דרך ארוכה ומגוונת עברה ד"ר איריס פינטו, מנהלת המכון לחקר עתידים בחינוך, באגף מחקר ופיתוח במנהל חדשנות וטכנולוגיה של משרד החינוך * את לימודיה האקדמאים מימנה בתרגום וכן עבדה באגף כ"א של מפעל אינטל, תוך שהיא משנה סדרי בראשית * בראיון בביתה שברמות נפתלי היא פותחת לנו צוהר קטנטן אל החינוך בעתיד הלא רחוק
*תמונה ראשית: איריס פינטו, מנהלת המכון לחקר עתידים בחינוך
איריס פינטו היא אישה העוסקת בתחום יוצא דופן, "חקר עתידים" – ובמקצועה היא דוקטור לחדשנות.
איריס מסבירה: "עתידנות זה מקצוע. זהו תחום ידע מקצועי שנשען על תורת המערכות. תורת המערכות אומרת שהכול קשור בהכול. כל פעילות שלנו בעולם – משפיעה. אפשר לראות זאת בצורה ברורה בתחום האקולוגיה."
ד"ר איריס פינטו הינה מנהלת המכון לחקר עתידים בחינוך, באגף מחקר ופיתוח במנהל חדשנות וטכנולוגיה של משרד החינוך. פגשתי את ד"ר פינטו בביתה שברמות נפתלי, מושב הנמצא ממש בגבול הצפון. מחלון המטבח משתרע נוף שנראה כמו לקוח מעיתון המפרסם צילומי נוף מהמרהיבים בתבל. מגינת הבית היפיפייה ניבט גבול הלבנון ושלל צבעים ירוקים של שדות מעובדים.
איריס מצביעה ומראה שהכפר ממול, הנמצא במרחק לא גדול מאתנו, זהו כפר משם הפגיזו בזמן המלחמהעל רמות נפתלי . רמות נפתלי הוא אחד מהמושבים היפים ביותר במדינת ישראל, בעיקר בשל מיקומו, הנופים הנשקפים מהמושב הם ברדיוס עצום ומזוויות שונות, גבול לבנון, עמק החולה וכמובן החרמון.
לא היה שום רמז בסיפור חייה של איריס למהפכים שעשתה בחייה. איריס סיפרה ושיתפה, כן, הייתה שם נועזות, ידיעה ברורה מאז הייתה ילדה קטנה לגבי מה נכון לה והרבה נחישות.
איריס פינטו נולדה וגדלה בתל אביב, ילדה קטנה ומאוד דעתנית בגן. איריס מספרת: "הייתי ילדה בת חמש, השתעממתי בגן והודעתי לאימי שלא אהיה שנה נוספת בגן ושאני רוצה ללכת לבית ספר! אימי החליטה שאלך לבית ספר דתי ואני התעקשתי ללכת לבית ספר אחר, בית ספר משה הס. קראתי מגיל צעיר ואהבתי לקרוא, כל כך אהבתי לקרוא ולו הייתי יכולה, הייתי עוברת לגור בספריה. אני מאמינה בלמידה בכל גיל."
מסתבר שהמוטיבים הנוספים המעידים על אופייה של איריס הם חשיבה יצירתית יוצאת דופן, תזוזה ושינויים במקומות עבודתה, שינויים בסביבת המגורים וכמובן – חדשנות, העזה ותנועה.
פינטו בחרה ללמוד את לימודיה הגבוהים באקדמיה לאמנות בצלאל, ושם בירושלים הכירה את משה, הגבר לו נישאה. איריס ומשה נישאו בשנת 1978, גרו בירושלים, שלושה בנים נולדו להם: אברי (45), אריק (43), ונמרוד (39). בשנות ה-70 של חייהם לאיריס ומשה ששה נכדים, בני הזוג פינטו הקימו משפחה לתפארת ההולכת ומתרחבת.
איריס מספרת: "הייתי בת 40 והחלטתי לפנות שוב לספסל הלימודים, למדתי יחסים בינלאומיים, תוך כדי ועל מנת להתפרנס עבדתי בתרגום, במשאבי אנוש וגידלתי את הילדים. עבדתי בתרגום בהרבה תחומים, לא היה לי קל, אבל התעקשתי, למדתי ותרגמתי. במהלך אותן שנים עבדתי בניהול חברת כח אדם, בהמשך עבדתי באינטל במשאבי אנוש במשך 12 שנים.
"הגעתי לאינטל והתבקשתי לגייס הנדסאים לעבודה באינטל. באותה תקופה היה נהוג לגייס אנשים לעבודה על ידי קבלת קורות חיים מאנשים, בדיקה וגיוס לחברה. באותה תקופה היה חסר בהנדסאים ואינטל הייתה זקוקה לגייס מאות הנדסאים בתקופה קצרה. החלטתי לשנות את הדרך בה מגייסים ופונים אל ההנדסאים, החלטתי על דרך וגישה שונה. ניגשתי אל מנהל המפעל של אינטל ואמרתי לו מה שאני רוצה ומהן הדרישות שלי. הודעתי שאני רוצה חצי מיליון שקל. קיבלתי ממנו 250,000 שקל. פרסמתי והפצתי בשלטים על אוטובוסים, בתחנות אוטובוסים בבאר שבע, פרסמתי במוספים, במדורי הספורט. לא פניתי לדרושים.
"מנהל המפעל של אינטל נתן לי את הכסף כדי להוכיח לי שאני טועה. שלושה חודשים אחר כך, הגעתי אל המנהל והוא נתן לי תקציב בשל מניע שונה מהפעם הקודמת. תהליך גיוס ההנדסאים היה אמור לקחת תשעה חודשים, גייסתי מאות הנדסאים תוך שבועיים מרגע שהגיעו."
הסיפור הזה משקף עבורי מסקנה לפיה חדשנות היא תפיסה. שנות העבודה באינטל היו אבן דרך להמשך לימודיה והעיסוק שלה היום. איריס מעידה: "למדתי לשאול שאלות ולהבין מה צריך לעשות, לא היה לי כל רקע טכנולוגי ולמדתי מכל מי שעבדתי עימו. למדתי לעשות סדרי עדיפויות ולמדתי מהאנשים איתם עבדתי לראות את כל התמונה."
מהו חקר העתיד?
בד בבד עם העבודה באינטל המשיכה איריס פינטו בלימודיה, סיימה תואר שני, המשיכה בלימודים ועשתה דוקטורט, כאשר היא כבר בשנות הששים המאוחרות שלה. בלימודי הדוקטורט פיתחה מודל קוגנטיבי להתמודדות עם עומס מידע לשיפור ופתרון. בשנת 2016 החלה לעבוד במחקר ופיתוח.
איריס: "התחלתי לעבוד בצוות שבנה את המכון לחקר עתידים. בנינו את יחידת המחקר הזו. היינו אגף של 45 אנשים, צוות קטן ובשנת 2023 קיבלתי את המינוי והתפקיד של ניהול המכון לחקר עתידים.
השיחה מעכשיו נסובה על בירור וההבנה שלי לגבי מהו חקר העתיד? מדוע יש צורך בכך?
איריס מסבירה: "בתי הספר והמבנה שלהם הם תוצר של המהפכה התעשייתית. מאז אותם ימים, המורה הוא המקור של הידע. אני מתבוננת על הלימודים באוניברסיטאות, רבים מהקורסים והחומר הנלמד שם אינו רלוונטי לימים אלו. עד היום, לא עדכנו בהרבה תחומים את בתי הספר, והאוניברסיטאות לא התאימו את עצמם למציאות המשתנה.
"המציאות משתנה בקצב מואץ. אנו מבינים שהכשירויות של המורים – אלו הן הכשירויות שלהם. תקופת הקורונה האיצה תהליכים והציבה תנאים חדשים המחייבים התנהלות וכישורים חדשים ואחרים. תקופת הקורונה הביאה עימה צורך בלימודים מסוג אחר, למידה מהבית, הכל הולך ומואץ.
"נשאלת השאלה, איך צריכה להיות כיתה? במציאות המשתנה נכנסה לחיינו הבינה המלכותית, שאף היא תופסת תאוצה. הבינה המלכותית הפכה את הכל ומציבה שאלות חדשות. מסתבר שחקר העתיד מתבסס על נתונים הקיימים אך זו הבחירה שלנו לראות, לבדוק ולחקור או להתעלם מהם. דוגמא לכך היא הקורונה. בשנת 2012 כתב מדען בשם דיוויד קולמן במדויק מה יקרה וחזה את מגיפת הקורונה. כשהאדם מפר את האיזון של הטבע, יש לכך השלכות, ונתונים אלו הם המשקפים ומהווים חץ לחקר העתיד.
בינה מלאכותית
"בימים אלו בהם אנו חיים, הילדים של היום הם דור האלפא. הילדים הללו עברו את תקופת הקורונה בה הם נעדרו מבית ספר כמעט שנתיים, ובנוסף, הם עברו וגדלו בתקופה של הארוכה במלחמות ישראל. עלינו מוטלת האחריות לתת לילדים את מלוא הכלים ובכל היבט. בבינה המלכותית ששינתה את המציאות יש את הכלים לאפשר למידה בהתאמה אישית לכל ילד ואדם.
"כל אחד מאיתנו הוא אינדיבידואל, כל אדם הוא בעל יכולת למידה. הבינה המלכותית הינה כלי היכול לאבחן את התנאים של כל אחד ללמידה. יש כאלו שהדרך שלהם ללמוד היא דרך סרטונים, יש כאלו שמסוגלות הלמידה שלהם היא בשעות מסוימות שאינן מקובלות לכאורה. הבינה מזהה את התבניות של כל אדם ויודעת לזהות ולאבחן לכל אחד מה נכון לו. המשמעות היא שהמורה צריך להיות מנטור וכל תלמיד צריך מורה דיגיטלי בבינה המלכותית שנותן לו את המענה הלימודי. מדובר כאן על מהפיכה."
כל מה שאנו מכירים בחינוך כבר פחות רלוונטי, יש חשיבות עצומה בחקר וחיזוי עתידים.
איריס מספרת: "אנו יוצרים ביחד עם ילדים ובני נוער הערכה כיצד צריכה להיות מערכת החינוך בשנת 2040. רבים מהמחנכים רואים בטכנולוגיה המתקדמת סוג של מתחרה, בעבורי הטכנולוגיה המתקדמת היא משלימה, היא מאפשרת ותומכת בטכנולוגיה קיימת על מנת שנוכל למלא את הפוטנציאל שלנו כמה שיותר."
מסתבר שהמשפט הנפוץ (אותו מכירים רבים): "יש לך פוטנציאל אך אינך מממש אותו", הולך להיעלם. הטכנולוגיה תאפשר על ידי זיהוי היכולות והתנאים למימושם לכל אחד ללמוד בהתאם למבנה אישיותו ויכולותיו. הדבר אולי נשמע כמו חזון אחרית הימים אך זה יקרה, לא תהיה עוד התייחסות לבני אדם כאילו הם יצאו מאותו פס ייצור אלא הם יוכלו ללמוד בהתאמה אינדיבידואלית עד אחרון המאפיינים של כל אחד.
איריס מדגישה ואומרת: "עבורי הבינה המלכותית היא כמו החשמל שלנו, זה נראה מובן מאליו. הטכנולוגיה המתפתחת היום אינה רק בינה מלכותית. הטכנולוגיה סוללת דרך ומאפשרת לנו להיות במיצוי של עצמנו ובמימוש הפוטנציאל. הבינה המלכותית בעתידנות נותנת מענה להתאמה אישית. דוגמא לכך היא ילד שקשה לו לשבת בכיתה, הבינה יודעת לזהות שאותו ילד צריך לצאת לריצה.
"בבניית העתיד כל מה שמצוי היום, גודל הכיתות, תחומי הוראה שונים, מרחבי למידה, פורמט המורה, פורמט הערכה, לא רלוונטי. ברור היום שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. בהרצאות שלי אני אומרת: 'אני נותנת לכם הרצאה בפורמט הישן, עדיין לא מצאתי את הנוסחה החדשה'. מחקר שבעבר נכתב על לפחות עשרה עמודים, בעוד זמן קצר יהיה בתמצית של חצי עמוד. אני מאמינה ויודעת שהאדם הוא סתגלן ומסוגל עשות שינוי בחייו.
"החוכמה היא ללמוד מהניסיון"
"הבינה המלאכותית שינתה לחלוטין את ההתנהגות העולמית. לנו כמבוגרים יש תפקיד של הובלה למקומות חיוביים, החוכמה היא ללמוד מהניסיון. הרבה אנשים מפחדים מהלא ידוע, ממה יהיה. חקר העתיד, העתידנות פותחת את השמים – הכל פתוח. הכל תלוי בנו, לנו יש את הכח להשפיע.
"תרחישי העתיד האפשריים הם רבים. ההתבוננות בתרחישי העתיד, באפשרויות הנפתחות – פותח ומפתח את הראייה. כל אחד רוצה לעצב את העתיד שלו וחקר העתיד מאפשר זאת. חקר העתיד מסתכל על חמש-עשר שנים קדימה. ההבנה והידיעה שהטכנולוגיה נכנסת לכל המערך הלימודי מחייבת התייחסות אף בבניית בתי ספר וליצור תשתיות טכנולוגיות, כמו שקעים, תשתיות חשמל אינטרנט ומערכות סולריות."
אני מקשה ושואלת לגביי שינויים הקורים והתייחסותה למגדר הנשי.
איריס: "אני רואה שיותר ויותר נשים מהמגזר הדתי עובדות בהיי טק. מן הסתם, כשנשים עובדות בסביבה טכנולוגית ברמה גבוהה – תהיה לכך השפעה על חינוך ילדיהם. גם התפקיד בו נושא בעלה משתנה. הוא מחויב למשל לשאת בנטל גידול הילדים. נשים אלו יביאו לכך שיותר נשים ירצו ללמוד, לעבוד ולהתפרנס טוב."
איריס התמחתה ומנהלת את המכון לחקר עתידים, אך חיה את חייה ממש כמו הדוקטורט שעשתה. איריס ובן זוגה, שניהם מאמינים בתנועה, ביצירת העתיד שלהם. ילדיהם בגרו, נישאו והם החליטו להגשים את רצונם – הרצון היה לגור במרחב כפרי, בבית עם גינה יפה ומחוץ לעיר.
במשך תקופה בדקו אפשרויות שונות עד שהגיעו למושב רמות נפתלי והחליטו, זה המקום בו הם רוצים לחיות. ביתם רחב ידיים, חלון ענק אל נוף חלומי, ויחידת דיור מרווחת בה הם מארחים בתנאים מרווחים את ילדיהם ומשפחותיהם. שניהם כמעט נושקים לגיל שבעים, גיל שבו יש אנשים שבודקים הליכה לדיור מוגן או חיים בדירה קטנה. הם בחרו במה שליבם אמר להם. איריס עובדת במשרה מלאה מחדשת ומתחדשת, משה עובד קשה בגינה וחצר הבית. אין קשר בין הגיל הכרונולוגי שלהם והחיות והחיוניות שלהם. שניהם משקפים שביצירת עתיד, ההווה והעתיד הם כמו הנוף הנשקף מביתם ומהמושב, גן עדן יפהפה.
