זאביק פרקש, מדריך מטעים נשירים, שה"מ, אגף ענפי הצומח, משרד החקלאות וביטחון המזון שמשון שמאייב, מדריך מיכון, שה"מ, אגף השירות והצומח, משרד החקלאות וביטחון המזון
עומר קריין, חוקר פיזיולוגיה של הצמח, מו"פ צפון
המחקר נערך במימון קרן מחקרי שה"מ
תקציר
פעולת הדילול במטעים נשירים בכלל, ובמטעי תפוח בפרט, היא קריטית להשגת יבול איכותי ויציב (לא סירוגי,( ולכן מבצעים החקלאים הן דילול כימי והן דילול ידני. נפחי הריסוס בטיפולי הדילול כיום מבוססים על הערכת המדריך והחקלאי, המתאימים את הנפח והמינון לעוצמת הפריחה הכללית במטע, מבלי להתחשב במספר העצים במטע, ברוחב השורות ובנפח העלווה. גם פרוטוקולי הריסוס מותאמים למטעים מהדור הישן, והמעבר למטעים צפופים ודו-ממדיים מחייב מחקר וכיול מחדש של נפחי הריסוס ושל סוגי המרססים. בניסוי הנוכחי בחנו את השפעתם של נפחי הריסוס וגודל הטיפה על יעילות הדילול. נפח הריסוס חושב על ידי מדידת נפח העלווה (TRV) וחלוקתו בשלושה מקדמים, כפי שידוע מהספרות.
הניסוי בוצע במטע מרום גולן, בחלקת שדה תעופה ,5 בזן זהוב, במשך שתי עונות עוקבות. בשנת הניסוי הראשונה חלקת הניסוי חולקה ל7- מקטעים של 5 שורות, וכל מקטע טופל באופן שונה, מבחינת נפח הריסוס, סוג הפומית במרסס ומהירות הנסיעה. במועד הפריחה סומנו עצים לפי עוצמות הפריחה השונות, כשבכל מקטע ריסוס נבחרו 10-6 עצי מדידה מכל עוצמת פריחה. בכל עץ נשקל הדלל בדילול הידני ובקטיף היבול לעץ. הטיפולים בוצעו בעזרת מרסס אוהד.
כאמור, בשנת הניסוי הראשונה ערכנו ניסוי רחב היקף עם משתנים רבים, כמו נפח הריסוס, גודל הטיפה ומהירות הנסיעה, אשר נבחנו על עצים משלוש קבוצות פריחה. כתוצאה מכך, קשה היה להצביע על ממצאים חד-משמעים ולהגדיר את הטיפול האידיאלי, אך כן הסקנו כי לנפח הריסוס השפעה קריטית על טיב היישום. גודל הפומית אמנם השפיע על היישום, אולם לא ניתן היה לקבוע במובהק את טיב ההשפעה. מהירות הנסיעה לא פגעה בטיב יישום הריסוס ובמקרים מסוימים אף הטיבה איתו.
שנת המחקר השנייה הייתה שנת מלחמה, ובעטיה לא התאפשר השימוש במרסס אוהד, והריסוסים בוצעו בעזרת מרסס מפוח. בהתבסס על מסקנות שנת המחקר הראשונה, החלטנו להתמקד בריסוס בנפח הגבוה ביותר, שנמצא יעיל בשנה הראשונה – כ100- ליטר/דונם. בדומה לנעשה בשנה הראשונה, המטע חולק למקטעי ריסוס, כל העצים קיבלו טיפול זהה ובכל מקטע סומנו כ10- עצי דגימה משתי קבוצות פריחה.
בשנה זו נראו הבדלים בין הטיפולים השונים, ונמצא כי לספיקת הפומית ולמהירות הנסיעה הייתה השפעה רבה על איכות הריסוס, כך שככל שגודל הטיפה היה קטן יותר – הריסוס היה יעיל יותר; וככל שמהירות הנסיעה עלתה – יעילות הריסוס פחתה.
אם כן, תוצאות הניסוי בשנה השנייה העידו על מגמה שונה מתוצאות השנה הראשונה, וממצא זה נבע, להערכתנו, מהשימוש במרסס המפוח ספידט.
בעקבות ממצאי הניסויים בשתי שנות המחקר הגענו למסקנה כי בשימוש במרסס מגדל, מרסס אוהד, ניתן להמשיך לבחון את העלאת מהירות הנסיעה במטע הצפוף, ואילו במרסס מפוח השפיעה העלאת המהירות באופן שלילי על הריסוס, ולכן יש להימנע מכך.
מבוא
פעולת הדילול במטעים נשירים בכלל, ובמטעי תפוח בפרט, היא קריטית להשגת יבול איכותי ויציב (לא סירוגי), ולכן החקלאים מבצעים הן דילול כימי והן דילול ידני. נפחי הריסוס בטיפולי הדילול כיום מבוססים על הערכת המדריך והחקלאי, המתאימים את הנפח והמינון לעוצמת הפריחה הכללית במטע. עם זאת, במטעים רבים מקובל לרסס בנפח של 100 ליטר לדונם, מבלי להתחשב בכמות העצים במטע, ברוחב השורות ובנפח העלווה. פרוטוקולי הריסוס שבשימוש כיום מותאמים למטעים מהדור הישן, והמעבר למטעים צפופים ודו- ממדיים מחייב מחקר וכיול מחדש של נפחי הריסוס ושל סוגי המרססים. בניסוי הנוכחי בחנו את נפחי הריסוס, את גודל הטיפה ואת השפעתם על יעילות הדילול. בעזרת טכנולוגיות חדשות של חברת 'אגריוור,' המיועדות להערכת עוצמת הפריחה, היבול והריסוס המדויק, התחלנו בלימוד של נפחי הריסוס וגודל הטיפה
האופטימליים ברמת העץ, כך שכל עץ במטע דולל בהתאם לפוטנציאל היבול שלו. הניסוי בוצע במטע צפוף בזן זהוב. על פי התוצאות משנים קודמות, ריססנו את העצים בשלושה נפחי ריסוס שונים. בכל נפח ריסוס בחנו גודל טיפה שונה: טיפה זעירה 145-60) מיקרון) וטיפה גדולה יותר 500-400) מיקרון,( בהתאם לפומיות הנמצאות בשוק. הריסוס בוצע במרסס אוהד, שעליו מותקנת מערכת של חברת 'אגריוור' לריסוס מדויק.
שנת המחקר הראשונה, שנת 2023
שיטות וחומרים
הניסוי בוצע במטע מרום גולן, בחלקת שדה תעופה ,5 בזן זהוב, בשורות ,44-40 ו.52-48- פריחת המטע החלה בתאריך ,8/4/2023 והתאפיינה בחוסר אחידות ובאירוע גשם משמעותי, שבו ירדו כ60- מ"מ ונשבו רוחות חזקות. שיא הפריחה נקבע לתאריך .15/4/2023
נפח הריסוס חושב על ידי מדידת נפח העלווה (TRV) וחלוקה של נפח זה בשלושה מקדמים, כפי שמתואר בספרות (טבלה . (1בשנה הראשונה בחנו את השפעת מקדמי הריסוס בשני גדלי טיפה שונים על עצים בעוצמת פריחה שונה (חלשה, בינונית וחזקה).
טבלה .1 נתונים, כמו מרחקי הנטיעה בין השורות, רוחב העצים, גובה העצים ומקדם החלוקה, הנדרשיםלחישוב נפח העלווה (בהתאם לנוסחה שלעיל) לשם קביעת נפח הריסוס לניסוי (בסוגריים – נפח הריסוס שניתן בפועל)
טיפולי דילול פרמטרים 3.5 3.5 3.5 מרחק בין שורות 3.1 3.1 3.1 גובה העץ 0.9 0.9 0.9 רוחב העץ 8 11 15 מקדם חלוקה 100 ליטר לדונם 72 (75) ליטר לדונם 53 (55) ליטר לדונם נפח מומלץ לריסוס
במועד שיא הפריחה נסרקה החלקה וצולמה באמצעות רחפן של חברת 'אגריוור.' באמצעות צילומים אלה נוצרה מפה של עוצמת הפריחה בכל עץ בחלקה, וסומנו כ- 160 עצים לפי עוצמות הפריחה השונות, והם שימשו כעצי הדגימה בניסוי. חלקת הניסוי חולקה ל7- מקטעים של 5 שורות וכל מקטע טופל בהתאם לנפח המומלץ לריסוס, כפי שמצוין בטבלה 1 לעיל.
ריסוסי הדילול בוצעו בתאריך 18/4 (שיא פריחה (4+ בתכשיר אגריטון ,0.4% כמפורט בטבלה 2 להלן. תנאי הריסוס היו אופטימליים – שררה טמפרטורה נוחה של 25 מעלות צלזיוס ולא נשבו רוחות משמעותיות.
טבלה .2 פירוט הריסוסים שבוצעו בחלקה והנתונים הטכניים של המרססים בכל טיפול
7 6 5 4 3 2 1 שורות 52-48 שורות 52-48 שורות 52-48 שורות 52-48 שורות 44-40 שורות 44-40 שורות 44-40 150 עצים 275 עצים 275 עצים 350 עצים 350 עצים 350 עצים 350 עצים נפח ,3 מקדם חלוקה ,13 55 ל/'ד' נפח ,2 מקדם חלוקה ,10 75 ל/'ד' נפח ,2 מקדם חלוקה ,10 75 ל/'ד' נפח ,1 מקדם חלוקה ,7 100 ל/'ד' נפח ,1 מקדם חלוקה ,7 100 ל/'ד' נפח ,1 מקדם חלוקה ,7 100 ל/'ד' נפח ,1 מקדם חלוקה ,7 100 ל/'ד' פומית אדומה, 100 מיקרון פומית אדומה, 100 מיקרון פומית ירוקה, 200 מיקרון פומית ירוקה, 200 מיקרון פומית ירוקה, 200 מיקרון פומית אדומה, 100 מיקרון פומית אדומה, 100 מיקרון לחץ 4.5 לחץ 4.5 לחץ 4.5 לחץ 4.5 לחץ 4.5 לחץ 4.5 לחץ 4.5 מהירות נסיעה: 3 מהירות נסיעה: 3 מהירות נסיעה: 3 מהירות נסיעה: 5 מהירות נסיעה: 3 מהירות נסיעה: 3 מהירות נסיעה: 5 קמ"ש מספר פומיות: 8 מספר פומיות: 10 מספר פומיות: 8 מספר פומיות: 18 מספר פומיות: 10 מספר פומיות: 14 מספר פומיות: 22 קשת עליונה: 3,5 קשת עליונה: 1,3,5 קשת עליונה: 2,5 קשת עליונה: 1,2,3,4,5,6 קשת עליונה: 1,3,5 קשת עליונה: 1,3,5,6 קשת עליונה: 1,2,3,4,5,6,7 קשת תחתונה: 3,5 קשת תחתונה: 3,5 קשת תחתונה: 3,5 קשת תחתונה: 2,3,5 קשת תחתונה: 3,5 קשת תחתונה: 3,4,5 קשת תחתונה: 2,3,4,5
בתאריך 14/6 בוצע דילול בכל עצי הדגימה, לפי פרוטוקול הדילול של המשק – דוללו הפירות הקטנים והפגועים והושארו עד שלושה פירות לתפרחת. כל הדלל נשקל ונספר.
ב- 6/9 נקטף הפרי נשקל ונספר.
תוצאות ומסקנות להמשך
בכל מקטע ריסוס נבחרו 10-6 עצי מדידה מכל עוצמת פריחה. בכל עץ נשקל הדלל בדילול הידני, ובקטיף נשקלו היבול לעץ (טון לדונם,( משקל הפרי הממוצע (משקל היעד הוא 0.16 קילו לפרי ומעלה) ומספר הפירות לעץ. שטח חתך העצים עמד על 16 ס"מ רבוע, ובהתבסס על המידע מהספרות, מספר הפירות הרצוי לעץ לאחר הדילול הידני היה 6 פירות לס"מ רבוע (לשם הימנעות מסירוגיות.( בהקשר זה נוסיף ונציין כי מספר הפירות לשטח חתך בישראל נבדק בניסוי אחר. בבדיקה כללית של הטיפולים השונים בכל העצים נראה כי מספר הפירות שדוללו בדילול הידני היה הנמוך ביותר בריסוס בפומית ירוקה (בטיפה גדולה: 400 עד 500 מיקרון) במהירות של 5 קמ"ש (איור 1 ) וגם בבדיקה של מספר הפירות לשטח חתך נראה כי רק בטיפול זה מספר הפירות לשטח החתך בקטיף היה ביעד הרצוי 6) פירות לס"מ רבוע(.
איור :1 נתוני פירות שדוללו ידנית ומספר הפירות לס"מ רבוע. הדילול נעשה באגריטון 3 ימים משיא פריחה בנפחים שונים, בפומיות שונות ובמהירויות שונות בעצים בפריחה חזקה. פומית אדומה – טיפה זעירה: 60 עד 145 מיקרון; פומית ירוקה – טיפה גדולה: 400 עד 500 מיקרון. הנתונים מייצגים את כלל העצים במקטע הריסוס (עצים בפריחה חלשה, בינונית או חזקה).
כאמור, נעשתה חלוקה של העצים לפי עוצמת הפריחה (טבלה .( 3 בבחינה מדוקדקת של העצים על פי עוצמת הפריחה נמצא כי בעצים חלשים ניתן לרסס בנפח של 55 ליטר לדונם בטיפה קטנה (פומית אדומה.( בריסוס בנפח זה מספר הפירות לשטח חתך לפני הדילול הידני עמד על 4.3 פירות לעץ בממוצע, כך שניתן היה להימנע מדילול ידני בעצים החלשים. יתר הטיפולים לא נבדלו מטיפול זה, אך נמצא כי ריסוס ב- 55 ליטר לדונם חוסך כסף למגדל.
עוד נראה כי בעצים בינוניים ריסוס ב- 100 ליטר לדונם בשתי הפומיות ודילול ידני השיגו את היעד מבחינת פירות לשטח חתך. בהקשר זה יש לציין כי למרות שלא נראו הבדלים מובהקים בין הטיפולים השונים, ריסוס בפומית ירוקה במהירות של 3 קמ"ש סיפק את היבול הרב ביותר 5.5) טון לדונם,( ולאחר דילול ידני בטיפול זה הייתה כמות הפירות הממוצעת לס"מ מרובע 6.1 פירות. מאידך, ריסוס במהירות של 5 קמ"ש הוביל לדילול טוב יותר, כך שהיבול הכללי עמד על 3.9 טון לדונם, אך ניתן היה להימנע מדילול ידני ולהשיג 5.7 פירות לס"מ רבוע, ובכך לחסוך בימי עבודה.
בכל הטיפולים התקבל פרי גדול. בעצים שבהם הייתה פריחה חזקה, לא עמדנו ביעד היבול באף אחד מהטיפולים. עם זאת, ריסוס בפומית ירוקה בנפח של 100 ליטר לדונם במהירות נסיעה של 5 קמ"ש היה הטוב ביותר, כאשר כמות הפרי לשטח חתך גזע (TRV) הייתה 8 פירות לס"מ רבוע. נראה כי יש יתרון, אם כי לא מובהק, בריסוס בטיפה גדולה בדילול העצים החזקים. בשנה הבאה נבחן דילול עצים חזקים בנפחים גדולים יותר. יש לציין כי בעצים בפריחה החזקה גודל הפרי היה בהתאם לנפח הריסוס, כאשר בריסוס ב- 55 ליטר לדונם היה משקל הפרי הממוצע קטן מהיעד 0.16) קילו.(
טבלה :3 נתוני הדלל, משקל הפרי, היבול בטון לדונם, מספר הפירות בקטיף ולפני הדילול ויחס מספר הפירותלשטח חתך הגזע לפני הדילול הידני ולאחריו בטיפולים השונים בעוצמות הפריחה השונות. עוצמות פריחה בכל עץ דורגו בעזרת טכנולוגיה של חברת 'אגריוור.' ממוצעים ושונות חושבו מעשרה עצים בכל טיפול.
מספר פירות לשטח חתך קטיף מספר פירות לשטח חתך פרי כללי מספר פירות לפני דילול מספר פירות בקטיף טון לדונם משקל פרי דלל עוצמת פריחה טיפול 3.5 4.3 69 A 56 A 3.3 A 0.21 A 13 A חלשה 55 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 4.3 5.2 84 A 68 A 3.6 A 0.19 A 16 A חלשה 75 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 4.1 5.3 85 A 65 A 3.6 A 0.19 A 20 A חלשה 75 ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 3 4.9 6.3 102 A 79 A 4.5 A 0.20 A 22 A חלשה 100 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 4.7 6.1 97 A 75 A 3.9 A 0.19 A 22 A חלשה 100 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 5 5.9 7.6 122 A 94 A 4.9 A 0.19 A 27 A חלשה 100ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 3 2.6 3.3 53 A 42 A 2.7 A 0.21 A 11 A חלשה 100 ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 5 6.6 8.6 138 A 105 A 4.4 A 0.19 AB 33 A בינונית 55 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 6.7 8.9 143 A 107 A 5.6 A 0.19 AB 20 A בינונית 75 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 7.6 9.7 155 A 122 A 6.1 A 0.18 B 33 A בינונית 75 ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 3 4.9 6.8 109 A 79 A 4.7 A 0.20 A 29 A בינונית 100 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 5.4 7.6 122 A 86 A 5.0 A 0.21 A 36 A בינונית 100 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 5 6.1 8.1 130 A 98 A 5.5 A 0.20 AB 32 A בינונית 100 ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 3 4.4 5.7 92 A 70 A 3.9 A 0.19 AB 22 A בינונית 100 ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 5 12.6 15.2 243 A 201 A 8.6 A 0.15 C 42 A חזקה 55 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 9.9 13.7 219 AB 159 AB 7.3 A 0.16 BC 40 A חזקה 75 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 10.2 12.1 194 ABC 163 AB 7.8 A 0.16 BC 31 A חזקה 75 ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 3 9.0 11.8 189 BC 144 B 7.7 A 0.18 A 41 A חזקה 100 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 3 8.3 10.9 174 BC 133 B 6.7 A 0.18 AB 41 A חזקה 100 ל/'ד,' פומית אדומה, מהירות 5 9.1 11.8 189 ABC 146 AB 7.7 A 0.17 AB 45 A חזקה 100 ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 3 8.0 10.1 161 C 129 B 6.4 A 0.18 AB 26 A חזקה 100 ל/'ד,' פומית ירוקה, מהירות 5
מתוצאות השנה הראשונה עולה כי בעצים שבהם הפריחה חלשה, ניתן לרסס בנפחים קטנים ובטיפה זעירה. בעצים שבהם הפריחה בינונית וחזקה, יש יתרון לריסוס בטיפה גדולה, כאשר בעצים חזקים נראה כי הגדלת מהירות הנסיעה מ3- קמ"ש ל5- קמ"ש תורמת לאיכות הטיפול (לא לגמרי ברור למה.( בשנה הבאה נבחן שוב את הטיפולים השונים, כאשר נעלה את נפח הריסוס בעצים שבהם הפריחה חזקה.
שנת המחקר השנייה, שנת 2024
שיטות וחומרים
שנת המחקר השנייה הייתה שנת מלחמה, ובעטיה לא התאפשר השימוש במרסס ובכלי הערכת הפריחה של חברת 'אגריוור,' ולכן הריסוסים בוצעו במרסס מפוח. בהתאם למסקנות שהופקו משנת המחקר הראשונה, החלטנו להתמקד בריסוס בנפח הגבוה – כ100- ליטר/דונם, אשר נמצא בה היעיל ביותר. בדומה לנעשה בשנה הראשונה, המטע חולק למקטעי ריסוס של כ500- עצים למקטע, וכל העצים קיבלו טיפול זהה במרסס ספידט. בכל מקטע סומנו כעשרה עצי דגימה משתי קבוצות פריחה: פריחה חזקה ופריחה חלשה. הריסוס בוצע בתאריך ,21/4 בדומה למועד היישום המשקי. בסוף חודש מאי בוצע דילול של עצי הדגימה בחלקה, והדלל נספר ונשקל. במועד הקטיף נקטפו כל עצי הדגימה, והפרי נשקל ונספר.
טבלה .4 פירוט הריסוסים שבוצעו בחלקה והנתונים הטכניים של המרססים בכל טיפול
4 3 2 1 שורות 48-52 צפון שורןת 48-52 דרום שורות 40-44 דרום שורות 40-44 צפון נפח 100 ל/ד נפח 100 ל/ד נפח 100 ל/ד נפח 100 ל/ד פומית ירוקה פומית ירוקה פומית אדומה פומית אדומה מהירות 3 קמש מהירות 5 קמש מהירות 3 קמש מהירות 5 קמש BAR 5 לחץ BAR 5 לחץ BAR 5 לחץ BAR 5 לחץ פומיות 10 פומיות 16 פומיות 12 פומיות 20
תוצאות
תוצאות הניסוי בשנה השנייה מעידות בבירור על הבדלים בין הטיפולים השונים. ניתן לראות כי הטיפולים בפומית האדומה היו חזקים מדיי והשאירו מעט פירות על העצים, והטיפולים במהירות הגבוהה 5) קמ"ש), הראו יעילות פחותה מטיפולי המהירות המקובלת 3 (קמ"ש).
איור :2 ממוצע מספר הפירות בקטיף. הדילול נעשה באגריטון 3 ימים משיא פריחה, בנפח של 100 ל/'ד' בפומיות שונות ובמהירויות שונות: 3 ו5- קמ"ש. פומית אדומה – טיפה זעירה 60 עד 145 מיקרון; פומית ירוקה – טיפה גדולה 400 עד 500 מיקרון.
דיון ומסקנות
בשנת הניסוי הראשונה ערכנו ניסוי רחב היקף עם משתנים רבים: נפח ריסוס, גודל הטיפה ומהירות הנסיעה. פרמטרים אלו נבחנו על עצים משלוש קבוצות פריחה. כתוצאה מכך, קשה היה להצביע על ממצאים חד- משמעיים ועל הטיפול האידיאלי, אך למדנו כי לנפח הריסוס השפעה קריטית על יעילותו. גודל הפומית אמנם השפיע על הריסוס, אך לא ניתן היה להגדיר השפעה זו באופן מובהק. העלאת מהירות הנסיעה לא פגעה ולא היטיבה עם תוצאות הריסוס. ממצא זה חשוב מאוד ויכול להוביל לשינוי ממשק הריסוס במטעים צפופים, כיוון שלהעלאת מהירות הריסוס יתרונות תפעוליים וכלכליים העשויים לשפר את רווחיות המטע הצפוף.
הטיפולים בשנת הניסוי הראשונה נעשו בעזרת מרסס מגדל מסוג אוהד, המותאם יותר לעבודה במטעים צפופים, והכוונה הייתה להמשיך עם מרסס זה גם בשנת הניסוי השנייה, אך בשל אילוצים טכניים נאלצנו להשתמש במרסס מפוח, ספידט, שבדיעבד התברר כי הוא מתאים פחות לשימוש במטעים צפופים.
תוצאות הניסוי בשנה השנייה הצביעו על מגמות שונות מתוצאות השנה הראשונה, מה שנובע לדעתנו מהשימוש במרסס ספידט. בניסוי זה נמצא כי לספיקת הפומית השפעה גדולה על איכות הריסוס – ככל שגודל הטיפה קטן, כך יעילות הריסוס גדולה יותר, וככל שמהירות הנסיעה עולה, כך יעילות הריסוס פוחתת.
בעקבות ממצאי הניסויים בשתי שנות המחקר הגענו למסקנה כי מומלץ להמשיך לבחון את העלאת מהירות הנסיעה במטע הצפוף במרסס מגדל, ואילו במרסס מפוח העלאת המהירות משפיעה בצורה שלילית ביותר על התוצאות, ולכן יש להימנע מכך.
רשימת ספרות
Erez A. 2000. Temperate Fruit Crops in Warm Climates. Kluwer Academic Publishers, The Netherlands, pp.17 – 49.
Faust M, Erez A, Rowland LJ, Wang SY, Norman HA. 1997. Bud Dormancy in Perennial Fruit Trees: Physiological Basis for Dormancy Induction, Maintenance, and Release. HortScience 32:623-629.
Gaskin, R. E., Manktelow, D. W. L., & Steele, K. D. (2006). Adjuvant and application technologies to minimise offtarget drift from kiwifruit sprays. New Zealand Plant Protection, 59, 217-222.
Lang G.A, Early J.D. Martin G.C. Darnell R.L. 1987. Endodormancy, paradormancy, and ecodormancy – physiological terminology and classification for dormancy research. HortScience 22: 371–377.
Manktelow, D. W. L., & Praat, J. P. (1997). The tree-row-volume spraying system and its potential use in New Zealand. In Proceedings of the New Zealand Plant Protection Conference (Vol. 50, pp. 119-124).
Manktelow D. W. L. (2014) Future Orchard Walk November 2014 Spraying apples. freshLearn Ltd.
Wilton J. (2007) Chemical Thinning and Application Technology. https://apal.org.au/wp-content/uploads/2019/09/fo-ow-handout-sep-07-chemical-thinning-and-application.pdf. Wolf B., Grisso B., Hipkins P., Reed T. Spray Droplet Size and Drift. https://www.mssoy.org.
