"השנים שהיו לנו הם לא השנים שיהיו"

אומר שחר גולדברג, חבר קיבוץ אפק, שנבחר באחרונה ליו"ר החדש של שולחן מגדלי אבוקדו במועצת הצמחים ויחליף את ראובן דור, שכיהן כראש שולחן המגדלים במשך שבע שנים רצופות * לדברי גולדברג: "השוק הולך ונהיה הרבה יותר מורכב ומאתגר, ועכשיו צריך לתת דגש על נושא של פתיחת ארצות נוספות לייצוא אבוקדו"

גידול אבוקדו הוא גידול ארוך טווח, מה שנקרא "ריצה למרחקים ארוכים" ושחר גולדברג, יו"ר שולחן האבוקדו החדש במועצת הצמחים מבין בטווחים ארוכים. אולי זה קשור לאימוני הקרוס-פיט היומיומיים, הרכיבה על סוסים והריצה בשדות שהם חלק מתחביביו. שחר מחליף בתפקיד את ראובן דור, שכיהן כיו"ר שולחן מגדלי האבוקדו במשך שבע שנים.
שחר גולדברג (56), נשוי ליפעת ואב לשלושה ילדים, סלע, יהל ועידן. גולדברג חבר קיבוץ אפק, אגרונום בהשכלתו, החל בלימודי עיצוב המוצר, המשיך בלימודי ניהול ויזמות ואחר כך למד חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית. כמו כן, הוא בוגר קורס דירקטורים.
כיום שחר שותף ובעלים בחברת "אצבעות ירוקות", העוסקת בהדרכה, ניהול וייעוץ במטעים ומנהל את תחום ההדרכה והייעוץ בחברה. שחר גם מדריך מגדלי מטעים בארץ ובעולם ובעל משתלה. החל משנת 2000 שחר מנהל את תחום המטעים של קיבוץ אפק והחל משנת 2007 הוא מנהל את תחום המטעים בקיבוץ יסעור, עד היום. כמו כן, שימש כחבר בהנהלת גליל אקספורט, חבר בהנהלה הכלכלית של קיבוץ אפק, כיהן כיו"ר שולחן האפרסמון במועצת הצמחים.
"אני פעיל בשולחן האבוקדו בעיקר בנושא של המו"פ," מספר גולדברג. "באפק אני מנהל 1,500 דונם מטעים, בעיקר אבוקדו אבל יש גם קצת אפרסמון (60 ד') וקצת הדרים (60 ד'). ביסעור יש 600 דונם אבוקדו ועוד 150 דונם אפרסמון ו-100 רימון 'וונדרפול'.

למה רצית להיבחר כיו"ר שולחן האבוקדו ולא להמשיך באפרסמון?
"האפרסמון הפך להיות גידול קטן מאוד ולא משפיע ואני בעיקר מעורב בנושא האבוקדו, הן בנושא ההדרכה והן בנושא המטעים שאני מנהל. זה גם הזמן להגיד תודה לראובן דור, שעושה לי חפיפה ואני מרגיש שאני נכנס לנעלים מאוד גדולות ועם הרבה אחריות."

מה צופן לנו העתיד?
"בגדול, אני חושב שהשנים שהיו לנו בענף האבוקדו הם לא השנים שיהיו. השוק הולך ונהיה הרבה יותר מורכב ומאתגר, ועכשיו צריך לתת דגש על נושא של פתיחת ארצות נוספות לייצוא אבוקדו, אם זה הודו ואם זה יפן, שעכשיו נפתחה בפנינו. האתגר השיווקי בשנים הבאות יהיה הרבה יותר מסובך, וכמובן, כל הנושא של התחממות כדור הארץ, שגם בעצמו מסובך."

דיברת על פתיחת ייצוא האבוקדו ליפן, הבנתי שפותח פרוטוקול מיוחד לנושא.
"נכון מאוד, יש פרוטוקול שפותח על ידי שולחן מגדלי האבוקדו לפני כשנה. בגלל מגיפת הקורונה, אורך קווי התובלה הימית ארכו ימים רבים מאוד, 54 ימים עד שזה הגיע ליפן. השנה הקווים יותר קצרים והשנה שלחנו שלוש מכולות. היה פה עכשיו מפקח יפני ולמעשה אתמול בערב הוא טס חזרה ליפן, הוא בדק את הפרי בשלושת האזורים מהם קטפנו את האבוקדו – גם בגליל המערבי, גם בגרנות וגם בדרום, מכל אזור שלחנו מכולה ועכשיו אנחנו מקווים שזה יגיע לשם והכל יהיה טוב כמו בשנה שעברה. זו פרוצדורה שלמה ומסבכת, צריך ללוות את המפקח היפני לכל מקום, הוא הולך לראות את המטעים ולוודא שאין שם מזיקי הסגר, שולחים רק פרי בגדלים מסוימים מאוד שהיפנים רוצים, מסובך אבל חשוב מאוד למגדלים שלנו.
"שלחנו להם רק האס שאותו הם אוהבים. נכון להיום הם מקבלים אבוקדו רק ממקסיקו. אנחנו שלחנו לשם על אף שהשנה זה לא כלכלי, כי המחירים באירופה יותר גבוהים מיפן, אבל כשולחן מגדלי האבוקדו לקחנו זאת כמטרה לפתוח את המדינה לייעדי יצוא חדשים, גם במחיר שנצטרך להשלים כסף – נעשה את זה כדי שבשנים קשות יותר תהיה לנו את האופציה לשלוח לשם. אנחנו רוצים, בראש וראשונה, לשמור על הנושא של הפרוטוקול, לראות שאנחנו באמת יכולים להגיע לשם עם פרי איכותי, שהיפנים יאכלו פרי טוב ויבקשו עוד. ברגע שנראה שזה קורה אז אנחנו גם מעריכים שהכמויות ליפן יעלו בצורה ניכרת. אם לפני שנה יצאה מכולה אחת והשנה יצאו שלוש מכולות – אנחנו מקווים ששנה הבאה יהיה כבר הרבה יותר."

האבוקדו שלנו יכול להתחרות באבוקדו המקסיקני שם? זה אפשרי?
"זה בהחלט אפשרי ותשמע, זה הכל תלוי מחיר. אמנם היום המחיר שם יותר נמוך מאירופה אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה. שנה הבאה יהיו כמויות יותר גדולות באירופה, גם יכול להיות שהמחיר ייפול."

דיברנו עם בעלי משתלות לשתילוני אבוקדו, ורבים אמרו שהרכישות המאסיביות של שתילוני אבוקדו נבלמו, אחד מבעלי המשתלות אפילו אמר שהחל לזרוק כנות אבוקדו כי אין להם ביקוש. יש בלימה ברכישת שתילוני אבוקדו?
"אני לא חושב שיש בלימה. ממה שאני רואה בשטח, ב-2023 הולכים לטעת הרבה מאוד שטחים ואני רואה שהרבה מהשטחים כבר התמלאו. למשל באזור הגליל המערבי ובאזור גרנות לא נשארו הרבה דונמים שאפשר לטעת בהם, אלא אם אתה עוקר פרדסים או משהו אחר. הדרום הופך להיות האזור הכי משמעותי בנושא הנטיעות. נכון שהיכן שגידלו תפוחי אדמה זה מאתגר אבל בסך הכל אנחנו רואים תוצאות טובות שם. אני לא רואה שיש ירידה בנטיעות, במיוחד השנה לאור המחירים הגבוהים, אני רואה שיש הרבה הזמנות. אני גם בעל משתלה ואני רואה שהביקוש הוא בהחלט גבוה. המשתלה שלנו עובדת בשוק המקומי בשיתוף פעולה עם משתלת חסקלברג ואנחנו רואים שיש הזמנות יפות, אני מדבר על שתילונים איכותיים. היום בעיקר קונים האס ודומיו, מה שנקרא, יותר ויותר מכניסים את הזנים שדומים להאס, כמו ה-BL שהוא זן האס מאוחר וה-ג'ם. נוטעים גם קצת זן 'מלומה' אבל בעיקר BL וג'ם שהם המובילים."

הבנתי שיש בעיה שיווקית עם דמויי ההאס, שאינם פודים את אותו המחיר של ההאס. זה נכון?
"יש בעיה, נכון, אבל אם יש לך כבר מסה אז אין בעיה, אז אתה שולח מכולות שלהם. ה-BL הוא זן שמבשיל בשלב מאוחר יותר, הוא לא כל כך דומה להאס אבל הוא הרבה יותר רווחי, כי הוא גם יותר פורה וגם מגיע בתקופה הכי טובה – פברואר-מרץ אפריל, תקופה שיש יותר ביקוש לאבוקדו הישראלי באירופה. והג'ם, שהוא יותר דומה להאס, בשוק המקומי פחות מכירים אותו ופחות אוהבים אותם, אבל בסך הכל לדונם הם יותר רווחיים. ולמרות זאת, אתה יודע, כל העולם מדבר על האס וזה מה שבעולם רוצים, אבל אנחנו ביבולים של ההאס אנחנו עוד לא כל כך גיבורים, הממוצע בארץ הוא לא מספיק גבוה. עמדנו על 56% אבל תראה, כולם נוטעים כבר יותר, מעל 60% נוטעים האס, אבל עדיין יש מטעים ותיקים ששם האחוזים נמוכים יותר. אבל מחליפים שטחים, מנסים להגיע ל-70% האס ודומיו."

אנחנו מדברים כשהסופה "ברברה" בעיצומה. הבנתי שיש חשש שהסופה תסתיים ויהיה כפור…
"יש קבוצת מזג אוויר של מרק, שהוא החזאי שלנו, אנחנו מאמינים בו ומרק אמר שלא תהיה קרה – אפשר לישון בשקט. אנחנו תמיד חוששים מקרה אבל הפעם זה לא יהיה. נחזיק אצבעות."

דיברת על האתגרים שעומדים בפני הענף בשנים הבאות ועל כך שזה לא יהיה כל כך פשוט כמו בשנים עברו, אתה מתכוון למחירים? לכך שכל העולם מגדל אבוקדו?
"בהחלט, אני מתכוון למחירים, אני מתכוון לעובדה שעקומת הביקוש ועקומת ההיצע הולכות ומתקרבות אחת לשניה. צריך לזכור, נכון להיום הביקושים יותר גבוהים מההיצע ולכן המחיר גבוה, אבל עם חלוף השנים, כאשר נוטעים בכל רחבי העולם, כולל בארצות שהרבה יותר קל לגדל, קולומביה, קניה, אפילו במרוקו וספרד יותר זול לגדל מאשר בישראל – גם יש להם סבסוד, גם המים שם יותר זולים, גם עלות שכר הפועלים יותר זולה. באפריקה הרחיבו נטיעות, גם אתיופיה, אבל למרות שקל יותר לגדל שם – הלוגיסטיקה שם לא פשוטה ולוקח זמן עד שהפרי מגיע לאירופה. אתה צריך לנסוע שעות רבות על כבישים, חלקם דרכי עפר, הנמלים רחוקים, בתי אריזה בעייתיים, הלוגיסטיקה מורכבת שם. אתה אומר לעצמך שאם אתה משלם לפועל 3 דולר ביום אז בטח הכל יהיה בקלות, אבל זה לא, הוצאות הגידול והשילוח שלהם דומות מאוד לשלנו."

אבל הביקוש לאבוקדו הוא עדיין גבוה מאוד, לא?
"הביקוש מאוד מאוד גבוה, עצם זה שהאבוקדו מוגדר כ'סופר פוד' אז כל הזמן הביקוש גדל. אתה רואה שהצריכה לנפש, ואני מדבר בעיקר על אירופה אבל גם בארה"ב וגם בישראל – הצריכה לנפש גדלה מידי שנה. עכשיו, שנים כמו שנה שעברה, כשהמחיר היה נמוך, אז בסך הכל יותר אנשים נחשפו לגידול ויותר אנשים צרכו אבוקדו והכניסו אותו לתפריט היומי שלהם – וזה עושה לנו טוב. אגב, אנחנו בשולחן האבוקדו גם משקיעים הרבה מאוד כסף בנושא קידום מכירות לשוק המקומי, ממש בימים אלה יש לנו קמפיין לצריכת אבוקדו ברדיו, שמטרתו להעלות את הצריכה לנפש בישראל."

דיברת על הודו כשוק פוטנציאלי לאבוקדו הישראלי. הבנתי שגם בהודו יש בעיה של לוגיסטיקה, דרכי הובלה ותובלה רעועות וכו'.
"כן, הודו זה אחד היעדים שאני חושב שצריך לפתוח אותו לאבוקדו הישראלי, אבל צריך עוד לעשות על זה עבודה, לראות מה אומר סקר השווקים שם, כמה אנשים מכירים שם את האבוקדו וכמה צורכים אותו. הם בעצמם מגדלים מעט מאוד אבוקדו וזה לא בתפריט הקבוע שלהם, אבל הם לאט לאט נכנסים לזה. אתה רואה שחברות הודיות יוצרות קשר עם משתלות בארץ ובחו"ל אבל זה הולך לאט. מה שכן, בעשר-עשרים השנים האחרונות נוצרה שם שכבת אוכלוסייה של המעמד הבינוני שצורכת מזון בריא דומה למזון הבריא שצורכים בעולם המערבי – זה הקהל יעד שאנחנו מכוונים אליו."

לסיכום, אבוקדו זה לא גידול קצר טווח כמו בירקות, זו ריצה למרחקים ארוכים.
"אני באופן אישי אני רץ למרחקים ארוכים או בינוניים אז אני יודע מה זה, אבל בגדול זה ענף שהוא ארוך טווח, לוקח הרבה שנים עד שאתה רואה ברכה מהפירות – זה עץ, זה לא שיח, עד שאתה מקבל פרי ויש חמסינים ויש קרה. האבוקדו סירוגי, זה לא טוב למגדלים, זה לא טוב לחברות ובתי האריזה, זה לא טוב לאף אחד. אנחנו משקיעים הרבה מאוד במחקרים, מנסים למתן את תופעת הסירוגיות, אבל בסך הכל אנחנו מרוצים מהגידול הזה. בגדול, החל מאוגוסט ספטמבר המחירים היו מצוינים, נכון עכשיו המחירים פנטסטיים אבל הכמויות הרבה יותר קטנות משנה שעברה וזה חלק מהעניין של המחיר, הביקוש וההיצע."

שאלה אחרונה, מה הם האתגרים שלך לעתיד?
"אני מכנס צוות קטן, מה שנקרא 'מטבחון' עם מנהלי הפעילויות מהגליל המערבי, מגרנות ומהדרום – מספר אנשים מצומצם – אנחנו נעשה איזשהו סיעור מוחות ונחליט על היעדים לשנים הקרובות – נפרסם את זה לשולחן והמגדלים ונפעל לפי תכנית עבודה מסודרת."