זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה ובלבנון
*תמונה ראשית: אורן קמה. "האויב שלי הוא לא החיזבאללה או החמאס, הוא משרד האוצר"
"האויב שלי הוא לא החיזבאללה או החמאס, הוא משרד האוצר. בזמן שאני נלחם בעזה ובלבנון, מכינים לי פקידי האוצר מארב כשאני חוזר הביתה," צעק הרפתן אורן קמה בהפגנה שערכו עשרות רפתנים מול דיון שערכה מפלגת הציונות הדתית במושב בית מאיר, בנושא חוק הגיוס המתגבש. הדיון התקיים בהשתתפות יו"ר הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ.
כזכור, הרפתנים בארץ נאבקים ברפורמה שמתכנן השר סמוטריץ לענף החלב, הכוללת פתיחה נרחבת של יבוא חלב ומוצריו, לרבות יבוא גבינות קשות, רפורמה שעלולה להביא לסגירת מאות רפתות בעיקר במושבים, לפגוע ביצרני החלב הישראלים שעומדים בחזית החקלאות גם בשעות משבר וביטחון.
"חיכינו להם מחוץ לאולם," מספר אורן קמה. "ידענו שהציונות הדתית נפגשת עם הרבנים שלה באולם באחת הישיבות של בית מאיר, קיבלנו על זה מידע וחיכינו להם שיגיעו מחוץ לישיבה. וכאשר הם הגיעו לישיבה תפשנו אחד אחד לשיחה, גם את הרבנים וגם את חברי הכנסת, כל מי שמעורב בציונות הדתית תפשנו אותו והסברנו לו את עמדתנו."
"מכינים לי מארב"
על המשפט המצמרר שאמר בזמן ההפגנה אומר קמה: "נכון, אני נמצא ביחידה מובחרת בצבא, בבוקר ה-7 באוקטובר הקפיצו אותי וכמובן עזבתי את הרפת שלי ויצאתי להילחם. כשאני מסתכל על זה עכשיו במבט לאחור – זה היה בחוסר אחריות מצידי, אבל הבנתי שמה שיותר חשוב עכשיו זו המדינה, וחשבתי לפחות שהרפת שלי מוגנת, אבל בסוף הסתבר לי שבזמן שאני נלחם בחמאס ובחיזבאללה ונותן למעלה מ-500 ימי מילואים למדינה הזאת, בזמן הזה יושבים וחופרים לי בור ושמים לי מוקש. זה מאוד מאוד מצער אותי ומכניס בי מחשבות לעתיד, האם אני נשאר ברפת ושומר עליה לפחות, או שאני הולך להילחם בשביל המדינה הזאת, כאשר בסוף אני חוזר הביתה ומקבל סטירת לחי ורוצים לחסל לי את הפרנסה.
זה מאוד מאוד חורה לי, באמת, אתה מרגיש נבגד. אתה עוזב את העסק לך, סופג פה הפסדים עצומים, אתה לא נמצא והעסק שלך לא עובד כמו שהוא צריך לעבוד, ובזמן שאתה כולך עסוק בלמען המדינה, מישהו בא מאחורה ומאיים לגנוב ממך."
בשעה שאתה עשית 500 ימי מילואים במהלך השנתיים האחרונות, מי תפעל את הרפת?
"כשעזבתי את הרפת, ב-7.10, היו פה רק תאילנדים שתפעלו את הרפת ואני, בין קרב לקרב, ניסיתי לנהל אותם מרחוק. כשהבנתי שזה קשה לקחתי פה בחור צעיר מהמושב שעבד אצלי כמה חודשים קודם לכן. אמרתי לו שהוא מוכרח, מוכרח, לבוא ולעזור לי – והוא באמת עשה את זה ונתן לי פה כתף. אגב, תוך כמה ימים מה-7 באוקטובר, שלושה מתוך ארבעת התאילנדים שהיו לי הודיעו הם עוזבים את הארץ. זו היתה חתיכת מכה שקיבלתי, תוך כדי שאתה באמצע קרבות ובאמת במראות מאוד קשים שראינו בעוטף…
אז גם את זה אתה מקבל על הראש, אבל אתה מתחיל לגייס עובדים חדשים, ושים לב, אלה עובדים של רפת, זה לא עובדי שורה שאתה שם אותו ואומר לו תקטוף כרובית, זה עובדים מקצועיים שלימדת אותם מאלף עד תף. כאשר עוזבים אותך עובדים כאלה אתה באמת במשבר. אז תוך כדי הייתי צריך לגייס עובדים חדשים, ולדאוג להם לכרטיסי טיסה ולסגור איתם את החשבונות – הכל תוך כדי זה שאני לא במשק, את הכל אני מנסה לעשות בשלט רחוק, כולל מצלמות ואפליקציות, תוך כדי פעולות שעשינו אחרי ה-7 באוקטובר שהיו לא מועטות וממש לא פשוטות. הבחור שבא לעזור באמת הציל אותי, את רוב התפעול של הרפת הוא לקח על עצמו, כך שיכלתי להתפנות לעיסוקי הצבאי וגם איכשהו לתפעל את הרפת. מלבד זאת גם היו שכנים וחברים טובים שעזרו לי וגיבו אותי מקצועית ונתנו לי עזרה עם עובדים."
הרפת המושבית
אורן קמה (47) הוא דור שלישי של רפתנים במושב אביגדור. את הרפת הקימו סבו וסבתו, יונה ושרה קמה בשנות ה-50. "הם קיבלו מהסוכנות היהודית שתי פרות ועגלה וזו הייתה ההתחלה," אומר אורן. "במהלך השנים אבי, אלון קמה ז"ל הצטרף לרפת, למעשה הוא היה 'הבן הממשיך' הראשון של המשק. כך הרפת גדלה, כל כמה שנים היא גדלה קצת יותר. לצערי הרב אבי נפטר לפני כמעט תשע שנים ואני נשארתי פה לבד עם הרפת."
אביו של אורן, אלון קמה ז"ל היה דמות מאוד מוכרת בענף החלב, ובין היתר שימש כיו"ר שולחן החלב המושבי בתנועת המושבים. כן היה חבר בהנהלות התאחדות מגדלי בקר ואחראי מטעמה על יצוא עגלות. במשך למעלה מ-20 שנה היה בעל חברה פרטית לתכנון, הקמה וניהול של רפתות חלב, פיטום עגלים וגידולי מספוא במספר רב של מדינות. במקביל ניהל מאבקים למען הרפתנים המושביים, ביחד עם הרפתן יואב צור ז"ל, שנפטר לאחר שחלה. יואב ואלון היו חברים מאוד טובים ואלון לקח קשה מאוד את מותו של חברו.
"אמי גרה במושב, וגם סבא וסבתא גרים במושב," מספר אורן. "אני דואג פה לשלוש משפחות שהן שלושה דורות. הילדים שלי עוד אוכלים ארוחת ערב עם סבתא, עם הנינים. סבתא היום בת 98, רואה פה את כל הפעילות ומאוד גאה במה שהיא רואה. המשכתי את הרפת, אנחנו גדלים ומייצרים חלב ורק שלא יפריעו לנו – זה הכל, זה מה שאנחנו רוצים. לא רוצים עזרה אפילו, רק רוצים שלא יפריעו לנו, שיתנו לנו לעבוד בשקט, שיתנו לקום בבוקר, להאכיל את הפרות ובמקביל להתייעל – רק שהאוצר לא יפריע לנו, זה כל מה שאנחנו רוצים."
צריך להסביר שמרבית הרפתות שיפגעו מהרפורמה שבמקש שר האוצר להעביר תהיינה רפתות מושביות. הרפת המשפחתית במושבים היא בדרך כלל רפת קטנה יותר מרפת בקיבוץ. עם השנים, חלק מבעלי הרפתות במושבים התאגדו כדי להגדיל את מכסת החלב שלהם ואת הרווחיות.
גם הרפת של אורן בשותפות: "לפני 5-6 שנים הכנסתי לפה עוד שותף אחד ויש לי שותף נוסף שהכנסתי לרפת לפני ה-7 באוקטובר. אנחנו הרפתנים במושבים הבנו שאם אנחנו רוצים להתייעל ולייצר חלב טוב וזול, אז אנחנו צריכים להתאחד ולגדול כי באמת אין ברירה. בקטע הזה לחצו אותנו ממש ורפת קטנה באמת לא יעילה, אין לה זכות קיום היום, אז היא צריכה להתאחד עם רפתות אחרות, זה חלק מתהליך הגדילה.
המכסה הפרטית שלי היא 1.8 מיליון (ליטר חלב) והשותפים עוד 1.5 מיליון. אנחנו ביחד 3.5 מיליון ליטר בערך. תראה, אני בעצמי כבר רפת גדולה אבל עם כל ההוצאות והגזירות שיש עלינו זה לא מספיק."
תמיד חשבתי שמעל מיליון ליטר זה מספיק בהחלט לפרנסה..
"זה היה נכון עד לפני עשר שנים אבל לצערנו כל שנה הרף עולה. צריך לזכור שבמחיר המטרה ישנם 2.5 אחוזים מובנה מידי שנה להתייעלות. אם אתה לא מתייעל מידי שנה ב-2.5% אתה פשוט מפסיד כסף – לא מבינים שאנחנו הענף היחיד שמורידים לו 2.5% באופן אוטומטי על התייעלות. התייעלת או לא התייעלת, מורידים לך בכל מיקרה זה לא משנה בכלל, אתה צריך לדאוג להתייעלות. אז אנחנו באמת עושים את הכל בכדי להתייעל וחלק מההתייעלות זה גם הרחבת הרפת."
כמה משלמים לכם מחיר מטרה, כלומר על כל ליטר חלב שיוצא מהרפת?
"מחיר המטרה היום הוא 2.44 לליטר, איך הוא מגיע ל-7.40 ₪ לליטר ויותר בסופרמרקטים? לא אנחנו אחראים לזה. אנחנו הרפתנים גם היחידים בתוך כל שרשרת אספקת מוצרי החלב שמפוקחים לחלוטין בחלב שאנו מוכרים. יש מחיר מטרה שלא אנחנו קובעים מה יהי גובהו. קובעת אותו ועדה ממשלתית שמחשבת את כל העלויות שלי – מזון לפרות, חשמל, מים, עובדים – בכל הדברים האלה אני לא קובע כמה שזה יעלה, אני לא קובע כלום, אני רק קובע מתי אני קם וזה מאוד מוקדם. כל מה שמעל לרפתן, המחלבות והקמעונאים הם מפוקחים חלקית. הם מייצרים ומשווקים מוצרים שהם יכולים לקבוע כמה הם רוצים עליהם, בניגוד אליי שאני לא קובע, 2.44 לליטר זה המחיר שלנו."
הזול שיעלה ביוקר
אלון נשוי למיכל ובני הזוג הורים לשלושה ילדים, ילדה בת 15, ילד בן 13 וילד בן 7. מיכל עובדת סוציאלית העובדת עם מתמודדי נפש.
"גם לה, לצערי, יש ידיים מלאות עבודה אחרי כל מה שעברנו במדינה, אחרי ה-7 באוקטובר," מוסיף אורן. "אמי בפנסיה, סבתי כאמור בת 98 מתגוררת במושב בבית שהיא בעצמה בנתה במו ידיה. וכולם מתפרנסים מהרפת שלנו. חבל מאוד שהיום רוצים לסגור אותנו כי אנחנו כביכול לא יעילים, חבל שלא מבינים שזה לא אנחנו. רוצים לפגוע בטייקונים ורוצים לפגוע בשוק ריכוזי אבל אנחנו לא הריכוזיים, אנחנו לא הטייקונים ואנחנו לא המונופולים.
אנחנו 606 רפתות שמפוזרות בכל רחבי הארץ, מהדרום ועד לצפון בעיקר בפריפריה – ואותנו רוצים לסגור, מישהו כאן התבלבל בכתובת ויורה לכיוון הלא נכון. גם אם יביאו הכל מחו"ל ולא נהיה קיימים – החלב עדיין יהיה יקר ויש לכך דוגמאות אינספור מהחמאה, דרך טונה ושקדים ועד לשום הישראלי, אז עד לאן רוצים להגיע?
קח את השום לדוגמא. לפני שפתחו את השום ליבוא הוא עלה 9 שקלים לק"ג, שום ישראלי טרי ובריא, שום שמיוצר בארץ. ברגע שפתחו זאת ליבוא נכנס שום סיני במחירי היצף. היום כל המשקים שגידלו שום הפסיקו לגדל שום, היבואנים מסתכלים ימינה שמאלה, רואים שאין תחרות ומעלים את המחיר, מחיר שום סיני ברמה מאוד נמוכה ב-30 שקלים לק"ג.
קח לדוגמא את החמאה, שהייתה עד לפני כמה שנים בפיקוח, עלתה 7 שקלים. פתחו את היבוא, הורידו את הפיקוח, חמאה של תנובה עדיין עולה פחות מחמאה מיובאת שעולה לפחות 13 שקל ויש גם ב-18 שקל והישראלים מעדיפים את החמאה הישראלית. אז מה הועילו חכמים בתקנתם, כמו שסבא שלי היה אומר. לאן הם בדיוק הולכים?
"אני כבר לא מדבר על ביטחון המזון, על ישראל שהיא 'מדינת אי' ואי אפשר לייבא בבטחון כלום משום שכן שלנו. ומה קורה אם מחר בבוקר נופל טיל באשדוד, וכל הנמלים ייסגרו? – הרי היה פה שביעי באוקטובר לפני שנתיים. תראה את ספרד והולנד, הם מחרימות אותנו באירוויזיון אז איך אפשר לסמוך על זה שייצאו לנו מזון טרי? אני באמת לא מצליח להבין מה הם עושים באוצר, זה הכל פופוליזם זול שבסופו של דבר עולה הרבה למדינה ולתושביה. הזול עולה ביוקר, צריך לזכור את זה."
יצא לכם לשוחח גם עם השר סמוטריץ' בבית מאיר?
"ראינו אותו באוטו, הוא לא יצא לדבר איתנו אבל הוא הבין את המסר. העברנו את המסר דרך כל מי שנכנס לפניו ואחריו לישיבה הזאת, הוא ראה את השלטים, הוא ראה שאנחנו רפתנים. העוזר שלו, בוכריס, דיבר איתו. הוא אמר שאולי הוא יצא אלינו אולי לא, בסוף הוא לא יצא, לא הייתה התייחסות אבל הוא בהחלט רוצה להיפגש איתנו, לדבר איתנו ולהבין יותר טוב את עמדתנו. אני מאמין שיש מי באוצר שמטעה אותו, הוא קיבל את ההסבר הלא נכון, בצלאל הוא בחור חכם וחריף ובסוף הוא יבין שיש כאן טעות."
נקווה שזה לא הכל דיבורים…
"אני גם מאוד מקווה, אחרת זה יהיה קטסטרופה. יודע מה? מילא לנו אבל המחירים בסופר פשוט יאמירו. אם בכלל יהיו מוצרים הם יהיו רק לעשירון העליון כי מוצרי חלב יהיו מאוד יקרים. להוריד לנו את התמורה זה מהלך לא הגיוני, להוריד לנו את התמורה, זה אומר שהמחלבות יקבלו חומר גלם יותר בזול, אבל אין להן שום התחייבות לגלגל את ההוזלה לצרכן. אתה בא ומוריד לי כשאני הכי קטן בשרשרת? והמחלבה, שהיא המונופול, מקבלת חומר גלם בזול ואתה לא מכריח אותה למכור בזול, אז מה עשית? היא תעשה מה שהיא רוצה, כמה ששורת הרווח שלה תשתלם לה.
אם רוצים צריך לעשות רפורמה כוללת אז צריך לעשות אותה החל בזרע שנזרע עבור גידולי הרפת בשדה, דרך המחלבות וכלה בקופה בסופרמרקט, שכל שרשרת החלב תהיה בסוג של רפורמה. כרגע הוא פוגע רק בנו, רק בחוליה אחת חלשה, כי זה הכי נוח ופחות פגיעה פוליטית עבורו.
מדברים על צמצום ריכוזיות, על הגבלת המונופולים. תנובה, שטראוס וטרה זה מונופולים ושופרסל, רמי לוי ושאר הרשתות הם מונופולים. אנחנו הרפתנים היחידים שאינם מונופול ובנו פוגעים, זה מגוחך. משווים אותנו לאירופה במחירים, אז אם משווים אותנו לאירופה בואו נשווה באמת עד הסוף. באירופה בין 0 ל-4% יש מע"מ, בישראל יש 18% מע"מ. תוריד את זה, כבר בין 13% ל-15% חתכת במחיר.
כשרות למשל עולה 15% מעלות המוצר בישראל. לי ברפת מגיע משגיח שלוש פעמים בחליבה, בהתחלה באמצע ובסוף החליבה. זה עולה הרבה כסף. יש השגחה במפעלים.
באירופה המחלבות עובדות 24/7, אצלנו הן עובדות 5.5 ימים בשבוע. בסופי שבוע ובחגים מכבים את המכונות. אז אני מבין שרוצים שתהיה פה מדינה יהודית ושרוצים כשר, אני לא נגד – אנחנו בעד – אבל צריך להבין שזה עולה כסף. אז אם אתם רוצים לעשות השוואות אז תעשו השוואה בין פרה לפרה, אל תשוו בין פרה לתרנגולת. תגידו מה באמת יש באירופה. ויש את הסובסידיות, יש סובסידיות כבדות על החקלאות באירופה כי הם באמת מבינים שחקלאות זה חשוב."
