אפיון ניטור זכרים של זבוב פרי האפרסק: ממספרים לקבלת החלטות

*המכון להדברה ביולוגית במועצת הצמחים

רקע:

זבוב פרי האפרסק, Bactrocera zonata (זפ"א) (תמונה 1), נחשב מזיק הסגר בישראל המצוי כבר למעלה מעשור שנים במרכז הארץ במרחב של גוש דן ומעבר לו. בדומה לזבובי פרי אחרים, עיקר האוכלוסייה שלו חבויה בפרי ונמצאת בשלבי התפתחות שונים – ביצים או זחלים (רימות). זבובים שהתפתחו בפרי אחד בלבד, יכולים להגיע לבגרות, להזדווג ביניהם ולהעמיד תוך מס' שבועות אוכלוסייה המונה מאות פרטים. לכן "מדינות ההסגר" לזבוב, שמאיים עליהן ביכולתו להתבסס בתחומן, דורשות שבפרי המיוצא אליהן לא יהיה כלל זבוב חי. אל שורת מדינות אלה, שהן יעדים חשובים ליצוא הישראלי, הצטרפו לאחרונה מדינות האיחוד האירופי, שהן היעד העיקרי ליצוא ההדרים הישראלי.

עיקר המאבק בזפ"א הוא באמצעות יישום "הגישה המערכתית", שכוללת, מעבר לפיקוח פרי בבתי האריזה, גם ניטור והדברה בשטח. הדברת הזבוב בפרדסים מתבצעת באמצעות התכשיר 'סקסס', המשמש להדברת זבוב הפירות הים תיכוני (זפי"ת) (Gazit et al., 2013), וזאת לאחר שהוכח במעבדה שהוא קוטל ביעילות גם את זפ"א (Gazit and Akiva 2017).

הדברתם של שני הזבובים בפרדס מתבססת, בין השאר, על ניטור הזכרים. ניטור זפ"א מתבצע באמצעות רשת מלכודות שטיינר (תמונה 2), מצוידות במושכן הזכרים מתיל יוגנול (ME) ומופעלת על ידי נטרים של השירותים להגנת הצומח ולביקורת. משיכת הזכרים ל- ME חזקה ולכן החומר גם משמש להדברת הזכרים במרחב באמצעות MAT (Male Annihilation Technique), במטרה למנוע מהנקבות להזדווג (Vargas et al., 2014). גם ניטור זפי"ת מתבצע באמצעות רשת מלכודות המצוידות במושכן הזכרים טרימדלור (TML), המופעלת על ידי נטרים של מועצת הצמחים. עקרונית יש לציין שניטור הזכרים משקף (בלבד) תמונת מצב של כלל האוכלוסייה מבחינת גודלה ופעילותה בשטח.

ישנם מקרים בהם קיימת שונות כמותית ניכרת בין הממצאים של שתי רשתות הניטור. הסיבה לשונות אינה ברורה. יש הטוענים שההבדל נובע מגודל שונה של אוכלוסיות שני הזבובים. יש הטוענים שזפ"א נמשך ל ME ממרחק רב ביחס למרחק המשיכה של זפי"ת ל TML. ויש הטוענים שההבדל נובע מביולוגיה שונה של הזבובים. מעבר לאפיון כללי של משיכת הזכרים של זפ"א למלכודות ME, עולות כמה שאלות כמו: (א) האם מלכודות לניטור זפ"א יעילות בהשוואה למלכודות ניטור זפי"ת?; (ב) האם משיכת זכרים של זפ"א ושל זפי"ת לפיתיון משתנה לפי העונה?; (ג) האם נוכחות נקבות בסביבה משפיעה על משיכת הזכרים למלכודות הניטור?; (ד) האם ניתן להפחית את משיכת הזכרים של שני הזבובים למלכודות, למשל על ידי דילול הפיתיון והאם הפחתה כזו תאפשר לקבל תמונה מהימנה יותר מהקיימת?; ולבסוף, השאלה היישומית – (ה) האם מלכודות לניטור זפ"א יכולות לשמש כלי לקבלת החלטות הדברה בפרדס, לצד המלכודות לניטור זפי"ת?

לפני שנה, ענף ההדרים מצא שהנושא חשוב והחליט לתקצב מחקר תלת-שנתי על הנושא בשת"פ עם ד"ר גל יעקובי וד"ר דוד נסטל (מכון וולקני) ועמי הברמן (השירותים להגה"צ ולביקורת). אמנם המחקר בעיצומו אבל יש לנו כבר כמה תוצאות שאפשר לחלוק אותן מעל בימה זו.

שיטות וחומרים:

ניטור הזבובים בפרדס. 20 זוגות של מלכודות שטיינר מצוידות ב- ME לניטור זפ"א ובטרימדלור לניטור זפי"ת, נתלו בסמיכות של מטרים ספורים זו מזו בשלושה פרדסים (בית יצחק, מורשה והודיה). ספירת הנלכדים במלכודות התבצעה אחת לשבוע על ידי שני נטרים של המועצה במשך עונת ההדרים האחרונה (2022-3).

ניסויים מבוקרים. ניסויים אלו התבצעו בשמונה בתי רשת גדולים (תמונה 3) שנמצאים ב"חוות צריפין החדשה", מזרחית למרכז וולקני. כל בית רשת בגודל 10 על 12 מ', בגובה 4 מ' ומחופה ברשת 50 מש. בכל אחד ניטעו 12 עצים: בארבעה ניטעו עצי הדר, המדמים סביבת פרדס, ובארבעה ניטעו עצי מטע: משמש, אפרסק, שזיף ומנגו, המדמים סביבת מטע. בתי הרשת מאפשרים לשלוט גם על גודל האוכלוסייה של שני הזבובים וגם על טיבם (מבחינת גיל, זוויג וחיוניות). לניסויי משיכה מבוקרים, לקחנו זכרים בשלים מינית מהמושבות של שני המינים המוחזקות במכון להדברה ביולוגית. הבוגרים של זפ"א היו בני חודש ומעלה (מגיעים לאט לבשלות מינית) והבוגרים של זפי"ת היו בני 4-6 ימים. בכל כלוב תלינו על עץ פינתי שתי מלכודות: אחת מצוידת ב-ME ושנייה ב-TML. אח"כ, בפינת הכלוב הנגדית לעץ, במרחק של כ- 10 מ', שיחררנו 50 זכרים מכל מין של זבוב. ספירת הזבובים הנלכדים התבצעה כעבור 24 שעות. כדי למנוע השפעות של ניסויים עוקבים בבתי הרשת, הניסויים נערכו בהפרש של שבוע לפחות זה מזה.

שחרור זכרים מסומנים: מאה זכרים בוגרים מינית של כל אחד משני הזבובים סומנו עם נקודת צבע אקרילי שנצבעה באמצעות מכחול דק על לוחית החזה הגבית (scutum). כעבור יום, שוחררו הזבובים בין עצי הדר המצויים בשטח המכון להדברה ביולוגית כשעל העצים סביבם תלינו ארבעה זוגות של מלכודות ME ו- TML. כעבור יום בדקנו את הלכידה במלכודות. הניסוי נערך פעמיים (סה"כ 8 מלכודות).

תוצאות:
לכידת הזכרים בפרדס: עשרים זוגות מלכודות הניטור שנתלו בפרדסים מצביעות על הבדלים בלכידה של שני הזבובים (תרשים 1): גל הלכידות של זפ"א התרחש כבר בסוף אוקטובר (24.10.22), ומסוף דצמבר לכידות הזבוב פחתו מאוד ובמשך החורף והאביב עד סוף העונה, נרשמה מעט מאוד לכידה. בזפי"ת לעומת זאת, גל הלכידות החל שבועיים אחרי זפ"א, בתחילת נובמבר (8.11.22) ולכידה נרשמה כמעט לאורך כל החורף (למעט בפברואר) ומסוף פברואר עד סוף עונת ההדרים נרשמה עליה ברמת הלכידות.

כדי להבליט את הנתונים הללו, חישבנו גם את שיעור הלכידה של כל מין מסה"כ הזבובים שנלכדו (100%) (תרשים 2). תרשים זה מראה שעד אוקטובר זפ"א היה הזבוב הדומיננטי בלכידות, אבל מחודש דצמבר והלך, לכידותיו פחתו מאוד וזפי"ת נהיה הזבוב השולט עד סוף עונת ההדרים. זה מסביר מדוע ברוב המוחלט של מדגמי פרי הדר נגוע שהגיעו לבדיקה במכון בעשר השנים האחרונות, נמצאו בעיקר זפי"ת, כנראה כיוון שזפ"א פעיל פחות בחורף – עונת ההבשלה של רוב זני ההדרים.

לכידת הזכרים בניסויים מבוקרים: ב- 18 חזרות (בתי רשת) נרשם הבדל עצום בין לכידת זפ"א ב- ME ללכידת זפי"ת ב-TML (תרשים 3). הפער בין הלכידות היה בן סדר גודל אחד (פי עשרה) כשלכידת זפ"א ב- ME הייתה 39.06 ± 1.18 (ממוצע ± שגיאת תקן) ולכידת זפי"ת ב- TML הייתה 3.94 ± 0.97. יש לציין שרוב הזכרים של זפ"א ששוחררו בכל בית רשת (כ-80% מהם) נלכדו.

לכידת זכרים מסומנים: לאור התוצאות, עלה החשש של הפרעה מלאכותית בניסוי כתוצאה מהסביבה של בית הרשת, שמשפיעה על לכידת הזפי"ת במלכודת ה-TML. לכן בדקנו את הלכידה גם בסביבה חופשית מרשתות כשהפעם, באמצעות סימון הזכרים, שלטנו במספר הזבובים בניסוי. הניסוי נערך פעמיים והתוצאות שהתקבלו (תרשים 4) עדין מצביעות על פער גדול בין שני הזבובים, אם כי הלכידה היחסית של הזפי"ת הייתה מעט גדולה בהשוואה לזו שבבתי הרשת.

דיון:

ההנחה שניתן להקיש מהלכידה במלכודת לניטור זכרים על כלל פעילות הזבובים (גם הזכרים וגם הנקבות), גם אם אינה מדויקת, היא זו שמשמשת בקבלת החלטות הדברה.

מחקר זה מצביע על כך שמעבר להבדלים מורפולוגיים והתפתחותיים (צבע גופם וגודלם השונה, משך תקופת ההבשלה המינית שלהם ואורך חייהם), יש הבדל התנהגותי ואקולוגי ברור בין המינים העולה ממשיכתם למלכודות לניטור זכרים. ההבדל מתבטא בדפוס שונה של פעילות: הפעילות הסתווית של זפ"א בפרדס מקדימה לפחות בשבועיים את זו של זפי"ת, דבר שיכול להקנות יתרון תחרותי להקדים ולאלח פירות שהבשילו באותו פרק זמן. לעומת זאת הירידה בפעילותו לאורך חודשי החורף ועד האביב משאירה את פרי החורף לזפי"ת ששומר על פעילותו לאורך רוב התקופה. הבדל נוסף, מתבטא גם במשיכה משתנה של זכר זפ"א לפיתיון: במחקר אחר מצאנו שמשיכת הזכר של זפ"א ל- ME, תלויה במשתנים כמו גילו, התזונה שלו (כזחל בפרי או כבוגר) וחשיפתו המוקדמת ל-ME טבעי שמפחיתה את משיכתו. בנוסף מצאנו שקיימת בשני הזבובים תופעה לא מובנת של "אדישות" זכרים לחומר המשיכה – בעוד שמרבית הזכרים באוכלוסייה מגיבים, שיעור לא מבוטל מהם (למעלה מ- 20%) נשאר אדיש ולא מגיב. תופעה זו אינה קבועה בזמן כשזבובים שהיו אדישים אתמול, מגיבים היום.

המחקר מצביע על כך שככל הנראה, כמות הזכרים הנלכדים במלכודות הניטור שנבחנו איננה מספקת מידע אמין המאפשר לקשור את גודל האוכלוסייה בפועל בשטח לנתוני הלכידה. אבל, בהחלט ניתן להשתמש במערכת הניטור שתצביע על עליה או ירידה בפעילות הזבובים ולהקיש מכך את מידת הסיכון לפרי, ובכך לתמוך בקבלת החלטות של הגברה או מיתון פעילות ההדברה נגדם.

בנוסף, בסך הכול בפרדס מצאנו ששני הזבובים פעילים בחפיפה רבה, למעט ראשית הסתיו. ניטור זפ"א בדרך כלל לא הצביע על צורך בהדברה נוספת מעבר לזו שמערכת הניטור לזפי"ת מראה. אנחנו נמשיך לבחון את שילוב ניטור זפ"א במערך הניטור של זפי"ת על מנת לקבל רשת ניטור מיטבית לשניהם.

תודות:

ברצוני להודות לרעות קרמר ולאיתמר פרי-טל על הסיוע הטכני הרב בהעמדת הניסויים המבוקרים. תודה לנטרים, אבי זיסו ואבשלום מדהלה על ניטור קפדני של מלכודות הניסוי בפרדסים ותודה לשותפיי למחקר, גל יעקובי, דוד נסטל ועמי הברמן על סיעור המוחות וחידוד השאלות.

ספרות:

יואב גזית, 2015, מרים ראש: זבוב האפרסק בישראל: איום שיווקי משמעותי, עלון הנוטע 70: 26-31.

יואב גזית, 2017, זבוב האפרסק תמונת מצב יוני 2017. עלון הנוטע 71: 52-54

Gazit, Y., Gavriel, S., Akiva, R. and Timar, D., 2013. Toxicity of baited spinosad formulations to Ceratitis capitata: from the laboratory to the application. Entomologia Experimentalis et Applicata, 147: 120-125.

Gazit, Y. and Akiva, R., 2017. Toxicity of malathion and spinosad to Bactrocera zonata and Ceratitis capitata (Diptera: Tephritidae). Florida Entomologist, pp.385-389.

Vargas, R.I., Leblanc, L., Pinero, J.C. and Hoffman, K.M., 2014. Male annihilation, past, present, and future. Trapping and the Detection, Control, and Regulation of Tephritid Fruit Flies: Lures, Area-Wide Programs, and Trade Implications, pp.493-511.