המכון להדברה ביולוגית – סיכום רשמים מכנס להתמודדות עם מחלת הגרינינג באירופה

ספטמבר 2023 – וולנסיה, ספרד                    

מור סלומון¹, אופיר בהר²

¹חוקרת, אנטומולוגית, המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחים, ענף ההדרים

²חוקר, המחלקה למחלות צמחים, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, בית דגן

מחלת הגרינינג או Huanglongbing (בקיצור, HLB) היא מחלת ההדרים ההרסנית ביותר כיום. עצים חולים מראים עלים מוכתמים הדומים למחסורי נוטרייאנטים, הפרי קטן, חומצי ומר, ושומר בחלקו על צבעו הירוק. המחלה נגרמת ע"י החיידק, Candidatus Liberibacter, הנע ומתרבה בצינורות השיפה של הצמח. ידועים כיום 3 מיני חיידקים הגורמים למחלה, היכולים להיות מועברים ע"י שני מיני פסילות (וקטורים): פסילת ההדר האסייתית, Diaphorina citri, ו-פסילת ההדר האפריקאית, Trioza erytreae. פסילת ההדר האסייתית נפוצה בארה"ב (קליפורניה, פלורידה, טקסס ועוד), מרכז ודרום אמריקה (קולומביה, ברזיל ועוד), אפריקה (אתיופיה, קניה, טנזניה, ראוניון ועוד), אסיה (סין, הודו, פקיסטן ועוד) ואירופה (קפריסין), בעוד הפסילה האפריקאית מצויה באפריקה (זימבבואה, דרום-אפריקה ועוד), אסיה (ערב הסעודית ותימן) ואירופה (ספרד ופורטוגל (EPPO 12.2023). מחלת הגרינינג גורמת להפסדים של מיליוני דולרים לתעשיות ההדרים ברחבי העולם. חשוב לציין שהביטוי הקטלני ביותר של המחלה, מופיע במקומות בהן מתקיים השילוב בין פסילת ההדר האסייתית לבין חיידק Candidatus Liberibacter מהמין asiaticus (CLas) כמו לדוגמה בפלורידה.

בשנת 2019 יצא לדרך פרויקט רב משתתפים במימון אירופי שנקרא, Pre-HLB, preventing HLB epidemics for insuring citrus survival in Europe, ומטרתו לפתח וליישם תוכניות לשימור ההדרים באירופה מפני מחלת הגרינינג וליצור פתרונות חדשים לניהול המחלה בגישה רב-תחומית. הפרויקט החל בעקבות הגעתה של פסילת ההדר האפריקאית לפורטוגל וההבנה שיש להתחיל ולהתכונן להגעת המחלה לאירופה, עוד לפני שזו תתרחש בפועל, בכדי להימנע מהנזקים הקטלניים לתעשיית ההדרים.

בספטמבר 2023 נערך כנס בוולנסיה, ספרד לסיכום 4 שנות המחקר בפרויקט. החוקרים בפרויקט השתייכו למדינות שיש בהן את הפסילות ו/או החיידק (ארה"ב, ברזיל, סין), אך גם ממדינות נקיות מהפסילה או המחלה בכדי לתרום למחקר בנושא, ובמיוחד בכדי להתכונן עם תוכניות מגירה ליום הדין. הנציג הישראלי בפרויקט הוא ד"ר אופיר בהר מהמחלקה למחלות צמחים במכון וולקני. התפקיד המרכזי של ישראל בפרויקט היה לקיים סקרים לאיתור הווקטורים (הפסילות) בישראל, ויחד עם זאת להתעדכן לגבי מצב הווקטורים והמחלה באירופה, להיחשף לתובנות ופיתוחים שיושגו במסגרת הפרויקט וליצור קשרים עם קבוצות המחקר המרכזיות באירופה ובעולם. בעקבות גילוי פסילת ההדר האסייתית בישראל, ועבודה משותפת של המעבדה של אופיר בהר וענף ההדרים בנושא הפסילה, הוזמנה כותבת שורות אלו להשתתף בכנס סיום הפרויקט, בכדי לשלבה בקבוצות המחקר האירופאיות העוסקות בווקטורים ובמחלה, ובכדי לסייע בהבאת התובנות מהמחקר לענף ההדרים בישראל. מלבד דיווחי המחקרים של החוקרים השונים, הוזמנו לכנס מומחים באספקטים שונים הקשורים למחלת הגרינינג ממדינות המתמודדות עם המחלה, כדוגמת: פלורידה, סין, ברזיל ודרום אפריקה. בכתבה זו נביא את עיקרי הרשמים והתובנות שאספנו במהלך המפגש.

ניהול מחלת HLB במדינות מנוסות

Prof. Georgios Vidalakis, U California, Riverside

הפסילה האסייתית נמצאה לראשונה בסן דייגו, קליפורניה ב-2008. האוכלוסייה גדלה במהירות באזורים אורבניים, התפשטה צפונה, וב-2018-19 כבר הגיעה לסן-פרנסיסקו וסקרמנטו. בשנת 2012 נמצא החיידק CLas בלוס אנג'לס. היום אפשר לומר שבדרום קליפורניה קיימת נגיעות גבוהה של הפסילה והחיידק, במרכזה קיימת נגיעות של פסילה ונעשים מאמצים רבים להורדת האוכלוסייה ומניעת התפשטות החיידק צפונה (בעיקר באמצעות הדברה ביולוגית), ובצפון קליפורניה קיימת נגיעות נמוכה של הפסילה ללא המחלה. קליפורניה משקיעה 45 מיליון דולר לשנה בטיפול במחלת הגרינינג. משנת 2005 הושקעו חצי מיליארד דולר במחקר הפסילה והמחלה. לאחר 15 שנה של התמודדות עם המחלה, אלו המסרים העיקריים מהרצאתו:

1. לא ניתן להתעלם ממחלת הגרינינג.
2. קל יותר להתמודד עם הווקטור של המחלה (הפסילה), קשה יותר להתמודד עם החיידק. קצב התפשטות האוכלוסייה של הפסילה מהיר מאוד ואיתה עולה גם יכולת התפשטות החיידק.
3. אי אפשר להיפטר מהמחלה באמצעות הדברה כימית. יש להרחיב את מגוון התכשירים המותרים לשימוש בכדי להימנע מהתפתחות עמידות, ולפעול בממשק הדברה משולבת, במיוחד בהדברה ביולוגית באמצעות צרעות טפיליות.
4. יש להגן על משתלות ההדרים, במיוחד על צמחי האם. זאת בכדי למנוע את העברת החיידק באמצעות רוכבים. יש לדאוג לאספקת רוכבים נקייה.
5. יש להשקיע בדיגום נרחב לנוכחות החיידק, תוך הכנת פרוטוקול דיגום מסודר למציאת מוקדי נגיעות. בממוצע גס, האמריקאים דוגמים כ- 60,000 צמחים ו-45,000 פסילות לשנה.

המסר עבורנו בישראל הוא שעלינו לבנות תוכניות פעולה להתמודדות עם המחלה בעתיד, הכוללות: (I) דיכוי יעיל של הפסילה, (II) דיגום נרחב של המחלה, (III) אבחון מהיר וטיפול מיידי (השמדה) בעצים נגועים, (IV) תוכנית לניהול אזור הסגר הכולל טיפול בפסילות ועצים נגועים בחיידק, תוך השקעה בהדברה באזורים בסיכון גבוה.

Dr. Jim Graham, U Florida

מחלת הגרינינג השפיעה באופן קטלני ביותר על ענף ההדרים בפלורידה. משנת 2005 עד 2023, פלורידה איבדה למעשה כ- 80% מתעשיית ההדרים שלה. בהרצאתו, המליץ החוקר על שיטות שונות לטיפול במחלה:

1. כיסוי עצים צעירים מלבלבים למניעת אילוח ע"י הפסילה בשנים הראשונות.
2. טיפול המבוסס על Brassinosteroids: קבוצה של הורמונים צמחיים החיונית להתפתחות, גדילה ופוריות של הצמח (אחראית לוויסות חלוקה, התמיינות תאים). הטיפול דוחה את הגעת הפסילה לעץ, מקטין את ההדבקה בחיידק ומקטין את תמותת תאי השיפה שנגרמת ע"י החיידק.
3. טיפול נוטריינטי המאפשר להתגבר על מחסורים הקיימים בעץ ולשפר את היבול.
4. הזרקות OTC (oxytetracycline hydrochloride) לגזע הביאו לירידה בריכוז החיידק בצמח ולאחר שנה של הזרקות לעלייה של 56% ביבול ובבריקס ועלייה של 10-17% במסת השורשים.

Juliano Ayres, Director of Fundecitrus, São Paulo, Brazil

מזג האויר במדינת סן פאולו בברזיל מתאים לפסילה האסייתית לאורך כל השנה, ולכן האוכלוסייה מתפשטת במהירות ואיתה גם המחלה. המלצותיו בהרצאה כללו: (I) טיפול בפסילה לפני הגעת החיידק, שכן קשה יותר למנוע את התפשטות החיידק, ו-(II) טיפול בעצים נגועים בחיידק, שכן טיפול שאינו מספק יגרום להתפשטות המחלה במהירות.

Wayne Kirkman, U Stellenbosch, South Africa

הפסילה האפריקאית, התגלתה באתיופיה ב 2010 וכ-5 שנים לאחר מכן נמצאה הפסילה האסייתית בטנזניה וקניה. לפי אתר EPPO, נכון ל 12.2023 הפסילה האפריקאית רווחת ברוב אפריקה (כולל מדינת דרום-אפריקה), בעוד שני המינים מתקיימים במדינות כגון אתיופיה, גאנה, קניה, מאוריציוס, ניגריה, טנזניה והאי ראוניון. במדינת דרום-אפריקה הוכנו 6 תוכניות פעולה לתרחישים שונים של הופעת המחלה. הצעדים שננקטו בדרום אפריקה: (1) ניטור )בדגש על גבולות הפרדס) ותיחום אזורים נגועים, (2) הדברה ביולוגית, (3) חוקים ותקנות ליצור צמחים במשתלות, (4) הדברה כימית של הפסילה האפריקאית באמצעות הזרקות לגזע של חומרים סיסטמיים (לדוגמא, מוספילן), הגמעה בקרקע (קונפידור), ריסוס עלוותי (לדוגמא, מובנטו, פלאש ומטאור), (4) עקירת עצים נגועים או חשודים כנגועים, כולל הסרת ענפים נגועים, (5) עקירת פרדסים נטושים, ו-(6) יצירת אזור חיץ של 5 ק״מ המנוטר בצורה אינטנסיבית למעקב אחר התקדמות המחלה.

דיווחי מחקרים

ביו-אקולוגיה

ד"ר אופיר בהר ממכון וולקני הציג את ממצאי פרויקט הפסילה בעמק חפר. פרויקט זה הינו ייחודי בעולם בהתמודדות עם הפסילה האסייתית, הממחיש אסטרטגיית ניהול אגרסיבית שבסופו של דבר הביאה לירידה משמעותית באוכלוסיית הפסילה, כך שבניטור באזור לא נמצאה פסילה כבר שנתיים (מנובמבר 2021). הסיפור שלנו הביא להתפעלות רבה בקרב המשתתפים, וזה המקום לחזק את ידיי כל השותפים לפרויקט הפסילה בעמק חפר. חברי הכנס הביעו את חששותיהם בעקבות ממצאי פסילה חדשים בעמק הירדן ובקפריסין, והפצירו במדינות לטפל במזיק לבל יתפשט בהן ובמדינות שכנות. בעקבות זאת, ביקשנו מקולגות ליצור קשר עם חוקרים במדינות השכנות לנו לבירור סטטוס הפסילה והמחלה בשטחן.החברים המליצו על תוכנית ניהול המזיק הכוללת אסטרטגיות הדברה שונות כגון: אמצעים אגרוטכניים (שליטה בלבלובים באמצעות גיזום, שימוש בחיפוי קרקע רפלקטיבי), הדברה משולבת (הדברה כימית, ביולוגית ושימוש בפטריות אנטומופתוגניות) וניטור אינטנסיבי לנוכחות החיידק. לדבריהם, אסטרטגיה אחת אינה מספיקה.

כלים לניהול המזיק והמחלה

ניטור

ניטור הפסילה האפריקאית בספרד מבוצע באמצעות מלכודות דבק, בעוד ניטור הפסילה האסייתית בברזיל מבוצע באמצעות מלכודות דבק וניטור ויזואלי (Prof. Alberto Fereres, ICA-CSIC, Spain). ההרצאה של ד"ר אופיר בהר הבהירה למשתתפים שהניטור הוויזואלי חשוב מאוד וטוב יותר מניטור במלכודות דבק, במיוחד כאשר אוכלוסיית הפסילה נמוכה. בעקבות זאת, הומלץ לשנות את הנחיות הניטור במדינות השונות, במיוחד אלו שהפסילה עדיין לא הגיעה לשטחן ועוקבות במלכודות דבק אחר נוכחותן.

לאור נתוני התפשטות הפסילה האפריקאיתמספרד ופורטוגל, בנה החוקר Prof. Nick Cunnife (U Cambridge, UK) מודל מתמטי להתפשטות הפסילה והחיידק. המודל הראה שככל שהפסילה מבוססת יותר, כך המחלה תתפשט מהר יותר. תדירות פעולות חיפוש המחלה יכולה מאוד להשפיע על התפשטות המחלה, שכן תדירות חיפוש גבוהה תאפשר לדכא את המחלה מהר יותר. המודל מראה שללא טיפול, תוך 10 שנים בלבד, כל חלקות ההדרים בוולנסיה (ספרד) עלולות להיות נגועות במחלה. בנוסף, החוקרים בחנו מספר אסטרטגיות ניטור של המחלה. האסטרטגיה היעילה ביותר הייתה multi-foci strategy, בה מנטרים ברדיוסים שונים מסביב לעץ הנגוע בחיידק, ובצורה זו קובעים את רדיוס המחלה סביב העץ.

החוקרת Dr. Reme Albiach (Valgenetics, Spain) וצוותה פיתחו פריימרים חדשים לזיהוי ה-DNA של החיידקים הגורמים למחלה. במטרה לנטר טוב יותר את נוכחות החיידק בתנאי שדה, הקבוצה פיתחה ערכת PCR ניידת בה אפשר לבדוק 30 דגימות בהרצה אחת ולקבל תוצאה תוך 3 שעות. רמת הדיוק של המערכת הייתה 85% לעומת 95% במעבדה. בבדיקת אתרי דיגום שונים בעץ, נמצא שדיגום של נסורת (sawdust) לאחר קידוח בבסיס העץ (גזע), מאפשר גילוי מוקדם של החיידק עוד טרם הופעת סימפטומים בעץ, בהשוואה לדיגום עלים. לאחר שנראים סימפטומים, אין הבדל באבחון המחלה בין דגימת הנסורת לדיגום עלים. כלים אלו חשובים מאוד באבחון מוקדם של המחלה ומניעת התפשטותה.

יש דאגה רבה בקרב החוקרים בכנס בנושא הפצת הפסילות ברחבי אירופה בעקבות תנועה של צמחי הדר מ- ולתוך ספרד באמצעות שדות תעופה, קניות ברשת של הדרים וכו'. הטענה העולה שיש צורך בחקיקה מתאימה. בארה"ב לדוגמא, משתמשים בכלבים לגילוי חומר צמחי בשדות התעופה. די ברור לכל המשתתפים שתעשיית ההדרים במדינתם תיפגע קשות בעקבות הגעת החיידק למדינתם.

הדברה

אוכלוסיית הפסילה האסייתית בברזיל גדלה מאוד ב-3 השנים האחרונות בעקבות התפתחות עמידות לנאוניקוטינואידים. לדבריי החוקריםProf. Alberto Fereres  ו- Dr. Marcelo Miranda, Fundecitrus, Brazil הימצאות נימפות בדרגה 4-5 מעידה על חוסר יעילות בהדברה הכימית. המלצות הריסוס שניתנו כללו: (א) שילוב שמן מינרלי עם תכשיר הדברה, (ב) יישום קאולין המוריד משמעותית את התפתחות האוכלוסייה. הקאולין לא מאפשר לפסילות לנחות על העץ ולהטיל ביצים וכך מפחית את האוכלוסייה ואת יכולתן להדביק את העץ בחיידק. יעילות התכשיר מתועדת עבור הפסילה האסייתית בברזיל והפסילה האפריקאית בספרד. לדברי Dr. Miranda בברזיל מרססים קאולין אחת לשבועיים לאחר יישום תכשיר הדברה. זאת בעקבות תדירות גשמים גבוהה השוטפת את הקאולין מהצמח. בישראל לא נזדקק ליישומים רבים. התכשיר מיושם בארץ ביעילות נגד פסילת האגס. מרסלו המליץ להשתמש בקאולין איכותיבחלקיקים קטנים (m2-3µ) אשר לא מפריעים לעץ לבצע פוטוסינתזה. לאחר מס' שנים של שימוש בחומר הדברה משולב עם שמן וריסוס קאולין בברזיל, החוקרים הראו ירידה של 20-60% באוכלוסיית הפסילה ושל כ-40-60% במחלת הגרינינג.

Prof. Jose A Pereira (U. Bragança, Portugal) דיווח על שיטות הדברה שונות של הפסילה האפריקאית בפורטוגל: (I) ריסוס קאולין לבן, בדומה לריסוס בברזיל, (II) חיפוי קרקע רפלקטיבי (Reflecting mulch) מתחת לשתילי הדרים הגורם להחזר אור ומונע את נחיתת הפסילות על השתיל. גם בספרד מדווחים על יעילות חיפוי הקרקע בהורדת נגיעות הפסילה האפריקאית בשתילים צעירים ומלבלבים (Prof. Fereres A), (III) הדברה ביולוגית ע"י אויבים טבעיים המצויים בפרדס. באמצעות אנליזות DNA לתכולת הקיבה של טורפים המצויים בפרדס; החוקרים מצאו שפשפש Anthocorid המצוי בשפע בשטח, ניזון במידה רבה מהפסילה.

בספרד, באיים הקנרים ובפורטוגל מפזרים את הצרעה הטפילית Tamarixia dryi אשר ספציפית לפסילה האפריקאית, ויעילותה נאמדת על כ-90%. באיים הקנרים לא ניתן למצוא את הפסילה לאחר שפוזרה הצרעה. בברזיל נעשים פיזורים נרחבים של הצרעה הטפילית Tamarixia radiata כנגד הפסילה האסייתית (M. Miranda & A. Fereres), וכן במדינות נוספות.

בנוסף להדברה הביולוגית, שמענו רבות על תכשירי פטריות אנטומופתוגניות (EPF) להדברת הפסילות. Dr. Jose Belda (Koppert, Spain) בחן את יעילות ההדברה של 4 מיני EPF הנמצאות בגידול המוני בחברת Koppert. בניסויי חממה, כל תכשירי ה-EPF הראו יעילות הדברה גבוהה בריכוז 4g/l, בטמפ' של 20-25° (2 יישומים). בברזיל משתמשים בתערובת של הפטריות Beauveria bassiana ו-Metarhizium anispliae להדברת הפסילה האסייתית(Prof. Fereres & Dr. Miranda). בספרד, יעילות השימוש ב EPF עומד על כ-80% יעילות. למרות היעילות הגבוהה, התכשיר המסחרי אינו נגיש לחקלאי בעקבות עלותו הגבוהה (M. Miranda, Brazil, pers. comm.). בנוסף, בכדי להגיע ליעילות גבוהה בתכשירים אלו, יש צורך בלחות יחסית גבוהה (תנאי חממה) ולכן שיטת הדברה זו אינה מתאימה לפרדסים בישראל.

קיימות קבוצות מחקר שונות העוסקות במציאת אנטיביוטיקה לחיידק. Prof. Emilio Montesinos (U. Girona, Spain) בחן את יעילות פפטידים (חלבונים קצרי שרשרת) שונים על חיידק מודל מסוג Liberibacter (זאת משום שלא ניתן לגדל את החיידק CLas במעבדה). הפפטידים שנבחנו גורמים לביטוי גנים של מנגנוני הגנה בצמח כנגד החיידק. לאחר שלב המעבדה, נבחנו הפפטידים כנגד CLas (כנראה בברזיל) בעציי ולנסיה בחממה ו-2 מתוכם נמצאו יעילים כנגד החיידק בריסוס עלוותי.

אינטראקציות זן-פסילה-חיידק

Dr. Bernard Renaud (Cirad, France) בחן את האינטראקציה בין החיידק CLas לכל אחד ממיני הפסילה. על פי המחקר (בניגוד לדעה הרווחת), הפסילה האפריקאית רוכשת את החיידק CLas מהצמח טוב יותר מאשר הפסילה האסייתית. בנוסף, החיידק מכפיל את עצמו טוב יותר בגופה ומועבר ביעילות רבה יותר לצמח ע"י הפסילה האפריקאית לעומת האסייתית.

בניסויי בחירה בין זנים שונים, נמצא שהפסילה האפריקאית מעדיפה את תפוז הוולנסיה (Citrus sinesis) על פני זני הקפיר ליים (Citrus hystrix) והפינגר ליים (Citrus australasica) (Prof. Alberto Fereres), אך באופן כללי העדפתן תלויה ברמת הלבלוב.

פיתוח זנים עמידים

מחקרים רבים עוסקים במציאת הגנים המשרים עמידות לחיידק בזני הדרים שונים וקרוביהם, במטרה לפתח כנות או כנות ביניים עמידות לחיידק. לדוגמא, צמח הקארי, Bergera koenigii (Rutaceae) (בעברו Murraya koenigii), אינו נדבק בחיידק ואינו מאחסן את החיידק בשיפה (Beloti et al. 2018). צמח קארי שנחשף לפסילה נגועה בחיידק, הראה משך לבלוב קצר יותר מצמח קארי שנחשף לפסילה ללא חיידק. בהשוואת גנים מצמחי קארי, מוריאה מכבדית (Murraya paniculata), והדרים נמצאו גנים שונים בקארי שאינם מצויים במוריאה ובהדרים וייתכן שקשורים ליכולת העמידות שלו לחיידק (Dr. Jose Gadea, UPV, Spain).

מספר קבוצות עובדות על הכלאות שונות והיברידים שונים בחיפוש אחר הרכבה או כנה עמידים לחיידק. משיחה עם Dr. Raphael Morillon, Cirad, France עולה שנעשה ניסיון באי ראוניון לבצע הרכבת סנדוויץ עם זני ליים. הרכבה זו לא צלחה, אך הרכבות של טהיטי ליים או פינגר ליים על וולקה נמצאו עמידות לחיידק (pers. comm.). הקבוצה של Dr. Nelson Wulff, Fundecitrus, Brazil בברזיל ביצעה הכלאות של זנים והיברידים שונים בכדי למצוא עמידות לחיידק, ע"י הרכבות של רוכבים הנגועים בחיידק CLas. עץ עמיד הוגדר כעץ שהחיידק נמצא בכנה אך לא בזן. בחלק מההרכבות שבוצעו נמצאה עמידות לחיידק לכמה חודשים. החיידק נמצא בשורשים (כנראה מתרבה שם) ורק לאחר כמה חודשים מופיע בעלי הרוכב. במחקר נמצא שמינים שונים של פינגר ליים Microcitrus australasica, M. warburgiana, M. papuana ו- Eremocitrus glauca (Desert lime)נמצאו עמידים לחיידק המאפשרים לעבוד עם מינים אלו כמקור עמיד לחיידק בתוכניות רבייה או להשתמש בהם ישירות ככנות או כנות ביניים (Alves et al. 2021). בהרצאה הוצגו הנתונים של הרכבות שונות שנעשו עם כנות אלו והשפעתם על התנהגות הפסילה (כמות הביצים שהוטלו, התפתחות הנימפות וכו') בהשוואה לזן ולנסיה (Citrus sinensis). בנוסף, החוקרים הראו פרופיל שונה של חומרים הנידפים מעלי הלבלוב של המינים הנ"ל לעומת תפוז ולנסיה, מה שכנראה משפיע מאוד על משיכת הפסילה למינים אלו (Wllington et al. 2022).

מחקרים שונים בוחנים את הכנות של הזנים הנחשבים עמידים או סבילים לחיידק. Dr. Patrick Ollitrault, Cirad, France עבד על הגנום של מינים מהסוג Microcitrus (ליים) במטרה לזהות את הגנים האחראיים לעמידות מינים אלו למחלת הגרינינג. במחקר אובחנו 2 הפלוטייפים שכנראה משרים עמידות לחיידק. בהימצא הגנום, ניתן יהיה לשלבם בזנים מסחריים וליצור עמידות. Dr. Concetta Licciardello, Crea, Italy עבדה על הגנום של הליים וביצעה הרכבה של desert lime (Ermocitrus glauca) על כנת רנגפור ליים (Citrus limonia). הדבקת העץ בחיידק באמצעות פסילות הראה שהחיידק נמצא בכנה אך לא בעלים, מה שמעיד על עמידות הליים לחיידק.

החוקר Prof. Rob Schuurnik, U Amsterdam, Netherlands, עבד על זיהוי וכימות חלבונים שונים המופרשים ע"י החיידק והפסילות, ומשפיעים על סבילות או עמידות הצמח לחיידק. החוקר הראה שרמות החלבונים בשיפה משתנות בין זנים שונים ובנוכחות או העדר הדבקה בחיידק. חלק מהחלבונים החיידקיים שזוהו היו בעלי פעילות אימונוגנית, המעוררת את מערכת החיסון הצמחית. חשיפה של זני הדרים שונים לפסילה, הראתה פרופיל שונה של חלבונים בשיפה. כלומר, זני הדר שונים מגיבים באופן שונה לנגיעות הפסילה. כמו כן, החוקרים זיהו כשלושים חומרים נדיפים שונים המשתחררים מהצמח בעקבות חשיפה לפסילה. בעתיד ניתן יהיה להשתמש בחומרים אלו לפיתוח מלכודות משיכה או לניטור צמחים נגועים.

בסיום הכנס, הוזמנתי לפגישת עבודה במכון IVIA (The Valencian Institute of Agricultural Research) בוולנסיה ע"י החוקרים Prof. Alberto Urbaneja ו- Dr. Alejandro Tena. מטרת הפגישה הייתה להפציר בישראל, מדינה בראשית דרכה מבחינת הפסילה, שעליה לפעול מיידית לפיזור הצרעה הטפילית לפסילה האסייתית. במהלך הפגישה הציגו החוקרים נתונים ממחקריהם באיים הקנרים ובצפון ספרד המראים הצלחה אדירה בהדברת הפסילה האפריקאית באמצעות הצרעה הטפילית T. dryi. החוקרים הדגישו את חשיבות הטיפול המיידי למניעת התפשטות הפסילה בישראל ובאזור כולו, והעמידו לרשותנו אמצעים רבים בכדי לסייע בכך. בשלב זה (09.2023) כבר היה בידינו אישור עקרוני מהגה"צ לייבוא הצרעה הטפילית T. radiata מקליפורניה ואנו ממתינים להקמת יחידת הסגר בחוות המטעים לגידולהפסילה האסייתיתוהצרעה שלה. עם חזרתי לארץ, הצגתי בפני העוסקים בדבר את דחיפות יישום ההדברה הביולוגית בארץ, ובאדיבות ד"ר רקפת שרון שתרמה (זמנית) חדר הסגר בחוות המטעים (באישור אריק שמאי, מנהל אגף ההסגר, הגה"צ), הקמנו בסוף דצמבר גידול של הפסילה האסייתית, בשאיפה לייבא את הצרעה ולפזרה עוד באביב הקרוב.

לסיכום, הכנס היה פורה מאוד. מלבד חשיפה לתחומי מחקר שונים הקשורים לפסילה ולמחלה, יצרנו וחיזקנו קשרים עם קולגות בעולם ופתחנו אפשרויות לפרויקטים משותפים בהמשך.

תודה לד"ר אופיר בהר על ההזמנה להצטרף למפגש סיכום 4 שנות מחקר בפרויקט שיועד לחוקרי הפרויקט בלבד. תודה למועצת הצמחים על מימון הנסיעה לכנס, ותודה לכל העוסקים בפרויקט הפסילה בישראל.

ספרות

Beloti, V.H., Alves, G.R., Coletta-Filho, H.D., Yamamoto, P.T. 2018. The asian citrus psyllid host Murraya koenigii is immune to citrus huanglomgbing pathogen ‘Candidatus Liberibacter asiaticus’. Phytopathology 108: 1089-1094.