יבול שיא
הרפת והחלב
יוכבד וישראל אליצור אולשטיין בכפר הס

הצלם-שען מכפר הס 

3 דק' קריאה

שיתוף:

ב-1926 עלה ישראל אליצור (אולשטיין) ארצה וצילם את נופי הארץ * ב-1928 פתח חנות לציוד צילום ותיקון שעונים בנחלת בנימין ת"א * בעצת אחיותיה של אשתו, מאשה דבירי ורחל וקנשטיין, שהיו חברות כפר הס, רכש נחלה במושב ההוא והחל את חייו כחקלאי * תערוכת הצילומים "צלם שען" במוזיאון ארץ ישראל מתעדת את עבודותיו 

ישראל אליצור, או בשמו בעת הולדתו איסר אולשטיין, נולד לפני 134 שנה בעיר סלנט (Salantai) בליטא ב-1890. עוד בצעירותו אהב לתקן שעונים, לעסוק בנגרות, לכרוך ספרים ולצלם. ב-1926, עלה לארץ ישראל ויצא לטייל בארץ ולצלם אותה. לרשותו עמדה מצלמת עץ ניידת מסוג Steinheil Munchen על חצובה.  

במצלמה הטעין תשלילי זכוכית ובאמצעותם תצלומים ב-70 מקומות יישוב בארץ מתל-חי שבצפון ועד ירושלים. בעזרת כישוריו הטכניים, ישראל הצליח להרכיב שעון עצר (טיימר) על המצלמה שלו כך שאחרי שהפעיל אותה, הספיק גם להזדרז ולמקם את עצמו בתוך מסגרת התמונה (סוג של סלפי…). מטרת התיעוד העצמי נותרה חידה. עם זאת, יש לזכור גם במאי הקולנוע הידוע אלפרד היצ'קוק (1980-1899) נהג להופיע בכל סרט שביים, בדמות זו או אחרת, בקטע קצר של כמה שניות, כנראה, סוג של חותמת אישית על עבודתו…  

ישראל עומד על עם מצלמתו על סיפור הספינה אסיה בדרכו לארץ ישראל 2.4.1926
ישראל אולשטיין עומד על עם מצלמתו על סיפור הספינה "אסיה" בדרכו לארץ ישראל 2.4.1926 

ב-1928 פתח אולשטיין חנות לציוד צילום ולתיקון שעונים ברח' נחלת בנימין 14 בתל-אביב לא רחוק מכיכר מגן-דוד. חברות הוצאה לאור רכשו תצלומיו שתיעדו את נופי הארץ והפיקו מהם גלויות דואר שהיה להן ביקוש רב באותה תקופה. מדובר בחברות כמו "הלבנון" ו-"האחים אליהו". ב-1933, החליט הצלם החרוץ לעשות הסבה מקצועית, בעצת אחיותיה של אשתו יוכבד, מאשה דבירי ורחל וקנשטיין, שהיו חברות מושב כפר הס.  

הזוג אולשטיין רכש נחלה במושב ההוא ושם החל את חייו כחקלאי. לפי ותיקי כפר הס, כלל המשק שלו בעיקר פרדס ולול. בתור עיסוק צדדי, המשיך אולשטיין לתקן שעונים שונים וגם עסק לפעמים בצילומים משפחתיים לפי בקשת חבר מושב זה או אחר.  

עם הקמת המדינה, עיברת אולשטיין את שמו לישראל אליצור. הזוג אליצור  היה, למרבה הצער, חשוך ילדים אך אליצור אהב את חברתם של ילדים וגם פרסם סיפורים לילדים בשבועון "הארץ שלנו". מאוחר יותר, גם הוציא לאור חלק מסיפורים אלה בספר בשם "שבעה סיפורים מעולם החי" שיצא לאור ב-1968. אליצור הקדיש את הספר להוריו המנוחים ולרעייתו יוכבד שנפטרה בשנת 1964. כך מסרה אחייניתו אורנה הדס, חברת כפר הס גם היא. אליצור הלך לעולמו ב-1978. בן 88 היה במותו. 

כפר יחזקאל באופק הר הגלבוע אולשטיין יושב משמאל
כפר יחזקאל (באופק הגלבוע). אולשטיין יושב משמאל 

אחרי מותו, עברו הצילומים של ישראל אליצור והמצלמה בירושה לקרוב משפחתו, האמן אברהם אילת, והוא העמיד אותם מאוחר יותר לרשות המוזיאון.  

התערוכה מרשימה ביותר, ובמיוחד עבור המתעניינים בהיסטוריה של ארץ ישראל. בתערוכה מוצגים כ-100 צילומים, החל מצילום שבוצע בנמל יפו באפריל 1926, היום שבו אולשטיין הגיע לארץ והמשך בצילומים מרחבי עמק יזרעאל, הגליל, וכמובן, ירושלים, ראשון לציון ועוד ועוד עד לשנת 1930. 

עין חי כפר מלל אולשטיין עומד ראשון מימין
עין חי (היום כפר מלל). אולשטיין עומד ראשון מימין 

התערוכה "צלם שען" של ישראל אליצור מתקיימת במוזיאון ארץ ישראל (מוז"א) ברח' לבנון 2 ברמת אביב, תל אביב. היא נפתחה ב-6.10.23 והינה פתוחה לקהל הרחב עד ה-13.4.24.  

אוצר התערוכה הוא גיא רז, מומחה להיסטוריה של הצילום בארץ ישראל. שעות הביקור במוזיאון בימים שני עד שבת מפורטות באתר המוז"א. במוזיאון מתקיימות תערוכות נוספות ומומלץ לעיין שוב באתר המוז"א. כמו כן, מומלץ לעיין באתר זה בלוח האירועים, ובו פרטים על סיורים משפחתיים בשבתות, בתערוכת צלם-שען, וכן פרטים על פגישות-שיח עם האוצר גיא רז בחלק מימי חמישי בתערוכה זו.   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן