יבול החרובים בישראל מגיע לכמה אלפי טונות בשנה.
בשנת 2021 החלו נטיעות של כ-700 דונם של מטעי חרוב ראשונים בגליל העליון בעלות 6,500 שקלים לדונם, בשטחים החקלאיים של הקיבוצים: דן, דפנה, חולתה, גדות, עמיעד ובחוות המטעים המחקרית של החברה לחקלאות במועצה אזורית הגליל העליון ,
כל זאת בהמשך למגמה כלל עולמית של עלייה בצריכתם של מוצרי פירות וירקות המוגדרים כפירות-על והעלייה במודעות לתכונות הבריאותיות של החרובים חלה עליה דרמטית בצריכת החרובים בעולם ובעקבותיהם עליה בהרחבת היקף מטעי החרוב, בשנים 22\23 נכנסו קיבוצים נוספים לנטיעות חדשות.
כיום, השוק העולמי של תעשיית זרעי החרוב, שנמצא בראשיתו, כבר צורך כיום מעל 40,000 טון (קצב שיעור גידול שנתי ממוצע של 5%) שהם כ-200 אלף דונם של גידול אינטנסיבי[.
עץ החרוב צומח לגובה של עד 12 מטרים ובקוטר כ-1 מטר. העץ מאריך שנים (עד מאתיים שנים), בעל שורש חזק שגדל באדמת סלע וטרשים, עמיד לאירועי אקלים קיצוניים ובאירועי שרפה מהווה חייץ בפני התפשטות שריפות בשל בעירתו האיטית. בעולם גדל החרוב כחלק מחורש טבעי משולב עם עצים נוספים.
פריחה– אוכלוסיית החרוב מורכבת מעצים שפרחיהם זכריים, מעצים שפרחיהם נקביים או מעצים הנושאים תפרחות זכריות ונקביות יחדיו.
הפריחה בסוף הקיץ ועד אוקטובר. החרוב הוא העץ היחיד בחבל הים תיכוני הפורח בחודשים אלה (פריחה בסוף הקיץ אופיינית לצמחים טרופיים). ריחם של פרחי הזכר נודף למרחוק.
פרי החרוב– תרמיל בשרי וגלדני. ראשיתו בצבע ירוק, בהבשלה מקבל צבע חום ומתיקות, אך מתייבש ומתקשה מאוד. התרמיל באורך 10-20 ס"מ, רוחב 3-4 ס"מ, ישר או קמור מעט ופחוס בצורת חרב ומכאן כנראה שמו של העץ. בתוך הפרי מחיצות רוחב, בהן גרעינים, בין 5-20 בכל פרי. עשיר בסוכר וחלבון.
תעשיית המזון מייצרת מהחרוב שימושים מרובים: דבש חרובים, מולסה, בסיס סוכר, סיבי חרוב וגם קוסמטיקה.
זרעי החרוב מכילים רכיב ייחודי שהינו ג'לטין מן הצומח "גאם" (GUM), המשמש בתעשיית הגלידות האיכותיות,
יוגורט ומזון לתינוקות כמייצב מזון הנחשב לאיכותי מבין מייצבי המזון. עם העלייה בצריכת "מזון בריאות" עולה גם הביקוש למוצר טבעי זה.
נימוקים נוספים להפיכת גידול החרוב כתחליף לגידולי שדה מסורתיים, שרווחיותם הולכת ויורדת בעמק החולה בפרט ובארץ כולה הם:
1. תמורה גבוה לדונם ביחס לעלויות נמוכות לדונם, כמו צריכת מים ובהוצאות הגידול במטע (גיזומים מועטים, קטיף מכני).
2 שימוש בקרקעות עניות ושוליות; תרומה נוספת לכלכלת האזור בתחומי תעשיית המזון, המשקאות, הפארמה, תוספי המזון (פרוביוטיקה).
3. תרומה להגדלת "שטחי רעייה" בסתיו – תקופה בה יש מיעוט פרחי צוף ואבקה – לדבורי הדבש, לחיזוק מושבות הדבורים הנכחדות, החיוניות להאבקת גידולי החקלאות והבר. עץ החרוב הוא רב ערך בתקופת הסתיו שהיא המועד להחלפת המלכות ולפיצול נחילים.
4. תרומה למחקרים קליניים בתחומי מערכת העיכול, תחום הנמצא בביקוש אדיר בעולם, כמו גם מזון לחולי סוכרת, מצבי שובע ולבריאות הפה
החרוב, כגידול אינטנסיבי, יהווה תחליף לגידולי שדה אחרים, שרווחיותם הולכת ויורדת. מטע חרוב יוכל לתת תפוקה מסחרית גם בתנאי 'בעל' ומחסור מים. ניתן לטעת חרוב, גם בקרקעות שוליות, תוך ניצול מים שוליים, מאחר וצריכת המים שלו נמוכה וגם זו תינתן רק כתוספת אפשרית, לאחר גשמי החורף. לתכנית גידול החרוב בשטחי החקלאות בגליל, שותפים משרד החקלאות, החברה לחקלאות במועצה אזורית הגליל העליון ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל. על פי הבדיקות שנעשו בשנתיים האחרונות בגליל, הגידול על כל שלביו חוסך בידיים עובדות, דורש מעט מאוד גיזומים וטיפול והקטיף יתבצע באופן מכני.
למימוש גידול ושיווק החרובים לתעשיית המזון, מובילה 'החברה לפיתוח הגליל', את הפרויקט הכולל התקשרות בין קיבוצי הגליל העליון לבין החברה היזמית "דרך החרוב בע"מ", שלה חוזים ארוכי טווח, במחיר מובטח למכירת פרי החרוב וכפועל יוצא תוכל להתחייב ולרכוש את מלוא התוצרת מהחקלאים והעברתם למפעלי מזון בארץ ובעולם. זוהי התקשרות ראשונה מסוגה בארץ. כמו כן, בוחנת החברה לפיתוח הגליל כניסה לשותפות בחברת "דרך החרוב", במטרה לפתח חוליות נוספות בשרשרת הערך של תעשיה ומחקר.
רונית בדלר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה לפיתוח הגליל (משקי הגליל העליון) אומרת: "הבחירה בגידול מטעי חרוב משקפת את החשיבה שמתבצעת בארגון, לגבי פרופיל הגידולים העתידי באזור הגליל, על רקע עלויות המים הגבוהות. היקף ההשקעה, צריכת המים והעלות השנתית של גידול החרוב נמוכות והתמורה לדונם ולקוב מים, צפויה להיות משתלמת יותר ביחס לגידולי גד"ש. כמו כן, קיימת מחשבה על הגדלה עתידית של שרשרת הערך לתעשייה ולמחקר מקומיים. מאחר וקיים כבר הסכם מסחרי, עם היזם, לרכישת כלל הפרי לייצוא, יש מקום לביטחון והשקעה נוספת" אומרת בדלר.
עופר ברנע, מנהל החברה החקלאית במועצה האזורית הגליל העליון ,חבר קיבוץ חולתה, אומר: "גידול מטעי החרוב ביחידות שטח גדולות יאפשר גידול ריווחי נוסף ומשלים בסל הגידולים של ענפי הצומח, במטרה לפתח תעשייה לייצור מוצרי מאכל ותוספי מזון לדרישת השוק העולמי. שטחי החרוב הגדולים, מהווים בסיס לחתימה על חוזים תעשייתיים, יציבים וארוכי טווח בארץ ובחו"ל וכן הורדת עלויות והוצאות הגידול במטע, שכן טיפול ביחידת שטח גדולה יעילה יותר. גידול החרוב יאפשר תרומה נוספת לכלכלת
האזור ויכולת ההתפרנסות מחקלאות חדשה ומתקדמת, בשילוב ענף הדבש וענפים נוספים, שישמרו על חקלאות משולבת איכות סביבה כמערך הוליסטי" אומר ברנע.
בסקר עצי חרוב, שבוצע בשנה האחרונה ברחבי הארץ, בשיתוף חקלאים, שתלנים, קרן קימת לישראל, חוקרי מו"פ וחברת "דרך החרוב", אותרו עשרים עצי חרוב מצטיינים, בעלי יבול גבוה ותכונות איכות גרעין טובות. עצים אלה יהוו את "עצי האם" להקמת המטעים המסחריים בגליל, כך שהחל מהשלב הראשון יינטעו עצי חרוב פוריים, המבטיחים יבולים גבוהים ואיכותיים, עמידים לתנאי קיצון, שגדלו בתנאי 'בעל'. במהלך הגידול יינתנו להם תוספת דישון והשקיה מתונה ומסודרת שישפרו את כמות היבול ואיכותו. היעד הוא בחינה נרחבת של זנים שונים של עצי חרוב עם פרופיל גידול שונה ובחינת התאמתם לתעשיית המזון והמשקאות וכן פיתוח זני חרובים טעימים יותר ופחות קשים למאכל טרי וללא עיבוד.
בניסיונות רבים שנערכו בקליפורניה ובישראל במספר סוגי מטעים נמצא שחיפוי הקרקע מעלה יבולים, משפר את חיוניות העצים, תורם לחיסכון משמעותי במים ובדשן, מפחית נזקי המלחה, יוצר החשכה מתחת ליריעה ובכך תורם להעלאת מערכת השורשים לשכבת הקרקע העליונה, מחמם אותם באביב, יוצר פס הרטבה רציף תחת היריעה ומשפר את פיזור המים האופקי בקרקע, מצמצם נביטת עשביה (למעט גומא הפקעים, קנה, ינבוט, משיין ועוד). מביא לחסכון בשימוש בקוטלי עשבים ומונע נזקי נקרים לצנרת הטפטוף.
חברת גניגר מייצרת יריעות לחיפוי קרקע במטעים, היריעה מיוצרת בטכנולוגיה יחודית של 5 שכבות, חזקה מאד מבחינה מכאנית ומיוצבת במיוחד כנגד התפרקות כתוצאה מקרינה אולטרה סגולה, חום ואגרו כימיכלים.
ציוד לפריסה ותמיכה טכנית:
העלות הגבוהה של התקנת היריעות והקושי בביצוע החיפוי הרתיעו חקלאים רבים מהשימוש בחיפוי קרקע. בכדי להוזיל את עלות החיפוי ולהקל על ביצוע העבודה חברת גניגר מעמידה לרשות לקוחותיה פורסת לפריסת היריעה לפני הנטיעה. הכנת השטח ופריסת הטפטוף מתבצעת לפני הנטיעה. הנטיעה מתבצעת לאחר הפריסה, לתוך יריעות החיפוי. גניגר מציעה שרות טכני ואגרונומי לביצוע הפריסה.
עבור הנטיעות החדשות במטעי החרוב אנו ממליצים על יריעה לחיפוי קרקע במטעים בצבע שחור/לבן: השחור כלפי מטה חוסם את מעבר אור ומפחית נביטת עשבים. הלבן כלפי מעלה, מחזיר כ – 65% מהאור הנראה לתוך עלוות הצמח, מאיץ את תהליך הפוטוסינטזה והצימוח, מקרר את הקרקע יחסית לחיפויים בצבעים אחרים.
שי גולני, אגרונום חברת דרך החרוב
החברה הוקמה לפני כ 3 שנים, במטרה להחזיר את גידול החרוב כענף בחקלאות הישראלית
החברה הוקמה על ידי היזם אודי אלרואי, איש עסקים מנס ציונה.
שוק החרוב העולמי נמצא בגדילה מתמדת בזכות התוצר המופק מהזרעים, ה- LBG ) LUCUST BEAM GUM ) משמש כמייצב מזון טבעי העשוי מגומי זרעי החרובים במוצרים רבים(מעדני חלב, גבינות, מזון תינוקות).
בנוסף מצאנו עניין בתוצרים נוספים כגון סוכר בריא, חטיפי בריאות ועוד.
במדינות רבות באגן הים התיכון מנסים לגדל חרוב לתעשייה, אך מתקשים מאוד, דרך החרוב סימנה כמטרה ליצור מטעים צפופים ומהירים לניעור ואיסוף ממוכן.
בחברה מחלקה חקלאית קטנה הכוללת את דר מרים זילברשטיין, אגרונומים ואנשי שדה.
כיום שטחי הגידול בישראל עומדים על כ- 2500 דונם ב 20 אתרים שונים, כל ההיבטים השונים בגידול נבדקים ונכנסים למאגרי המידע , כולל ההיבטים התעשייתיים..
בקיבוץ דפנה בו הקמנו את אחד המטעים הראשונים, יישמנו את היריעה לחיפוי קרקע של חברת גניגר, היריעה איפשרה לנו הפחתה משמעותית בצריכת כמות מים וכח אדם ובנוסף, הפחתה בשימוש בקוטלי עשבים.
צמצום רמת ההתאודות גם הביא להצלחה מאוד גדולה של ההרכבות בחרוב ומכאן המלצנו למטעים הגדולים שהוקמו בהמשך את השימוש ביריעות של גניגר.
ב 2023 שני מטעים נוספים בקיבוצים יד מרדכי ובפלך הצטרפו להקמה תוך פריסת היריעות לחיפוי קרקע וניכר יתרון באינטנסיביות הטיפול בשיטה זו.
מגן שנהב, מנהל המטעים- קיבוץ דפנה מסכם את נטיעת 200 דונם מטע חרובים בשני שלבים
החרוב הוא למעשה מין אנדמי לאגן הים התיכון בכלל ולארץ ישראל בפרט וניתן לראות אותו גדל ופורה באזורים שונים בארץ בתנאים משתנים. החרוב אינו צרכן מים גדול ולנו בצפון אין חלופה להשקיה במים שפירים, לכן הוא התאים לכיוון התפיסה שלנו כגידול "חסכוני".
בנטיעת העצים קיבלנו החלטה לפרוס את היריעה לחיפי קרקע של גניגר על מנת לבודד את השתילים הקטנים מעשבייה קשה, השגנו גם את האפקט של שמירת הלחות בקרקע הגירית שלנו כך שיכולנו לרווח את ההשקיות. כיום, שנתיים לאחר הנטיעה הראשונה ניתן לומר שזו היתה החלטה טובה, כמות העבודה שהושקעה בחלקה היתה מינורית ללא פחת שתילים משמעותי.
אמיר שטראי-מנהל הקמת הפרוייקט ומגדל מטע חרובים קיבוץ פלך
פלך הוא קיבוץ צעיר הנמצא בגליל המערבי. בבעלותינו שטח חקלאי הנקרא "קוקוי" אשר נמצא ליד קיבוץ עין המפרץ בסמוך לנחל נעמן המגיע מדרום ונחל חילזון המגיע ממזרח. השטח מאופיין במי תהום גבוהים ומליחים ולכן בעשור האחרון גידלנו בעיקר חיטה ותירס למספוא. גד"ש יע"ן (בבעלות הקיבוצים עין המפרץ ויסעור ) ביצעו את העיבודים והזריעות בשטח.
לפני מספר שנים התחלנו בפרויקט להשבחת השטח על ידי ביצוע ניקוז עילי וניקוז תת-קרקעי, תוצאות הביניים לאחר כ- 3 שנים היו טובות והחלטנו להסב חלק מהשטח לגידול מטעים. בחרנו לשתף פעולה בגידול חרוב יחד עם חברת "דרך החרוב" כי זהו גידול פשוט יחסית עם דרישה נמוכה לכח אדם, קטיף מכאני ועמידות טובה יחסית למליחות בקרקע.
לאחר עבודות עפר ובניה של גדודיות החלטנו לשלב יריעה לחיפוי קרקע תוצרת חברת "גניגר". המטרה העיקרית מבחינתנו היתה הפחתת הצורך בכח אדם בטיפולי עשביה והפחתה בשימוש בקוטלי עשבים. בנוסף היריעה מקטינה התאדות מים מהקרקע בהשוואה לשטח ללא חיפוי ולכן מביאה גם לחיסכון במים. יתרון נוסף שקיבלנו סימון למיקום נטיעת העצים במרווח שרצינו, מה שחסך לנו לסמן את מיקומי חפירת בורות השתילה לפני הנטיעה.
מבחינת היישום ופריסת היריעה עמדו בפנינו אתגרים גדולים בכל הקשור להכנת השטח לקראת הנטיעה, עיבוד, הכנה מתאימה של רוחב שולחן הערוגה לקראת פריסת היריעה באמצעות פורסת וכד'.
בסופו של דבר קיבלנו מטע בהיקף של כ- 450 דונם מחופה ביריעה.
לפרטים נוספים,
יורם שטיגליץ
אגרונום ראשי
גניגר מפעלי פלסטיקה בע"מ
0524056889
