ד"ר עזריה לופו מכונה בפי חבריו כ"הלוחש לדבורים" * לופו הוא ביולוג, אגרונום וכוורן, עם התמחות באנטומולוגיה (מדע החרקים) והתעניינות באקולוגיה * במקביל לעבודתו באוניברסיטה פתח מכוורת פרטית במושב עדנים וגם לאחר פרישתו לגמלאות ממשיך ללמד חבר'ה צעירים את מלאכת הדבוראות
נכנסים למשק לופו במושב עדנים ומיד החושים קולטים שפע של צמחים ירוקים וניחוחות פרחים בשלל צבעים. בינות לעצים ולשיחים משובצות כוורות – משפחות של דבורים, ועזריה שופע סיפורים מהלך כמלך אוהב דבורים, חברים ודבש…
עזריה, ספר על מקום הולדתך ולימודיך...
"נולדתי בבולגריה ועליתי ארצה בגיל 10. למדתי בבית הספר החקלאי 'הכפר הירוק'. כנער הייתה זו עבורי הגשמה של חלומותיי ושאיפותיי.
"אחרי השרות בצבא בחרתי, באופן טבעי, ללמוד בפקולטה לחקלאות ובהמשך למדתי באוניברסיטת תל-אביב. סיימתי תואר שני בבוטניקה (מדעי הצמח), והמשכתי לדוקטורט באנטומולוגיה (מדע החרקים)."
מה הקשר בין מקצועך לתחביבך?
"רוב עבודתי האקדמאית עסקה ביחסי פרחים וחרקים (בעיקר האבקה) בטבע ובחקלאות. במקביל לעבודתי באוניברסיטה, התיישבתי במושב עדנים והקמתי מכוורת פרטית שמלווה אותי עד היום. לאחר פרישתי לגמלאות התחלתי להעביר קורסים בגידול דבורים ברמות שונות ואני עוסק בזה במשך 12 השנים האחרונות. במקביל אני מעביר גם קורס למתקדמים בנושא גידול מלכות, וקורסים לבני נוער, ובן ימי עיון בנושאים ספציפיים.
"באמצעות הספרות המקצועית והתקשורת אני עוקב אחרי חידושים בתחום הביולוגיה והחקלאות. למעשה המקצוע שלי והתחביב זהים, והם משלימים זה את זה."
איך אתה מגדיר את עיסוקך?
"אני ביולוג, אגרונום וכוורן, עם התמחות באנטומולוגיה והתעניינות באקולוגיה. במסגרת עבודות המחקר שלי עסקתי בחקר דבורים יחידאיות וחברתיות, האבקה חקלאית, מזיקי חקלאות וטפילים בחרקים, בתקופה מסוימת עסקתי גם באנטומולוגיה רפואית במסגרת חיל הרפואה בצה"ל.
"במשך כל שנות בגרותי אני ער לשינויים הדמוגרפיים והאקולוגיים בעולמנו בכלל, ולשינויים בחקלאות בפרט. לאחר פרישתי לגמלאות מאוניברסיטת תל-אביב, ובעקבות פניה של המרכז לטיפוח יזמות באוניברסיטת אריאל, פתחתי קורס לגידול דבורים וייצור דבש המתקיים כבר 12 שנה ברציפות."
איך התגלגלת לשילוב המיוחד בין כוורן ומדען?
"אני אוהב טבע מושבע, ומילדותי נמשכתי לטבע ולחקלאות ואני אוהב את השילוב. החקלאות היא ערך בשבילי ומטרתה להפיק תועלת מהטבע. ממחקר ההיסטוריה והתפתחות האנושות, אני למד שהמהפכה החקלאית התרחשה לפני עשרת אלפים שנה. זו דוגמה לכך שהשינוי מלקטים-ציידים התחיל כאשר בני האדם התאימו את הטבע לצרכיהם. זה התבטא בביות צמחים ובעלי חיים, שיפור המינים בעזרת סלקציה, הכלאות, הנדסה גנטית ופיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום הדישון, המיכון והדברת מזיקים.
"אני מטפח דבורים להפקת יבול דבש איכותי, לדבורים נוחות לטיפול ועם רגישות נמוכה למחלות ומזיקים. אני גם מפתח שיטות לטיפול יעיל במכוורת."
עזריה, גלה לנו את סודות המלכה בכוורת.
"בכל מושבה יש מלכה יחידה. היא הנקבה היחידה שמסוגלת להתרבות. היא אינה השליטה, אך יש לה השפעה מכרעת על התפתחות המושבה. היא מונעת את ההתרבות של שאר הנקבות במושבה.
"המלכה מתפתחת בתא מיוחד בצורתו ובגודלו ולכן היא מקבלת במשך כל ההתפתחות שלה עוד משלב הזחל מזון עשיר ומעובד הקרוי "מזון מלכות". לעומת זאת, הזחל של הפועלת מקבל מזון מלכות במשך שלושה ימים בלבד."
האם נכון שמזון מלכות עושה פלאים?
"ההבדל בין מלכה לבין פועלת הוא עצום, למשל באורך החיים: דבורה פועלת חיה מספר שבועות ואילו המלכה חיה כחמש שנים. ההבדל מתבטא גם בפוריות: הפועלת אינה מתרבה ואילו המלכה מסוגלת בעונת האביב להטיל כ-2000 ביצים ביום.
"למלכה יש השפעה על החיים בתוך הכוורת: המלכה מפרישה מספר פרומונים (חומרי ריח) המסדירים את החיים החברתיים במושבה. הוכח שהמלכה והפועלת התפתחו מביצה זהה, כל ההבדלים האלה נגרמו ע"י הבדל בתזונה.
"המלכה מקבלת 'מזון מלכות' במשך כל ההתפתחות של הזחל (ללא אבקת פרחים גולמית). הפועלת מקבלת 'מזון מלכות' רק במשך 3 ימים ואחר כך, במשך 3 ימים נוספים היא מקבלת אבקת פרחים גולמית. לכן אפשר לייחס למזון המלכות תכונות מופלאות – ויש המאמינים שאכילת 'מזון מלכות' משפיע גם על בני אדם (יאריך את חייהם, יגדיל את פוריותם, ישפר את מראה פניהם, יחזק את זיכרונם וכד').
"עלינו לזכור שרוב המנגנונים הפיזיולוגיים של בני-אדם שונים מאלה של חרקים, ולכן יש כאן עניין של אמונה ללא הוכחה מדעית. אין לזלזל באמונה שלפעמים היא בעלת השפעה רבה."
מה כוחו וסגולתו של הפרופוליס?
"הפרופוליס הוא מוצר כוורת שיש לו יחסי ציבור טובים. יש המון מיתוסים על סגולותיו של הפרופוליס. הוכח בניסויים אחדים במעבדה שהפרופוליס מעכב וקוטל חיידקים מסוימים. נעשה בו שימוש ברפואה האלטרנטיבית ויש המכנים אותו 'האנטיביוטיקה של הטבע'."
איך מתנהלת התקשורת בין הדבורים?
"רוב התקשורת בין הפרטים בכוורת מתבצעת ע"י פרומונים, אלה הם חומרי ריח המופרשים ע"י פרטים במושבה ומשפיעים על ההתנהגות של פרטים אחרים. אחד הבולטים הוא פרומון האזעקה, המעורר את הפועלות לתקוף ולעקוץ אויב פוטנציאלי.
"צורה אחרת של תקשורת המכונה 'ריקוד השמיניות', נועדה להנחות את הפועלות במושבה למקור פריחה חדש שנתגלה ע"י '. פועלות סיירות'. תקשורת זו מיעלת מאוד את איסוף המזון, כי כך נחסכים האנרגיה והזמן שכל פועלת הייתה צריכה להשקיע כדי לגלות את המקור בעצמה.
"דרך נוספת לתקשורת מתבצעת ע"י פרומון ההתכנסות. כאשר מנערים דבורים אל מחוץ לכוורת, יש ביניהן פועלות צעירות שאף פעם לא היו בחוץ, והן לא תדענה למצוא את דרכן בחזרה לביתן. במקרים כאלה עומדות פועלות ותיקות בפתח, וחושפות בלוטה המפרישה את פרומון ההתכנסות. הן מנפנפות בכנפיהן ומפזרות את הריח כלפי הדבורים שבחוץ, ואלה באופן אינסטינקטיבי נעות כלפי מקור הריח וחוזרות הביתה."
מה אתה יכול לסכם – דבורת הדבש מהי?
"דבורת הדבש היא אחד החרקים הנחקרים ביותר בעולם. כחרק חברתי היא פותחת בפנינו עולם מופלא ומעניין. מעניינות במיוחד ההתאמות בין הדבורה ושאר המאביקים לבין הפרחים השונים ויחסי הגומלין ביניהם. לדבורת הדבש יש חשיבות כלכלית רבה בהאבקה ובהספקת מוצרי מכוורת שונים."
והנה סיכום אישי שלי – המלב"ד: אני מודה על מידע מאלף מפי ד"ר עזריה לופו, על הכרות מרתקת עם עולם הדבורים, כדוגמה לשיתופיות מופלאה פורייה ומפרה. כל זאת למרות ותודות למלכה המולכת… ולנו תזכורת ודוגמה כי שותפות פעילה מועילה ויעילה – עדיפה על תחרות.
