יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 438190549

חמורו של משיח 

2 דק' קריאה

שיתוף:

כבר יותר משלושים לילות שנתי נודדת, חרד ודואג מעוד בשורה הזויה שתפקוד אותנו בבוקרו של יום. לעת צהריים מקבל צפירת הרגעה, נתניהו הכול יכול מודיע שאין מה לדאוג. הדמוקרטיה תישאר איתנה גם מחר. אני מאמין לו בדיוק כמו שמאמינים לו נתיניו בליכוד 

נתניהו ושותפיו החדשים לקואליציה, המכנים עצמם "ימין מלא", צודקים באמירתם הנחרצת: "העם בחר בנו לשלטון, ותפקידנו לשרת את אותם ערכים לשמם נבחרנו". אין משפט יותר מתאים מהלקסיקון הפוליטי מהאמירה: "אלוהים לשלטון בחרתנו". 

אנחנו המובסים, לא נותר לנו אלא לראות בעיניים כלות איך השלטון מוחק את הזהות שלנו, ללא חרטות והתנצלויות. ככל שזה כואב יותר, צהלת המנצחים מתגברת. 

בואו נודה על האמת: משפט נתניהו וקלונו של דרעי הם כבר מזמן לא מרכיב חשוב בעמדת הציבור. כל אלה היו ידועים לפני הבחירות ועברו את סף ביתם של יותר משני מיליון מצביעים. אומרים לי ידידיי "זה לא הגיוני" ואני משיב "זה הגיוני לחלוטין בעיני אותם מצביעים". אלה עובדות שצורבות את הגוף והנשמה. 

היום, בשעה זו שאחרי כינונה של הממשלה, עומדות בפני כל אחד מאתנו שלוש אפשרויות:   

1. לזעוק את זעקתנו, כדי לומר לדור הצעיר: לא החרשנו בשעה הקשה. 

2. להחריש, להצטנף בתוך הבית השמור, בקרבת המשפחה האוהבת, עד להתרסקותם. 

3. להצטרף לממשלה אולי בהרכב שונה, ולשמור ככל הניתן על הערכים שלנו. 

בחרתי בשלוש האפשרויות הללו משום שהן נשמעות מעברים שונים. אוסיף ואומר שאני שומע גם בתוך הבית הקיבוצי אמירות: "ממשלת השינוי התעמרה בנו, כאן נפתח סיכוי שהממשלה הזאת תביא אותנו לארץ מבטחים בכל הקשור לאינטרסים שלנו". 

לשמחתי, כבר שנים רבות כל אחד מאתנו עצמאי להביע את מחשבותיו והגיגיו. אין לאיש מאיתנו ציפייה דרוכה לשמוע את דברו של המנהיג, או מי שמתיימר להיות כזה. 

אף-על-פי כן אני רוצה להאמין שיש לנו סולם ערכים מוצק שקובע את זהותנו האישית, הלאומית, הדתית, המוסרית והמגדרית. אלה ערכים שרחוקים כמו מזרח ממערב מערכיהם של בן-גביר, סמוטריץ', דרעי וגולדקנופף. מי שרוצה ללכת אליהם ולבקש מהם שיקוששו עבורנו מעות, שיעשה זאת בשמו ולא בשמי. 

גם לנו יש אמונות 

לא, אני לא שונא אותם, הם חלק מהשבטים של העם הזה. הם נבראו בצלם. יש להם דעות ואמונות. אם הם מאמינים בתורת הנביאים הם צריכים לדעת שגם לנו יש אמונות ודעות ועליהן נאבק בתוך הזירה הדמוקרטית. 

הם לא משיחים ואנחנו לא חמורו של משיח. כשהם יעשו מעשה מאחד נברך אותם, כשיפעלו מתוך שנאה והקצנה, נאבק בהם. זה יכול להיות מאבק ארוך ומייסר, ויכול גם להיות קצר יותר, כי פגיעתם תהיה רעה גם כלפי ציבור המתונים בתוך הליכוד. 

אין לי משנה סדורה מה אנחנו צריכים לעשות, דבר אחד ברור לי לחלוטין. הסיסמאות שמחזרנו בעבר הן מילים חלולות וחסרות משמעות. צריך לקסיקון חדש שיובן על ידי הדור הצעיר. הוא זה שיכריע במערכה הבאה. 

הוקרא השבוע על בימת הכנסת על ידי חברת הכנסת דבי ביטון (יש עתיד 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "גם ב-7 באוקטובר וגם במחנות ההשמדה בשואה, גורלם של הנרצחים הוא נורת האזהרה שלנו. אנחנו פה להדגיש את התקומה של העם היהודי להרים ראש, להילחם על עתידנו ולומר –
3 דק' קריאה
התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי
3 דק' קריאה
בספר המבוסס על חוויותיו כמפקד מוצב בתקופה בה החזיק צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון ובה גם הפציע ארגון "ארבע אימהות", מבקש יפתח גיא, בן כפר גלעדי, לחנך את הדור הצעיר להפוך את סימני הקריאה הנוקשים
5 דק' קריאה
הסטריאוטיפים של מיהו ימני ומיהו שמאלני פשטו בשני צידי המתרס ומבטאים את הסדקים בעם. אם לא נגדיר מחדש את הזהות הישראלית-ציונית הסדקים יהפכו לבולענים המאיימים על כולנו  *תמונה ראשית: ראובן ריבלין, נשיא המדינה לשעבר.
3 דק' קריאה
בקרוב תקום פנימייה של "אדם ואדמה" של ארגון "השומר החדש" ביראון, לאחר שלפני שש שנים קמה כזו באורטל. אני מקווה שעוד ועוד קיבוצים יזכו באירוח "אדם ואדמה" ואני מצפה מהתנועה הקיבוצית להוביל מהלך גדול
4 דק' קריאה
מוקי צור, איש הרוח של התנועה הקיבוצית, עוסק עשרות שנים בשאלות של זיכרון, תקווה וזהות. שאלות אלה מקבלות מקום בשני ספריו החדשים שראו אור לאחרונה: "התקווה היא לא כובע עם נוצות" ו"מן המדרון". בראיון

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן