מובילאיי אנושי ו"הסגברה". הדי בן עמר מנסה להתמודד עם כל המהמורות שבדרך
יצאנו מבית החולים כרמל בחיפה.
השעה הייתה שתיים בלילה, או בבוקר, וכשעלינו על כביש החוף בדרכנו ליד חנה, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים שאלה: "אתה בסדר? לא תירדם?"
"אני בסדר," אמרתי. "אשים מוזיקה בדרך".
"אתה רוצה שאדבר איתך, שתישאר ער?"
"לא כדאי, הדיבורים שלך מרדימים אותי".
אם ציפיתם שמהדיאלוג הזה תיוולד שתיקה מעיקה וכועסת לשאר הדרך, אינכם מכירים את זוגתי-לחיים-ארוכים. אחרי שלוש דקות על כביש החוף היא שאלה: "שמת לב שאתה עם אורות גבוהים?"
"אנחנו הרכב היחיד בכביש," אמרתי. "אם אראה שמתקרבת מכונית מאחור או מלפנים, אנמיך את האורות. חוץ מזה, אם באה מכונית ממול במסלול הנגדי, יש בינינו חומת הפרדה שעושה מיסוך".
"זה עדיין מסנוור," חניה אמרה. "עדיף שתנמיך אורות אם מישהו בא ממול".
נסענו דקה תמימה בשתיקה.
"שמת לב שאתה נוסע במרכז הכביש?" חניה שאלה.
"אנחנו עדיין הרכב היחיד בכביש," אמרתי. "למי זה מפריע שאני נוסע באמצע ומרגיש כמו מלך?"
"אבל אתה עושה את זה גם כשאתה לא לבד בכביש," חניה אמרה, "אני לא מבינה למה אתה לא נוסע בנתיב אחד, כמו כולם".
בשלב הזה גחנתי קדימה, לחצתי על הכפתור הבולט מחלקו העליון של התקן ה"מובילאיי" וכיביתי את ההתקן. הגעתי למסקנה שהוא מיותר.
לבלבל את הנהג
מובילאיי (MOBILEYE) הוא מערכת בטיחות לנהג, המתריעה על סכנות ואי-סדירות בהתנהלות הכביש של הנהג ובסביבתו. היא עושה זאת באמצעים קוליים וויזואליים. היא פותחה בישראל בידי שני שותפים, אמנון שעשוע וזיו אבירם, שהנפיקו את החברה בבורסת הנאסד"ק האמריקאית. החברה נרכשה על ידי אינטל באקזיט הגדול ביותר שידע השוק הישראלי אי-פעם, 15 מיליארד דולר, ועכשיו מוצעת על ידי אינטל להפוך שוב לחברה פרטית. המכשיר מתוצרתה מותקן כיום כסטנדרט במכוניות חדשות.
המובילאיי הוא פיתוח נהדר לנהגים רווקים.
העניין עם נהגים נשואים הוא, שהם לא ממש צריכים אותו. הניסיון מראה שלכל נהג נשוי שנוסע ברכב עם זוגתו-לחיים-ארוכים, יש כבר מכשיר מובילאיי צמוד, שלא עלה לו בכלום, חוץ מטבעת אחת וחירותו האישית.
כל נהג נשוי כבר יודע, שכשהוא נכנס למכונית עם זוגתו-לחיים-ארוכים, טוב יעשה אם יגחן קדימה אל מכשיר המובילאיי, ילחץ על הכפתור שבולט ממנו, ויכבה את ההתקן. אין שום צורך לקבל אזהרות באמצעים ווקאליים משני כיוונים שונים – זה עלול לבלבל את הנהג וזה מיותר לחלוטין.
למובילאיי האנושי יש גם יתרון בולט, שהוא יודע להבחין בסכנות חיים של ממש שהמובילאיי הממוחשב אינו מבחין בהם, כגון: "היית צריך לתת זכות קדימה למכונית ההיא בכיכר, אתה יודע!"
"אבל אני כבר הייתי במעגל התנועה!"
"הוא היה לפניך. אם היית מסתכל היית יודע!"
אין מובילאיי שיודע לעשות את זה.
אבל מבחינתי שיא הפיתוח של המובילאיי עדיין נמצא הרחק בעתיד, ואני לא רואה שאנחנו קרובים לשם. מבחינתי, היום שבו אדע שהמובילאיי הגיע לשיא פיתוחו והתפתחותו, והוא לא סתם גולם עם בינה מלאכותית, יהיה היום בו יקרה הדבר הבא:
אנהג במכונית ולפתע, כמו שקורה לפעמים, ארגיש שאני צמא. תוך כדי נהיגה אושיט את ידי בתנועה אוטומטית אל בקבוק המים המינרליים המונח בשקע שליד כיסא הנהג, אשלוף ביד אחת את הבקבוק ואפתח בתנועה אוטומטית ומבלי להסיר עיניי מהכביש את פקק-הספורט שעל הבקבוק, ואביא את פקק הספורט המיועד ללגימה אל בין שפתיי, ואלגום לגימה ארוכה בשקיקה גדולה, ואז עוד אחת, ועוד אחת.
ביום שיגיע הרגע שבו מכשיר המובילאיי בשלב הזה יגיד לי: "אתה יודע שאתה עושה המון רעש כשאתה שותה?", אדע שהטכנולוגיה הזו הגיעה אל שיא התפתחותה.
עד אז יש לה עוד הרבה מה ללמוד.
אלמנטים דוחים של גבריות
כשאמרתי בזמנו לבן-דודי זמיר שגבר נשוי אינו זקוק למובילאיי הוא התמוגג וצחק, ושנינו חשבנו שזו הברקה, עד הרגע שבו זוגתו-לחיים-ארוכים שישבה איתנו אמרה: "אבל ברור לכם שזה נראה לכם כך, פשוט משום שמקובל שכשגבר ואישה נוסעים במכונית – הגבר הוא שנוהג, כן? כי כשאני וזמיר נוסעים במכונית ואני הנוהגת, כמות ההערות, והתיקונים, וההסברים שאני מקבלת בזמן הנהיגה, היא פי שלושה ממה שאני אי-פעם הערתי לו".
ואז השתתקנו. וחדלנו מצחוקנו. כי לכולנו ברור היה שהיא צודקת.
ההבדל הוא, שבעוד שהאישה מעירה לגבר, הגבר במרבית המקרים מסגביר לאישה, שזו אחת התופעות הדוחות שהטבע מכיר. "מסגביר" הוא שילוב של המילים "מסביר" ו-"גבר", והפועל "מסגביר" משלב התנשאות, באופן שבו גברים "מסבירים" לנשים דברים שהן כביכול לא מבינות, ומשלב גם אלמנטים דוחים של גבריות, ולפי תפיסתי משלב גם טיפשות.
כאן אם כן המקום לצאת מהארון ולגלות לכם: אין בי הרבה חיבה למין הגברי, למרות שבעוונותיי מיום לידתי אני משתייך אליו.
ובמקביל, כאן גם המקום לומר שתמיד הייתה לי תחושה שהפוליטיקלי-קורקט של 30 השנים האחרונות ויותר, שלידתו כרגיל באמריקה ומשם המחלה הממארת הזו התפשטה לשאר הארצות, פוליטיקלי-קורקט הטוען שאין כל הבדל בין נשים וגברים וכל ההבדלים ביניהם חברתיים ונרכשים, מקורו בבורות מוחלטת והוא הבל ורעות-רוח.
לפני עשר שנים נתקלתי בספרה של הנוירו-פסיכיאטרית לואן בריזנדיין, חוקרת מוח, הנקרא "המוח הנשי", שהוא ספר חובה לכל גבר ואישה. בין השאר הספר מתאר את כל המחקרים על ההבדלים המבניים והתפקודיים של המוח הנשי והגברי, ואת הבדלי התפקוד שגורמים ההורמונים השונים, מאסטרוגן ופרוגסטרון אצל נשים ועד טסטוסטרון אצל גברים, וההבדלים בגודל של בלוטת האמיגדלה שבמוח, היא הבלוטה האחראית בין השאר על תוקפנות, אותה בלוטה שגדולה בממוצע ב-30 אחוז אצל גברים, ושגורמת אינספור מלחמות, תחרות, ואי-שיתוף פעולה גם במקום בו הוא מתבקש יותר מכול.
כמו עוד מגוון של שינויים ביולוגיים שיש בין גברים ונשים שהם בבסיסו של ההבדל.
כמו כן, גם למדתי בקורסים של פסיכולוגיה פיזיולוגית שהמין הגברי לא באמת נחוץ, ושיש זנים בטבע שמסוגלים להתרבות פרתנוגנזית, שהיא הפריה עצמית (או – רביית בתולין), ועל כן כל הצורך והנחיצות במין הגברי הוא רק כדי לייצר את כרומוזום ה-XY לעומת ה-YY הנשי, כדי לאפשר יותר שינויים מדור לדור ויתר-התגוונות של המין.
המין הגברי בכללו, לפיכך, הוא סוג של מוטציה לא הכרחית, אני אומר תמיד למי ששואל אותי, והעולם היה נראה הרבה יותר טוב בלעדיה.
לפעמים אני פוגש בפמיניסטיות, שהוא מונח השנוא עלי מאוד, אבל אולי זה רק אני, שנוהגות לומר "אלוהימה" במקום "אלוהים" ולטעון שאלוהימה היא אישה ולא גבר, ואז אני אומר להן: "אתן רציניות? הסתכלתן פעם איך העולם נראה? רק גבר מסוגל לייצר דבר גרוע כל כך! חיזרו בכן מהר מהטעות הזו!"
ברור לי שאין אלוהים ושכל המונח הזה הוא המצאה הזויה של בני האדם, אבל אילו הייתי מאמין בקיומו ובסיפור הבריאה, הייתי מציג את בריאת האדם כך:
"אלוהים עבד כמו חברת מייקרוסופט – תחילה הוציא לשוק גרסת בטא ניסיונית שנקראה "אדם" ושהייתה דפוקה ומלאה באגים, ואז לקח ממנה צלע, שיפר אותה, והוציא גרסה משודרגת, הרבה יותר מוצלחת ומורכבת, שנקראה "אישה".
כל כך מורכבת ומסובכת יצאה הגרסה הזו, עד שאף אחד לא באמת מבין אותה ומה מפעיל אותה. אפילו אלוהים לא.
