"הגענו למצב שמתפללים שהמלחמה תחזור" 

אמר יריב בן עמי, תושב הגושרים ובעל עסק שנפגע פעמיים, בדיון שנערך על תופעת הפרוטקשן בצפון * ח"כ מיכאל ביטון: "מי שחושב שארגוני פשע יגבו לעד פרוטקשן רק בצפון ובדרום טועה טעות חמורה" * משטרת ישראל: "זאת מגיפה שצריך לטפל בה והמשטרה היא רק חלק מהפתרון" * משטרת מרחב כנרת הקימה לפני שלושה חודשים מפקדה מיוחדת לטיפול בפרוטקשן * המאוימים העיקריים: בעלי עסקים, חקלאים ומתקני אנרגיה מתחדשת 

*תמונה ראשית: שופל שרוף. צילום: ארגון "עד כאן" 

יו"ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון, אמר בישיבת הוועדה שהוקדשה למאבק בתופעת הפרוטקשן בצפון כי מי שחושב שתופעת גביית דמי החסות על ידי ארגוני פשע תישאר רק בצפון ולא תתרחב לכל הארץ טועה טעות חמורה. עוד אמר כי הצפון והדרום לא יוכלו להתפתח אם המדינה לא תשמור על בעלי העסקים והיזמים שפועלים שם. הוא קרא למשרד האוצר למצוא פתרון לכך שחברות הביטוח מסרבות לבטח עסקים שנפגעו על ידי ארגוני פשע: "אם בעלי העסקים יוכלו לבטח את תכולת עסקיהם ויקבלו פיצוי במקרה של נזקים הם יוכלו לסרב לשלם את דמי החסות".  

בדיון השתתפה בעלת עסק להסעות שסיפרה שארגוני פשע שרפו לה שני רכבים וזרקו בקבוק תבערה לכלי הסעה אחר שבבעלותה. "הילדים שלי יודעים שאסור להם לישון בלילה בסלון כי החלונות פונים לכביש הראשי", אמרה א' שביקשה לא להיחשף. 

עו"ד גלעד בהט, נציג משטרת ישראל, אמר בדיון כי ישנה עשייה מרובה במשטרת ישראל בנושא זה: "התופעה הזאת של פשיעה כלכלית היא תופעה נרחבת וידועה שהחלה לפני הרבה שנים וצוברת תאוצה. אנחנו כמשטרה מבקשים ליזום הרבה מאוד חקיקה בנושא וחלקה התקדמה בתקופה האחרונה, כגון 'חוק הפרוטקשן' ששינה את התפיסה שחייבה איום מפורש או מרומז על בעל עסק." 

הוא סיפר שבבוקר משטרת ישראל עצרה 27 חשודים בחשד לסחיטה של קבלנים בצפון, באמצעות סוכן משטרתי שהופעל שם לאורך זמן. "במקביל לכל הפעולות הוקמו כוחות ייעודיים לנושא זה ואנחנו משקיעים בכך הרבה מאוד משאבים." הוא ציין כי הקורבנות מפחדים להעיד מחשש לנזקים לעסקיהם ולכן לדבריו חייבים להקל על מי שנפגע את ההליך הפלילי ואת הפרוצדורה המורכבת. לגבי העבריין, אמר עו"ד בהט, כי היום הגאווה היא הכסף והנוער שואף להיות עבריין של דמי חסות. "אם עבריין ידע שאפשר לחלט לו את הרכב המפואר, כי יש מידע שהרכב נקנה כתוצאה מפעילות פלילית, גם אם אין הרשעה, אז הוא יחשוב פעמיים אם להיכנס לעולם הפשע, ולשם כך צריך אכיפה וכלים מנהליים ולא רק פליליים."  

עוד אמר שיש לתת למשטרת ישראל כלים טכנולוגיים: "אם אנחנו נעשה שימוש חוקי בכלים טכנולוגיים אנחנו נוכל לאסוף ראיות הרבה יותר טובות." לעניין הענישה אמר שיש להחמירה על מנת ליצור הרתעה, והוסיף כי המשטרה עובדת יחד עם משרד המשפטים והפרקליטות  על שינויי חקיקה נוספים. "יש פה חבילה מאוד מאוד גדולה והמשטרה היא רק חלק ממנה. זוהי תופעה חברתית שמשתלמת כלכלית ובאירוע כזה נדרש שילוב ידיים. זאת מגיפה שצריך לטפל בה." 

סגן-ניצב תומר פינצ'י, קצין אגף החקירות והמודיעין במרחב כנרת, ציין כי "האירועים הללו הם טרור לכל דבר, והוקמה גם מפקדה מיוחדת לפני כשלושה חודשים במג"ב לטיפול בכך".  

3,867 אירועים ב-2023 

הח"כ לשעבר וסגן ראש השב"כ ישראל חסון סיפר: "עסקתי בנושא מ-2007, והתובנה שלי: לא צריך ללמד אף אחד איך לטפל בכך, המדינה יודעת להתמודד והעובדה שהמדינה לא עושה את זה. המדינה צריכה להניע תהליך שישיב את המשילות והריבונות. יש להניע תהליך שיחל בהצעת חוק של הוועדה לפיצוי ביטוחי למאוימי ונפגעי פרוטקשן ולבחון את פעולות גורמי האכיפה לטיפול בנושא – רשויות האכיפה יכולות לפרק להם את הצורה אם ישבו על רשויות האכיפה בצורה סיסטמתית." 

אברהם בנימין מתנועת רגבים הוסיף: "משרד החינוך, נתיבי ישראל, רשויות- כולם משלמים פרוטקשן. זה הסיפור הכואב ביותר של החקלאי, הקבלן, התושב שבונה בית ובעל העסק – המדינה במשך עשרות שנים מאפשרת את התופעה הזו, הגיע הזמן לדבר על זה ולהישיר מבט ולפעול נגד התופעה החמורה ושהמדינה תפסיק לשלם!" 

אוריאל גזית, מארגון "השומר החדש", הציג בדיון נתונים מדאיגים: "בשנת 2023 התרחשו 3,867 אירועים של גביית פרוטקשן בסקטור החקלאי בלבד. אנחנו כבר שלוש שנים בתקשורת רצופה עם כל ראשי המועצות הבדואיות בצפון. אם בעבר המודל לחיקוי היה הדוד בצבא או במשטרה, היום זה הדוד עם רכב הפאר שגובה פרוטקשן." 

בדיון השתתפו מספר תושבים ובעלי עסקים מהצפון. חלקם ביקשו לא להיחשף. זוהר (זורקו) כהן, מתנועת "עד כאן" של בעלי העסקים בגליל למאבק בפרוטקשן: "הגליל העליון היה מערב פרוע כי אין עסק שלא משלם. אנחנו הקצה הגלוי של הקרחון ואנחנו אמרנו 'עד כאן לא משלמים'. גייסנו קרוב ל-1,200 מתנדבים עד שהגיע לאסוננו השבעה באוקטובר והמלחמה והפעילות שלנו ירדה וכך גם הפשיעה.  

"לא עשינו פעילות רצינית עד ליום של הפסקת האש ומרגע שנכנסה לתוקף הפסקת האש הכל חזר למסלולו – באגרים נשרפים, משאיות מושחתות, כרמים נשרפים וחוות סולאריות מושחתות. תושבי הגליל מרגישים בשטח כבוש על ידי כנופיות פרוטקשן. אנחנו נתקלים בזה כל יום אבל 80% מהאנשים מפחדים להתלונן. היום בן אדם שמאוים על ידי פרוטקשן ומגיש תלונה כמעט באותה שניה מאבד את היכולת שלו לבטח את בעסק שלו, ובעצם האזרח לבדו. כל טיל או פגז שפגע בבית בצפון גרם לביקור של מס רכוש, אבל אצל נפגעי הפרוטקשן יש מקסימום סיוע של מכבי האש, ושל משטרת ישראל שמנסה לחקור. המטרה שלנו לגרום למי שנפגע לא להישאר לבד. אם לא יבוצעו מספר מעשים מכוננים הצפון לא ישוקם". 

חיים תחת איום מתמיד 

יריב בן עמי, תושב קיבוץ הגושרים ובעל חברה, סיפר כי נפגע פעמיים מפרוטקשן: "בשנת 2009 הוצת ציוד של החברה בשווי מיליוני שקלים, כולל שימוש ברימונים ולכן מאז העסק שלו בלי ביטוח. ביולי 2023 נעשה שימוש בנשק אוטומטי ונטרול שומר."  

בן עמי הוסיף כי קיבל פעמיים שיחת טלפון מאותו עבריין ועמד מולו יחד עם חבריו החקלאים ללא הגנה של רשויות האכיפה. הוא ציין כי  כל שיחת טלפון בשעה לא סבירה מעלה אצלו התקפי חרדה, מאחר ובבעלותו ציוד בשווי מיליוני שקלים. "מאז ששרפו לי קומביין בשווי 4 מיליון שקלים אני קם בחרדה מכל טלפון בשעה לא סבירה. הבן שלי בגיל 9 שואל אותי למה?! מה אני עבריין? אין לי ביטוח כי חברות הביטוח ויתרו עלינו." לדבריו, "אני מעדיף שב-26 בינואר, עם סיום הפסקת האש – שהטילים ישובו. הגענו למצב שמתפללים שהמלחמה תחזור, איתה קל להתמודד מאשר עם הפרוטקשן. כולם יודעים במה ובמי מדובר אבל אף אחד לא עושה דבר!". 

המשטרה לדבריו חסרת אמצעים ולא מספקת פתרון. עוד אמר: "בתקופת המלחמה לפחות הייתה התראה לפני טילים, בעוד שבתופעת הזו אין שום התרעה לפני ששורפים לי את העסק." הוא הזהיר כי מדובר ב-7 באוקטובר הבא, וקרא לנקוט בצעדים אמיתיים ולנקות את תופעת הפרוטקשן בצפון. 

א', שבחרה לשמור על עילום שם, תיארה את המצב הקשה שבו היא ומשפחתה חיה בעקבות תופעת הפרוטקשן. העסק שלה, אשר מספק שירותי הסעות, הותקף לפני שלושה חודשים כאשר רכבי ההסעה שלה הוצתו והונח בקבוק תבערה בתוך אחד מהם. מאז, לדבריה, משפחתה חיה תחת איום מתמיד.  

א' ציינה כי לאחר השריפה היא סירבה להיכנע לדרישות העבריינים. בעקבות האירוע, בתקופת החופש הגדול, היא אסרה על ילדיה לישון בסלון הבית, שהיה חשוף לכביש הראשי מחשש להתקפות נוספות, חשש שהתממש כעבור חודש, כאשר לאחר חצות נזרקו שני רימונים לבית. א' שיתפה כי לו הייתה נענית לדרישות העבריינים, הכסף היה מגיע מההכנסות של העסק, דבר שהיה גורם לה לא לשלם מיסים למדינה. היא ציינה כי לא יכלה לעמוד בסכום העתק שנדרש ממנה ולכן לא שילמה את הכסף. בסיום דבריה, היא הדגישה את תחושת חוסר הביטחון המוחלט שבה היא ומשפחתה חיים, וציינה כי כל יום מהווה עבורם סיכון נוסף. 

"אני מפחדת מהמצלמות כי יש לי ילדים בבית," הוסיפה, "הצטרפנו למשפחה של נפגעי הפרוטקשן, הם הגיעו אלי לעסק והגיעו אלי הבייתה, שמו לי רימון, הילדים יודעים שהם צריכים להיזהר שיוצאים, איך אפשר לחיות ככה?!" 

חן, בעל עסק בצפון: "המסות הגדלות של מתקני האנרגיה הסולרית מצויות בסיכון ממספר סיבות, משום שמתקנים אלו ממוקמים בשטחים פתוחים והם חשופים ונמצאים רחוק מעין הציבור. בנוסף, כאשר נבנים פרויקטים בשווי עשרות מיליונים – הם דורשים שמירה ובמקרים שבהם נבחרת שמירה לא נכונה, הם חשופים לפגיעות כמו ונדליזם שנועד להרתיע את השומרים. עוד הוסיף כי השומרים עצמם לעיתים מפחדים להעיד במשטרה לאחר איומים מצד העבריינים, דבר שמוביל לחשש נוסף בקרב היזמים, והתוצאה היא שאף יזם לא ירצה להיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת ללא בטחון מתאים. לדבריו, יש לקחת בחשבון כי ציוד המיגון והאבטחה הנדרשים להקמת מתקני האנרגיה המתחדשת כרוך בעלות גבוהה מאוד ולכן הציבור משלם יותר." 

שלום אלבז, ראש תחום אסטרטגיה ויחסי ציבור: "בחדר זה נמצא אדם אחד יחד עם מספר עסקים בצפון שהמשרד שלי העניק להם שירותים. כאשר הפרוטקשן הגיע אליהם, אותם עסקים בחרו להפסיק את ההתקשרות עם המשרד. הסיבה לכך הייתה רצונם להוריד את החשיפה והמיתוג של העסק, כדי למנוע הגעת עבריינים אליהם. כתוצאה מכך לדבריו נוצר מעגל נוסף של נפגעים, שכן אותם עסקים לא רק נפגעים כלכלית, אלא גם משפיעים על עסקים אחרים באזור, אשר עשויים להתמודד עם סיכון דומה." 

יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון אמר כי הוועדה לא תשאיר את תושבי הצפון והדרום לבד ותקיים דיוני מעקב נוספים בשיתוף התושבים. הוא קרא למשרד האוצר לשפות את הניזוקים מפשיעה כלכלית ולמצוא דרך לבטח את עסקיהם. "התנאי היסודי של כלכלה צומחת זה היכולת להגן על הקניין, וההיסוס הזה של המדינה הורס את גלגלי הכלכלה. לא תהיה יזמות ללא ביטחון." הוא הודיע כי יגיש הצעת חוק שתבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי העסקים בצפון שנפגעו מפרוטקשן.