בעקבות דברים שנשא בכנס ארגון השמאל הקיצוני גבעת חביבה * דאג לכוללים? לישיבות? למעונות? לציבור החרדי? לא ולא. למי כן?
אתם יודעים איפה הלך השר?
ב-30 בינואר התקיים במרכז רבין בתל אביב כנס גבעת חביבה 2025, תחת הכותרת "בוחרים בחברה משותפת". של יהודים וערבים, כמובן. השתתפו בכנס רבים וטובים: חברי הכנסת נעמה לזימי, גלעד קריב, איימן עודה ומנסור עבאס, השר לביטחון פנים בעבר עומר בר-לב, השר למדע וטכנולוגיה בעבר יזהר שי, עו"ד גבי לסקי, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, סמיר מחאמיד ראש העיר אום אל פאחם, מנכ"לית גבעת חביבה מיכל סלע ועוד, רשימה ארוכה ומגוונת של דוברים. (דיווח על הכנס בגוגל – "בוחרים בחברה משותפת").
אחד המושבים הוקדש ל"תקווה לחיים משותפים", את דברי הפתיחה במושב הזה נשא שר הפנים משה ארבל מש"ס והתגובות בימין היו קשות. האתר הדתי רוטר נט: "שר הפנים משה ארבל מש"ס השתתף בכנס של ארגון השמאל הקיצוני גבעת חביבה". "גובר הזעם נגד משה ארבל", הייתה הכותרת באתר החדשות החרדי "אמס". פעיל הליכוד יגאל מלכה צייץ: "שר הפנים משה ארבל בכנס של ארגון השמאל הקיצוני….אלוהים שיעזור לנו". השדרן יענקלה פרידמן מרדיו קול חי, כעס ממש: "אתם יודעים איפה הלך השר ארבל מש"ס? דאג לכוללים? לא. דאג לישיבות? לא. דאג למעונות? לא. דאג לציבור החרדי במשהו היום? לא. מה כן עשה? אתם יודעים מה הוא כן עשה? הלך, השתתף בכנס שמאל, אולי של הארגון מהכי קיצוניים שיש במדינת ישראל, שימו לב, מהכי קיצוניים".
הרב עובדיה יוסף מתהפך בקברו
מה אמר שר הפנים משה ארבל בכנס של ארגון השמאל גבעת חביבה, מהכי קיצוניים שיש, שכל כך הרגיז את המגיבים? הפתיחה שלו הייתה כזו: "אנחנו כאן יחד, כי זו ברית של שותפות, ברית של חיים משותפים. בחודשים האחרונים עמדנו בפני אתגרים משמעותיים ולמרות המצב הקשה נוכחנו לגלות שהחברה הישראלית, היהודית והערבית כאחד, הוכיחה חוסן רב. לצד הכאב והקושי שכולנו חווים, אנו רואים דוגמאות של שיתוף פעולה חיובי ויחסים בוני אמון בין האוכלוסיות. השיח המשותף, פרויקטים משותפים, מחויבות הדדית, הם עדות לכך שיש בנו כוח להושיט יד זה לזה גם כשהאתגרים סביבנו נראים מאיימים".
עד כאן סביר. בהמשך באה ההידרדרות: "גורל אחד שם אותנו כאן! יש בינינו ברית של חיים משותפים והמשותף בינינו רב על השונה. החברה הישראלית, היהודית והערבית, חייבת לבנות יחסים בוני אמון, חיים משותפים שיהפכו את המדינה לטובה יותר.. החברה הערבית היא שותפה מלאה בזכות ולא בחסד, חובתנו לייצר שוויון. החלטות המרסקות את זכותם של ערביי ישראל משחקות לידי אויבינו… עלינו להוביל שיח של הבנה ושיתוף פעולה, מנהיגות אמיצה שתשמור על ערכים של סבלנות וצדק". והייתה אמירה שלו שממש הקפיצה את הפיוזים: "עמדתי הידועה ביחס לכניסת פועלים פלסטינים לעבודה בישראל – צריכים לאפשר לאנשים חיים, פרנסה ותקווה – חייבים לעשות את זה, ויפה שעה אחת קודם".
נורא ואיום. דברי כפירה של ממש. לשמוע אמירות כאלה ועוד משר של ש"ס? מבחר תגובות: "ש"ס זו מפלגת שמאל, תמיד הייתה", "הרב עובדיה יוסף מתהפך בקברו לראות לאן הגיעה המפלגה הזו", "משה ארבל שמאלני על מלא", "צדיק מסדום שדואג לערבים", "משה ארבל שואף להיות שופט, זאת מקפצה למצוא חן", יש מצב שהוא 'מוחזק' בגרונו ע״י החונטה המשפטית השמאלנית ולכן מיישר קו איתם?" וכך הלאה.
על ההנהגה החרדית להיות אמיצה
משה ארבל הוא אכן עוף מוזר בש"ס, אבל העמדה שלו ביחס להכנסת פועלים פלסטינים לעבודה בישראל, אמורה להיות מוכרת למי שעוקבים אחריו. במרס 2024, בעקבות דיווח על מעצר של אלפי שב"חים פלסטינים בעיקר באתרי בנייה, שלח ארבל מכתב לראש הממשלה נתניהו: "אני קורא לכבודו, במיוחד בשעה זו, נוכח המציאות הכלכלית והביטחונית המורכבת, לבחון את הסדרת כניסתם של פועלי בניין מיהודה ושומרון ואת תנאי הכניסה המתאימים לכך… זאת כמובן בתיאום ביטחוני מלא עם השב"כ וגורמי הביטחון".
דוגמאות נוספת למוזרויות שלו? בנובמבר 2023 דרש ממנו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לשלול אזרחות מהשחקן השבדי של מכבי חיפה דניאל סונדגרן. ההאשמה – השחקן לא החזיק בשלט למען החזרת החטופים, כפי שעשו שאר שחקני הקבוצה בפתיחת אחד המשחקים. בן גביר, שמאוד דואג כידוע לחטופים, ראה בכך לא פחות מאשר "תמיכה בעקיפין בארגון טרור רצחני". ארבל דחה את הדרישה וכתב: "לא שוללים אזרחות מאדם על כך שלא אחז בשלט, חשוב ככל שיהיה…מציע שנעסוק במשימה החשובה לשמירה על ביטחונה של ישראל ופחות בפופוליזם על רקע אהדה לקבוצת כדורגל יריבה." (בית"ר ירושלים).
גם לגבי סוגיית גיוס צעירים חרדים לצה"ל ארבל לא הולך בתלם. לאחר שהרבנים הספרדים, חברי מועצת חכמי התורה, פרסמו מכתב ובו קביעה שגם צעירים חרדים שאינם לומדים אסור שיתגייסו, אמר ארבל בריאיון: "צריך מהלך של חשבון נפש אמיתי של הציבור החרדי, בבית פנימה. על ההנהגה החרדית להיות אמיצה ולומר רגע, אותם אנשים שבוטל מעמדם והם ברי גיוס, הם חייבים להיות חלק מהנושאים בנטל".
חובה להושיט יד מחבקת
בכנס הוצגו ממצאי סקר ארצי שערכה חברת מדגם ונועד לבחון את השפעותיה המצטברות של המלחמה על הציבור. התוצאות הצביעו כצפוי על הידרדרות בתחושת הביטחון והאמון ההדדי בקרב יהודים וערבים בישראל. יותר מ-70% מהיהודים לא נותנים אמון בערבים, 43% מהערבים לא בוטחים ביהודים. כמחצית מהיהודים חשו הסלמה ביחסי העוינות של ערבים כלפיהם, 40% מהערבים דיווחו שחשו יותר גילויי עוינות מצד יהודים. 45% מהיהודים אינם מוכנים לקיים קשרי ידידות עם ערבים, 30% מהערבים חשים כך כלפי יהודים. וכן הלאה. גם כאן שאבו הנוכחים עידודו מדבריו של שר הפנים ארבל. "אנחנו רואים בשנים האחרונות ביתר שאת, גישה חשובה בחברה הערבית, שמגנה אלימות, מבקשת ומחפשת חיבור, שותפות, חיים", אמר השר, "על הרוב היהודי בישראל מוטלת חובה להושיט בחזרה יד מחבקת". הוא הזכיר כי התנגד לניסיון של רשויות יהודיות למנוע מפועלים ערבים אזרחי ישראל להיכנס במהלך המלחמה לאתרי בנייה ביישובים יהודיים. הקהל מחא כפיים.
בשיחות סגורות עם מקורבים הודיע ארבל, שבסיום הקדנציה הנוכחית הוא מתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים, שברצונו לסיים קדנציה חיובית ואז לעבור הלאה ולסגור את הפרק הפוליטי בחייו.
אפשר להבין אותו, אבל חבל. צריכים עוד אנשים כמוהו בפוליטיקה הישראלית.
