הגר ראובני מקיבוץ הזורע מנהלת את פרויקט המרחב הביוספרי במועצה האזורית מגידו. במלאות עשור ליוזמה שמוכרת על ידי אונסק"ו, היא מציגה את ההישגים המרשימים וכיצד מעורבותם של בני האדם בניהול הסביבה יכולה לשנות מציאות
המרחב הביוספרי במועצה האזורית
איכשהו נדמה שלא הרבה יודעים על כך, אבל כבר מעל לעשר שנים מ.א מגידו כולה היא מרחב ביוספרי שמוכר ע"י אונסק"ו. למרות שזהו המרחב הביוספרי היחיד כיום בישראל, משום מה זה עבר מתחת לרדאר ולא זכה לחשיפה הראויה.
משאלון קצר שערכתי עם מכרים שלי באזור, מסתבר שגם תושבי המועצה עצמם לא תמיד יודעים במה מדובר. מה זה אומר לחיות בתוך מרחב ביוספרי.
לכן, לכבוד ט"ו בשבט שנחגג השבוע, וגם משום שגדלתי באזור המדהים הזה, החלטתי לברר במה בדיוק מדובר. לשם כך ביקשתי לראיין את הגר ראובני, מי שאחראית על המרחב הביוספרי במועצה. הגר, 48, בזוגיות ואם לשניים, בת קיבוץ הזורע וחברת הקיבוץ. יש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני.
משאלון קצר שערכתי עם מכרים שלי באזור, מסתבר שגם תושבי המועצה עצמם לא תמיד יודעים במה מדובר, מה זה אומר לחיות בתוך מרחב ביוספרי? לכן, לכבוד ט"ו בשבט וגם משום שגדלתי באזור המדהים הזה, החלטתי לברר במה בדיוק מדובר.
לשם כך ביקשתי לראיין את הגר ראובני, מי שאחראית על המרחב הביוספרי במועצה. הגר (48) בזוגיות ואם לשניים, בת קיבוץ הזורע וחברת הקיבוץ, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני.
ספרי לי קצת על התפקיד שלך.
"אני ממלאת את תפקיד ניהול המרחב הביוספרי במועצה משנת 2012. לפני שלוש שנים הוסיפו לי גם את ניהול מחלקת סביבה שכוללת שירותים מוניציפליים רבים."
"ברשויות רבות זה נקרא אגף שפ"ע (שיפור פני עיר). לפני המרחב הביוספרי עבדתי במחלקת חינוך של המועצה ולפני כן ניהלתי את החינוך בהזורע."
"המרחב הביוספרי של מ"א מגידו הוכרז בשנת 2011. הייתי אז חברה באחד הצוותים שהוקמו במועצה ליישום העקרונות הביוספריים הלכה למעשה, ולאחר שעברתי מכרז מוניתי לעמוד בראשו".
מה זה אומר בעצם מרחב ביוספרי?
"הרעיון המרכזי הוא שהאזור לוקח אחריות לפיתוח בר קיימא בשטחיו. זה אומר להגדיר איזה אזורים מיועדים לשימור ואיזה אזורים מיועדים לפיתוח ועל פי זה לקבל כל החלטה במרחב."
"השימור הוא שימור אקולוגי. זו תוכנית ששייכת לאונסק"ו, שנולדה בשנות ה-70 כשאונסק"ו הבינו שמעורבות של בני האדם בניהול הסביבה יכולה לשנות מציאות."
"הכוונה העיקרית היא להגיע לאיזון נכון בין בנייה ופיתוח ובין שימור של שטחים פתוחים, ירוקים, אקולוגיים, כי אם לא יהיה איזון ייגרמו נזקים סביבתיים שמשפיעים על בני האדם."
"התוכנית כוונה תחילה לארצות מתפתחות אולם מהר מאוד הבינו שהיא מתאימה גם למדינות מפותחות. מאז הרבה מדינות אימצו אותה כדגם מעשי שבו התושבים מעורבים בניהול האזור שבו הם חיים."
"בספרד יש היום 17 מרחבים ביוספריים ובגרמניה 15. זה בעצם הדגם שאנחנו אימצנו פה במועצה, ניהול השטחים הפתוחים בשיתוף כלל התושבים וקביעה משותפת על מדיניות של שימור ופיתוח."
"אם רוצים למשל להקים בשטחי המועצה טורבינות רוח, וזה מקרה שהיה פה (ראו בהמשך), התושבים מצביעים אם הם בעד או נגד זה ועל פי תוצאות ההצבעה מתגבשת גם עמדת המועצה".
ספרי לי קצת על ההיסטוריה.
"עד שנת 2000 התנהל תהליך אסטרטגי שקבע את זהות המועצה, כשאחד הדגשים החזקים היה נושא שמירת השטחים הפתוחים והאזור החקלאי."
"בסיומו של התהליך אושרה יחד עם קק"ל תוכנית סטטוטורית תכנונית שהגדירה את השטחים החקלאיים ושטחי היער (יערות מנשה) בדרגות שונות של שימושים."
"בהמשך הבין ראש המועצה דאז, חנן ארז, שצריך משהו נוסף. הוא חשב שלמועצה אזורית יש תפקיד לאומי בשמירה על שטחים פתוחים, וגם שחייבים להגדיר איך נכון לשמור על אותם שטחים, בעיקר מול לחצים חזקים שישנם תמיד לבינוי ופיתוח."
"ישנן הרבה גרסאות מאיפה הגיע הרעיון למרחב ביוספרי אצלנו. בסופו של דבר פנו לאונסק"ו והגיע לפה נציג שלהם שהסתובב בשטחי המועצה שלושה ימים ובסופם אמר: 'אתם אפילו לא יודעים, אבל אתם בעצם מנהלים פה כבר מרחב ביוספרי. עכשיו תכניסו את זה לתוך מתודה מסודרת'.
"זה היה ב-2005. כעבור שנה הוחלט במועצה להיכנס לתוכנית להכרה בינ"ל ויצאו עם זה לשיתוף הציבור. לצורך העניין הוקמו שבעה צוותים של תושבי המועצה ובמשך כשנה וחצי התנהלו דיונים בכל היישובים, בשיתוף ציבור גדול של תושבים."
"המטרה הייתה לגבש את הנושאים והכללים של המרחב העתידי. התהליך הזה התקיים בשנים 2007-2006 בהובלת ראש המועצה חנן ארז, ובסופו נכתבה תכנית האב למרחב הביוספרי."
"הבסיס של כל מרחב ביוספרי הוא מפת אִזוּר (חלוקה לאזורים. ראו מפה מצורפת) שמגדירה את האזורים השונים, מה לפיתוח ומה לשימור, ונקבעים כללים לכל אזור."
"התוכנית שגובשה הוגשה לאונסק"ו ב-2008 ולקח עוד שלוש שנים לעבור את כל המשוכות שלהם, עד שזכינו לאישור הרשמי ולהכרה כמרחב ביוספרי בינלאומי. מאז אנחנו מנסים כמה שיותר לפעול על פי ההכרה הזאת".
פרויקט המרחב הביוספרי – מה זה אומר בשטח?
"זה אומר כמה דברים. ראשית, שאנחנו מחויבים לפעול על פי הכללים של מפת האִזוּר. יש שלושה סוגי אזורים: אזורי ליבה (גלעין) –הם האזורים שהכי מוגנים מבחינה אקולוגית."
"אלה המערכות האקולוגיות בתפקודן המיטבי. לאחר מכן יש את אזורי החייץ, שחוצצים בין אזורי הליבה לאזורי המעבר, ויש את אזורי המעבר שהם אזורי הפיתוח. לכל אזור יש את ההגדרות שלו מה מותר ומה אסור לעשות בו."
לדוגמה, לפני חצי שנה המועצה רצתה להתקין תאורה בשביל היקפי שמחבר בין ארבעה ישובים ומשמש גם כטיילת של פנאי וספורט. הליכה, ריצה, אופניים וכו' ('השביל המרובע' ברמת מנשה). אבל השביל הזה נמצא בשטח חייץ, שזה אומר שטח ללא פיתוח נוסף או הוספת תשתיות, ותאורה זה הוספת תשתית."
"לכן היינו צריכים לפתוח את זה לאישור הציבור וקיימנו הצבעה פתוחה לכולם באתר המועצה. ברוב קולות הוחלט לתמוך בפרויקט, שתוכנן מראש עם הגבלות של תאורה סביבתית, אבל אם לא היינו מרחב ביוספרי לא היינו צריכים את אישור הציבור. המועצה רשאית להחליט על כך לבד."
"דוגמה נוספת, יותר בעייתית, הייתה מיזם של קיבוץ עין השופט יחד עם יזם (חברת אנרג'יקס) להקים תשע טורבינות רוח בגובה 180 מ' (קצה להב) בשטחים חקלאיים של הקיבוץ. הבעיה הייתה שגם השטחים הללו מוגדרים כשטחי חייץ במפת האִזוּר."
"כלומר שצריך לכך אישור ציבורי. כאן כבר הייתה דילמה קשה, האם אנחנו מתערבים בפרנסה של יישוב, כן או לא. בסופו של דבר פתחנו את זה לכלל הציבור ועשינו על כך עשרות דיונים ציבוריים. היה אז מעט מאוד מידע בארץ לגבי פרויקט כזה, והמוטו המרכזי שלנו הוא לקבל החלטות על בסיס איסוף נתונים מקצועיים ולא על בסיס תחושות."
"למשל, שיקול אם זה יפה או לא, לא נכנס למערכת השיקולים שלנו כי זה לגמרי סובייקטיבי. שיקולים שכן נכנסים הם מידת הפגיעה הצפויה במערכת האקולוגית, פגיעה בתשתיות אחרות, מידת הרעש וכו'."
"מביאים מדדים מדעיים כדי לקבל החלטה מושכלת. בסוף, אחרי הרבה מאד דיונים ציבוריים, המלצת הציבור למועצה הייתה להתנגד לפרויקט, וזו אכן הייתה עמדת המועצה לוועדה המחוזית."
"במקרה זה המועצה עמדה נגד יישוב בשטחה ולא תמכה בפרויקט כלכלי שלו. בסופו של דבר, אחרי מספר ערעורים, המיזם הזה בוטל סופית (התוכנית הוגשה בינואר 2015 לאישור הוועדה המחוזית שדחתה אותה."
"באוקטובר 2020 נדחה הערעור האחרון של היזמים ע"י המועצה הארצית לתכנון ובנייה. א.ר). אגב, זה הפרויקט היחיד עד כה של טורבינות רוח שבוטל בארץ".
איך הגיבו בעין השופט?
היו שם אנשים שמאד כעסו על התערבות המועצה והיו גם אנשים שהרגישו שהמועצה שמרה עליהם ועזרה להם לשמור על הבית. ראש המועצה, איציק חולבסקי, הוא בעצמו חבר עין השופט והייתה לו במקרה הזה התנהלות לא פשוטה. אבל הוא לקח אחריות כראש מועצה ולא כחבר קיבוץ וגם הוא התנגד לפרויקט.
איך המרחב הביוספרי נכנס למערכת החינוך?
"הוטמעה פה תוכנית שמכניסה את העקרונות הביוספריים למערכת הלימודים. הרעיון הוא שלא לומדים רק לימודי סביבה אלא באמת על החיבור בין האדם לסביבה."
"למשל בביה"ס פלגים שנמצא בהזורע הילדים חקרו את עצי הפקאן הרבים ברחבי בקיבוץ, כחלק מלמידה על המערכת הטבעית של המקום. אנחנו כל הזמן עובדים מול כל מחלקות המועצה. גם פרויקט של תכנון ביוב באחד הישובים מגיע קודם כל לצוות הביוספרי."
"למרחב הביוספרי יש גם מִנהלת ששותפים לה משרדי ממשלה וכל הגופים הרלוונטיים בארץ (קק"ל, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וכו') וכמובן נציגי המועצה, כולל ראש המועצה. הגורם המקצועי שמפקח עלינו זו ועדת אדם וביוספרה ישראל, ועדה ששייכת לאונסק"ו ישראל ולמשרד לאיכות הסביבה".
יש עוד מרחבים כאלה בארץ?
"נכון להיום אנחנו יחידים בארץ. היה גם בכרמל אבל הם יצאו מהתוכנית. מרחב נחל שקמה בדרום פועל עכשיו להקמת מרחב ביוספרי בשטחו".
את מגדירה את התוכנית כהצלחה?
"כן. אני חושבת שיש פה באמת חשיבה פורצת דרך, שמבינה את חשיבותו של האדם בסביבה ובעיקר את היכולת שלו להשפיע על סביבתו. המודל של מעורבות ושיתוף הציבור הוא מאוד מיוחד. יש פה אפשרות לתושבים להיות שותפים בתהליכים, הרבה יותר ממה שקורה בדרך כלל".
היו לכם כישלונות?
"אנחנו נמצאים במאבק מתמשך מול תוכנית של העברת שטח גדול משטחי המועצה, 1,150 דונם, לעיריית יוקנעם הסמוכה. המאבק הזה, שהיה מאוד מתוקשר בזמנו ('המאבק על עמק השלום'), טרם הוכרע ועוד לא סיימנו אותו בהצלחה."
"זה לא קשור רק למרחב הביוספרי, אבל אם הייתה למדינה יותר הכרה בערך של האזור המדהים הזה, היו מבינים שזו טעות ענקית לקחת את השטחים הפתוחים הללו לטובת בנייה של שיכונים. לשטח הזה יש ערך אדיר עבור כל תושבי המדינה שמגיעים לפה לטייל".
איפה זה עומד עכשיו?
"כרגע זה נמצא בידיה של שרת הפנים שאמורה לחתום על ההמלצה של הוועדה הגיאוגרפית חיפה להעברת השטח הנ"ל לעיר יוקנעם."
"למרות המאבק החם שהתנהל באזור והתחושה שהוועדה תיסוג בה מהמלצתה, בסופו של דבר זה לא קרה ואנחנו מנסים להילחם בה בכל דרך. כמועצה הצענו הרבה פתרונות חלופיים, שהעיקרי שבהם הוא ציפוף בתוך יוקנעם ובנייה לגובה. כמו שקיבוצים בעתיד יצטרכו להתחיל לבנות לגובה, כך גם העיר".
את חושבת שקיבוצים יתחילו לבנות לגובה?
"אני בטוחה. לא תהיה ברירה כי המדינה לא תאפשר יותר בעתיד יציאה מהקו הכחול. כבר עכשיו זה קורה. אם קיבוץ ירצה לגדול, מתישהו הוא יהיה חייב לבנות לגובה. למען האמת אני גם מקווה שהמדינה תקשה יותר ויותר לפרוץ מהקו הכחול החוצה. זה גם אינטרס שלנו. במוקדם או במאוחר קיבוצים יתחילו לבנות לגובה."
את עוד אופטימית לגבי המאבק מול יוקנעם?
"כן, אני אופטימית. אני חושבת שמה שקורה היום עם המודעות למשבר האקלים, מבהיר לכולם, וגם למדינה, שחייבת להיות לנו אחריות סביבתית וצריך לפתח את הסביבה עם חשיבה. לכן אני מקווה ומאמינה שזה לא יאושר בסוף והשטח המדהים הזה יישאר כמו שהוא היום: טבעי, ירוק ופתוח לכולם".
