עיכוב ניטריפיקציה ומלח אשלגני של חומצה זרחיתית להתמודדות יעילה כנגד בוטריוספריה בעצי אבוקדו בוגרים

יעילותו של מלח אשלגני של חומצה זרחיתית כאשר משלבים תכשיר המכיל את החומר הפעיל עם מעכב ניטריפיקציה בתנאים בהם הזנת החנקן היא בעיקר עם אמון

לאו וינר / גרנות אבוקדו – דפנה זיו / שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תקציר

מלח אשלגני של חומצה זרחיתית יכול לעורר מנגנונים להקניית עמידות לפטריות פתוגניות בצמחים שונים. תכשירים המכילים את החומר הפעיל נמצאים בשימוש באבוקדו בעולם להתמודדות עם פיטופטורה, פטריה הגורמת לקרבון השורשים באבוקדו. בארץ, יעילות התכשיר מוגבלת, עקב שקיעת החומר הפעיל בקרקעות הבסיסיות. בעבודה הנוכחית אנו מדווחים על יעילותו של מלח אשלגני של חומצה זרחיתית כאשר משלבים תכשיר המכיל את החומר הפעיל עם מעכב ניטריפיקציה בתנאים בהם הזנת החנקן היא בעיקר עם אמון. יעילותה של מלח אשלגני של חומצה זרחיתית התבטאה בהפחתת התייבשויות ענפים באבוקדו המיוחסת לנגיעות בוטריוספריה, וכן בהעלאה משמעותית ביבול.

לאו וינר, גרנות אבוקדו

מבוא

מעכבי הניטריפיקציה מעכבים את תהליך החמצון של האמון (NH₄⁺) ואת הפיכתו לחנקה (NO₃^–) (2).

חומצה זרחיתית נמצאה יעילה בהתמודדות עם פיטופטורה באבוקדו הגורמת לריקבון שורשים באבוקדו (1), כאשר מנגנון הפעולה של חומצה זרחיתית היא הגברת העמידות של הצמח לפטרייה (3, 6). פרופ' שטיינברג דיווח גם על תסמיני התייבשות ענפים המתחילה בשוליים ומתקדמת לכיוון מרכז העץ כתופעה הנגרמת על ידי פטריית הבוטריוספריה (7, 8), (תמונה 1). פרופ' דני שטיינברג בסיכום מיזם הבוטריוספריה במסגרת כנס מגדלים מקוון (ינואר 2022) ציין את יעילותו המוגבלת של תכשיר המכיל מלח אשלגני של חומצה זרחיתית בהתמודדות עם מחלת הבוטריוספריה באבוקדו. יתכן וחוסר העקביות ביעילות החומצה הזרחיתית המיושמת בקרקע נובעת מכך שקרקעות ישראל הן בסיסיות ובתנאים אלו זמן מחצית החיים של חומצה זרחיתית צפוי שיהיה מאוד קצר מכיוון שבתנאים אלו החומצה הזרחיתית מתקבעת כמלח קשה תמס בקרקע. השערת המחקר הנוכחי היא שעיכוב ניטריפיקציה, כאשר אמון משמש הצורה העיקרית של הזנה בחנקן, מגביר את החומציות בסביבה הסמוכה לשורשים ובאופן זה מזמן חומצה זרחיתית לקליטה על ידי השורשים ומשפיע בצורה יעילה על הגברת העמידות של העצים לבוטריוספריה. בעבודה הנוכחית אנו מדווחים על השפעת טיפולי 'גרין', תכשיר המכיל מעכב ניטריפיקציה ו'קיפ', תכשיר המכיל מלח אשלגני של חומצה זרחיתית, על בוטריוספריה במטעי אבוקדו בוגרים. ב-2021 פרסמנו חלק מהממצאים של המחקר בנחשונים והתצפיות בזיקים (4, 5). בדיווח הנוכחי אנו מציגים ומשלימים את הממצאים הקשורים בבוטריוספריה במחקר בנחשונים וגם ממצאים ראשונים של המחקר המבוצע בקיבוץ גבים.

תמונה 1. עץ אבוקדו עם תסמינים אופייניים למחלת הבוטריוספריה

חומרים ושיטות

ניסוי נחשונים: המחקר נערך בין השנים 2021-2018, במטע אבוקדו מזן ׳האס׳, המורכב על כנת דגניה 117 בקיבוץ נחשונים. שנת נטיעה: 2014. השקיה נעשתה במים שפירים, ובהתאם לכמויות המים, יושמו ארבעה טיפולי דישון:

1. דישון משקי עם אמון חנקתי כמקור החנקן העיקרי.

2. דישון משקי משולב עם 'קיפ' – שהינו מלח אשלגני של חומצה זרחיתית.

3. דישון משקי משולב עם 'גרין' – המכיל מעכב ניטריפיקציה.

4. דישון משקי כנ״ל בשילוב שני התכשירים: קיפ וגרין.

ארבעת טיפולי הדישון המשקי יושמו עם דשן מסוג נחשון (חברת ׳דשנים׳) בהרכב 5-1-5. הדישון יושם באופן פרופורציונלי לכמויות המים על ידי הזרקת 0.5 ליטר דשן לכל מ"ק מי השקיה באמצעות משאבות 'תפן'. מינון דשן זה ייצר ריכוז קבוע במי השקיה של 30 ח"מ חנקן, 6 ח"מ זרחן ו-30 ח"מ אשלגן. כמות המים הכללית שניתנה בכל הטיפולים הייתה 860 מ"ק/ד׳. לטיפול מס' 2, שכלל מלח אשלגני של חומצה זרחיתית, הוסף לתמיסות הדשן 3% קיפ בעונת2018 , ו-6% בעונת 2019 (כלומר 30 ליטר קיפ ל-970 ליטר דשן נחשון ב-2018, ו-60 ליטר קיפ ל-940 ליטר נחשון ב-2019). לטיפולים 3 ו-4, המכילים מעכב ניטריפיקציה, הוסף התכשיר גרין (חב׳ ׳דשנים׳) בכמות המותאמת לריכוז האמון בדשן המשקי. גרין, תכשיר נוזלי המכיל מעכב ניטריפיקציה, הוסף בכמות של 1.1 ליטר ל-1,000 ליטר דשן מסוג נחשון או נחשון משולב עם קיפ.

מספר החזרות לטיפול: לכל טיפול 5 חזרות כאשר כל חזרה בגודל שבין 0.38 ל-0.59 דונם.

ניסוי גבים: המחקר החל מאביב 2020 ונמשך גם לכל אורך שנת 2021, במטע אבוקדו מזן ׳האס׳, המורכב על כנת פרצ'ילד בקיבוץ גבים. שנת נטיעה: 2016. השקיה נעשתה במי שפד"ן, ובהתאם לכמויות המים, יושמו ארבעה טיפולי דישון:

נחשון 6-1-4 (ללא קומפוסט

נחשון 4-1-6 בשילוב עם קיפ – מלח אשלגני של חומצה זרחיתית (ללא קומפוסט)

נחשון 4-1-6 בשילוב עם גרין – מעכב ניטריפיקציה (ללא קומפוסט)

נחשון 4-1-6 בשילוב עם קיפ וגרין  (ללא קומפוסט)

טיפול משקי: דישון עם אג"ח 12% בתוספת קומפוסט

נחשון 4-1-6 בשילוב עם קיפ וגרין בתוספת קומפוסט

דישון: חמישה מתוך שישה טיפולי הניסוי דושנו עם נחשון 4-1-6 עם כמות מצטברת ממוצעת של חנקן של 20.1+1.1  קילוגרם חנקן צרוף לדונם. הטיפול המשקי לעומת זאת קיבל דשן מסוג אג"ח 12% כשהכמות המצטברת של חנקן בטיפול זה הייתה 19 קילוגרם חנקן צרוף לדונם (נכון עד 28 בפברואר 2021, שנה מתחילת הניסוי)

תוספת קומפוסט: יושם בשני טיפולים (משקי ו-טיפול משולב של קיפ+גרין עם קומפוסט) מתוך שישה טיפולי הניסוי. בטיפולים אלה יושם כמות של 3 עד 3.4 מ"ק קומפוסט לדונם באביב 2020.

חלקות מודל בקיבוץ זיקים: טיפול משולב של 'גרין' עם 'קיפ' על רקע הזנת חנקן שבעיקרו אמוניאקלי (בדומה למה שבוצע בניסוי נחשונים) יושם באופן פרופורציונלי במי ההשקיה במהלך עונת 2018 לשלוש חלקות מסחריות מהזן האס בקיבוץ זיקים. שלוש חלקות מסחריות נוספות הוזנו עם תכנית דישון דומה אך ללא תוספת 'גרין' ו-'קיפ'.

הניסוי כולל 6 חלקות ביקורת לעומת 4 חלקות טיפול שכולן כוללות את הזן האס.

בחינת הנגיעות בוטריוספריה

נחשונים: הניסוי החל בחורף 2017/18 כאשר בשתי העונות הראשונות של הניסוי, כאשר העצים היו בני ארבע וחמש, לא נראו התייבשויות ענפים משמעותית בחלקת הניסוי. בעונת 2020, העונה השלישית לניסוי, כשהמטע בגיל שש החלו להופיע התייבשויות ענפים המיוחסת לבוטריוספירה. סקר הנגיעות בוצע ב-6 באוגוסט 2020. במהלך 2021 בשנה השביעית לאחר הנטיעה, סימני ההתייבשויות המיוחסות לבוטריוספריה הופיעו ביתר שאת וסקר לקביעת עוצמת הנגיעות נעשה ב-7 בנובמבר 2021. לצורך כימות רמת הנגיעות בוטריוספריה בוצע סקר נגיעות על 20 עצים מייצגים מכל חזרה. דרגת הנגיעות הוערכה בכל עץ על פי סולם הדרגות שלהלן: אפס = אין כלל נגיעות, 1 = דרגת נגיעות קלה עם ענף אחד יבש לכל היותר,  2 = דרגת נגיעות בינונית עד שני ענפים יבשים, 3 = דרגה חמורה עם לפחות 3 ענפים יבשים לעץ. לאחר סיווג העצים נקבע שיעור העצים בכל דרגת נגיעות.

גבים: ב-2020, בעונה הראשונה של הניסוי, כאשר המטע בן ארבע מהנטיעה, נרשם מעט מאוד התייבשויות ענפים. ב-2021 עוצמת ההתייבשויות של ענפים בחלקת הניסוי התגברה. סקר דומה לזה שנערך בניסוי נחשונים נעשה ב-19 באוקטובר 2021.

זיקים: נקבע שיעור העצים המראים התייבשות משמעותית של ענפים כסימפטום לנגיעות בפטריית הבוטריוספריה בכל ששת חלקות המודל.

תוצאות ודיון

ניסוי נחשונים: 'קיפ' הפחית במידה מתונה את שיעור העצים עם דרגת בוטריוספריה חמורה מ-41.4% בביקורת ל-33.3% (איור 1). טיפול משולב של 'גרין' ו'קיפ' לעומת זאת, הפחית באופן דרמטי את שיעור העצים עם דרגת בוטריוספריה חמורה ל-6.1% בלבד (איור 1). לא נרשמה השפעה כלשהי של יישום 'גרין' בלבד ו-49.3% מהעצים בטיפול זה סווגו בין העצים עם דרגת בוטריוספריה חמורה (איור 1). בעונת 2021, נרשמה השפעה ברורה ומובהקת של הטיפול המשולב של 'גרין'+'קיפ' אשר הפחית בצורה משמעותית את שיעור העצים עם דרגת נגיעות גבוהה בבוטריוספריה מ-70% ל-25% מהעצים בלבד (איור 2). טיפול ב'קיפ' בלבד או ב'גרין' בלבד לא השפיעו בצורה מובהקת על רגישות העצים לבוטריוספריה (איור 2).

איור 1. דרגת נגיעות בוטריוספריה בעצי אבוקדו. עצים בהם נמצא עד ענף יבש אחד נרשמו בקטגוריה של העצים עם דרגת נגיעות קלה. עצים עם לפחות 2 ענפים יבשים נכללו בקטגוריה של נגיעות חמורה. נחשונים 6 באוגוסט 2020

איור 2. דרגת נגיעות בוטריוספריה בעצי אבוקדו. עצים בריאים הם עצים ללא התייבשות ענפים. בקטגוריה של דרגת נגיעות נמוכה נכללו עצים עם ענף יבש אחד לעץ. בדרגת נגיעות בינונית נכללו עצים עם שני ענפים יבשים לעץ. בדרגת נגיעות גבוהה נכללו עצים עם שלושה ענפים יבשים ויותר. נחשונים 7 בנובמבר 2021

לפיכך, רק הטיפול המשולב של 'גרין' ו-'קיפ' הקנה עמידות יחסית גבוהה למחלת הבוטריוספריה, כאשר השפעת הטיפול 'קיפ' בלבד הייתה מאוד מתונה ב-2020 ולא נרשמה השפעה בכלל ב-2021. יש לציין שבמהלך ארבעה שנים של הניסוי נאסף היבול של כל חזרה ותוספת היבול הממוצעת שהתקבלה בטיפול המשולב של 'קיפ' ו'גרין' ביחס לביקורת הייתה בין 2018 ל-2021, 500, 600, 400 ו-150 קילוגרם לדונם בכל עונה בהתאמה, כלומר, תוספת ממוצעת ליבול של 400 קילוגרם לדונם (איור 3).

איור 3. ממוצע של 4 עונות יבול (2018, 2019, 2020 ו-2021) בניסוי נחשונים

ניסוי גבים: 'קיפ' לבד לא השפיעה על שיעור העצים עם דרגת בוטריוספריה חמורה (דרגה 3) בהשוואה לביקורת (82.7% ו-88.0% בהתאמה), (איור 4). טיפול משולב של 'קיפ' עם 'גרין', לעומת זאת הפחית בצורה מאוד משמעותית את שיעור העצים בדרגת נגיעות חמורה ל-47.5% (איור 4). הטיפול עם קומפוסט משולב עם 'קיפ' ו'גרין' הפחית אף הוא את שיעור העצים בדרגת נגיעות חמורה (דרגה 3) ל-62.2% (איור 4). טיפול משולב של 'קיפ' ו'גרין' הגביר את היבול הכללי באופן מובהק בעונת 2021 מ-1,240 ל-1,868 קילוגרם לדונם (איור 5).

איור 4. דרגת נגיעות בוטריוספריה בעצי אבוקדו: 0=אין נגיעות, 1=עד ענף אחד יבש לעץ, 2=עד שני ענפים יבשים לעץ ו- 3=שלושה ענפים יבשים או יותר לעץ. גבים 19 באוקטובר 2021

כיתוב

איור 5. דרגת נגיעות בוטריוספריה בעצי אבוקדו: 0=אין נגיעות, 1=עד ענף אחד יבש לעץ, 2=עד שני ענפים יבשים לעץ ו- 3=שלושה ענפים יבשים או יותר לעץ. גבים 19 באוקטובר 2021

חלקות מודל בזיקים: שיעור העצים עם התייבשות משמעותית של ענפים כסימפטום לנגיעות בבוטריוספריה שנרשם בסקר שבוצע בדצמבר 2018 הגיע ל-65.2% (איור 6) – ממוצע למצאי הסקר בשלושת החלקות ששימשו לביקורת. יישום 'גרין' ו'קיפ' באופן פרופורציונלי לדישון במהלך עונת 2018 הפחית את שיעור העצים עם התייבשות משמעותית של ענפים (כסימפטום לנגיעות בבוטריוספריה) מ-65.2% (ממוצע בחלקות הביקורת) ל-37.3% (ממוצע לחלקות הטיפול עם 'גרין' ו-'קיפ') (איור 6).

איור 6. שיעור העצים עם התייבשות משמעותית של ענפים כסימפטום לנגיעות בבוטריוספריה. זיקים, דצמבר 2018

מסקנות

טיפול משולב של 'גרין' ו-'קיפ' על רקע הזנת חנקן שמקורו בעיקר מאמון גרם לעמידות יחסית גבוהה של עצי אבוקדו מזן האס להתייבשות ענפים המיוחסת כסימפטום למחלת הבוטריוספריה הן בניסוי נחשונים, הן בניסוי בגבים והן בחלקות המודל בקיבוץ זיקים.

אנו מסבירים את הממצאים בכך שבטיפול המשולב של 'גרין' עם 'קיפ' על רקע של הזנה אמוניאקלית קליטת החומצה הזרחיתית שמקורה מהתכשיר 'קיפ' נעשית בסביבה חומצית באזור הצמוד לשורשים עקב פליטת מימנים על ידי השורש לאיזון המטען החשמלי עקב קליטת אמוניום הטעון אף הוא חיובית. באופן זה חומצה זרחיתית נקלטת על ידי השורש ויכולה לפעול כגורם המקנה עמידות לבוטריוספריה. לעיתים התקבלה השפעה חיובית מתונה ביותר עם יישום 'קיפ' לבד, וזאת כנראה בגלל זמן מחצית החיים הקצר יחסית בקרקע וגורלו להתקבע בקרקע כמלח קשה תמס בקרקעות בסיסיות של הארץ.

הגברת יבול משמעותית התקבלה בכל המקרים ההשפעה החיובית של הטיפול המשולב הכולל 'גרין ו'קיפ' על רקע הזנת חנקן ממקור אמוניאקלי.

תודות

בניסוי נחשונים: תודתנו לרוני יעקב מרכז מנהל מטע אבוקדו בנחשונים וכן לרוני רנגהרץ על הסיוע בהקמת חלקת הניסוי בנחשונים ותחזוקתה. ללירז רשתי וגרשון קליאן מחברת "דשנים וחומרים כימיים בע"מ" על אספקת התכשירים 'גרין' ו'קיפ'. תודתנו גם לחברת מצרפלס על סבסוד עלויות המערכת המחקרית. אנו גם מודים גם לשה"מ ולשולחן מגדלי האבוקדו על תקצוב חלק מהפרויקט.

בניסוי בגבים: תודתנו לאמיר אשכנזי מנהל תפעול המטע, נמרוד חפץ המלווה המקצועי של המטע, רינת אלבז מנהלת המטעים שסייעו ומסייעים בהרצה ותפעול של הניסוי. לגלי כרמי מחברת "דשנים וחומרים כימיים" ולחברה על הסיוע בתפעול הניסוי. לגיא רשף וחברת נטפים על הקמת התשתית לניסוי והעזרה בתפעולו.

בחלקות תצפית בזיקים: תודתנו לפסקל שודזיק ודני נקש ממטע זיקים. לאורי מזומן, לשעבר אחד האגרונומים של חברת דשנים וחומרים כימיים, על הסיוע בהקמת חלקות המודל. לפרופסור דני שטיינברג ולאלי סימנסקי על הסיוע בביצוע סקר בוטריוספריה בכל ששת חלקות המודל.

מקורות

1. Cohen Y. and M.D. Coffy (1986). Systemic fungicides and the control of oomycetes. Annu. Rev. Phytopathol. 24:311-338
2. Magalhaes A., P.M. Chalk, W.M. Srong (1984). Effect of nitrapyrin and nitrous oxide emission from fallow soils with anhydrous ammonia. Fert. Res 5: 411-421.
3. Perez-Jimenez R.M. (2008). Significant avocado diseases caused by fungi and oomycetes. The European Journal of Plant Science and Biotechnology 2:1-24
4. וינר ל. (2020). השפעת עיכוב ניטריפיקציה ומלח אשלגני של חומצה זרחיתית על יעילות הדישון ופוריות באבוקדו. עלון לנוטע. כרך 74, עמ' 40-43
5. וינר ל. (2021). התמודדות עם בוטריוספריה בעצי אבוקדו בוגרים. עלון לנוטע, שנה ע"ה, 2021, עמ' 26-29
6. ירחימוביץ ורד, אייל אלון, עדי פייגנבוים, דני שטיינברג וסטנלי פרימן (2016). פרק 3: חקר מנגנון השראת עמידות באבוקדו באמצעות של החומר "קנון". דו"ח לשנת המחקר השנייה שהוגש לוועדת ההיגוי של מיזם חוס"ן בוטריוספריה בפברואר 2016
7. שטיינברג דני ואלי סימנסקי (2018). התמודדות עם מחלת הבוטריוספריה במטעי אבוקדו מניבים. דו"ח מחקר למועצת הצמחים, הוגש לשולחן אבוקדו ב- 12 בפברואר 2018
8. שטיינברג דני ואלי סימנסקי (2019). מניעת התפתחות מחלת המללת )בוטריוספריה) בפרחי אבוקדו. דו"ח מחקר למועצת הצמחים. הוגש לשולחן אבוקדו במאי 2020