ככל שמועד הבחירות מתקרב, הדברים נעשים קשים יותר. אמור מעתה: "פייק הפרימטר" צה"ל מצר על כל פגיעה בבלתי מעורבים
*תמונה ראשית: חברי הכנסת במהלך בחירת מבקר המדינה. עורך דינו הפרטי של נתניהו נבחר לאחר שחברי הקואליציה תיעדו את הצבעתם. צילום: אורן בן חקון/ פלש90
אין דבר שלא יעלה על הדעת
בכל הנוגע להתנהלותם של בנימין נתניהו, שרי ממשלתו וחברי הכנסת התומכים בו, הוצאנו כבר מזמן משימוש בלכסיקון הלשוני שלנו אמירות כמו: לא יכול להיות, זה לא ייאמן, אין דבר כזה, לא יעלה על הדעת.
הכל יכול להיות, הכל ייאמן, אין דבר כזה שאין דבר כזה. ובכל זאת, המקבץ של ימי שלישי ורביעי בשבוע שעבר היה בהחלט לא שגרתי.
השיא היה כמובן זיהום ההצבעה על בחירת מבקר המדינה, הצבעה שהייתה אמורה להיות חשאית והסתיימה בתיעוד של ח"כים מהליכוד מצלמים את עצמם מצביעים עבור מועמדו של השליט, שחס וחלילה לא יוכלו ליחס להם הצבעה למועמד הלא נכון. וכמובן בחירתו של עורך דינו הפרטי של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה.
יום לפני כן התקיימה: ישיבת ממשלה "מיוחדת" על הצפון. הישיבה המיוחדת התכנסה הרחק מהצפון, בירושלים, ומספר השרים שנכחו בה – שלושה. מרבית שרי הליכוד נעדרו כי השתתפו באירוע חשוב יותר, בת מצווה של מקורב כלשהו. גם נתניהו נעדר, אבל יותר מאוחר הבטיח שתושבי ישראל עוד "ינהרו" לצפון.
בערבו של אותו היום התפרסם ב"המבקר" בערוץ 12, תחקיר של יוסי מזרחי על מפעל הג'ובים של גילה גמליאל בסוכנות החלל הישראלית, "הכוכבים של השרה".
על פי התחקיר גמליאל דאגה לאייש את תקני המשרד בעיקר במקורביה, קוסמטיקאית שהפכה לממלאת מקומו של מנהל בכיר, מנהלת חנות נעליים, קבלן קולות מהליכוד שעובד בחנות למוצרי חשמל, ועוד.
מומחים מזהירים שסוכנות החלל הישראלית נמצאת בקריסה. על אלה צריך להוסיף את בליץ החקיקה של הימים הללו.
ביום שלישי אישרה מליאת הכנסת מהלך שמקדם את החוק להחלשת התקשורת החופשית, חוק קרעי, שבמקביל מיטיב עם ערוץ 14, ערוץ התעמולה של נתניהו. באותו יום אישרה המליאה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה של שמחה רוטמן, שנועד להחליש את מעמדו של היועמ"ש.
תפקיד היועמ"ש יפוצל לשניים: יועמ"ש ותובע כללי, כאשר היועמ"ש ימונה על-ידי הממשלה ושר המשפטים, וחוות-דעתו לא תחייב את הממשלה. רוטמן צירף סעיף להצעת החוק, שיקשה מאוד על פתיחה בחקירה נגד נבחרי ציבור, ראש ממשלה ושרים.
בלילה שבין רביעי לחמישי, אישרה הכנסת הטבת מס להתנחלויות, שעלותה 130 מיליון שקל בשנה.
את הצעת החוק קידם ח"כ צבי סוכות בתיאום עם יו"ר מפלגתו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', ומשמעותה שתושבי 58 התנחלויות, ביניהם גם סמוטריץ' וסוכות, יחסכו 10,000 שקל בשנה. יישובי הצפון הוצאו מנוסח החוק.
מיום ליום הולך ומתבהר, עד כמה קריטיות הבחירות הקרובות לעתידה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
בג"ץ אשם. לא יעזור בית דין
הרבה שקרים הופצו מאז 7 באוקטובר על ידי תומכי ראש הממשלה כדי להרחיק את נתניהו מאחריות לטבח. אחד הבולטים בהם הוא הטענה שפסיקה של בג"ץ לגבי הוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה, איפשרה למחבלי חמאס להתקרב לגדר המערכת ברצועה, ולכן יש לבג"ץ אשמה מרכזית באירועי היום הנורא ההוא.
שקר שקיבל את הכותרת "בג"ץ הפרימטר".
דוגמא: בסוף אפריל התקיים בבג"ץ דיון בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. בשלב מסוים קיבלה את רשות הדיבור עו"ד זהבה גור, שייצגה הורים שכולים שביקשו להצטרף לדיון, והיא אמרה: "בבית המשפט הנכבד התקבלו הרבה מאוד החלטות פוליטיות, מדיניות וצבאיות, וייתכן מאוד שבגלל אותן החלטות, אני אתן דוגמה את נושא הפרימטר, זאת החלטה שבית המשפט קיבל, ובסופו של דבר את המחיר שילמו חיילי צה"ל, או האירועים של 7 באוקטובר".
האמירה הזו עוררה תגובות קשות של השופטים, ובצדק.
העובדות: ב-2018 דן בג"ץ בשתי עתירות של ארגוני זכויות אדם, שביקשו שבג"ץ יגביל את הוראות הפתיחה באש של כוחות צה"ל מול משתתפי ההפגנות שהיו בגבול רצועת עזה. שתי העתירות נדחו פה אחד.
בג"ץ בחר שלא להתערב בהוראות הפתיחה באש והשאיר את העניין להחלטות של צה"ל. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, התייחס לטענה הזו בשבוע שעבר, בכנס של לשכת עורכי הדין באילת.
"בית המשפט לא הורה לצה"ל לשנות אפילו פסיק בהוראות הפתיחה באש. בית המשפט קיבל את עמדת צה"ל במלואה, וקבע שהוראות הפתיחה באש מתמודדות כראוי עם הסכנה מאירועים אלימים; וכי היישום של הוראות הפתיחה באש, נתון לשיקול דעתם של המפקדים בשטח. העתירות נדחו פה אחד ובאופן מוחלט".
מכיוון שמצד אחד ישנה פסיקה ברורה של בג"ץ המוכיחה שהוא לא התערב בהוראות הפתיחה באש של צה"ל בגבול רצועת עזה, ומצד שני לא בקלות מוותרים על שקר טוב שמשרת את המטרה הנכונה, אימצו תומכי נתניהו את הגרסה הבאה: עצם זה שבג"ץ החליט לדון בעתירות ולא דחה אותן על הסף, הביא את צה"ל לשנות את הוראות הפתיחה באש עוד לפני הדיון.
אלא שגם זה שקר.
השופט עמית: "טענה נוספת היא, שלאחר הגשת העתירות, שינה צה"ל מיוזמתו את ההוראות, כדי 'לחסוך' פסק דין. אך לא היה כל שינוי כזה. אמור מעתה: 'פייק הפרימטר'".
לא רק השופט עמית, בצה"ל מאשרים שלא היה שינוי כזה.
אלוף במיל' ניצן אלון, ראש אגף המבצעים שהיה אמון על הוראות הפתיחה באש באותה עת, ואל"מ מיל' ד"ר ערן שמיר-בורר, שליווה את התהליכים המבצעיים מבחינה משפטית, פרסמו לפני כחודש מאמר: "היינו שם. בג"ץ לא הגביל את הוראות הפתיחה באש בגבול עזה".
"בית המשפט לא התערב בהוראות הפתיחה באש שיישם צה"ל בשטח. כשם שהוראות הפתיחה באש לא השתנו לפני הגשת העתירה לבג"ץ או בעקבותיה, כך גם לא השתנו בעקבות פסק הדין".
אין מצב שתומכי נתניהו יסירו את בג"ץ מרשימת האשמים באירועי 7 באוקטובר, שהרי כל ההתנגדות לכך שנשיא בית המשפט העליון ימנה את ועדת החקירה לאירועים הללו, מבוססת על כך שבג"ץ אשם. היה אשם ויהיה אשם, ועובדות כידוע זה לחלשים.
הוראות הפתיחה באש
לפני שלושה חודשים הרגו לוחמי מג"ב בכפר טמון, ארבעה מבני משפחת בני עודה שהיו במכוניתם בחזרה מקניות.
נהרגו אב, אם, ושני ילדים בני 5 ו-7. שני ילדים נוספים נפצעו מרסיסים. ההסבר המפוקפק שנתנו היורים: המכונית בה נסעה המשפחה האיצה לעברם והם חשו סכנה לחייהם.
מדוע מפוקפק? כי מדובר בכוח מסתערבים שישב בתוך מכונית פרטית שנשאה לוחות זהות פלסטיניים, ולא ברור איך יושבי המכונית שנטען שהאיצה לכיוונם הבינו שמדובר במכונית בה יושבים חיילי צה"ל.
ביום שישי האחרון נהרג תינוק פלסטיני בן 7 חודשים מירי של חיילי צה"ל לעבר מכונית בה נסע עם הוריו בעיר חברון. ההורים נפצעו. גם הפעם, איך לא, ההסבר שנתנו החיילים הוא שהם ירו כיוון שחששו שהרכב מאיץ לעברם.
כי מה יגידו?
הסבתא, שהייתה ברכב, סיפרה: "עצרנו את המכונית ואז נורו לעברנו יריות, שבהתחלה חשבנו שהן יריות אזהרה. כדור אחד פגע בנכד שלי, חדר דרך פניו ועבר לראשו, ומשם פגע בלחי של אמו ונתקע שם. החיילים לקחו את מצלמות האבטחה ועזבו. למה לא הגישו לנו עזרה?"
מצה"ל נמסר ש"האירוע מתוחקר, ממצאיו יועברו לבחינת הגורמים המוסמכים. צה"ל מצר על כל פגיעה בבלתי מעורבים".
הנהלים בוודאי יחודדו.
