכל מסך.
