בגין ביטול מכסי המגן על ייבוא שום ואי-עמידה בהבטחה לפצותם באופן ישיר • דרישת משרד האוצר לדחות את תביעת החקלאים על הסף נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון
*תמונה ראשית: גידול שום. צילום: אחו גידולי שדה
בית המשפט העליון פסק ביום שני (22.6), כי מגדלי שום מישראל רשאים לנהל תביעת נזיקין נגד משרד האוצר בגין רשלנות בביטול המכסים. מדובר בניצחון דרמטי של החקלאים, לאחר שהמדינה ביקשה פעמיים לדחות על הסף את תביעת מגדלי השום על סך כ-7.7 מיליון שקלים.
התובעים, שהם חקלאים ותאגידים חקלאיים העוסקים בגידול שום, דורשים לחייב את המדינה לפצות אותם בגין הנזקים הכספיים שנגרמו להם בעקבות החלטת הממשלה. בכתב התביעה הם טוענים כי ההחלטה לאפשר ייבוא שום בפטור ממכס התקבלה באופן רשלני, מבלי שנבדקו הנתונים הרלוונטיים לענף וייחודו. לטענת התובעים, פעלה המדינה ברשלנות בכל הנוגע לעיתוי מתן הצו ומועד כניסתו לתוקף, עשתה זאת ללא מתן תמיכה למגדלים, ופעלה בניגוד לנתונים שהציגו אנשי המקצוע במשרד החקלאות. את החקלאים מייצגים עורכי הדין גיל עוז ורעות מזרחי ממשרד עורכי הדין עוז, לוטן, עינב & נורקין גל.
משרד האוצר טען בבית המשפט כי יש לדחות את תביעת החקלאים על הסף, מכיוון שהחלטות האוצר חוסות תחת הכלל המשפטי "חריג שיקול הדעת", הפוטר את המדינה מאחריות בנזיקין בגין החלטות שלטוניות הכרוכות בהפעלת שיקול דעת רחב ומדיניות. מטרת החריג היא לאפשר לרשויות להמשיך לתפקד מבלי לחשוש מתביעות בכל פעם שהחלטה מתגלה בדיעבד כפחות ממושלמת. באי כוח משרד האוצר טענו כי לבית משפט אזרחי אין סמכות לבקר מדיניות כלכלית, ויש לבטל את תביעת החקלאים.
ואולם, "חריג שיקול הדעת" מגן על המדינה רק כאשר החלטתה התקבלה בתום לב, במתחם הסבירות, ורק בנוגע להחלטות תכנוניות וערכיות. הוא אינו תקף כאשר מדובר ברשלנות בביצוע הטכני של המדיניות. בדיון טענו נציגי החקלאים כי התביעה אינה תוקפת את המדיניות הכלכלית שעמדה בבסיס הצו ו/או את עצם ההחלטה להפחית מיסים, אלא את הרשלנות של המדינה בהוצאה לפועל של המדיניות ואופן יישום הצו על ענף השום. בין היתר ציין בא כוח העותרים, עו"ד גיל עוז, את התעלמות המדינה משיקולים מקצועיים מתחייבים הרלוונטיים לענף טרם ההחלטה, ואת הימנעותה ממתן תמיכות למגדלים במקביל לביטול המכסים, כפי שהבטיחה.
תביעת החקלאים הוגשה לאחר שבמרץ 2022 החליט משרד האוצר לבטל את מכסי המגן על ייבוא שום, החלטה שהתקבלה ממש בשיא עונת הגידול וסמוך לאסיף היבולים. המהלך, שבוצע בפתאומיות, הוביל להצפת השוק המקומי בשום סיני זול. כתוצאה מפתיחת הייבוא החופשי, לא היה ביקוש לשום הישראלי שגידלו התובעים בעונה הרלוונטית ושכאמור עמד לקראת אסיף. מרבית השום שגידלו החקלאים לא שווק או שנמכר במחירי הפסד, מה שגרם להפסדים כבדים למגדלים. ציוד ייעודי שרכשו חלק מהתובעים לטובת הגידול הפך למיותר עם קריסת הענף.
עו"ד גיל עוז טוען כי התנהלותם של שרי האוצר והחקלאות דאז, אביגדור ליברמן ועודד פורר, ושל פקידי האוצר בנוגע לרפורמה הייתה לא פחות משערורייתית. לטענתו, השרים והפקידים מידרו במכוון את הדרג המקצועי במשרד החקלאות, הכינו את רשימות ביטול המכסים לבדם, וסירבו לבצע בדיקה אלמנטרית של השלכות ביטול המכסים על הענף המקומי. יתרה מכך, לטענת עו"ד עוז, משרד האוצר פעל בניגוד מוחלט להבטחות שרי האוצר והחקלאות דאז, ליברמן ופורר, ולא העניק לחקלאים את התמיכות הישירות שהבטיחו להם.
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את דרישת המדינה לביטול התביעה על הסף. הערעור בתיק הגיע לבית המשפט העליון, שדחה אף הוא את עמדת האוצר וקבע כי "חריג שיקול הדעת" אינו מעניק לרשות חסינות מפני ניהול רשלני של הליכי קבלת החלטות ויישומן. השופטת רות רונן קבעה שחסימת דרכם של החקלאים תהווה פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, במיוחד נוכח הנזק הכלכלי הכבד שנגרם להם, וחייבה את המדינה בהוצאות משפט. לפיכך, יש לברר את התביעה במלואה בבית המשפט המחוזי.
