ספר חדש בהוצאת ספריית יהודה דקל-המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מביא את הסיפור המורכב והמרתק של שימור הגשר העתיק והיחיד מסוגו שעל הירדן
*תמונה ראשית: העבודה על שיקום הגשר הפגוע. צילום: מיכאל כהן, 2018
ג'סר אל–מג'מע ("גשר המפגש"), המוכר גם בשם 'הגשר הרומי', הוא העתיק מבין שלושת הגשרים הנטויים מעל נהר הירדן, בסמוך לאתר המורשת 'נהריים בגשר' (גשר הישנה), בגבול הבינלאומי ישראל-ירדן. הגשר הוא חלק אינטגרלי מטיילת נופית וחאן מהתקופה הממלוכית שבאתר המורשת ההיסטורי.
בימים אלה, משיקה המועצה לשימור אתרים את "גשר המפגש – סיפורו של פרויקט שימור" – ספר חדש מאת הארכיאולוג מיכאל כהן, המביא את הסיפור המורכב והמרתק של שימור הגשר. פרויקט השימור נרקם במשך למעלה מעשור, בשילוב פוליטיקה מקומית ובינלאומית, שיתופי פעולה בין ארגונים, קשרים בין צבאות וגיוס משאבים ובעיקר קשרים אישיים – שהבשילו לשיתוף פעולה איטלקי, ירדני וישראלי.
הספר רואה אור בהוצאת ספריית יהודה דקל-המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בשיתוף משרד המורשת ורשות העתיקות. אירוע ההשקה יתקיים ביום ראשון הקרוב, 2.11, החל מהשעה 15:00 באתר נהריים בגשר, במעמד נשיא המועצה לשימור אתרים, השופט העליון (בדימוס) פרופ' אליקים רובינשטיין, מנכ"ל משרד מורשת, איתי גרנק, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון, מנכ"ל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, איתמר מטיאש, עו"ד צבי האוזר ואורחים נוספים.
גשר המפגש נבנה לפני יותר מ-700 שנה. מכל הגשרים שנבנו בימי הביניים בארץ ישראל – בהם גשר בנות יעקב, גשר יבנה וגשר רמלה – זהו הגשר הארוך ביותר (70 מטר), וקשתו המרכזית היא בעלת המפתח הרחב ביותר (12.65 מטר). זהו הגשר היחיד ששרד מכל הגשרים הקדומים שעל נהר הירדן, למרות רעידות האדמה התכופות האופייניות לשבר הסורי-אפריקאי, למרות תהליכי הבלייה הטבעית לאורך מאות שנים, ולמרות פיצוץ שלושת הגשרים על ידי אנשי קיבוץ גשר במסגרת 'ההגנה' במאי 1948, שגרם להרס חלקו המערבי ולנזק משמעותי לחזיתו הדרומית.
בשנת 2003, הגיע עמרי שלמון – אז מנהל מחוז צפון במועצה לשימור אתרים וכיום מנכ"ל המועצה – לסיור שגרתי באתר גשר הישנה. במהלך הסיור, הבחין בסדק גדול שנפער בקשת המרכזית של הגשר, שגם בעין בלתי מקצועית נראה גרוע ומאיים. שלמון פנה לרשות העתיקות, וכך החל מהלך ארוך ומורכב ביותר, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה מדינית – מאחר שהגשר נמתח אל תוך שטח ירדן. מרכיבי הטיפול הנדרש היו רבים – ביצוע סקר, תכנון הנדסי, תכנון שימורי, שחזור חלקים חסרים (רובם בקשת המרכזית), גיוס האמצעים הכספיים, מתן אישורים לעבודה על ידי ועדת הגבולות המשותפת לישראל ולירדן ועוד.
בדברי ההקדמה לספר, מספר עמרי שלמון: "מאחר שגשר המפגש מוכר גם בתור 'הגשר הרומי', בשלב מסוים הועלה הרעיון לשתף בפרויקט את ממשלת איטליה. זה היה מהלך שהתגבש ברשות העתיקות, תוך מעורבות אישית של מנכ"ל הרשות דאז, שוקה דורפמן ז"ל. שוקה ואני יצרנו קשר עם האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, בראשות האלוף (מיל.) עמוס גלעד ועוזרו עודד הרמן, וכן עם מזכיר הממשלה באותם ימים, עו"ד צביקה האוזר. בפגישה שקיימנו עם האוזר עלה הרעיון לכלול את הפרויקט ברשימת הנושאים שאמורים היו להידון בפגישה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, שאמורה היתה להתקיים בארץ מספר ימים אחר כך. ואכן, בפגישה בין שני ראשי הממשלה סוכם סופית כי הפרויקט ייצא לדרך בשותפות מלאה של האיטלקים בשימור ובמימון הפעולות, ובשיתוף ממשלות ישראל וירדן. סיפור שמרכזו הוא פרויקט שימור הינו חידוש בנוף ארצנו, אבל הוא ושכמותו עשויים לקרב את הציבור ומקבלי ההחלטות לעולם השימור ולהכיר בחשיבותו, שהיא חיונית כל כך להבטחת טיפול ראוי בנכסי מורשת תרבות ומסירתם לדורות הבאים."
מיכאל כהן: "בפרויקט שימור הגשר היו מעורבים איטלקים, ירדנים, ישראלים, אזרחים, אנשי צבא, אנשי שימור, פקידים ואנשי רשויות, שכולם נרתמו לביצוע משימה אחת משותפת, בעלת ערך תרבותי אוניברסלי. המפגשים הרבים על פיגומי הגשר היו תפאורה מושלמת לנוף ורקע לחלומות שפרויקט משותף זה עשוי להיות נדבך לשיתופי פעולה נוספים, שיקדמו הבנה ויחסי גומלין בין העמים ויעשו את ג'סר אל-מג'מע המשומר לגשר מעבר פיזי בין המדינות".
מיכאל כהן הוא ארכיאולוג שניהל חפירות שונות מטעם רשות העתיקות. בשנת 2003 הצטרף לתחום השימור ברשות העתיקות ושימש כמנהל פרויקטים בינלאומיים, בארגון כנסים ושיתופי פעולה בינלאומיים. משנת 2009 החל לקדם את נושא ההיערכות לרעידות אדמה בנכסי ואתרי מורשת תרבות, ושימש כחבר בוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. עם הוועדה הקים את פורום "פרומידה ישראל", והיה בין מייסדי יחידת הקסדות הכחולות – יחידה למתן מענה בשעת חירום לנכסי מורשת תרבות שהוא משמש כמנהלה. משנת 2014 ניהל את תוכנית ההכרה וההכשרה למשמרי המורשת הבנויה, והיה בין מייסדי ויו"ר קהילת משמרי המורשת הבנויה. כהן משמש איש קשר לנציבות הסחר האיטלקית בישראל בתחום השימור, ובפרסום עלונים באיטליה על עולם השימור בישראל. משנת 2022 משמש כהן כמנהל פרויקטי השימור מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ב"סקר אמנות הקיר בישראל" של יד יצחק בן צבי.
