יבול שיא
הרפת והחלב
חניכי התנועה החדשה בפעילות התנדבותית למען החקלאים

"האופק הכי אופטימי והחיובי שיש למדינת ישראל זה הנוער והצעירים!"

9 דק' קריאה

שיתוף:

"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל 500 השינשינים והשינשיניות בארגון ותלמידי רשת "אדם ואדמה" כדי לסייע בחיזוק הקהילות בהיבט החינוכי, הקהילתי, הבטחוני והחקלאי

*תמונה ראשית: חניכי "התנועה החדשה" מסייעים לחקלאים

לקראת תערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2025 במעיין חרוד, נפגשתי לשיחה עם יואל זילברמן, מנכ"ל ומייסד ארגון "השומר החדש". הראיון נדחה לאחר אירוע רפואי שאירע לחייל של זילברמן, המשמש כמפקד חטיבה, אליו נאלץ להקדיש את זמנו. יש לציין כי הראיון נערך לפני סיום מלחמת "חרבות ברזל".

יואל אנחנו בתקופה מלחמה בטרור, מלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר. תוכל להרחיב קצת על פרויקט חדש שלכם שנקרא "נוער שומר"?

"אני באמת חושב שהכי נכון זה להתחיל בנוער, ואני חושב הדבר הכי משמעותי שפגשנו במלחמה הזאת זו העוצמה של הנוער הישראלי. אני אומר זאת באמת על רקע העובדה, שכל כך הרבה פעמים דובר על הנוער שלנו שהוא כביכול 'דור של מסכים', שהוא עסוק בעצמו, שהוא מכור לפורנוגרפיה, סמים ואלכוהול ושכל מה שאכפת לו זה רק הטיול אחרי הצבא – ובקיצור, דיברו בצורה מאוד שלילית – ואני חושב שמה שהתגלה זה שהאופק הכי אופטימי והחיובי שיש למדינת ישראל זה הנוער והצעירים!

"אם אנחנו מסתכלים היום אז אחת האוכלוסיות הכי משמעותיות שנפגעו במלחמה זו האוכלוסיה של המרחב הכפרי, בטח ובטח מי שגר בנגב המערבי או מי שגר בגבול הלבנון, אבל אחרי שאמרנו זאת צריך להגיד – זו אוכלוסיה קטנה שנמצאת על הגבולות, שרבים מתוכה התפרנסו מחקלאות ותיירות – החקלאות נפגעה, התיירות נפגעה, כלומר האוכלוסיה הקטנה הזאת מוצאת את עצמה בכמה חזיתות עם אתגר מאוד קשה לקהילות שלה שנמצאות במשבר מאוד גדול. אני מזכיר שיש לא מעט ישובים שאוכלוסייה שם עוד לא חזרה הביתה, לא יודעים אם יחזרו הביתה, ופעמים רבות אלה שלא רוצים לחזור הם דווקא הצעירים שיש להם את הילדים הקטנים, שאמורים להיות העתודה הצעירה באותם קיבוצים ומושבים.

"אנחנו מבינים ודבר מהותי אך מאוד פשוט להבנה – בסוף מי שהגיע לגיל 18-19 הולך לצבא ומתגייס ומשרת הוא מסיים את השירות ומתחיל גם מסלול של מילואים, אנשים עושים 50 ו-100 ו-150 ימי מילואים בשנה. יש להם קשיים אדירים ובעצם השחיקה שלהם מאוד גדולה והאפשרות לקחת זוג צעיר עם ילדים קטנים עכשיו למשימות חלוציות היא הרבה יותר מורכבת והרבה יותר קשה. מי שיותר מבוגר החיים שלו כבר על מסלול מסוים.

"אז אנחנו מבינים שמי שנמצא בגיל נוער או בשנת שירות או בפרק הנח"ל יש לו תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות. יש לנו המון תוכניות חינוכיות מאוד משמעותיות, גם פורמליות וגם בלתי פורמליות בארגון. יש לנו תנועת נוער, יש לנו גם מעל 500 שינשינים ושינשניות, יש לנו גם מסלול נח"ל ויש לנו גם את רשת בתי הספר 'אדם ואדמה'. הרבה מאוד נוער שפרוס בכל אותם ישובים במרחב, מקיבוץ יראון עד מושב שדה ניצן לניצנה, לחצבה, לבקעת הירדן, למלכיה, לקיבוץ אורטל – אנחנו ממש פרוסים בדיוק בכל אותם מקומות שצריכים את החיזוק הכי משמעותי.

יואל זילברמן צילום שריה דיאמנט
יואל זילברמן, מנכ"ל "השומר החדש". צילום: שריה דיאמנט

"בעצם מה שאמרנו זה שעכשיו אנחנו צריכים לאגד את כל כוחות הנוער מכל התוכניות שלנו, לא רק תוכנית אחת שזה כל הקיבוצים והמושבים מתנועת הנוער שלנו שנקראת 'התנועה החדשה', אלא יחד איתה ואליה יצטרפו כל מסגרות הנוער כדי להוביל תהליכים של בניה ושיקום וחיזוק של הקהילות. להרחיב, להצמיח ולחזק כמה שניתן בכל מקום שצריך וכמה שצריך וניתן – גם את ההיבט החינוכי בתוך היישובים, גם ההיבט הקהילתי כמובן, לחזק את ההיבט הבטחוני וגם לחזק את ההיבט החקלאי, כלומר יש פה ארבעה ממדים מאוד חשובים – חינוכי, קהילתי, בטחוני וחקלאי שאנחנו מבינים שזוהי העת שצריכים מאוד מאוד להעצים אותם, לגדל ולחזק אותם.

"אז זה בעצם המהלך שעשינו של 'נוער השומר' – כפשוטו זה לאסוף את כל הכוחות האלה, להגדיל בצורה דרמטית את ההיקף המדריכים בישובים, להגדיל בצורה דרמטית את היקף שעות ההתנדבות של הצעירים, בעזרה לדור הוותיק, בעזרה לחקלאים, בעזרה בכל תחום שהקהילה נדרשת לו. להוביל יותר תהליכים של חיזוק החוסן הקהילתי והדבר הכי חשוב הוא גם לראות שהחבר'ה האלה ממשיכים לשירות משמעותי ועשיה משמעותית גם ביום שאחרי, שילכו לשנות שירות, למכינה ולדברים משמעותיים.

בעצם שילבנו פה את כל הכוחות – יש את 'התנועה החדשה' שהופכת להיות גוף הגג המוביל של השומר, יש אחרי זה תוכניות ממוקדות לכיתות ט' עד יב', אנחנו קוראים לכל הפרק הזה 'דור ההבטחה'. אנחנו מעוניינים שהדור הזה יצטרפו לתוכנית הדגל, תוכנית ע"ש יוסי טהר ז"ל, בה אנחנו ממש מלמדים את הנוער על מנהיגות, התנדבות והובלה. התוכנית לזכרו של יוסי טהר שגדל בעזריקם. אגב, הוא היה איתי בקורס מד"צים בתנועת הנוער, ישנו ביחד ואף שירתנו ביחד בשייטת. טהר הוא מודל לחיקוי, איש שב"כ שקם בבוקר ה-7 לאוקטובר, מה שנקרא 'טקילה 1', רץ לעוטף ונלחם, היה אחד מאלה שהצילו את קיבוץ מפלסים ונפל בקרב.

"כמו כן, יש לנו את שנת השירות והמכינה ב'שומר החדש', יש לנו מעל 500 צעירים בשנות שירות ומכינות בתוך הארגון. בימים אלה אנחנו מקימים לראשונה מכינה קדם צבאית שתתמקד בחלוציות ותקשורת, כלומר לתת לצעירים כלים מעשיים כיצד להוביל שינויים משמעותיים בדעת הקהל, תוכנית שתתבצע יחד עם אלי לוי, הדובר שלנו ויחד עם אברי גלעד, איש תקשורת וותיק ומוכר ובאמת תהיה חבורה מאוד מיוחדת המתכנסת סביב זה. המכינה תהיה ע"ש גיא שמחי ז"ל, נפל בקיבוץ רעים, בנם של אורי ודדי שמחי.

תלמידי ביהס אדם ואדמה משקמים מטע תפוחים שנשרף ביראון
תלמידי בית ספר "אדם ואדמה" ביראון משקמים מטע שנשרף במהלך המלחמה. אלבום פרטי

"מלבד פרק שנת השירות אנחנו מדברים על הגשמה – שזה למעשה פרק של התיישבות. הקמנו תוכנית שנקראת 'עוטף ישראל', כאשר הרוח שמנשבת ומעניקה השראה לתוכנית הזאת זה בעצם יגאל אלון, סביב הספר 'מסך של חול'. אפשר להגיד שאלון כבר בשנת 1960 מזהיר בצורה די ברורה מאירועי ה-7 באוקטובר, הוא גם נותן פתרונות מאוד ברורים כיצד יש לפעול כדי להימנע ממצב כזה. הוא מדבר על ההבדל בין 'נקניקים' – ישובים שפרוסים אחד ליד השני לבין 'קיפודים' – ישובים שיכולים לפעול בערבות הדדית וביחד להגן אחד על השני. כמובן שמרכיב החקלאות הוא מרכיב קריטי לתפישת המרחב ועל כל הדבר הזה הוא מוסיף כמובן את תפקידו של הנוער והחינוך.

"זאת בעצם האסטרטגיה שלנו, שיש לנו רגל אחת שבאה לחזק בצורה דרמטית את חקלאית ישראל ולייצר את חקלאות העתיד – אנחנו רוצים להפוך את מדינת ישראל למדינה שיש לה עצמאות מזון. הרגל השניה היא להקים 100 נקודות התיישבות חדשות על הגבולות של המדינה. זה לא חייב להיות קיבוצים או מושבים, זה יכול להיות גם כפרי סטודנטים, זה יכול להיות קהילות חינוכיות, זה יכול להיות גם חוות משפחתיות ובגדול, כל התיישבות שתחזק את הגבולות של המדינה. אני מדבר בעיקר על התיישבות לאורך כביש 90 מאילת ועד רמת הגולן וכביש 10 מאילת ועד רצועת עזה.

"מלבד זאת אנחנו מדברים על נושא הביטחון הקהילתי – יש לחזק בצורה מאוד משמעותית את החוסן הקהילתי והבטחוני של היישובים ולהרחיב בצורה דרמטית את כל הפעילות החינוכית שלנו, אנחנו הולכים להגיע ל-100 אלף חניכים שיהיו בתנועת הנוער, שיהיו 1,500 שינשינים ושינשיניות שייקחו משימות לאומיות. ולצד הדבר הזה, אנחנו רוצים לראות בהקמה של לפחות עוד 10 בתי ספר של רשת 'אדם ואדמה' בחמש-שבע השנים הקרובות. מדובר בבתי ספר שיתמקדו כמובן באזורים החקלאיים, אנחנו כרגע עם שבעה בתי ספר, האחרון הוקם בקיבוץ יראון, בדיוק הבוקר החבר'ה שתלו שם קיר תפוחים פירותי, עושים שם שיקום של מטע שנשרף במהלך המלחמה.

"הדבר האחרון שנפעל אליו הוא שינוי במדיניות מדינת ישראל, שבאמת תחזק בצורה דרמטית את אותן קהילות שחיות על גבולות המדינה, תחזק אותן, תיתן להם משאבים. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להביא לכאן השקעות מחו"ל, בעצם לחבר פה משקיעים שיעזרו להאיץ את ההתפתחות הטכנולוגית והחקלאית של המשים ברחבי המדינה."

יואל זילברמן עם און ריפמן סמנכל חינוך בהשומר החדש ומייסד
יואל זילברמן עם און ריפמן, מייסד וסמנכ"ל חינוך ב"השומר החדש"

נדמה שהשומר החדש נאבק בטרור טרור אזרחי עוד הרבה לפני כן. למעשה, החל מה-7 באוקטובר מספר ההתנכלויות לחקלאים ולמגזר החקלאי וגם למגזרים אחרים ירד משמעותית, אבל עם התארכות המלחמה תופעות הפרוטקשן והטרור החקלאי החלו לחזור. מה עושים עם זה?

"בסוגיה הבטחונית תראה, אני חושב שצריך להגיד בקול רם וברור – יש אכזבה עצומה. צריך להגיד שאחרי שלוש שנים לא הוקם באמת שום דבר שהובטח בהקשר של ביטחון לאומי. אין באמת משמר לאומי בהיקף של אלפי אנשים בכדי לתת מענה לסוגיית הפרוטקשן, זה לא קיים. הכל כרגע מצטלם יפה לתקשורת אבל אתה לא רואה את הדבר הזה קיים בשום מקום.

"לצערי, לא לקחו את המלחמה, את ה משבר שעברנו ולא ניצלו את המשבר כדי לטפל בשורש הבעיה. כמו שאמרת, באמת הייתה רגיעה של כמה חודשים, בתחילת המלחמה העבריינים פחדו כי אם אתה שואל אותי, הם פחדו שאם ימשיכו בדרכם זה יגיע אליהם, אבל כשהם ראו שאנחנו פשוט חסרי כל פעולה אקטיבית ואנחנו נותנים למצב הפנימי במדינה להמשיך באותו ריקבון – אני חושב שמה שקרה הוא – לא רק שהחקלאים נמצאים היום בקו הקידמי של הסכנה אלא זה כבר ממש פוגש את הקיבוצים והמושבים בצורה הרבה יותר עמוקה ורחבה.

"אני חושב שהחומות האלו נפרצו והיום התושבים בישובים מהשיחות שאנחנו מנהלים איתם אומרים: 'אני רוצה ביטחון אישי בתוך הקיבוץ והמושב ואני מבין שגם שם איבדתי את הביטחון שלי'. רואים את זה בפתחת ניצנה עם הרחפנים הגדולים שמטיסים שם נשקים לתוך המדינה, רואים את זה בכל כך ורסיות ופה אנחנו מבינים שבעצם צריך לעלות פה מהלך. אנחנו עובדים מאוד קשה ומייצרים שיתופי פעולה כמעם גופים גדולים ומשמעותיים."

הבנתי שאתם פעילים בפתחת ניצנה, עין השופט ובגלעד…

"קודם כל, צריך להבין שבגלעד התרחש אחד האירועים הקשים ביותר של השנים האחרונות. הגיעה לשם קבוצת עבריינים ופגעו שם ביותר מ-30 קילומטר של גדר מירעה. מדובר בנזק שהוא קודם כל נזק כספי עצום, מעל מיליון שקל נזק וכמובן שיש לזה משמעויות ביטחוניות עצומות על הישוב עצמו. יש פה באמת אירוע מאוד דרמטי וגדול – זה דבר אחד והדבר השני הוא שאנחנו מבינים שברגע שהגדר פרוצה אז גם האפשרות של אותם עבריינים לנצל את זה ולהיכנס פנימה מאוד גדולה ומסוכנת. לכן כבר פעלנו והבאנו לשם מאות רבות של מתנדבים, כדי לעשות עבודת שיקום של הגדר במטרה להחזיר אותה כמה שיותר מהר למצבה הקודם. הגדר עוד לא הושלמה אבל השיקום מתקדם מהר.

"לגבי סוגיית ההברחות ברחפנים צריך להגיד – מי שצריך להשתלט על התופעה בשתי ידיים זה השב"כ. צריך להגיד את האמת, זה כבר לא הברחות סמים אלא הברחות של כלי נשק, תחמושת, חלקי מק"חים ומקל"רים. יש תמונות של צעירים בנגב מהימים האחרונים שרואים אותם עם M-16 ומאגים שלופים, עומדים ומצטלמים ואתה מבין שזה שם אותנו ברמת סיכון מאוד מאוד גבוהה. זה יכול להוביל לאיזושהי קבוצת אנשים שמזדהה מאוד עם דע"ש והולכת לכבוש את אחד היישובים. לדעתי המדינה לא מספיק מזהה שמדובר באיום מאוד דרמטי ולא מספיק נותת את הדעת כמה הדבר הזה מסוכן וכמה הדבר הזה מאיים עלינו.

"חלק מהטרגדיה סביב כל ה-7 באוקטובר, אנחנו ניסינו לאורך כל ה-15 שנה האחרונות, זה לבוא ולהגיד כשאתה רואה משהו מצית לבוקר את השטח ואחרי זה חותך גדרות ואחרי זה שוחט בעלי חיים בשדה – אל תחשוב לרגע שמדובר באירוע שעומד להסתיים שם בשדה, על תעלה ברוחך שהאירוע הוא אירוע פרעות ששם הוא נגמר. זה רק אירוע אינדיקטיבי לכך שאתה נכנס למערכה הרבה יותר רחבה והרבה יותר עמוק ומסוכן ממה שאתה רואה. באנו ואמרנו שבסופו של יום מה שמתחיל בחיתוך גדרות בסוף אנשים ימצאו את הפריצות האלה בתוך הישובים שלהם עצמם. יש הרבה דמיון בין המשל לנמשל, בין מה שעובר הבוקר בגלעד ויכול לקרות בקיבוץ גלעד לבין מה שקרה בעזה. אני מזכיר לך שזה התחיל בבלוני תבערה, שריפת שדות חיטה, כל מיני דברים שנראו בהתחלה שטותיים ומעצבנים. אחרי זה הפך להתפרעויות על הגדר, עד שירו באותו צלף צה"ל שישב בתוך העמדה על הגדר ורצחו אותו. כלומר, אתה מבין שבסופו של דבר האירוע הכביכול זוחל הוא לא אירוע זוחל אלא אירוע שיכול לייצר לנו סיכון אמיתי, משמעותי.

"בסופו של דבר 'השומר החדש' הוא ארגון חברתי, הוא לא הוקם כדי להחליש את המדינה, הוא הוקם כדי לתת בטווח זמן מיידי מענה של מגן דוד אדום לאותם יישובים ולאותם חקלאים אבל צריכה להיות כאן מערכה ארצית מדינתית שתטפל בזה."

איך שיתוף הפעולה שלכם עם המשטרה ומג"ב?

"תראה, שיתוף הפעולה מצוין. צריך להגיד שהאתגר הגדל שלנו כארגון, בעיקר מנקודת מבט של מג"ב והמשטרה, היה שהצוות שלי ברובו הגדול שם על 300-350 ימים של מילואים, אני עשיתי מעל 550 ימי מילואים. כלומר הצוותים עשו המון המון ימי מילואים וברור לגמרי שהתשתיות שבנינו ביחד הלכו והשתנו.

"מצד שני, בגלל שיש קשרים טובים היחסים מצוינים. צריך להגיד שיש לנו חבר בוועד המנהל של הארגון, את שמעון לביא, שהיה מפקד מחוז צפון במשטרה, שהוא מאוד משמעותי בתוך מערכות היחסים האלה ויש את מוטי אלמוז, האלוף לשעבר ואת רם שמואלי, תא"ל חיל האוויר לשעבר, שניהם חברי ועד מנהל ושניהם מתנדבים במשמר הגבול ביחידה שהקמנו – אז סך הכל היחסים הם טובים אבל הנפחים הם קטנים מידי. זאת אומרת אנחנו צריכים לגדול בהיקף של המתנדבים למג"ב, צריך לעזור למג"ב לגדול לפחות ב-30-40 אלף מתנדבים, שההתנדבות שלהם תהיה בהגדרה מניעה וחיסול של הפרוטקשן וכמובן מניעה וחיסול של תופעת הפשיעה החקלאית. אם היה למג"ב את כמות המתנדבים הזאת היינו היום במהפיכה אמיתית מבחינת מיגור הפרוטקשן והפגיעה בחקלאים ולצערי הרב אנחנו רחוקים משם.

"אז אני רוצה לקוות שכמו שהצבא יודע להגדיר את מערך המילואים, אני רוצה לקוות שבשלוש השנים הבאות באמת נוכל לראות את משמר הגבול גדל בלפחות 30 אלף איש, לא פחות מזה ובמערך שהוא מערך מילואים לכל דבר ועניין שבאמת יקבל את המשימה הזאת של לחסל את הפרוטקשן, לחסל את תופעת הפשיעה החקלאית, אני חושב שזה ישחרר מעמסה, שכבר עשרות שנים מחכים שהדבר הזה יבוא על תיקונו בטיפול אמיתי."

תיעוד פשיעה חקלאית כבא צפון
תיעוד פשיעה חקלאית. צילום: כב"א צפון

לפני כחודשיים, כאשר אלפי דרוזים חצו את הגדר לסוריה, לעזרת אחיהם, כתבת בפוסט: "הלוואי שאנחנו כיהודים, כולנו, היינו מגיבים ככה כשדם אחינו נשפך איפשהו בעולם – עוזבים הכל ומבינים לעומק את הערך של "שומר אחי". ניסית לכוון לחשיבות ולדחיפות של חוק גיוס אמיתי או שלא זו הייתה הכוונה?

"תראה, ניסיתי לכוון לאחים החרדים שלנו. רציתי, לפני חוקים ולפני הגדרות, רציתי להגיד להם: 'לא יכול להיות שאח שלך יצא למלחמה ואתה נשאר בבית'. אגב, אני יכול להגיד לך שמצטרף אלינו לוועד המנהל אדם חרדי חסידי, אדם שאגב משרת בצבא כרס"ן, בן אדם מאוד רציני ואנחנו כולנו תמימי דעים שאי אפשר לעמוד יותר מנגד ולא לקחת חלק במלחמה, להיות שותפים מלאים לעשיה. אגב, לא משנה לי אם זה תחת משטרת ישראל, משמר הגבול או הצבא. יכול להיות שעדיף תחת משמר הגבול ומבחינתי זה קל וחומר, כלומר זה ביטחון וזה ביטחון – העיקר שתיקחו חלק. והדבר השני הוא שבאמת כאשר רב ראשי בישראל בא ואומר 'נמות ולא נתגייס' או כל מיני דברים מהסוג הזה, מבחינתי זה היה חציית קו אדום אמיתי ומעלה שאלות קשות לגבי בכלל מה זה רב ראשי לישראל? וכיצד יתכן שרב ראשי שאמור להיות ממלכתי מדבר ככה? זה פירק לי לחלוטין את הרלבנטיות של התפקיד הזה ובטח אינו ראוי היות רב ראשי כל עוד הוא מדבר בשפה כזאת.

"אבל יותר מהכל, תשמע, הדרוזים הביעו משהו אינטואיטיבי ובריא כשהם ראו את אחיהם נשחטים בסוריה והם רצו פיסית להציל אותם. אז אמרתי אני הייתי שמח לראות את האחים שלנו רצים פיסית להילחם על ההגנה המשותפת כדי לשמור על הארץ ולשמור על האחים שלנו. זו הציפיה שלי. על חוק הגיוס אתה יודע, אפשר להתווכח אם זה החוק הנכון אם זו הדרך הנכונה, אבל מה שבטוח זה שהם צריכים להיות שותפים בהגנה על המדינה, לשאת בנטל ולהוביל יחד איתנו את הביטחון האישי המשותף של כולנו. לגבי שאלת האיך? צריך לתת להם לקיים את אורח החיים החרדי שלהם, אני לא רוצה לפגוע להם באורח החיים החרדי, שימשיכו לקיים אותו כהלכתו אבל מצד שני שזה לא יהיה עבורם תירוץ בשביל לא לקחת חלק בהגנה המשותפת על הארץ שלנו ואחד על השני."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איך ניתן להלבין עבירות בנייה? ומה צריך לדעת כל חקלאי בעל נחלה כדי שיוכל לישון בשקט יהודה טמיר, בעברו חקלאי במושב מישובי צוהר וכיום מנכ"ל חברת נחלת אבות, שהיא החברה הגדולה והוותיקה בישראל הפועלת להסדרה במרחב הכפרי, עונה בבהירות על כל השאלות החשובות הנוגעות להסדרה במרחב הכפרי. "להסדרה,
3 דק' קריאה
רויטל פז-אבולעפיה מספרת על ספרה השני "חריץ בזמן" שמספק אפשרות נדירה להתעלות מעל המקום והזמן, על הילדה הדחויה שהייתה וגם למה רק בגיל 58 העזה לצאת עם הכישרון לעולם *תמונה ראשית: רויטל פז אבולעפיה
8 דק' קריאה
"סוד ההצלחה בניווט טמון בשילוב של יכולות פיזיות גבוהות, חוסן מנטלי, צוות מקצועי תומך, חברים ומשפחה שמלווים אותי כל הדרך," מסבירה עופרי יעקובי ממושב אביעזר * בגיל 17 בלבד הפכה עופרי יעקובי לנווטת הישראלית
6 דק' קריאה
"כל החיים שילבתי עבודה במשק עם ריקודים," אומר משה תלם, חבר מושב רשפון, בן 84 * תלם הוא חקלאי פעיל ופורה, המגדל ירקות מזנים שונים ומיוחדים * במקביל הוא מדריך במשך שנים בחוגים לריקודי-עם
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן