יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1927145594

ב"ימין" אין כל חדש – מורה נבוכים 

3 דק' קריאה

שיתוף:

ככל שמתבוננים כיום במפת מדינות העולם, ניתן למצוא מספר הולך וגדל של מפלגות ימין – חלקן קיצוניות רדיקליות. מדובר בתופעה מתפשטת באירופה, באסיה ובאפריקה. גם בארה"ב מתגברים כוחות שמרניים-גזעניים-בדלנים, ועל כן אף אותה ניתן לצרף לרשימה המפוקפקת 

במדינות אירופה החברות ב"איחוד האירופי", פועלות כיום למעלה מ-20 מפלגות המגדירות את עצמן כ"ימין". לפחות חמש מהן נמצאות בקואליציות שלטוניות: "פידס" בהונגריה, "החוק והצדק" בפולין, "המפלגה הדמוקרטית הצ'כית", "השבדים הדמוקרטיים" בשבדיה ו"אחי איטליה". לרשימה זו אפשר להוסיף את צרפת (ראו: התמיכה הרבה במארי לה-פן), את אוסטריה, ספרד והולנד. בכל אלה מתקיימות מפלגות "ימין" חזקות והרשימה איננה סופית. על פניו נראה כאילו "הסדר האירופי הישן" פושט שם את הרגל. 

תסכול ומחאה 

כדי להבין את פשר התופעה הסוחפת את אירופה, יש להתייחס לשני תהליכי עומק המשפיעים על סטיית המטרונום לכיוון הימין. שני התהליכים מבטאים ביחד תסכול ומחאה נגד "המצב הקיים". התהליך הראשון הוא מחאה נגד מהלכי גלובליזציה בכלל ומול האיחוד האירופי במיוחד. מחאה זו באה לידי ביטוי בביקורת כנגד הבירוקרטיזציה של מוסדות האיחוד ונגד הוצאת הכספים האדירה הנדרשת למימון המוסדות הללו. ברבות ממדינות האיחוד גוברים הקולות הדורשים הפניית התקציבים לאחזקתו למטרות חברתיות פנים-מדינתיות חשובות יותר. למחאה זו יש גם פן נוסף. מדובר בשאיפה להחזיר את השלטון הריבוני למדינות הלאום. הדרישה מתמצת באמירה שמדיניות צריכה להיקבע בתחומי המדינה הריבונית ולא אי-שם, במרכז האיחוד האירופי בבריסל. 

תהליך שני המשמש כזרז להגברת התמיכה בימין, נוגע לסוגיית ההגירה ההמונית ממדינות אפריקה, אסיה והמזה"ת, בעיקר למדינות אירופה המערבית. כל המפלגות הימניות, ללא יוצא מן הכלל, עלו על הגל הזה והן תובעות וממשות מדיניות הגירה נוקשה, סגירה וחסימת גבולות. גם באירופה, וגם בארה"ב קיים פחד אמיתי מהסתערות בלתי מבוקרת של המוני מהגרים, פליטים ומחפשי עבודה. החשש הוא מפני שינוי במבנה הדמוגרפי-אתני שישתלט כלכלית, חברתית ותרבותית על התושבים המקומיים ויפגע באתוס התרבותי והלאומי שלהן, לרבות אובדן ה"ערכים הנוצריים (הלבנים) המסורתיים". 

ארץ ישראל שייכת ליהודים בלבד 

הימין הישראלי שונה ממקביליו באירופה ובארה"ב. הוא אינו נשען על "עליונות הגזע הלבן". ואף אינו עשוי ממקשה אחת. ניתן לזהות בו ארבע "זנים" שונים. הזן הראשון הוא הימין שניתן לכנותו "ז'בוטינסקאי". חבריו הם בוגרי אצ"ל לשעבר, מי שהצביעו תמיד ובכל מזג אוויר עבור חרות, גח"ל וליכוד. אלה בעיקר ותיקים שגדלו על מילות השיר "שתי גדות לירדן", אך גם על הצו לנהוג "בהוד ובהדר". זהו זן מרוכך וסולידי של הימין. 

הזן השני הוא הימין הלאומני, זה שמחויב אידאולוגית לחזון "ארץ ישראל השלמה", הקמת מאחזים והתנחלויות ללא היתר, סיפוח שטחיי יהודה ושומרון, נוער גבעות, "תג מחיר" ופגיעה בפלסטינים ו/או ברכושם, וכמובן שיח של שנאה לשמאלנים. בזן הזה מודגשת זיקה בלתי מתפשרת ללאום ולמורשת היהודית ושלילת לגיטימציה של מתנגדים פוליטיים. בצורתו הקיצונית האלימות בזן הזה נתפסת כלגיטימית ובכל מקרה, מלווה בהתנגדות טוטלית לכל פשרה טריטוריאלית, אפילו לעת שלום. 

הזן השלישי הוא הימין הגזעני, הקסנופובי, הכהניסטי, שונא זרים בכלל וערבים בפרט. אפליה אתנית היא מוצדקת. ארץ ישראל שייכת ליהודים בלבד ומי שאינם כאלה, זכאים למינימום זכויות ולמינימום הגנה (הספר "תורת המלך", למשל, דן בהלכות הריגת גויים ומשמש עד היום כמקור השראה לגזענים למיניהם). הזן הזה שואף לבסס עליונות יהודית גם במחיר של טרנספר לאזרחים הערביים. זוהי גזענות ממארת, שלמרבה הצער קיימת כיום ברבדי עומק בתוככי חלקי חברה בישראל.  

 הזן הרביעי זהו הימין החרדי-משיחי. בבסיסו קיימת שאיפה להרוס את הסדר הפוליטי הקיים, ולהשליט במקומו את חוקי התורה, להקים סנהדרין בהנהגת רבנים וגדולי התורה, והקמה מחדש של בית המקדש. לתפיסתם, יש לבטל את האופי הדמוקרטי של המדינה כתפיסת עולם מעצבת מאחר ורק מדינת הלכה ראויה להיקרא מדינה יהודית. מדינת ישראל הנוכחית, לדעתם, אינה עומדת כיום בקריטריון הזה. 

למקסם את הפחד היהודי 

לימין בעולם ולימין בישראל יש מכנה אחד משותף: דמגוגיה על אויבים אמיתיים או מדומים, דימוי של "האויב בשער" וקטסטרופה מתקרבת המסכנת את הישרדות האומה ו/או המדינה. מכאן, שחובה לרדוף אחרי ה"אויב" ולהשמידו. בימין למדו למקסם את הפחד היהודי מפני סכנה לביטחון האישי של האזרחים. בן גביר הצליח לשכלל את השיטה. המוני צעירים שתמכו בו אינם גזעניים או כהניסטים. הם פשוט נלכדו בשבי התעמולה שלו על אנרכיה, על היעדר "משילות שלטונית" ועל חובה לנקוט בצעדים דרסטיים כלפי אלה שמסכנים את ביטחון אזרחי המדינה (הערבים, כמובן). 

גם אם מרבית אזרחי ישראל אינם מזדהים עם הימין הקיצוני, אל לנו להמעיט באופי הלאומני-גזעני-חרדי של ארגונים ימניים קיצוניים לסוגיהם. ארגונים אלה מייצגים שנאה שורשית כלפי האחר והשונה. גם אם הימין משדר שהוא יותר ציוני, יותר יהודי ויותר נאמן לערכי היהדות, הוא עדיין מסוכן, מאחר שהוא נושא בקרבו פוטנציאל הרס ושימוש באלימות. נדמה שבכל רובדי הימין שכחו את אמירתו הנבונה של בנימין זאב הרצל: "איננו מפלים בין אדם לאדם. איננו שואלים מה דתו של אדם, או בן איזה גזע הוא. עליו להיות אדם ובכך אנו אומרים די" ("אלטנוילנד"). גרסה מאוחרת יותר לאותה אמירה מופיעה ב"מגילת העצמאות": "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני מלא לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". לו יהי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בית המשפט קבע: "הכתמת שמו של תאגיד יכולה לפגוע במוניטין ובהערכה החברתית שהציבור רוחש לו גם כאשר אינה מסבה לתאגיד נזק כלכלי-מסחרי בטווח הקרוב ובכלל"  בית המשפט העליון, שדן בבקשת רשות ערעור של הזוג יוסף ואיירין גרנות ממושב רמת
2 דק' קריאה
לאחר תהליך בחירה מעמיק וארוך, 14 הישובים ואלפי החניכים בלב השרון חוזרים לפעול בחטיבת בני המושבים כבר בתקופה הקרובה  *תמונה ראשית: חניכי תנועת בני המושבים בטיולי חנוכה האחרונים  אחרי שנים של התחדשות, פיתוח וצמיחה מחדש לאחר
2 דק' קריאה
ענבל אבנעים עמר ממושב תלמי יחיאל אוהבת את חיי המושב ואוהבת לשמח אנשים באמצעות שירה ונגינה. לאחר השבעה באוקטובר, לאחר התלבטויות והיסוס, היא לא ויתרה על מופעים, כי חשה בצורך של האנשים להתאוורר בעת הקשה הזו 
4 דק' קריאה
הקהילה כנבחרת מנצחת מורשת של אלופים ה DNA של נבחרת עין הבשור * ניהול המושב כקבוצת כדורסל מנצחת  *תמונה ראשית: מזכירות מושב עין הבשור  נבחרת עין הבשור נולדה מתוך רוח החלוציות והנחישות של מייסדי המושב, שעלו למגרש החדש בשנת
3 דק' קריאה
הפרויקט מהווה מודל חדשני לדו-שימוש בקרקע: ייצור מזון והפקת אנרגיה מתחדשת במקביל על אותה המשבצת החקלאית  *תמונה ראשית: מתקן המחקר האגרו-וולטאי שהושק בערבה הדרומית. צילום: קק"ל  ביום שלישי שעבר התקיים אירוע השקה חגיגי למתקן מחקר אגרו-וולטאי רחב היקף
< 1 דק' קריאה
"זהו טרור סביבתי לא נאפשר לתושבים ולתושבות להיחנק"  *תמונה ראשית: חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וראשי רשויות בצפון  ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח״כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), קיימה ביום ראשון סיור ברחבי עמק יזרעאל והגליל התחתון, על רקע החרפת תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות המאיימות על בריאות הציבור. ח״כ קרויזר, שעם כניסתו לתפקיד הציב את המאבק במפגעים סביבתיים בראש סדר העדיפויות של הוועדה, הוביל את הסיור יחד עם ח״כ יעל רון בן משה (כחול-לבן) וראשי המועצות האזוריות.  מטרת הסיור הייתה לבחון מקרוב את הפערים הקיימים בין היקף עבריינות הסביבה המאורגנת לבין יכולות האכיפה והטיפול של הרשויות המקומיות והמדינה. בסיור השתתפו ראשת מוא"ז עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן; ראש מוא"ז גליל תחתון, ניצן פלג וראש מוא"ז משגב, דני עברי. אליהם הצטרפו נציגים בכירים ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה, האוצר והבריאות, לצד גורמי אכיפה מהמשטרה הירוקה, כבאות והצלה ומשטרת ישראל.  המשתתפים סיירו בנקודות שריפה פעילות ובאתרי הטמנה בלתי חוקיים בנצרת, שמשית, גבעת אלה ומחצבת טורעאן, שם הוצגו נתונים מדאיגים על היקפי הזיהום והקושי של הרשויות המקומיות להתמודד לבדן עם התופעה. זאת, בין היתר, בשל היעדר גיבוי תקציבי וחקיקתי הולם, ולנוכח חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצד הרשויות הערביות, שמהן מקור רוב המפגעים דבר המקשה משמעותית על אכיפה אפקטיבית ועל מיגור התופעה.  בסיכום הסיור אמר יו״ר הוועדה, ח״כ יצחק קרויזר כי "מדובר בטרור סביבתי לכל דבר, לא ייתכן שתושבי הצפון ימשיכו לשלם בבריאותם בשל אוזלת יד והיעדר אכיפה. לדבריו, הוועדה תפעל בנחישות לקידום חוק ההסדרה של משק הפסולת ולחיזוק כלי האכיפה והסנקציות עד להשגת תוצאות ממשיות בשטח."  ח"כ יעל רון בן משה: ״לאורך הסיור קיבלנו טענות חוזרות על היעדר מתקני קצה זמינים ויעילים ומיעוט אכיפה. אלו הם חלק מהגורמים המרכזיים להשלכת פסולת ושריפת פסולת באתרים פיראטיים ובשטחים הפתוחים. מטרת החוקים שאנחנו מובילים, הם לייצר ולהקים מסגרות חוקיות חדשות לאסדרת משק הפסולת כולו."  ראשת המועצה עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן, הדגישה את חומרת המצב וציינה כי שריפות הפסולת הפכו למפגע בריאותי חמור הפוגע יום יום באיכות החיים בעמק. לדבריה, מדובר בתופעה רחבת היקף שלא ניתן להתמודד עמה ללא מעורבות ממשלתית נחושה ומתואמת. "רק שילוב של אכיפה אפקטיבית, חקיקה מתאימה, הקמת משטרה מועצתית והקצאת משאבים ייעודיים יוכל להבטיח את בריאות הציבור וביטחון הדורות הבאים," אמרה.  ראש המועצה גליל תחתון, ניצן פלג, הודה לחברי הוועדה על הסיור: "כבר בשטח ניתן לראות נכונות ומאמץ אמיתי מצד מועצת טורעאן לפעול בנושא, אך בסופו של דבר מדובר בטרור סביבתי שממנו סובלים כלל תושבי הגליל. הגיע הזמן שהמדינה תראה את הגליל ותפעל בהתאם."  קצין אח״מ מרחב עמקים, חגי מימוני, ציין: "בשבוע שעבר עצרנו מתחם משמעותי להשלכת פסולת בנצרת, שפעל בשיתוף משפחות פשע, יחד עם המשטרה הירוקה. משטרת ישראל מתעדפת את הטיפול בהצתות פסולת ותמשיך להגביר את האכיפה בשיתוף ראשי המועצות והקב״טים היישוביים."  
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!