החולצות הכחולות בלב הסיוע החינוכי לקיבוצים

תנועות הנוער והבוגרים של המחנות העולים, השומר הצעיר והנוער העובד והלומד-דרור ישראל הקימו 90 מוקדי פעילות עבור 15 אלף ילדים שפונו מבתיהם 

לאחר המכה הקשה שספגה החברה הישראלית בכלל ויישובי הדרום בפרט, אחת מנקודות האור והתקווה של השבועות האחרונים היא ללא ספק ההתגייסות הרחבה והמהירה של החברה האזרחית. בהיעדר מערכת חינוך מסודרת וכשהקהילות והמשפחות עוד מעכלות את האסון, עלה צורך מהשטח כבר בימים הראשונים למלחמה במתן מענה חינוכי מיידי עבור אותם עשרות אלפי ילדים ובני נוער שנאלצו להימלט מביתם, ושוהים כעת בבתי מלון ברחבי הארץ. 

מי שהתגייסו למלא את התפקיד החינוכי החשוב הזה הן תנועות הנוער והבוגרים של המחנות העולים, השומר הצעיר והנוער העובד והלומד-דרור ישראל, שבימים כתיקונם פועלות ברחבי הארץ, ובמרבית הקיבוצים והישובים שנפגעו, והן גם אלה ששוהות בבתי המלון עם הילדים והנוער ומקיימות עבורם מסגרות חינוכיות.

מרימים את הראש

התנועות הקימו במהירות כ-90 מוקדי פעילות עבור כ-15 אלף ילדים מקהילות שהתפנו מבתיהם.  "יומיים אחרי יום שבת המקולל, ירדנו לאילת, לים המלח ולמעלה החמישה, צוותי חלוץ המורכבים מחברי וחברות הנהגת השומר הצעיר, לפגוש את הקהילות שלנו שפונו מבתיהם בעוטף עזה אחרי התופת הנוראה שעברו" מספרת מורן בר, רכזת הפעילות "מחבקים את הדרום". "במלונות פגשנו את החניכים והחניכות שלנו, הורים, בעלי תפקידים שותפים שלנו וחברים. פגשנו אנשים חזקים ונשים אמיצות שלמרות השבר הגדול והאובדן שהם עוברים, מרימים את הראש וחושבים על החיים ואיך ממשיכים". 

חברי התנועות הפנו כוחות הדרכה משמעותיים עבור המשימה, גייסו בוגרים, הכשירו מדריכים ויצרו תשתית חינוכית עוטפת ומותאמת לגילאים שונים. בוגרי הנוער העובד והלומד, תנועת דרור ישראל אף הקימו מסגרת חינוכית מלאה של שישה גנים עבור ילדי הגיל הרך של בארי, בתוך בתי המלון בים המלח.

פעילות מתמשכת ורציפה

אחד האתגרים בפעילות עם המפונים המבוססת על מתנדבים שמדובר לרוב בפעולה קצרה וחד פעמית. אחת הנקודות החשובות מבחינת תנועות הנוער היא לקיים פעילות מתמשכת ורציפה, עד כניסת גורם לאומי. "הצורך בדמויות חינוכיות שנשארות איתם לפרק זמן, ולא מגיעות לפעילות אחת ונעלמות, זה עניין דרמטי בשגרה, ובטח ובטח שבחירום". אמר סתו אבידור, רכז פעילות החירום החינוכית של המחנות העולים. 

לתנועות הכחולות קשר משמעותי לקהילות שנפגעו. בעבר שלחו התנועות גרעינים לקיבוצים והיו חלק מהקמתם. במרבית הישובים מתקיימת פעילות של התנועות בימי שגרה. חניכים ובוגרים רבים מהתנועות נרצחו ונחטפו ב-7 באוקטובר. "השליחות שלנו ברורה מתמיד" סיכמה מורן בר, "וכך אנחנו אומרים גם לקהילות שלנו: היינו איתכם לפני המלחמה, נהיה איתכם אחרי המלחמה, ועכשיו אנחנו איתכם ולא מתכוונים לעזוב. נעבור את זה יחד".