יבול שיא
הרפת והחלב
אורן אבלה במרכז המבקרים של משק אבלה

החקלאות החדשה 

7 דק' קריאה

שיתוף:

רגע לפני ראש השנה הגענו לחנוכת מרכז המבקרים החדש והמדהים של משק אבלה במושב כפר בילו * מצד אחד, אורן אבלה הוא עורך דין מצליח המתמחה בתחום ההתיישבות, דור רביעי למייסדי מושב גאליה ומצד שני חקלאי המגדל עצי זית לשמן וסוסים להרבעה * רוצים לדעת מה מותר לכם להקים ולבצע במשק מבחינת רמ"י? בקרו במרכז המבקרים של משק אבלה 

*תמונה ראשית: עו"ד אורן אבלה במרכז המבקרים החדש של משק אבלה 

את אורן אבלה אני מכיר מזה כמה שנים טובות כעורך דין, עורך דין שמטפל במגוון רחב של תיקים אבל מתמחה בנושאי הנחלה, המשק, ירושה – כל הנושאים הבעייתיים סביב החיים שלנו  כבעלי משקים, כבמושבניקים.  

ביום חמישי של לפני ראש השנה הגענו לחנוכת מרכז המבקרים החדש של אורן אבלה, שיציג בפני המבקרים את שני הענפים החקלאים שעליהם נשען המשק: כרם עצי זית להפקת שמן זית ואורווה להרבעת סוסי רכיבה.  

אבל זה הוא רק הצד החקלאי של משק אבלה. בנוסף יש במשק אבלה משרד עורכי דין מצליח, שטח למלאכה ושטח לתעשיה – כולם כפעילות לא חקלאית (פל"ח שאושר כבר ב-2008); עוד שניים וחצי בתי מגורים (וחצי) שהוקמו בהיתר והאירוע שלשמו התכנסנו – חנוכת מרכז המבקרים החדש לענפי הזית והסוסים (נלווה לחקלאות).  

הכניסה למשק אבלה לאחר השקיעה היתה לא פחות ממדהימה. לצד בית המשפחה המרווח עומד משרד עורכי הדין של אורן ובהמשך – מואר בזרקורים – מטע עצי זית. כל המשק עבר פיתוח מואץ, שרוע במדרכות ומדשאות, חניות ועוד, הכול מתוקתק כאשר גולת הכותרת הוא כמובן מרכז המבקרים החדש של משק אבלה, כאשר כל המקום לבש חג לקראת חנוכת המרכז. 

אורן אבלה (47), עורך דין ומגשר מוסמך, נשוי ליעל ואב לשלושה בנים, הבכור משרת בקרבי, השני עומד להתגייס והשלישי עוד צעיר. אבלה הינו דור רביעי למייסדי מושב גאליה ובעל משק חקלאי במושב כפר ביל"ו. בשנת 2008 הקים משרד עורכי דין עצמאי שמתמחה בדיני מקרקעין ובעל התמחות מיוחדת במגזר החקלאי והכפרי. בתחום זה הוא משמש בין היתר כיועץ משפטי לאגודות חקלאיות, מנהל מו"מ להסכמי השבת קרקעות בין החקלאים והמדינה, מופיע מול ועדות הכנסת השונות, משמש כבורר ומגשר בתיקים מורכבים בתחום, ופועל כבר שנים רבות באופן אינטנסיבי מול רשות מקרקעי ישראל על שלל מחלקותיה ואגפיה. כיום עובדים במשרד אבלה עו"ד תשעה עורכי דין. 

אבלה זכה לחשיפה תקשורתית גדולה, בזכות החנינה הראשונה שהעניק נשיא המדינה ראובן ריבלין במסגרת כהונתו. החנינה ניתנה ב-2017 לחנן שמולביץ', ניצול שואה בן למעלה מ-80 מוותיקי כפר ביל"ו, שהורשע בעבירות בנייה ונכלא לאחר שלא היה ביכולתו לשלם קנס. כתבה גדולה על כך פורסמה ב"קו למושב". אבלה, שפנה לנשיא, ייצג את שמולביץ' בהתנדבות. כמו כן, ב-2019 הביאה תביעה שהגיש עו"ד אבלה לאישור הלכה חדשה על ידי בית המשפט העליון, שבמסגרתה חויב שר הפנים לאשר עסקה למכירת מקרקעין שביצעה עיריית רחובות לפני למעלה מ-40 שנה, על אף שאלה נמכרו ללא מכרז. 

מרכז המבקרים החדש של משק אבלה
מרכז המבקרים החדש של משק אבלה

"נלווה לחקלאות" 

"הכי חשוב לי שאנשים יבינו מה הם יכולים היום לעשות עם המשקים שלהם," מסביר לי אורן, "יש רבים שמכירים מה זה משק חקלאי, את הבעיות הנלוות אליו וכן את הפל"ח – הפעילות הלא חקלאית שהמנהל התיר לפני כעשרים שנים.  

"לפני כשנתיים הוציא המנהל איזושהי הוראה שבאה ואומרת: 'תשמעו: אנחנו מבינים שיש כל מיני עסקים שהם לא פל"ח לגמרי ושהם גם לא חקלאות לגמרי – זה משהו באמצע. אנחנו מבינים שכבר אי אפשר להמשיך לעצום את העיניים'.   

"מה זאת אומרת? למשל יש לך בית אריזה לענבים בקרקע חקלאית בחלקה א' במשק ואתה רוצה כחלק מבית האריזה, לדוגמא, לעשות גם יקב. אז זה נכון שהבית אריזה הוא חקלאי וזה נכון שאתה לא יכול לבוא ולבנות את זה בשנים וחצי דונם כי זה בנוי בשטח החקלאי, הגיוני, אז אמרו ברמ"י אנחנו בעצם נעשה משהו ונקרא לזה – 'נלווה לחקלאות' הוא מחבר בין החקלאות לבין הפל"ח.  

"כלומר שאתה תוכל לעשות מרכז מבקרים, תוכל לעשות יקב, תוכל לעשות בית בד, להשתמש בחקלאי לפעילות חקלאית ובפעילות העסקית נעשה לך עסקת תשלום בתוך העשרה דונם (חלקה א'), כאילו של פל"ח אבל לא פל"ח, קוראים לזה 'נלווה לחקלאות'. זה יוצר מצב שיש לך חוזה חכירה ל-49 שנה בתוך שטח חקלאי עם פעילות לא חקלאית, כמו למשל מרכז מבקרים והכול בהיתר. במרכז אתה יכול לעשות סדנאות, הרצאות וטעימות שמן זית וזיתים וחנות ממכר למוצרים מן המשק. 

"מה היופי בהחלטה הזאת עבור המשק שלנו? אחרי שיש לנו את האורווה להרבעת סוסים חקלאית, ושטחי מלאכה ואחסנה, ואחרי שיש במשק הזה שניים וחצי בתים וזה מהוון ואחרי שיש מערכות סולאריות, פתאום מגיע ה'נלווה לחקלאות' ומחבר גם את הפעילות העסקית עם החקלאית – כלומר, אם אתה לא יכול לחיות רק על החקלאות אז יש לך עכשיו גם עסקי וגם חקלאי. המרכז שהקמנו פה מתאים לימי עיון לכל החברות, חבר'ה שמגיעים לכאן עם שירותי מטבח, עם שירותי נכים, עם חניות, עם כל המתקנים של עסק מארח, כולל הדרישות של הג"ה וכיבוי אש, ופשוט מגיעים לפה, באים לבוא וללמוד ולצפות במשק החקלאי שלנו." 

אבלה אומר שעוד לפני חנוכת המרכז התקיים אצלו במרכז מפגש של עורכי דין המתמחים בנושאי התיישבות מכל הארץ בנושא "נלווה לחקלאות" שם התברר שלא כולם מכירים את הנושא. "דיברנו עם רעות הירשהורן, שהיא מנהלת חדשה של אגף במנהל החקלאי של רמ"י והיא אומרת: 'באמת אנשים לא עושים בזה שימוש מספיק'. ואז כזה חשבתי ממש ביישורת האחרונה שאצלנו המרכז הוא סופר מושקע וצריך שיהיה לו מקום של כבוד כדי שכולם יבינו את הפוטנציאל האדיר שיש לדבר הזה." 

בין המבקרים הרבים שהגיעו לברך את אבלה היו ח"כ אביגדור ליברמן, ח"כ עודד פורר, רז קינסליך, ראש העיר ראשל"צ, גבי גאון, ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה, דורון שינדלוב, ראש מועצת ברנר, מירה בן ארי, ראשת מועצת גן רווה, עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, אלעד דנוך, יו"ר לשכת עוה"ד מחוז דרום.  

כמו כן, השתתפו בטקס דורית ושוקי יהושע, ההורים של גיבור ישראל, איתי יהושע ז"ל, שנפל בשבת השחורה בקיבוץ בארי, לאחר שנלחם בגבורה 12 שעות בעוטף. עוז דודיאן, גיבור ישראל שהציל צעירים שנמלטו ממסיבת הנובה, ילדיו של סא"ל יוחאי הרשברג, גיבור ישראל שנפל בכניסה לעזה במלחמת חרבות ברזל, מרגלית ואילון בן צבי ועוד ועוד מאות אורחים שבאו לכבד ולהרים כוסית לשנה החדשה ולקבוע מזוזה, במרכז המבקרים – משק אבלה. 

בערב חנוכת מרכז המבקרים במשק אבלה
בערב חנוכת מרכז המבקרים במשק אבלה

חקלאי ועסקי 

אורן, בעצם מה שעשית כאן במשק זה את כל מגוון האפשרויות שהוראות רשות מקרקעי ישראל מאפשרות לתושבי המושבים בעלי הנחלות. 

"נכון מאוד." 

אבל רבים מהחקלאים הם חקלאים שמגדלים תוצרת וזהו זה. אין להם עוד איזושהי נישה כמו עריכת דין. מה אתה ממליץ להם? 

"תראה, הנושא הזה רץ כבר כמה שנים והחוכמה היא להבין היום שמדובר בחקלאות חדשה. אם פעם חקלאות הייתה עבודת אדמה פאראקסלנס, עם בוץ על הידיים – היום זה הכול בראש, זה לייצר אנרגיה (סולארי), זה לצבור את החשמל (טעינה), זה להקים מרכז מבקרים ובו למכור את התוצרת ומוצרים מהתוצרת, זה ברור לכולם. הרי על זה היו כל המאבקים הגדולים במשך כל השנים – כאשר אתה מוכר לבד שמן זית, אתה מוכר אותו במחיר ראוי וכשאתה מוכר אותו לספק או לסיטונאי אתה מוכר אותו במחיר נמוך מידי. כשאתה מוכר ליטר שמן ב-60-70 שקל או מוכר את זה לספק ב-20 שקל לליטר – שם נמצאת הבעיה. עכשיו כל החידוש שמקודם לא היה ניתן לאשר את נקודות המכירה האלה, את נקודות העבודה האלה. החידוש ב'נלווה לחקלאות 'הוא שזה נשאר חקלאי ומצד שני גם עיסקי." 

נקודת מכירה במרכז מבקרים, מה זה דורש? 

"זה בהחלט דורש היתרים – וזה דורש עסקה מול רמ"י, התב"ע מתירה גם לעשות חנות מכירה בגודל של 50 מ"ר וכן, זה דורש לעשות את כל הדברים מסודר." 

צילום מסך 2025 09 30 223729
אורוות ההרבעה במשק אבלה

פתחת כאן אורווה לסוסי צעד, להרבעה, זה נחשב חקלאות היום? 

"בהחלט, פתחנו אורווה וחווה להרבעת סוסי דרסג' (סגנון רכיבה בצעדים קטנים) זה 100% חקלאות, זה לא פנסיון ולא בית ספר לרכיבה ולא רכיבה טיפולית וגם שלושת האפשרויות הללו פתוחות בפני החקלאים. במתווה לחקלאות אתה יכול להוציא גם חווה טיפולית. יש לך סוסים חקלאיים ואם אתה רוצה לעשות בנלווה לחקלאות היום בית ספר לרכיבה אתה יכול! אתה עושה עסקה מול המנהל בגודל מסוים אבל זה אפשרי ואתה יכול.  

"אתה חייב את הקישור, חייב להיות איזשהו קשר לחקלאות. בגלל זה אני פותח את מרכז המבקרים, כדי לחבר את הכול. באות לפה קבוצות מבקרים, באים ילדים להרצאה, באים לסדנא, שבוע שעבר היו פה טעימות שמן זית. אני מאמין שנתקדם גם ליקב או לטעימות יין – לשמה זה הולך.  

"בעצם המסר הוא פשוט – אחרי שיש את כל הפל"ח, שזו באמת תב"ע של שנת 2005, רבים עשו אותן אבל זה כבר לא משהו חדש. אחרי זה היה את הנושא של הסולארי וכולם התחילו להתקין סולארי על הגגות, הסככות, גם בשטח בשדות, אתה מכיר, הרי מתקינים סולארי עד היום, והיום זה האגירה – מתקינים מערכות אגירה, בגלל זה למרכז המבקרים החדש ולאורווה החדשה יש מערכת אגירה." 

אורן לוקח אותנו למערכת האגירה (בתכלס מצבר גדול) ומסביר: "מערכת האגירה כל היום אוגרת את החשמל שהפאנלים מייצרים ובערב זורקת את החשמל למערכת החקלאית של האורווה והמרכז מבקרים ואני עדיין קורא לזה חקלאות, לא עסקי. 

"ואז אתה עומד במשק שבו נבנו שניים וחצי בתים ויש את כל הפל"ח ויש את החקלאות ויש מערכות סולאריות. בפל"ח יש לנו תעשיה (תעשיה לא מזהמת, למשל פירוק או הרכבה), מלאכה (עבודות ידיים: למשל קוסמטיקאית, ספר, תופר…), אחסנה ומשרדים. כל עניי הפל"ח הוא ישן והחוכמה היא להתקדם. חלק מזכויות הפל"ח נגזרות למרכז המבקרים וליקב וחלק מה'נלווה לחקלאות'." 

צילום מסך 2025 09 30 223825
ח"כ אביגדור ליברמן קובע מזוזה במרכז המבקרים. צילום: אתי לילטי 

זה נשמע טוב ויפה, אבל כל דבר כזה הוא בעצם השקעה עצומה של כסף שיכולה להסתכם במאות אלפי שקלים. 

"נכון מאוד, מדובר בהשקעות אבל כל דבר הוא השקעה. תגיד ולזרוע או לשתול או לעבד שטחים עצומים זו לא השקעה שאתה עלול להפסיד את כל הונך? מה זה חקלאות? היום אתה שותל שתילי חסה ועלול לפשוט את הרגל. לא בהכרח הכול כלכלי, אבל זו חקלאות – לנטוע כרם גפן, לנטוע כרם זיתים, לשתול שתילי עגבניות או חצילים זו לא השקעה? זה לא משהו חדש ומושבים וקיבוצים רבים קרסו בשנות ה-80 במשבר החקלאות. לא לשווא קראו להשקעות בחקלאות קזינו, ודרך אגב, עד היום זה קזינו.  

"החוכמה פה זה לראות שאפשר וכל מה שאתה רואה פה זה ישיר, הכל מגיע מעבודה קשה – יש פה מסר, גם כעורך דין וגם כמושבניק דור רביעי – זה אפשרי, אתה יכול להיות חקלאי, אתה יכול לעבוד עם שתילים או עצים, אתה יכול לעבד ואתה יכול גם להיות עורך דין או כל מקצוע אחר – אתה יכול לעשות את כל השפע הזה.  

"חשוב לזכור, הערים רק משתלטות על האדמות שלנו באמצעות הותמ"לים ואנחנו חייבים להשאיר את הקרקעות האלה כאמצעי ייצור – ואני אומר את המשפט הזה לא מהפה לחוץ אלא הכול אמיתי, חייבים לחבר את כל הדברים האלו – אמיתי לגמרי, אנחנו צריכים לשמור על הקשר החקלאי, זה הכל.  

"בשורה התחתונה, מה אני טוען? אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות אבל בעצם עבורי זו חקלאות אבל רק חדשה. עבורי זוהי עדיין חקלאות, כמו של סבא וסבתא רבה שלי לפני 80 שנה עשו חקלאות בגאליה הדור הרביעי והחמישי עושה עכשיו חקלאות שהיא טיפה שונה אבל היא עדיין חקלאות. 

"אנחנו יודעים שהכל השתנה, המדינה השתנתה, החקלאות השתנתה ואנחנו השתנינו אבל מה נשאר? החיבור לקרקע, תפישת הקרקע וההבנה שצריכים את אמצעי הייצור גם בעולם מודרני, שאמצעי הייצור הם עדיין חקלאים ואנחנו מחויבים לשמור עליהם." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

״הממשלה מייצרת מצג שווא כדי להצדיק ייבוא מסוכן שיפגע אנושות בחקלאים ובתעשיה שלמה היושבת על גבולות המדינה. דווקא עכשיו – מחזקים את החקלאים ולא קומץ יבואנים״  *תמונה ראשית: מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי עופות 
3 דק' קריאה
נציגינו בליגות הכדורגל הזרות ("הליגיונרים") מביטים בתקווה לשנה החדשה  *תמונה ראשית: עופרי ארד. "להתחרות ברמות הגבוהות". צילום: האתר הרשמי של קייראט אלמטי  עופרי ארד, 27, קיבוץ החותרים, "קייראט אלמטי", קזחסטן  קשר מכבי חיפה, בה
2 דק' קריאה
כשהמוח חוזר לגיהנום הלומי קרב חולמים לעיתים חלומות שהם סיפורי אימה. חלקם לפחות כנראה קרו במציאות  במונולוג בן 21 דקות שהעלה אודי כגן, שחקן וסטנדאפיסט, לרשתות החברתיות, הוא משתף בהלם הקרב שבו לקה במהלך
4 דק' קריאה
ליאור ניסקי שימש מנכ"ל מועצת שער הנגב ב-7 באוקטובר, לצד ראש המועצה אופיר ליבשטיין שנהרג בהגנה על ביתו בכפר עזה ("הוא עדיין שמור אצלי במועדפים"). כמי שהיה רגיל להיות מאחורי הקלעים הוא נזרק למים
13 דק' קריאה
הלך לעולמו הצלם-אומן יוסף הוכמן, שצילם מעמדים תנועתיים ומפלגתיים מיוחדים ובכך שמר על הזיכרון התנועתי-קיבוצי עבור הדורות הבאים  *תמונה ראשית: הטירה באדום ושלט ספירת הימים למלחמת לבנון הראשונה, שדות געש, 1982. צילום: יוסף הוכמן 
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן