דילוג לתוכן
יבול שיא
הרפת והחלב
הפגנת החקלאים בצומת הגומא כנגד הרפורמה ההרסנית בענף החקלאות צילום ענת זיסוביץ

מועצה אזורית שער הנגב בפניה דחופה אל תפגעו בגידולי החקלאות שעל גבול רצועת עזה 

2 דק' קריאה

שיתוף:

במכתב כותב ראש המועצה שער הנגב, אופיר ליבשטיין: "אנו חוששים ומתריעים כי הפגיעה האנושה הצפויה בענפים אלו תביא לנטישת ענפים אלו על ידי החקלאים על רקע חוסר כדאיות כלכלית" 

על רקע הרפורמה הצפוי בחקלאות והחשש מפגיעה אנושה בגידולי השדה ובעיקר בענפי תפוח האדמה והגזר – אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב שלח השבוע מכתב יחד עם ראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה, ובו פניה דחופה לראש הממשלה, נפתלי בנט, לראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, לשר האוצר אביגדור ליברמן ולשר החקלאות עודד פורר, בדרישה לפעול על מנת להבטיח את המשך גידולי השדה הסמוכים לגבול עם רצועת עזה, ובכך הלכה למעשה לשמור על גבולות מדינת ישראל.  

הפגיעה הצפויה בגידולי השדה תפגע באופן משמעותי בישובים החקלאיים בעוטף עזה, שכן צה"ל מאפשר לגדל בשטחי החקלאות צמודי הגדר, רק גידולים נמוכים שאינם מפריעים לפעילות המבצעית והמודיעינית – תפו"א וגזר הינם גידולים שמתפתחים בתוך האדמה, ולכן הפכו שכיחים בקרב שטחי החקלאות של עוטף עזה.

פתיחת היבוא של ענפי הגזר ותפוחי האדמה תפגע פגיעה אנושה בראש ובראשונה בחקלאי עוטף עזה, שיתקשו להמשיך ולעבד את האדמות הצמודות לגבול ובכך יהפכו הגבולות לשטח הפקר.  

מתוך מכתבו של אופיר ליבשטיין: "חקלאי העוטף מעבדים את אדמות המדינה בימי שגרה אך גם בימי לחימה עד המטר האחרון – פשוטו כמשמעו. החקלאות בעוטף עזה היא חלק משמעותי מהחוסן הכלכלי אך גם החוסן הקהילתי והבטחוני של תושבי עוטף עזה ומדינת ישראל כולה.

גידולי תפו"א והגזר הם הגידולים המשמעותיים שמאפיינים את השטחים הפתוחים הגדולים הסמוכים לגדר המערכת עם רצועת עזה. באמצעות גידולים אלו מדינת ישראל מקיימת את ריבונותה – לא פחות מכך – בקו הגבול עם רצועת עזה ובשטח החוץ בין הגבול לבין היישובים.

אנו חוששים ומתריעים כי הפגיעה האנושה הצפויה בענפים אלו תביא לנטישת ענפים אלו על ידי החקלאים על רקע חוסר כדאיות כלכלית ובסופו של דבר השארת שטחים ריקים לא מעובדים שבתוך זמן קצר יהפכו לשטח הפקר, עשרות מטרים בודדים מרצועת עזה." 

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב: "שטחי החקלאות צמודי הגדר, הם אסם התבואה של מדינת ישראל והחשיבות שלהם כפולה – הן לביטחון התזונתי והן לביטחון המדינה. אם

לפני מספר חודשים הייתי אמורה להעביר הרצאה בנושא "רווחת היונק" בקורס מנהלי רפתות, שהתקיים במדור ללימודי חוץ בפקולטה לחקלאות. לצערי, בסופו של דבר ההרצאה לא יצאה לפועל ולכן החלטתי לשבת ולכתוב עבור המשתתפים בקורס
7 דק' קריאה
כתבו: דר' יהונתן ברקוביץ ודר' דן גלסר וטרמרקט – ר.ו.מ (רפואה וטרינרית מתקדמת) ברפת החלב הישראלית, ייצור החלב הלך ועלה בעשורים האחרונים. זאת הודות להתקדמות גנטית, ניטור מתקדם, ניהול ספר עדר והתקדמות ממשקית. עם זאת,
6 דק' קריאה
בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, עולם החקלאות לא נשאר מאחור. אחד מהחידושים המרתקים שמופיעים לאחרונה הוא השימוש במציאות רבודה (AR) לשיפור ניהול שטחים חקלאיים. פרויקט משותף בין חברת Ceres Imaging ואוניברסיטת קליפורניה, דייוויס,
< 1 דק' קריאה
יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים: "בשנת 2024 צרכו הישראלים כ-43 אלף טון מנגו, עלייה של כ-18% ביחס לשנת 2023" בכנס 'ענף המנגו' השנתי של מועצת הצמחים, מו"פ צפון-מיגל ושה"מ במשרד החקלאות בשנת 2024
4 דק' קריאה
במפגש חקלאי מקיף שנערך במרץ בחיספין, הציגו "מי גולן" והיחידה לחקלאות וחדשנות פתרונות מעשיים לקראת עונת ההשקיה המאתגרת שבפתח. הכנס, שמשך אליו מעל מאה חקלאים מרחבי הגולן, התמקד בהיערכות מיטבית למציאות המורכבת של מחסור
2 דק' קריאה