אלפי חקלאים ואנשי מקצוע בחקלאות ביקרו בתערוכה שהתקיימה במשך יומיים במעיין חרוד, לאחר שנתיים של היעדרות בשל המלחמה * עובדה מפתיעה ומעודדת: בתערוכה ביקרו עשרות בני נוער וצעירים המתעניינים בחקלאות, מתנועת "רגבים" ותנועות אחרות
*תמונה ראשית: אלפי חקלאים ובעלי מקצוע ביקרו בתערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2025 במעיין חרוד. צילום: נתי חדד
לאחר שנתיים שלא התקיימה (בשל המלחמה), תערוכת "אגרו-ישראל – יבול-שיא" 2025 – תערוכת החקלאות הגדולה בישראל חזרה ב-28 וב-29 באוקטובר ובגדול. אלפי חקלאים ואנשי מקצוע בחקלאות ביקרו בתערוכה שהתקיימה במשך יומיים במעיין חרוד וביקרו בכ-120 ביתנים, שהציגו מגוון רחב של מוצרים וטכנולוגיות בתחומי המיכון החקלאי, השקיה, דשנים, טכנולוגיות מתקדמות לשיפור הגידולים ועוד.
מרגשת במיוחד הייתה הכמות העצומה של המבקרים ובעיקר החקלאים שהגיעו לתערוכה, צמאים לפגוש פנים מוכרות אחרי שנתיים של מלחמה ולהשלים פערים ויעד. עוד יותר מרגש היה לראות את הכמות הגדולה של צעירים שבאו לבקר בתערוכה, התעניינו בביתנים ובמוצרים ואף האזינו להרצאות המקצועיות שהתקיימו בכנס!
במקביל לתערוכה התקיים הכנס השנתי, בו הוצגו המחקרים החדשניים האחרונים באזור הצפון, במגוון ענפי חקלאות, כנס שהתקיים בשיתוף פעולה עם מו"פ צפון, בניהולה של חיה רק יהלום. הוועדה המקצועית שהכינה את הכנס מורכבת מד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל ושלומי כפיר, ממו"פ צפון.
את הכנס פתח בברכה איתן ברושי, יו"ר ארגון "מים לישראל": "קודם כל, ברצוני לברך את 'אגרו-ישראל – יבול שיא' על תערוכה מצטיינת שמתמידה ויש לה בהחלט השפעה נרחבת על החקלאים, ויש כאן ביטוי רחב מאוד לענפים רבים ומגוונים."
בדבריו קרא ברושי לגיבוש תוכנית אב לאומית לחקלאות ולחקיקת חוק יסוד לחקלאות כלים שיעניקו ודאות יציבות ותכנון ארוך טווח לכל שרשרת הערך החקלאית מן המים והתשתיות ועד שווקי היעד ולאור צרכי המדינה והמדיניות, כפי שהוצגה על ידי שר החקלאות והממשלה כולה.
"צריך לומר שזאת גם תערוכה המתקיימת בשעה מיוחדת, בה אנו מסכמים תקופה ארוכה תחת הכותרת של ביטחון, חקלאות ומים עם ההתיישבות. אין ספק שיכולת של ההתיישבות להיות חומת המגן על מדינת ישראל לאורך גבולות ארוכים ולאורך שנים מחייבת התייחסות אחרת של הממשלה כלפי הישובים, הקצאת משאבים רחבה יותר לנושאים שאנו עוסקים בהם, כולל מרכיבי הבטחון. צריך לקחת את השנתיים האחרונות, גם בשאלות של החקלאות וההתיישבות ובוודאי כשעוסקים בביטחון המזון וביטחון תזונתי. אני רוצה לשבח את השר דיכטר על ההתייחסות שלו לחקלאות ולנושא המים בהם אני עוסק. אני מברך על שינוי שם המשרד לחקלאות וביטחון המזון אבל לא לוותר על המילה פיתוח הכפר, שהפך להיות מרכיב חשוב במשרד החקלאות.
"בנושא המים, 'מים לישראל' עוסקת במרכיב המים ואגודות המים, מרכיב המים חשוב מאוד במיוחד בשנת בצורת ששוררת בכל הארץ ועוד יותר באזורי הגולן והצפון. הגענו למסקנה שאין אנו יכולים לעצור את הטיפוס במחירי המים עד כדי הפיכתם לבלתי אפשריים לחקלאות. לכן אנחנו 'מים לישראל' יזמנו תיקון לחוק המים שעבר ב-30 במרץ, ביום האחרון של המושב לפני פגרת הכנסת. התיקון לחוק עבר, זה לא היה פשוט ובזכותו יש לנו נקודת פתיחה הרבה יותר טובה לשנת 2026, שבה החוק יכנס לתוקף. החוק הזה עוצר את עליית מחירי המים בחקלאות וישפיע גם על מחיר המים לבית לפי העיקרון של 'המזהם משלם'."
עוד אמר ברושי כי המבחן הקרוב של הכנסת והממשלה ביחסן לחקלאות יהיה בתקציב ובחוק ההסדרים לשנת 2026. הלקחים מן המלחמה ועמידתם של החקלאים לאורך הגבולות חייבים לבוא לידי ביטוי בתקציב הולם ובחוק הסדרים שיאפשר חקלאות מתקדמת. ברושי קרא לשילוב כוחות בין הקיבוצים המושבים והמשקים הפרטיים, מתוך הבנה כי שותפות מלאה בין כלל המרכיבים היא המפתח להתמודדות עם אתגרי השעה ובהם עלויות ייצור תנודתיות בשווקים מחסור בכ"א ושינויים אקלימיים כדי ליצור יותר יעילות ורווחיות. בסיום דבריו השתתף ברושי בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה איחל בריאות טובה לכל הפצועים והביע תקווה לשובם של החטופים שנותרו בעזה.
אפי נעים, יו"ר מו"פ צפון מטעם קרן קיימת לישראל, אמר: "קק"ל תמכה ותומכת בחקלאות במדינת ישראל מאז ראשית המאה ה-20. לאורך השנים קק"ל עסקה בהכשרות קרקע, ישובים, הקמת מאגרים לחקלאות, טיפול בקרקעות הכבול בעמק החולה, פה אני שותף כבר מ-1993 וכל זאת בהובלה משותפת של מרכזי המו"פ האזוריים. יש שמונה כאלה ובשנים האחרונות קק"ל אף עוסקת בקידום חדשנות חקלאית המכונה אגריטק.
"באגמון החולה הקשר לחקלאות הוא מרכיב חשוב בטיפול ובניהול של האגמון. מאיר שמש ירחיב בהמשך על פעילות קק"ל באדמות החולה לשמירה על השדות החקלאיים, בין היתר מפני העגורים באמצעות כלים טכנולוגיים. בשנים האחרונות קק"ל קידמה באמצעות המדען הראשי מחקרי חקלאות רבים, במיוחד חקלאות מקיימת וחקלאות שיכולה לסייע במאבק במשבר האקלים, כמו הפיילוט האגרו-וולטאי המשותף לקק"ל ומעלה גלבוע.
"קק"ל הגבירה את פעילותה בצפון ובדרום במיוחד במשך ולאחר המלחמה, לשיקום וחיזוק אזורים פריפריאליים, אפשר לראות את הפעילות שלנו גם בכפר עזה, רוחמה, רעים, מחקרים שנערכים גם בצפון וגם בדרום. מעבר לשיקום הפיזי בו קק"ל שותפה, קק"ל מקדמת מרכזי מחקר ושיתופי פעולה עם הקמת אוניברסיטת תל חי, כפי שכולם יודעים אנחנו עוד מעט מדברים עם אוניברסיטה בהגדרתה, עם מכללת כנרת, עם מכללת ספיר בנגב המערבי, עם גופי מחקר בערבה ועם אוניברסיטת בן גוריון. אנחנו מאחלים לכולם כנס פורה ומעניין, מייחלים לשובם המהיר של כל החטופים והחללים, בהצלחה."
יואל זילברמן, יו"ר ומייסד ארגון "השומר החדש", הגיע לכנס במדים, היישר מהמילואים, ואמר: "אני במקור מציפורי ומתגורר ברמת הגולן, שם אני מגדל כרם יין וגם עדר בקר, כך שאני גם בעולם החקלאות, מה שמעסיק אותי בדיוק כמוכם. בעיניים שלי, אנחנו נמצאים בשלהי מלחמה, וגם זכיתי להקים חטיבה חדשה בצה"ל שנקראת 'הר ציון' עם קצת יותר מאלף ג'יפים, כאשר במפגש עם הלוחמים אני שם את הדגש בעיקר על הדור הצעיר.
"ואני דווקא מתחיל בדבר הזה, כי אני חושב שהנושא העיקרי שצריך להעסיק את החקלאות הישראלית הוא הנושא של הדור הצעיר. בעצם שאלת השאלות היא איך יורדים מגיל ממוצע של 63-64 לממוצע גיל של 40-45, עם תנופה דרמטית שתבוא מלמטה. אין קטר שצמח וצומח במדינת ישראל בלי שיש בו ריענון וצעירים ואני חייב להגיד שבמלחמה, הדבר הכי דרמטי שפגשנו זה את דור צעיר, שדיברו עליו בכאלה הלעזות – שזה דור חלש, שאכפת לו רק מעצמו ושאם תהיה מלחמה הוא יקום ויברח, הוא תקוע במסכים ובכל מיני עיסוקים משל עצמו.
"באה המלחמה וזיהינו פה דור שלא נופל להערכתי מהלוחמים של 73', 67', 48' ואפילו לא מאלכסנדר זייד, אז יש להם זכות מיוחדת. באמת, באמת, צריך להגיד שיש כאן דור ענק ואני אומרת זאת כי יש להסתכל בהקשר של איזה הזדמנויות הדבר הזה מייצר לעולם החקלאי, כדי שהוא יהיה עולם משגשג, כדי שזה יהיה עולם חקלאי שצומח בצורה מטורפת.
"אנחנו לא ארצות הברית. כמי שמסתכל טיפה על האמריקאים, העיסוק של נשיא ארה"ב בחקלאים האמריקאים הוא ברמה יומיומית. הוא כל יום מתעסק במצבם, שלומם, איך מחזקים אותם, הוא מבין שעצמאות המזון של ארה"ב היא תנאי הכרחי לקיום שלה, ואגב, המתחרה הכי גדול שלו פוטין מבין את אותו הדבר, ולעומתו, פה בארץ אנחנו מקבלים עוד כתבות על משרד האוצר, שמחליט שוב פעם לפתוח את השווקים באפס אחריות או מחשבה. אנחנו עם הרבה כוחות מסורתיים שיש לי הרבה כבוד והערכה אליהם, אבל לדעתי מה שקרה לנו, זה שבעצם הקטר של הצעירים התאדה מעולם החקלאות ועכשיו צריך להכניס אתו בחזרה לחקלאות ובענק.
"לפני קצת יותר מחודש הקמנו את הבית ספר השביעי שלנו של 'אדם ואדמה' בקיבוץ יראון. יש לנו שבעה בתי ספר, הראשון בחצבה, יש באורטל, בכפר סילבר, יש מספטמבר שנה שעברה בשדה ניצן, בניצנה, יש בכדורי ואנחנו עם תוכנית להקמה של עוד 93 בתי ספר! זה אומר שכל כפר נוער בישראל, שהיום מחכיר את האדמות שלו ובחלק מהמיקרים המנהל דורש לקבל את ה-3,000 דונם בחזרה, עלינו לייצר מצב שבכל יום יש מי שמעבד את הקרקע לפני בית ספר, מחמש בבוקר עד 11:30 12:00 בצהרים.
"כשהתחלנו את הקמת הארגון לפני 16 שנה והסתכלנו אחורה היינו לבד. היום יש כבר משהו כמו 30-35 ארגונים, חלקם בתנועה הקיבוצית, חלקם ביהודה ושומרון, יש תחרות חבל על הזמן. אם אתם נוסעים 20 דקות תפגשו את החווה הראשונה, יש לכם 150 חוות חדשות שתופשות 700 אלף דונם. אם אתה שמאל או ימין זה לא משנה – יש פה תופעה של דור שרוצה לחזור לחקלאות.
"ולדעתי המשימה הגדולה ביותר שלנו זה לשאול את עצמנו – איך החקלאים חוזרים לתפקיד המורה. אני יודע שכל אחד מעסיק את עצמו עובדים זרים ועוד, בבעיה הקיומית, אבל עלינו לשאול את עצמנו איך אנחנו מגדלים את הדור הבא. כל חקלאי צריך לשאול את עצמו: מצד אחד, זו התפוקה שהוא מקבל מתאילנדי כי אתה מקבל לעבודה תלמיד בכיתה יא' ומצד שני הוא צריך להגיד לעצמו – עכשיו מגיע אליי תלמיד כיתה יא' ואני צריך לגדל אותו להיות הדור הבא של החקלאים בישראל. הבאנו תוכנית למשרד החקלאות, אנחנו מזהים שיש לפחות 2 מיליון דונם קרקע שאפשר לעבד במדינת ישראל. מי שמכיר את הפלא שקרה במצפה רמון ובירוחם מבין שאפשר לעשות חקלאות מדברית מטורפת גם שם, גם באזור גבול מצרים, בכל מרחב הערבה."
כנס אגרו-ישראל 2025
את המושב הראשון הנחה פרופ' דן לבנון, המייסד והמנהל המדעי של מכון מיגל. (שימו לב, בכתבה אנו מתארים בכמה משפטים הרצאות שארכו דקות ארוכות, כך שתיאורן אינו מתאר את מלוא ההרצאה).
ראשון המרצים היה ד"ר עידן פרמן, ממכון המחקר מיגל, שהרצה על "פטריות מיוחדות בישראל – פוטנציאל ויתרונות בריאותיים". מדובר בפרויקט מחקר שמתבצע בימים אלה בתמיכת קק"ל. מתברר שתחום הפטריות הולך וצובר תאוצה "ומתפתחות עוד אפשרויות לענפים שקושרים לפטריות ולאו דווקא הפטריות הרגילות שאנו מכירים כבר." לדבריו, לאור משבר האקלים הפטריות דווקא חסכוניות במים ואינן תלויות באקלים. הגידול לרוב בחדרים סגורים ומבוקרים תוך הורדה דראסטית בעלויות הגידול. "בעצם אנחנו יכולים פטריות על מגוון של פסולות, אם זה פסולות חקלאיות או תעשייתיות (שבבי עצים, גפת, קשים ועוד). מעבר להיותן מרכיב מזוני, פטריות הולכות וגדלות גם לתוסף מזון שזה גם מזין ובריא מעבר ליתרונות המוכרים של ירקות. לפטריות יש גם מרכיבים פוטנציאליים שפעילים על המערכת שלנו, אם זה המערכת החיסונית או הנוירולוגית."
כמו כן, דיבר פרמן על האפשרות לגידול פטריות כאלטרנטיבה לחלבונים מוכרים (מדגנים או מהחי) וכן על גידול זני פטריות לתחום הרפואי.
שחר פינקוביץ, מחברת טריטוסקופ (Treetoscope), הרצה על "שימוש בסאפ פלאו למתן המלצות השקיה מבוססות צריכה בפועל". למעשה מדובר במכשיר 'סאפ לאו' שנעשה בו שימוש במשך שנים במחקרים חקלאיים. המכשיר מוחדר לגזע העץ עד לעצה (השכבה עם צינורות המים) ומאפשר לנטר את מצב העץ המדויק והריאלי מבחינת השקיה. התקנה של כמה מכשירי טריטוסקופ במטע (6-7 מכשירים לדונם) לאחר בחירת העצים המייצגים נותנת תמונת מצב עדכנית לגבי מצב המים בעצים ומכאן להסקת מסקנות והמלצות לגבי המשך ההשקיה.
בינה מלאכותית אחרי קטיף
ד"ר דני גמרסני, מהיחידה לחדשנות בפוסט הרבסט של מכון המחקר מיגל, הרצה בנושא: "שימוש בבינה מלאכותית לפתרון אתגרים בטיפול בפרי וירק לאחר קטיף".
ד"ר גמרסני הציג שיתוף פעולה בין המעבדה שלו במרכז לחדשנות בפוסט הרבסט במיגל, ביחד עם עופר שיר ואסף ישראלי, שני אנשי מחשבים שפיתחו אלגוריתם לאופטימיזציה שנעזרים בו לפתור מגוון אתגרים בתחום הטיפול לאחר קטיף. "הפחתים הם בעיה כואבת מאוד בתחום הפוסט הרבסט," הסביר גמרסני, "אנחנו מייצרים יותר ממה שבסופו של דבר מגיע לשוק, בין 20%-24% ולפעמים הרבה יותר מהתוצרת החקלאית לא מגיע לשווקים וזה גורם להפסדים כלכליים וגם ביטחון המזון נפגע. הפחתים הללו הם בעיה כלכלית חמורה ועולמית. האתגר שלנו הוא לנסות לצמצם את הפחתים, מבחינתנו זה אתגר למחקר יישומי."
ד"ר גמרסני הציג ניסויים שנערכו ביבולי מלפפונים, בשיתוף עם חקלאים מאחיטוב וכן ניסויים שבוצעו בפלפל בערבה, בשיתוף מו"פ ערבה תיכונה וצפונית ובפרי הדר (ליים ופומלית ירוקה). עקרונית היום כשרוצים לפתור בעיות רקבונות באמצעות תכשירים קוטלי פטריות, בודקים בריכוזים שונים. אפשר גם לטבול במים חמים, מה שמסייע אבל באיזו טמפרטורה. שילוב של שתי הטכניקות יכול להביא לתוצאות טובות יותר, אולם מגוון האפשרויות והבדיקות שיש לבצע במחקר רגיל הוא אדיר ומאריך את תקופת המחקר. כאן באה הבינה המלאכותית לסייע ולהציע את האפשרויות הכי מתאימות בהן יש פוטנציאל לפיתרון. "האלגוריתם מציע דברים שאני לא הייתי מציע וגם היכולת החישובית המהירה עוזרת לנו להגיע מהר מאוד לנקודה המבוקשת".
מאיר שמש, מנכ"ל חברת "אוונגרד", הרצה על "הרחקת עגורים משטחי חקלאות באמצעים חדשניים".
כאן למעשה מדובר בשיתוף פעולה בין הצפר הראשי של קק"ל, ירון צ'רקה וחברת אוונגרד. זה לא סוד שהעגורים המגיעים לארץ בתקופת הנדידה, בדרכם לאפריקה, גורמים לנזקים גדולים לשדות החקלאיים. במשך שנים משקיעים החקלאים כספים בהאכלת העגורים במזון אלטרנטיבי וכן באמצעים לגירוש העופות, שמלווים לרוב ברעש גדול וגורמים פגיעה באקולוגי ובאיכות החיים.
הפתרון שנמצא הוא מכשיר שמזהה הימצאות של עגורים בשדה, המפעיל מכשיר לייזר המסוגל להאיר את השדה בכתם אור, מה שמטריד את העגורים וגורם לבריחתם. מניסויים שנערכו במכשיר עולה שיותר קל להבריח להקות עגורים מאשר בודדים. כמו כן, הטווח האפקטיבי של המכשיר משתנה בהתאם לתנאים האקלימיים באותו יום. האפקטיביות יורדת במידה ובאותו יום אין עננים והאור בהיר, מה שמטשטש במקצת את כתם האור. כאן הטווח האפקטיבי הוא כ-90 מטר ובמצב של יום יותר מעונן הטווח עולה לכ-200 מטר. המכשיר נמצא יעיל גם להרחקת חזירי בר, שם הוא מופעל בשעות הלילה.
ד"ר מיכל אקרמן לברט, חוקרת ממו"פ צפון-מיגל, הרצתה על "שימוש ברשתות צל בחורף ככלי להתמודד עם שינויי האקלים והעלאת היבול במטעים נשירים". "החורפים מתחממים והנשירים מגיעים מאזורי אקלים ממוזגים בהם הם צריכים לשרוד את החורף. יש כאן איזשהו תהליך של כניסה לתרדמה והתעוררות וכדי לצאת מהתרדמה דרוש קור בחורף. כל גידול, מין או זן דורש כמות שונה של קור אבל כולם זקוקים לקור כדי להתעורר, לפרוח ולתת יבול."
"בנשירים ובמיוחד בגלעיניים הפריחה שכבר מוכנה מקדימה את הלבלוב. בחורפים חמים אנו רואים שיש צמיחה טובה, אז אנחנו קצת אופטימיים, אבל אז יש יבול נמוך וזה קשור לירידה במנות הקור. בטווח הארוך ברור שנחוץ כאן שינוי מהותי, יש להביא זנים שיותר מתאימים, אנחנו עושים גם טיפוח זנים שמותאמים לתנאים החדשים, אבל בטווח הקצר צריך לספק פיתרון מהיר. אחד הפתרונות הוא שימוש ברשתות צל. היתרון של הרשת הוא הכי פשוט וכל מגדל נשירים יודע היום לפרוש רשת מעל המטע." הרעיון במחקר שד"ר מיכל אקרמן לברט עומדת בראשו, הוא לבדוק את תרומת רשת הצל במהלך החורף, כדי לעשות 'יותר חורף' במטע, להוריד את הטמפרטורה, להוריד את הקרינה, ולאפשר לעצים לעבור את החורף בצורה יותר טובה ובכך לשמור על רמת יבול רווחית.
כדאיות כלכלית בגידול השקד
אמיר מעגן, ממרכז חקלאי העמק, דיבר על: "כדאיות כלכלית של גידול השקד". לדברי מעגן הרווחיות בענף ירדה במשך השנים, כאשר מרבית המגדלים מגיעים ליבול של 150 טון לדונם, מה שמביא לרווחיות של כ-500 ₪ לדונם. ישנם מגדלים שמגיעים גם ליבול של 200-250 ואף למעלה מזאת לדונם וכאן הרווחיות הרבה יותר טובה. למגדלי השקדים אין כל השפעה על מחיר השקד בשער המשק, מחיר שהוא עולמי ולכן המיזם שהתחילו בו מטרתו לאתר זנים חדשים (כולל זנים עם הפריה עצמית), שיאפשרו עליה ביבול וכתוצאה מכך יביאו לעליה ברווחיות המגדלים.
יובל אשד, מחברת H4Bees, הרצה על "הגברת פעילות דבורים להגדלת היבול". את חשיבות ההאבקה של דבורים לפרחי עצים וגידולים חקלאיים כולם מכירים ואשד הרצה על ניסוי האבקה בשקדים במטע במשק חקלאי. הניסוי בא לבחון את השפעת הטיפול שפיתחה החברה להמרצת יכולת ההאבקה של הדבורים בסוף החורף, בכדי להעלות את כמות החנטה בכדי להעלות את כמות היבול וכמובן הרווחיות. החברה פיתחה תוסף מסוים שמוחדר לכוורת (הביצוע אורך כמה שניות) ולפי המחקר שערכה החברה נרשמה עליה בכמות ההאבקה בעצים.
ד"ר דפנה בלצ'ינסקי, סמנכ"ל פיתוח ב"גדות אגרו" הרצתה על "הנדוסאר Hendosar – פתרון חדשני להפחתת נזקי המלחה בגידולים חקלאיים". מליחות בקרקע היא אחת הבעיות המרכזיות בחקלאות הנגרמת מהצטברות יוני נתרן, סידן, אשלגן ומגנזיום לאחר אידוי מים. מצב שמוביל להתפרקות מבנה הקרקע, לירידה בחדירות ובניקוז, לעלייה ב-pH ולהפחתת זמינותם של נוטריינטים חיוניים, עד כדי פגיעה ביבול. חברת גדות אגרו מציעה את הנדוסר – פתרון מתקדם לניהול עקת מליחות. המוצר פועל בקרקע על ידי דחיקת יוני נתרן והחלפתם ביוני סידן ומגנזיום, ובכך משיב את יציבות מבנה הקרקע.
חידושים במקרקעין
לאחר ההרצאות אודות המחקרים התקיים פאנל מומחים בנושא "חידושים במקרקעין במושבים ובקיבוצים", בהנחיית עורך הדין אורן אבלה ובהשתתפות עו"ד גד שטילמן, עו"ד אפרת חקיקת, עו"ד תומר ביטון מנחלת דורות ושמאי המקרקעין זיו כהן.
עו"ד אורן אבלה: "המטרה שלנו היום היא שכל אחד מאתנו יחדד את הנושאים שהוא אוהב, מכיר, עובד ואמון עליהם וככה להראות למושבניקים ולקיבוצניקים איך הדברים זזו להם מבחינת התקנות, פחות קצת ויותר קצת אבל ברמה הכללית יש כמה דברים שמאוד מעניינים."
עו"ד אורן אבלה הרחיב בנושא "הנלווה לחקלאות" – אפשרות די חדשה ונוספת לחקלאים לעשות שימוש בשטח הנחלה שלהם, שקשור לענף החקלאי בו הם עוסקים, אבל יכול להביא לחקלאי ערך מוסף. "במשך שנים רק הנושא החקלאי היה הנושא שאנו אמונים עליו, עם אפשרות לכמה מבנים במשק. לאחר מכן, בתחילת שנות ה-2000 יצרו ברוב המושבים בארץ את כל נושא הפל"ח (פעילות לא חקלאית), דבר שרץ והתכוניות חיות ובועטות עד היום. נושא הנלווה לחקלאות הוא חדש מהשנתיים-שלוש האחרונות למה הוא כל כך משמעותי? מבנה חקלאי אנו יכולים לבנות בחלקה החקלאית, כולם מכירים את זה, לאחר מכן הגיעו כל הוראות הפל"ח, גם ברמת הבעלים וגם ברמת הקניין, אנחנו צריכים להוון את השטח, לשלם לפי טבלאות קודם לפי שמאי, לפי השימושים והתוכניות.
"עלתה השאלה מצד חקלאים בעלי כרמים ויקבים, מגדלי פרחים, שאמרו שבפל"ח אין להם את כל נושא המכירה והמסחר. ישבו והגיעו להחלטת מנהל ל"תעסוקה לא חקלאית ושימושים נלויים". במסגרת זאת הסביר עו"ד אבלה בעל הנחלה יכול לממש את נושא המסחר ובלבד שהוא קשור לענף בו הוא עוסק: "אתה צריך עדיין להיות חקלאי, אתה יכול לעשות שימושים נלווים, כמו בית בד, כמו יקב, כמו מרכז מבקרים, כמו חנות לממכר, אבל אתה מוגבל בגודל וזה חייב קשור לענף שלך. הבשורה היא שלראשונה זה לא ב-2.5 דונם, מדובר על חלקה א'."
עו"ד גד שטילמן דיבר על היטל השבחה המוטל על כל תוכנית שמשביחה את הקרקע: "ההיטל נגבה ע"י המועצה כשאתה מוכר את המשק (נחלה) או כשאתה בא לקנות והתוכנית החדשה משביחה לך. הרציונל לגבות את ההיטל במכירת הקרקע הוא שבעצם ערך הקרקע עלה כתוצאה מהתוכנית שהשביחה את הקרקע וכפועל יוצא מזה המועצה זכאית לגבות מימוש דרכו היא גובה את ההיטל.
"החוק (התוספת השלישית) קובע שבעצם רק בעלים וחוכר לדורות הוא זה שמחויב בהיטל אבל בפסק דין שניתן ב-2014 בביהמ"ש העליון (הלכת בלוך) נקבע שגם ברי רשות צריכים לשלמו ומאז, לעניות דעתי, המועצות האזוריות גובות את ההיטל הרבה יותר מאשר הרציונל שבהלכה, לדעתי כולנו משלמים היטלים מעל ומעבר למה שנדרש."
בנוסף דיבר עו"ד שטילמן על פל"ח, שלכאורה משביחה את הנחלות הקיימות ותמיד גובים על הפל"ח. לטענתו, במיקרה של מכירה בנחלה שבעל הנחלה לא מימש את זכויות הפל"ח גבייה מהמוכר על ידי הוועדה המקומית אינה מוצדקת, כיוון שערך הקרקע לא עלה. לדבריו, אנחנו משלמים דמי מס רכישה על המכירה אבל המנהל לא כולל את הזכות לפל"ח במס רכישה. לדבריו, למרות שאיש לא נאבק בהן, המועצות האזוריות מגזימות בגבייית היטל ההשבחה שלא לצורך.
עו"ד אפרת חקיקת, המלווה במשך שנים את נושא ההעברה בין-דורות בנחלות, בן בגישור והן בבתי המשפט, דיברה על חשיבות הגישור ככלי לפיתרון הבעיות המורכבות הנוגעות לבעלות על הנחלה המושבית וכדרך לשמירה על שלום בית בקרב משפחות. "יש פה בעיקר גברים וחבל, כי מי שעוסקות בעיקר בנושא ההורשה והבעלות על המשק הן בעיקר הנשים שלא ישנות בלילה ושואלות 'מה יהיה? איך כל הילדים יסתדרו?' כי מה לעשות, במושבים המשק ילך רק לבן אחד. וזאת בעיה מאוד מאוד גדולה המביאה משפחות אל עבר מחלוקות שיש לפתור אותן ולהכריע בה. יש המון משפחות שבוחרות במדיניות 'בת היענה', בא נטמון את הראש באדמה ונראה מה יהיה ויש המון משפחות שבוחרות לעסוק בזה. לפעמים האירוע מגיע לבתי משפט, אלה מקרים מאוד קשים ולצערי הרב בתי המשפט בישראל הן לא התשובה הטובה לנושא הזה. לפעמים יוצאים פסקי דין קשים מאוד ליישום, הבית יושכר (אסור השכיר), המשק יחולק (מי ישלם את עלות החלוקה?) וכך הלאה והלאה. מנגנון ביהמ"ש מראש מרחיק. ואם אני מחזיקה בתפישת עולם ששלום בין אחים ואחיות זה דבר שהוא כוח אני לא רוצה פתרון מרחיק, אם כי לפעמים אין ברירה. מה שאני מציעה לכם מראש לבחור שאתם כהורים תיקחו על עצמכם את האחריות בעניין ההורשה ודברו איתם, בינכם לבין עצמכם, קבלו החלטות, תעבדו בזה, תשקיעו בזה זמן ומחשבה, אל תשאירו את הילדים מול הבלגן הזה אחרי מותכם."
עו"ד תומר ביטון, שעבד בעבר ברמ"י, בעל חברה שמייעצת לבעלי נחלות בתחום, דיבר על נושא חלקת המגורים: "כידוע ניתן לבנות בחלקת המגורים יחידות למגורים ויחידות לפל"ח. יש אנשים שמאשרים מבנים שקיימים בחלקה המגורים. ההחלטה האחרונה באה ואומרת אם אתם רוצים לבוא ולציין חלקה לא רגולרית, כלומר מבנה אחד שחורג מהלא רגולריות, אתם לא יכולים, אתם נדרשים ברכישת שטח נוסף. רמ"י ואומר ברכישת שטח נוסף תרכשו 91% מן השטח שאתם מעוניינים ולחרוג מעבר לקו ה-2.5 דונם. זה מה שמביא המון בעלי נחלות שאומר 'הנה יש לי את שורה בתקציבים שלי, עלי לבוא ולממן 91% מעלות שטח שפעם הוא היה בלי עלות'. אז לפני כל יציאה לבניה חדשה צריך באמת להבין היכן המבנה והאם זה חורג את הלא רגולריות. יש מבנים שאושרו בעבר בחלקה לא רגולרית והיום באים בבקשה לשירותים נוספים, אז המנהל בוחן את התקינות ורואה היכן בעצם זה נמצא בלא רגולרי, והיום הוא בא ואומר תרכשו שטח נוסף ופה צריך לעצור. כי אם אושר לנו בעבר וכבר קיבלנו בעבר אישור של הוועדה המקומית, פה זה משהו שאתם לא אמורים לשלם עליו. צריך לבוא ולוודא שהאישורים האלה קיימים ברמ"י בוועדה על מנת לצמצם את החיוב או שהוא לא יהיה בכלל."
שמאי המקרקעין, זיו כהן, נעל את הפאנל: "רוב האנשים לא כל כך מכירים את כל ההחלטות שקיבל המנהל, למשל אין היום מונח שרק ילד אחד מקבל, וגם לא שבן ממשיך מקבל ועליו לפצות את כל האחים, כי כבר אין את התקציבים ואת היכולות האלה. היום, עם האפשרויות של פיצול נחלה אפשר בעצם לפצל את העוגה ולחלק – להוריד את הנטל מהבן ממשיך ולחלק את העוגה למספר ילדים. המינימום זה שני ילדים שמקבלים, יש מושבים שיש תב"ע ליחידת דיור שלישית ויש מושבים, במטה יהודה למשל, עם תב"ע ליחידת דיור רביעית וחמישית. זה נכון לבוא ולקבל אמדנים אמיתיים לגבי עלויות לגבי כל אחד ואחד ולא לפי ריכולי צרכניה. לדעתי, צריך לחלק כך שזה יהיה מאוזן שלכולם תהיה קורת גג אבל לא חייבי לחלק שווה בשווה."
לשמור על ביטחון המזון
למחרת היום, ביום רביעי פתח את הכנס אורן עמיאל, מנכ"ל ארגון "מים לישראל" ונשא הרצאה על משק המים בישראל. אחריו הרצה מנחה המושב, פרופ' חנן אייזנברג, חוקר ותיק במו"פ נווה יער מטעם מכון וולקני, שדיבר על גישות בהדברת עשבים, עבר, הווה ועתיד.
ד"ר רוני גפני, ממו"פ צפון-מיגל, הרצתה על "הדברה לא כימית של עשבים בגד"ש: שילוב של גישות פיזיקאליות, מכאניות והדברה מושכלת". במהלך הרצאתה הראתה גפני כלים מכניים שונים שפותחו להדברת עשבים שלא בדרכים כימיות, בעיקר בצורה מכנית שאינה פוגעת בשתילי הגידול וכן בדרך של קיטור, חימום, אש וחשמל.
ד"ר ליאור רבינוביץ', ממו"פ צפון-מיגל, הרצה על "בחינה ופיתוח צמח הקינואה כגידול חדש רב תכליתי בישראל".
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי פירות בישראל, דיבר על התמודדות ענף הפירות במלחמת חרבות ברזל והאתגרים לעתיד. "אלה היו השנתיים הקשות ביותר עבור החקלאות הישראלית," אמר. "תחילתה של המלחמה הובילה לנטישה המונית של עובדים זרים לחקלאות, בין לילה נעלמו לנו 10 אלפים עובדים מתאילנד, מתוך ה-30 אלף שהיו, מעברי העובדים הפלשתינאים נסגרו, בבת אחת החקלאות נותרה ללא ידיים עובדות. רצף המלחה גרם לפינוי ישובים, השבתת חבלי ארץ בצפון ובדרום ולנזקים עצומים לאסם הפירות ולשאר ענפי החקלאות במדינה."
בלחסן סיפר כי החקלאים למרות המלחמה ובעזרת מתנדבים המשיכו לעבד את המטעים, לקטוף ולספק את חוסרי המדינה בפירות. "מצב זה גרם לצערנו לאבדן של חקלאים, חברים יקרים ועובדים זרים שקיפחו את חייהם במהלך עבודתם במטעים."
בלחסן סיפר על בעיית החרמות בהם נתקלו במהלך המלחמה, על ענף המנגו שנקלע לקשיים בגלל החרמות והביע תקווה שהממשלה תשכיל להבין מהמלחמה האחרונה כמה חשוב לקיים ענף חקלאות עצמאי לשמירה על ביטחון המזון בישראל.
פרופ' שוקי סרנגה, מהפקולטה לחקלאות ברחובות, הרצה על גידול טף בישראל. מנשה כהן, ממו"פ צפון-מיגל, הרצה על "גידול ירקות בקיץ באזורי הארץ הגבוהים (גולן, הרי גליל וירושלים). את הכנס נעלה הרצאתה של נורית בן הגיא, גמלאית של צמח טכנולוגיות חקלאיות, בנושא "בדיקות קרקע ומים כדרך להתמודד עם חורפים שחונים".
