יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 10 20 103222

"אני הולך לרקוד את החיים" 

7 דק' קריאה

שיתוף:

אומר מנחם גורן, מי שניהל במשך 26 שנה את בית הספר הדמוקרטי "כנף" במושב עמיעד, ברמת הגולן * בצבא שירת כטייס ובסיום הקורס אמרה אמו למפקד ח"א: 'הבן שלי לא צריך להיות טייס, הוא צריך להיות איש חינוך' ואכן כך היה * מה זה חינוך דמוקרטי ולמה זה כל כך חשוב? 

במושב אליעד יש בית ספר דמוקרטי, היחיד מסוגו ברמת הגולן. לכאורה בתי הספר הדמוקרטיים הם מודל דומה, אך מסתבר שלכל בית ספר דמוקרטי יש אג'נדה ואת הייחוד שלו.  

בית הספר הדמוקרטי כנף, הוקם על פי מודל הסאדברי. באתר של בית הספר "כנף" ישנו הסבר ותיאור של הבסיס עליו קם בית ספר (ראה מסגרת).  

מנחם גורן היה ממקימי ויוזמי בית הספר הדמוקרטי כנף וניהל אותו במשך 26 שנים. סך הכל עבד בבית הספר 28 שנים. 

כשמנחם מדבר על שנות עבודתו בבית הספר, על חינוך, תפיסות העולם שלו והבסיס הרעיוני של המוסד החינוכי, עיניו מאירות, חיוך על פניו ומבלי להפריז, זוהי אהבה – אהבה לדרך בה בחר ולדרך החינוך של בית הספר כנף.  

לא היה שום סימן בצעירותו של מנחם שיום אחד ינהל ויוביל בי"ס דמוקרטי. מנחם גורן נולד וגדל בקבוץ הדתי שלוחות שבעמק בית שאן. בספור חייו ברור שגורן הוא אינדיבידואליסט הבוחר את דרכו גם אם יהיה זה בנגוד לחברה בה חי.  

מנחם: "בגיל 12 החלטתי שאני מפסיק להיות דתי. ההחלטה הזו צבעה את כל שנות הבגרות שלי בצבעים של מרד. זה היה מאד לא פשוט. הוריי ראו בכך כשלון שלהם. הוריי היו ניצולי שואה. באותן שנים, למסגרת הקיבוצית היה משקל עצום בחיי הפרט. האקט הזה יצר קונפליקטים גדולים והתנגדויות. הוריי בחרו לחיות במסגרת דתית, כנראה בשל הבתים מהם באו והזיכרונות שנשאו עימם.  

"אמי הגיעה מבית חרדי והיתה ניצולה יחידה של משפחתה. להוריי נולדו ארבעה ילדים, הבכור, דני, נפטר בהיותו ילד רך בשנים ואחריו נולדה אחותי. אני השלישי ואחריי אחותי הצעירה מכולם. הוריי היו אידיאולוגים ובעליי אידיאות שונות.  

"הייתי תלמיד טוב אבל השתעממתי בבית הספר. החיים בקבוץ לא תמיד היו פשוטים, אבל היינו מאד טובים בלהדחיק. היתה נוקשות גדולה. קבוץ שלוחות נוסד על ידי ניצולי שואה. הם היו אנשים צעירים שהגיעו לארץ מהתופת שהיתה, חסרי משפחה, אנשים  שלא חוו ילדות  וחלקם היו  המורים. להערכתי תנאים אלו  הם אלו שהובילו אותי למרד שלי." 

בחיל האוויר 

בגיל ההתבגרות מנחם קרא ספר על טייסים ומטוסים והחליט שהוא רוצה להיות טייס. אותו ספר הביא את מנחם לקורס טיס והיותו טייס בחיל האויר. הרמז הראשון  שיום אחד יעסוק בחינוך היה בסיום קורס הטיס.  

מנחם: "סיימתי את קורס הטיס, קורס 79. היה זה לאחר מלחמת יום כפור. בשל רצון לחסוך כסף, לא היה אז מסדר כנפיים וטכס סיום. היתה ארוחה חגיגית. בני פלד היה אז מפקד חיל האויר. אימי ניגשה אליו  ואמרה לו: 'הבן שלי לא צריך להיות טייס, הוא צריך להיות איש חינוך'. כמובן שכעסתי אבל בדיעבד היא צדקה. במהותי אני איש חינוך. השתחררתי מהצבא לאחר מספר שנים, נישאתי לסמדי ובחרנו לחיות ברמת הגולן במבוא חמה. נולדו לנו שני ילדים. 

"עבדתי בענף הבקר ובהמשך פניתי ללמודים גבוהים. הייתי רכז המשק   ואז התוודעתי למנהל הציבורי. באותם ימים היה המשבר של מושבי הצפון ואני חברתי לגדליה גל וליוויתי אנשים במשבר המושבים. אותה תקופה חשפה אותי לכך שאני מאוד אוהב לעבוד עם אנשים. נוכחתי שאני במערכות, ושאת ההחלטות המשמעותיות בחיי אני עושה ללא תכנון מוקדם, אלא ספונטני.  

המעבר לחינוך 

"נחשפתי לאנשים רבים  שלא הכרתי, מושבניקים, משפטנים ובמידה רבה אותה תקופה הובילה אותי להמשך והבחירה בחינוך. באותה תקופה התחיל לרקום עור וגידים ביה"ס הדמוקרטי בכנף, שקם במהירות שיא.  

"סמדי, אשתי, היתה רכזת חינוך ודחפה אותי להיפגש עם בני זוג מאליעד: רמי ובתיה בן צבי. בתיה בן צבי היתה חולמת החלום של הקמת בי"ס דמוקרטי ברמת הגולן. בתיה נפגשה עם יעקב הכט, האיש שייסד את בית הספר הדמוקרטי במדינת ישראל.  

"פגשתי את בתיה והיא אמרה לי את המשפט ששינה לי את החיים: 'אנחנו מקימים בית ספר שבו ילדים יהיו חופשיים לעשות מה שהם רוצים'. מילים אלו היו כמו פטיש בראש. משפט זה פגש את הילד שבי וההתמודדויות שהיו לי. אהבתי מאד לקרוא כילד, היו לי תחומיי עניין. המבוגרים החליטו עלינו, הכל, כמקובל. 

"הפגישה עם בתיה ורמי הובילה אותי להצטרף לקבוצת האנשים שבוחרת להקים בי"ס דמוקרטי ברמת הגולן. בשלוש שנים הראשונות החלטתי לא לקרוא שום חומר העוסק בחינוך. החלטתי לחוות בלבד. 

"ביה"ס כנף, קם על בסיס ה-suolbury valley School. יעקב הכט, ממייסדי החינוך הדמוקרטי בארץ, פגש זוג ישראלים אמריקאים, חנה ודניאל גרינברג. חנה ודניאל הקימו בשנת 1968 בית ספר בו ילדים חופשיים לעשות מה שנכון להם, והם המנהלים את בית הספר ואת חייהם. בית ספר זה הוא יצירת מופת מופלאה בכל קנה מידה של מתן חרות וסמכויות ניהול. באוגוסט 1994 נפגשנו עם חנה ודני גרינברג והיתה זו אהבה ממבט ראשון." 

עקרונות החינוך בכנף 

כעבור שנתיים הופך מנחם למנהל של בית הספר כנף.  

מנחם: "הרעיון הבסיסי שמנחה אותנו שהילד נולד כאדם שלם, סקרן וחקרן מטבעו. אחת המטרות העיקריות שלנו היא לא להפריע לו. מגיל מאד צעיר, אנחנו סומכים עליו שייקח אחריות על עצמו ועל הקהילה.  

"הבסיס עליו מושתת החינוך שלנו הוא כבוד האדם. יש לנו ספר חוקים וחוקה אותה כותבים הילדים. הילדים הם אלו שבוחרים את צוות המורים שמלמדים אותם. אין מערכת שעות ואין תוכנית מובנית.  

"אנו, כאנשי חינוך בבית הספר, מקפידים שלקיחת האחריות האישית  היא התשתית. לקיחת האחריות האישית יוצרת מצב שאין האשמות, אלא הפניה של הילד היא לעצמו ומה הנכון בעבורו. 

"נוכחנו שאף בשעמום יש יתרון, מתוך השעמום, מתוך האי עשייה נוצרת עשייה, נוצר ומתפתח האינדיבידואל. אין צורך לשקר על מנת לא ללמוד או להישאר בבית. הילד אחראי על כל בחירותיו." 

ספר על תקופת הקורונה בבית הספר?  

"שמרנו על הכללים ומצאנו פתרונות. אמרתי לצוות: 'זה לא זמן לאידיאולוגיות, זה זמן שאנחנו יכולים לעשות הכי טוב לילדים'. ידעתי שאם אני סומך על הילדים והם מקבלים חופש כפוי להיות בבית הם יסתדרו. את פגישות הזום עשינו בסגנון שלנו. חיפשנו מה מעניין אותם, ואפשרנו לילדים להעביר זומים אחרים לילדים.  

"אין לי דעה חד משמעית מה היא הנוסחה שתהפוך ילדים אלו למאושרים או בעליי הישגים כאלו ואחרים. דני גרינברג, מייסד בית הספר הדמוקרטי בבוסטון, היה לפרופסור כשהיה בן 26 בלבד. הוא טען  שבני האדם עושים שלוש פעילויות בכל הגילאים ובכל התרבויות הפעולות הן: 'שיחה משחק ויצירה'. מה שעניין אותי זה האם הילדים משוחחים, משחקים ויוצרים."  

הכל פתוח 

בית הספר הדמוקרטי כנף, הפך לאחרונה למוסד תחת משרד החינוך. משרד החינוך הולך לכיוון של שינויים, וזו הסיבה שמנחם עזב לאחר כל כך הרבה שנים את ניהול בית הספר כנף.  

מהן תוכניותיך לעתיד? 

"אני הולך לרקוד את החיים. אמשיך לעסוק בחינוך בדרכים שונות, הכל פתוח. לפני שנים עברתי תקופה בחיי ואז, בהיותי שקוע ומוטרד, אמרה לי סמדי: 'עזוב הכל, אבא שלי מרקיד בנהריה, בוא נרקוד'. המשפט הזה הפך למשפט המוביל בחיי, החיים הם ריקוד. בתקופות קשות, במצבים שנראים ללא מוצא, אני בוחר ללכת לרקוד. הבחירה הזו משנה ועושה את החיים רוקדים וחיים בנועה." 

דמוקרטיה, ספר?  

"דמוקרטיה זו צורת שלטון נהדרת. אני מאמין בדמוקרטיה. בדמוקרטיה חייב להיות חוק וסדר. אסור שתהיה אנרכיה, באנרכיה החזקים והבריונים שולטים ואין מקום לחלשים ולעילגים. הדמוקרטיה נותנת מקום לכולם. מהות הדמוקרטיה היא 'כבוד האדם'. כשאני מתבונן על ישראל, אני נוכח שכבוד האדם נרמס כאן. הדמוקרטיה בסכנה. זהו הבסיס לדמוקרטיה."  

המעוף של בי"ס כנף 

השם כנף ניתן בתחילה בשל כך שביה"ס הוקם בכנף, אך בהמשך כשעבר לאליעד השם "כנף" נשאר  בשל המשמעות של מעוף. 

בביה"ס "כנף" לומדים מכיתה א' עד יב'. ולומדים בו כמאה תלמידים  שמגיעים מרדיוס מאד גדול. בתי ספר דמוקרטיים מצריכים תקציבים מאד קטנים. המודל הזה מוכיח שלא בהכרח הגדולים הם החסכנים. הלמידה היא עצמאית ולכן אין צורך בכוח אדם גדול. יש דרכים שונות ללמידה במיוחד עם התפתחות הטכנולוגיה. יש מצבים בהם גם הילדים מלמדים ומנחים אחד את השני. 

מספר נושאים חזרו ועלו במהלך הראיון עם מנחם גורן. מנחם שהיה טייס שהיה תלמיד טוב, שלמד לימודים אקדמאים, חוזר ואומר: "לא התעודות, לא ההישגים הם הפרמטר היחיד האומר מהו הנכון. ההיפך, המילה השוואה, זו השואה שלנו. ההתבוננות והפסיקה מהו הנכון – הם לא בהכרח זהו הדבר הנכון."  

כך מתחילת הראיון ועד סופו. מנחם גם אינו מוכן לפסוק מהי צורת החינוך הנכונה. אין תחרות, אלא הרבה תהייה ובעיקר כבוד לכל. אין ספק שדווקא בשל העובדה שמדינת ישראל היא מדינה צעירה ואין כאן מסורת של דמוקרטיה – ביה"ס הדמוקרטי יוצר ומנחיל דמוקרטיה. 

מנחם: "השנים בהן עבדתי וניהלתי את ביה"ס הדמוקרטי היו ימים בהם הרגשתי שאני חי בגן עדן ובבית." 

לו היית  עומד היום בראש הפירמידה הארצית, יש לך ידע בדמוקרטיה, במה היית משקיע? 

"הייתי משקיע כפל תקציב במשטרה על מנת שאנשים ירגישו בטחון. אי אפשר לייצר תרבות נורמלית בחברה שאינה מוגנת. האדם שמרגיש מוגן, זוהי תרבות – עלינו להשתית תרבות של אמון, של כבוד אדם." 

מנחם בטיול
מנחם בטיול. "לא התעודות, לא ההישגים הם הפרמטר היחיד האומר מהו הנכון". אלבום פרטי 

עקרונות ביה"ס הדמוקרטי כנף בעמיעד 

מקור הסמכות 

ביה"ס הדמוקרטי כנף סאדברי רמת הגולן מנוהל ע"י פרלמנט ביה"ס, בו חברים כל התלמידים ואנשי הצוות ולכולם יש קול שווה. כל חוקי בית הספר נקבעים על ידי הפרלמנט. החלטות הפרלמנט מבוצעות ע"י יחידים או ועדות שהוסמכו על ידו. בוועדות משתתפים תלמידים ואנשי צוות באופן שוויוני. המשמעת נאכפת על ידי ועדת משנה של הפרלמנט, היא הועדה לזכויות הפרט. לתלמיד במסגרת זו יש אפשרות לקבוע או לשנות את חוקי בית הספר, וגישה לרשות שופטת בה אפשר לתבוע אנשי צוות כתלמידים. 

כבוד האדם 

בביה"ס הערך העליון הוא כבוד האדם. כל פעילות נמדדת מול ערך זה. אם פרט מרגיש פגוע ממעשה או אמירה של מישהו אחר, מנגנוני ביה"ס עומדים לרשותו לתת מענה לטענותיו. נושא זה הוא בעדיפות הגבוהה ביותר בסדר היום, מעל ללמידה פורמלית. פן אחר של כבוד האדם הוא האמון המלא שלנו בילד כקובע את מהלך חייו. כל ילד קובע לעצמו את סדר יומו ואת קצב התקדמותו. תפקיד הצוות החינוכי הוא לתמוך בתהליך הלמידה של כל ילד אך לא להכתיבו. 

רב-גילאיות 

בביה"ס התלמידים בגילאי 4-18 נמצאים במרחב אחד ואינם מחולקים לפי גיל. ביה"ס פועל כדגם של חברה אנושית רב-גונית, בה אנשים בכל הגילאים שוהים במרחב אחד ויוצרים קשרים. הערך החינוכי בכך רב עבור הקטנים והגדולים כאחד. הילדים הקטנים לומדים רבות מצפייתם במגוון הפעולות שאנשים בני גילים שונים עושים סביבם. הרצון לחקות ולרכוש את המיומנויות הדרושות להשתתפות מלאה בחברה ובתרבות מהווים מניעים חזקים ללמידה אצל ילדים. בנוסף, הגדולים משמשים לקטנים כמשאב חינוכי: ילד קטן עשוי לבקש מגדול להקריא לו סיפור, ללמד אותו את האלף בית או לשחק איתו. גם התלמידים הגדולים מפיקים תועלת רבה מהיותם עם ילדים קטנים מהם. רב-הגילאיות היא פן של הפלורליזם החברתי בו ביה"ס דוגל, ולכן חיוני לחשוף ולהרגיל את הילדים לסוגים שונים של אנשים, ובכללם מבוגרים. 

למידה ביוזמת הלומד 

אחד מעקרונות החינוך הדמוקרטי הוא למידה הנעשית ביוזמת הלומד. ע"פ עקרון זה, אין מכתיבים לתלמיד מה עליו ללמוד. כשאדם מתעניין במשהו, הוא ילמד אותו בקלות ובשמחה. כשמישהו אחר מכריח אותו הוא ילמד מתוך צייתנות ואולי גם תוך התנגדות. אם הנושא הנלמד לא לרוחו של התלמיד או שהוא מתקשה בו, הוא עשוי לפתח אמונה שהוא פגום. אנו נותנים אמון בילד ומבינים שיגיע לכל הדברים שהוא זקוק להם בחייו וילמד אותם כשיהיה בשל לכך. כשהילד בשל ומעוניין ללמוד משהו הוא לומד בקלות ובמהירות. בנוסף ללימוד, האמון הניתן לו ביכולתו לרכוש את כל המיומנויות שיידרשו לו כשיהיה מוכן להן, בונה אותו לאדם בעל בטחון עצמי והערכה עצמית. 

מיומנויות היסוד 

בביה"ס המיומנויות הבסיסיות הן: כישורים אינטלקטואליים, מוסריים, חברתיים, רגשיים ואזרחיים. לכולן משקל שווה. השותפות המלאה של התלמידים בניהול מוסדות ביה"ס מעמתת אותם עם נושאים חברתיים ומוסריים כבדי משקל. מגיל צעיר ביותר עליהם לתת את הדעת לשאלות, כגון: זכויות הפרט מול זכויות הקהילה, דקויות משפטיות ושאלות של צדק. דרך העיסוק בנושאים שעל סדר היום נפתחים בפניהם עולמות שלמים, והם מפתחים מיומנויות מכל הסוגים שהוזכרו לעיל. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן