החזרזירה בר מתארת את החיים בשדות קיבוץ משמרות
"נעים מאוד, אני בר, גורת חזרזירים חמודה, נאה, אנרגטית, חכמה וסקרנית, פשוט אחת כזו שנמצאת בכל מקום ומתעניינת בכל חור, בכל זאת קיבוצניקית אתם יודעים". במילים אלו ובדיבוב בקולה המתוק של רוני בת ה-10 נפתח הסרט "נשיונל משמרות", סרט טבע קצר בו הגיבורים הראשיים הם בעלי חיים, כאלה החולקים את השדות והמטעים עם חברי הקיבוץ.
הכול התחיל כשעידו מתיס (47) שעובד בחברה העוסקת בפיתוח מצלמות וגם משמש רב"ש (רכז ביטחון שוטף) של הקיבוץ "נתקל" במהלך השהייה בשטחים החקלאיים סביב הקיבוץ בבעלי חיים רבים. הוא פנה לשבעה חברים, חובבי טבע כמוהו ובהם שדה הלברכט וד"ר אור שפיגל מהמחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, והציע להתקין מצלמות ברחבי השדות. "רצינו לראות מה נצליח 'לתפוס'. בלי ציפייה לכלום. ארגנו מצלמות ואחרי שבועיים הגענו לאסוף את מה שצולם". המצלמות שהציבו עידו וחבריו הן מצלמות מוסוות שמקליטות רק כשיש תנועה.
"באנו אחרי שבוע שבועיים והיינו בהלם מוחלט" אומר עידו. "תנים, גיריות, חזירי בר, דורבנים, נוטריות, סיקסקים ועוד בעלי חיים, והכול כאלה שפשוט עברו בשדות ונתפסו בעין המצלמה. צילמנו וצילמנו והכוננים התמלאו סרטונים".
קריצות לחיי הקיבוץ
עידו וחבריו הפיקו הנאה ממה שגילו, מכמות ומגוון בעלי החיים, אך לא חשבו לעשות משהו עם החומר שצולם. אז נכנסה לתמונה זוגתו אפרת (39), מנהלת פרויקטים בטחונים בתחום המל"טים. "ראיתי שיש פה פוטנציאל מטורף. צילומים מרהיבים שנראים מאוד מקצועיים ומתעדים את העושר של החיות בסביבה. אמרתי, בואו אעזור לכם לעשות עם זה משהו, להנגיש את זה עבור אנשים נוספים".
אפרת ניסתה להבין מי יהיה קהל היעד. "עם כל הכבוד לחומר שצולם, יש מספיק סרטי טבע. חשבתי שנכון להנגיש לילדים שלנו את הטבע שסביב, שיכירו ויתחברו. ישבתי אחרי העבודה, השעה הייתה כבר חצות ובאותו רגע 'עפה עלי המוזה' וזה יצא". מה שיצא זה תסריט, תיאור של מה שקלטו המצלמות דרך עיניה של גורת חזירי בר בשם "בר", שמספרת על העולם שסביבה עם קריצות ברורות לחיי קיבוץ, ללינה משותפת, לרכילות ואפילו לתפקיד הרב"ש. "אני אוהבת לכתוב ונתתי דרור ליצירתיות. תוך כדי כבר חשבתי – מעניין אם רוני (בתם בת ה-10) תוכל לדובב את החזרזירה".
השלב הבא והמאתגר היה לחפש בין החומר הרב שצולם ונשמר בכוננים את הסיטואציות שיתאימו לתסריט וגם לוותר על מאות ואלפי דקות צילום מרהיבות, שנשארו על רצפת חדר העריכה. בשלב הזה גם הבנו שיש צורך במימון כספי לעבודת עריכה של עורך מקצועי.
"עשינו גיוס כספים מתושבי הקיבוץ" מספר עידו, "מי שרצה תרם בסכום שרצה". לעניין התגייסה גם ועדת תרבות והוועד המקומי, אך המימון לא הספיק. "בשלב זה פנינו למועצה האזורית מנשה. אילן שדה, ראש המועצה וחבר קיבוץ מענית, ראה את החומרים ונדלק. הוא עזר לנו מעבר לכל הציפיות שלנו. מה שביקשנו – קבלנו, ובנוסף יש כוונה של המועצה לצלם סרט דומה על כל שטחי המועצה".
הסרט שאורכו כשבע דקות הוצג בבתי הספר האזוריים בהם לומדים ילדי משמרות וגם לילדי החינוך המשלים והגנים. בנוסף הוא הוצג במסגרת הרצאות טד בקיבוץ לחברים. "הסרט התקבל נהדר, גם בקרב הילדים וגם בקרב חברים וחברים ותיקים" מספרת אפרת. "זה מאוד שימח אותי, להעביר נקודה ערכית ומשמעותית שקשורה לסביבה בה אנו חיים. זה לא עוד סרטון יוטיוב, ויש תחושה שממש נגענו באנשים ובילדים, שרגילים כל כך לתרבות האינסטנט".
"כגבר טיפוסי" אומר עידו "לא הבנתי בהתחלה את הערך המוסף של הדיבוב שמלווה את הצילומים. בדיעבד אני מבין שהתסריט והדיבוב עשו את הסרט לדבר מיוחד. 5000 אנשים כבר צפו בסרט ורוני קיבלה מלא מחמאות על דיבוב החזרזירה. זה האקסטרה טאצ', מה שמייחד מסרטים אחרים".
לצפייה בסרט:
youtube.com/watch?v=l9_DNr78nrw
