אומר גל שלגל, ממושב בית יצחק, שהוכתר ביוני השנה כאלוף ישראל בשחיה במקצים של 50 ו-100 מטר פרפר. בינתיים הוא לומד ומתאמן באוניברסיטת NORTH WESTERN באילינוי, ארה"ב
*תמונה ראשית: גל שלגל. צילום: ליאור פורמן
גל שלגל (23), ממושב בית יצחק, הפך השנה לראשונה לאלוף ישראל בשחיה במקצים של 50 ו-100 מטר פרפר. זה קרה בסוף יולי בבריכה במכון וינגייט, בתחרות שנדחתה מחודש יוני (בשל המלחמה נגד איראן), וממנה נעדרו השחיינים הבכירים, שהתרכזו באליפות העולם שנערכה באותם ימים בסינגפור.
אמו של גל נולדה במושב ("הכפר") ואביו מקריית טבעון. הוא החל לשחות כבר בגיל ארבע. ההורים סייעו במשך שנים בהסעות יומיומיות לבריכת קריית השרון בנתניה: "היו עושים רונדלים בשבילי ובשביל אחותי, השקיעו המון והרגשנו שחייבים לתת הכל באימונים ולהחזיר על ההשקעה,, הוא אומר.
האב עובד כצוללן בחברת חשמל והאם, מנהלת חשבונות, הייתה אחראית על רוב ההסעות. עם הכדורסל והג'ודו הוא הפסיק בגילאים 12-13 כדי להתמקד בשחייה. גל סיים תיכון עם בגרות בתיכון "רופין" בעמק חפר ובתחילת השנה עבר לאוניברסיטת NORTH WESTERN באילינוי, ארה"ב, כדי לשחות ברמות הגבוהות וגם ללמוד הנדסת תעשייה וניהול. עד אז הוא השתייך לאגודת הפועל "דולפין" נתניה והתאמן מאז גיל 18 אצל דימה רובינסקי.
שלגל היה מיועד להתגייס לחיל הים וקיבל לפני הגיוס דחיית שירות. הוא התחרה ועמד בקריטריון ולכן זכה למעמד "ספורטאי מצטיין" ושירת כעובד רס"ר בבית ליד. האחות, גיא (21), הייתה שחיינית מצטיינת, כולל מים פתוחים, אבל פרשה בגלל השירות הצבאי.
בספרים כתוב שאתה אלוף ישראל, אבל יש לך תחושה של "אליפות עם כוכבית" (ניצול צירוף מקרים) כי מירון חירותי טס לסינגפור?
"אין ספק שזו לא הייתה אליפות ברמה המקומית הגבוהה ביותר, אבל עשיתי את שלי. נחתתי ביוני כמה שעות לפני תחילת המלחמה, האימונים נפגעו ונכנסתי לכמה שבועות של שגרת חירום וחוסר ודאות. אני שמח שהצלחתי לחזור להתאמן ולזכות במדליות הזהב בשני המשחים."
אתה מרוצה מהתוצאות שהשגת באותם משחים?
"מהתוצאה ב-100 מטר (53.16 שנ') אני כן מרוצה, מהתוצאה ב-50 מטר (24.17 שנ') פחות."
איך הגעת לאוניברסיטה בארה"ב? מה הפרוצדורה הנדרשת?
"רציתי להגיע לליגת המכללות כמו רבים מהשחיינים הישראליים. השאיפה הייתה ללמוד הנדסת תעשייה וניהול ובדקתי כמה אוניברסיטאות אשר נחשבות למובילות בתחום, כמו ג'ורג'יה טק ודיוק לפני כן. בסוף נותרו שתיים. הפרוצדורות כוללות פניות למאמני שחייה, מילוי טפסים וראיונות ב-ZOOM ללא צורך לטוס כדי להירשם. אתה תלוי כמובן באישור שלהם כדי להגיע למעמד של חבר נבחרת השחייה המקומית, וגם חייב לעמוד בקריטריונים של האוניברסיטה לקבלה ללימודים."
איך אתה מסכם את הקריירה שלך בארה"ב עד כה?
"הגעתי רק בינואר ובינתיים לא רשמתי הישג משמעותי מבחינת תוצאה או מדליה. הייתי שותף לנצחונות במשחי שליחים ותרמתי לנבחרת שלנו, ואני מקווה בהמשך להשתפר במשחים האישיים. העונה החדשה של המכללות תתחיל באוקטובר."
מה גרם לך לבחור בסגנון הפרפר?
"שחיתי שנים גם בסגנון חתירה אבל כשעברתי להתאמן אצל דימה התייעצנו והחלטתי להתמקד בפרפר, מתוך תחושת הנאה וגם מחשבה שהסגנון פחות פופולרי, ולכן הפוטנציאל לזכות בתחרויות יותר גדול. בשליחים אני שוחה גם חתירה, אם יש צורך."
המלחמה המתמשכת פוגעת בקריירה שלך?
"באוניברסיטה רואים לפעמים דגלי פלסטין או כאפיות אבל לא מעבר לזה, ואני משתדל להתעלם ולהמשיך כרגיל."
חיי היומיום שלך מתנהלים בעיקר בקמפוס?
"בהחלט. אני לומד, מתאמן ומכין שיעורים בקמפוס ובקשר עם ישראלים אחרים שלומדים פה, כמו השחיין דוד גרצ'יק, שהשתתף במשחקים האולימפיים בפריז אשתקד."
מהם היעדים שלך לעונה הקרובה?
"אני כמובן מנסה לעשות את המקסימום בקבוצת הספרינטרים (מרחקים קצרים) של האוניברסיטה ומבחינה אישית אני מקווה להגיע לאליפות המכללות הכלל ארצית בחודש מרץ – ולמיטב ידיעתי, הקריטריון הוא מקום בין 30 הראשונים בכל ארצות הברית. תחרות חשובה נוספת היא אליפות אירופה שתיערך הקיץ בפריז ושם אני מקווה לייצג את המדינה. היעד הרחוק הוא כמובן משחקי לוס אנג'לס 2028."
איך אתה מעריך את הסיכויים שלך להבטיח את הכרטיס לפריז?
"ב-50 פרפר אני שוחה 23.76, 17 מאיות יותר מהקריטריון. וב-100 פרפר אני 71 מאיות מעל הקריטריון. לכן אני מעריך שהמשימה אפשרית. ברור שהקריטריונים ללוס אנג'לס צפויים להיות קשים בהרבה מאלה של אליפות אירופה."
