הדיונים נערכו במסגרת כנס ראשון של התוכנית Farm to Fork (F2F), שמהווה חלק מתוכנית הפעולה הנרחבת של האיחוד להתמודדות עם משבר האקלים, ופועלת לצמצם את נזקי הסביבה הנגרמים מחקלאות ולייצור מערכי ייצור מזון ברי קיימא.
מגפת הקורונה, אירועי אקלים קיצוניים והמלחמה באוקראינה יצרו שיבושים חמורים בשרשרת אספקת המזון העולמית וסיכון ממשי לביטחונן התזונתי של קהילות רבות ברחבי העולם, לרבות השפעות בריאותיות קשות כגון רעב או השמנת יתר.
החקלאות ותעשיית המזון העולמית הן מהנפגעות העיקריות משינויי האקלים מחד, ומנגד הן אחראיות לכשליש מפליטות גזי החממה בעולם, צורכות כמויות גדולות של משאבי טבע כגון קרקע ומים, גורמות לצמצום המגוון הביולוגי וקשורות גם לתופעות בריאותיות שליליות הקשורות בתת תזונה או תזונת יתר, תחלואה והשמנה. כחלק מתוכנית ה'גרין דיל', תכנית האקלים הכוללת של האיחוד האירופי, הוקם מיזם F2F האמון על צמצום הנזקים החברתיים והסביבתיים של החקלאות ובניית מערכי ייצור מזון יציבים, נגישים לכל, הוגנים ליצרנים וידידותיים לסביבה. מכיוון שהאקלים ושרשרת אספקת המזון הם נושאים חוצי גבולות, המאמץ דורש שיתוף פעולה בינלאומי. בשל כך, תוכנית F2F מקיימת דיונים בינלאומיים ומקומיים ברחבי העולם שנועדו לייצר שיתופי פעולה בתחום המדיניות והרגולציה ושיתוף מידע ומומחיות כדי להשיג את יעדי התוכנית.
"מגפת הקורונה חידדה לנו את הצורך במערכי מזון יציבים שיחזיקו מעמד בתקופות משבר ויאפשרו אספקת מזון סדירה לכל האזרחים בכל עת. תוכנית F2F מערבת את השחקנים לאורך כל שרשרת אספקת המזון מהיצרנים והחקלאים, דרך המשווקים ועד לצרכני הקצה. אך כדי שנצליח במשימתנו אנו חייבים להפוך את המאמץ לגלובלי". את הדברים אמרה סנדרה גלינה, מנכ"לית ארגון המזון והתרופות של הנציבות האירופית בכנס הראשון של התוכנית בישראל בו התכנסו כשמונים בכירי ממשל ומומחים מהאיחוד האירופי וישראל לדון במשבר המזון המתהווה ובצמצום נזקי האקלים.
ד"ר מיכל לוי, סמנכ"לית בכירה והמדענית הראשית של משרד החקלאות, אמרה בכנס כי: "החזון הישראלי למגזר החקלאי הוא למקסם את יכולת הייצור ולתרום לפיתוח הכלכלה והחקלאות תוך שמירה על משאבי הקרקע והמים, צמצום זיהום ופסולת ותרומה למאמץ השמירה על המגוון הביולוגי וערכי הנוף של ישראל. המדיניות הנוכחית של ישראל נועדה להבטיח שלכל אדם בכל מקום תהיה נגישות מספקת למזון בריא, באיכות גבוהה ובמחיר בר השגה כדי לאפשר להם לקיים אורח חיים בריא.
"אך למרות שישראל עושה צעדים משמעותיים בנושאים שונים הקשורים לייצור מזון בר קיימא כגון פתרונות לחיסכון במים ופיתוחים טכנולוגיים לייצור חלבונים במעבדה כתחליף לבשר ומוצרי חלב, היא עדיין ניצבת בפני אתגרים משמעותיים כגון עלויות גבוהות של ירקות לצד בעיות של אובדן ובזבוז מזון בכמויות גדולות. חוסר היציבות הפוליטית בישראל שבאו לידי ביטוי עם התפזרות הכנסת ויציאה לבחירות חמישיות בתוך פחות מארבע שנים מהווים קושי משמעותי לבניית תוכניות ארוכות טווח הדרושות למלחמה במשבר האקלים ויצירת מערך מזון בר קיימא בישראל".
"חשוב מאוד שנדע לכמת, בעבור קובעי המדיניות, את הנזק שנגרם כתוצאה מחוסר פעולה לצד היתרונות הכלכליים והסביבתיים של נקיטת פעולה", אמרה ד"ר יעל קחל, מנהלת אגף המחקר, הכלכלה והאסטרטגיה במשרד החקלאות. "אם ממשלות מתחלפות מדי שנה יש התמקדות רבה על מדיניות קצרת טווח ואין מספיק זמן לפתח וליישם אסטרטגיות ארוכות טווח. אני חושבת שאם נצליח לכמת את הנזקים ואת התועלות, נוכל לתקשר זאת לקובעי המדיניות ולגייס את התקציבים הנדרשים לפעולה כנגד שינויי האקלים".
כל משתתפי הכנס הסכימו כי יש להמשיך בתיאום ובשיתוף הפעולה בין ישראל והאיחוד האירופי. "ישראל והאיחוד חולקות את אותן דאגות בכל הקשור לצמצום התוצרים השליליים של מערך המזון כגון נזקי אקלים, אובדן משאבי טבע וגם נזקי בריאות הקשורים בתזונה לקויה", אמרה נטלי צ'אזה, מנהלת תחום מזון בר קיימא ויחסים בינ"ל בארגון המזון והתרופות של הנציבות האירופית. "אני חושבת שזה מאוד מעודד לראות כי שני הצדדים פיתחו גישה הוליסטית שאינה מתמקדת רק בייצור המזון. אנו מאמינים כי גישה רב-ממדית, הבוחנת את כל חלקי שרשרת המזון, היא המפתח לפתרון האתגר הזה".
דניאל ורנר, מנהל תחום יחסי החוץ ושיתופי פעולה בינלאומיים במרכז הסחר ויחסי החוץ של משרד החקלאות סיכם ואמר כי: "על מנת לייצר מערכי מזון יציבים אנחנו חייבים לייצר שיתוף פעולה לא רק במחקר אלא גם בין הממשלה, תעשייני המזון, החקלאים והצרכנים עצמם".
רקע נוסף על F2F:
התיקון של מערכות המזון ברמה הגלובלית מחייבות התחשבות בנסיבות הייחודיות של מדינות וחברות בכל העולם והתייחסות לאתגרים משותפים כגון התדלדלות הקרקע ואובדן מזון המושפעות מהאופן בו מזון מיוצר, מעובד, משונע ונצרך.
למרות שהמודעות הגלובלית להשפעות מערכת המזון גוברת ופתרונות שונים מפותחים ומיושמים, יש עדיין צורך לייצר מהלכים ושיפורים באופן מהיר והחלטי תוך בניית שיתופי פעולה ותיאום בין לאומי.
סדרת המפגשים והסדנאות הממוקדות במדינות שונות ממומנת על ידי שירות כלי מדיניות החוץ של הנציבות האירופית (FPI) כחלק מיישום האסטרטגיה של תכנית F2F. מטרות התוכנית כוללות בין היתר:
· צמצום של 50% בשימוש בחומרי הדברה כימיים מסוכנים.
· צמצום אובדן נוטריינטים בחמישים אחוז תוך שמירה על פוריות הקרקע. משמעות המהלך הוא צמצום של 20% בשימוש בדשנים עד 2030.
· צמצום בחמישים אחוז של מכירת חומרים אנטי-מיקרוביאלים לחיות משק ולחקלאות ימית עד 2030.
· גידול אורגני בלפחות 25% מהקרקעות החקלאיות עד 2030.
