יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 הפגנה שער הנגב 1

חצי שנה והם עדיין שם

3 דק' קריאה

שיתוף:

מאות השתתפו בשבת בעצרת שהתקיימה בצומת שער הנגב, בקריאה להחזרת 133 החטופים המוחזקים בשבי חמאס ולציון חצי שנה למלחמה


*תמונה ראשית: לישי לביא, בת זוגו של עמרי מירן. "דורשים מתווה לשחרור כל החטופים" 

מאות השתתפו בשבת בעצרת שהתקיימה בצומת שער הנגב, בקריאה להחזרת החטופים, לציון חצי שנה למלחמה ולאור העובדה כי 133 חטופים עדיין מוחזקים בשבי בעזה.
העצרת התקיימה ביוזמת תושבי שדרות, שער הנגב ואשכול והשתתפו בה בני משפחות חטופים ובמהלכה הוקראה הצהרת מטה החטופים של שער הנגב, בה צוין כי המוחים אינם קוראים לבחירות או להחלפת השלטון אלא לקידום עסקת שבויים:
״זעקת משפחות החטופים אינה זעקה פוליטית. היא זעקה ערכית ומוסרית המבטאת את הערך הבסיסי של מדינת ישראל כלפיי אזרחיה. אנו במלחמה על עצם זכות קיומנו, וכן על מהות ערך חיי האדם במדינת ישראל של 2024.
אסור לנו כעם להמשיך לשתוק. זה לא רק שלנו, זה לא רק של המשפחות, זה גם של החיילים, המילואימניקים, המשפחות השכולות, וזה של כולנו להילחם על זה.
בתפילה כל יום וכל לילה לשלומם של חיילינו בדרום ובצפון. ובקריאה לעשות כל מה שאפשר להשבת כלל החטופים והחטופות למשפחותיהם״.
״על מדינת ישראל לעשות הכול כדי להשיב את החטופים לביתם – כאן ועכשיו. לעולם לא נשוב להיות שלמים ללא חזרתם הביתה. כולנו כאן יחד מבינים את גודל השעה". אמר בעצרת יוסי קרן, מ״מ ראש מועצת שער הנגב.
״חשוב כי גם בירושלים נושא החטופים יישאר במוקד ניהול המלחמה ובחשיבות העליונה. עוד ידובר רבות על השבר העמוק והפרת החוזה החברתי בין המדינה לאזרחיה, אך לפני הכול – זוהי חובתה של המדינה להשיב את חטופיה, שנחטפנו מביתם, ממיטתם, ללא עוול בכפם ביום שבת ה-7 באוקטובר״.
עד אחרון החטופים
בעצרת נאמו מנדי דמארי, אמה של אמילי דמארי שנחטפה מכפר עזה ומוחזקת בשבי בעזה ומכבית, דודתם של גלי וזיו ברמן, שנחטפו משכונת דור צעיר בכפר עזה ומוחזקים בשבי בעזה, שאמרה בנאומה: "השבתם של יקירינו דחופה. אנחנו בימים קשים המטלטלים את החברה הישראלית. כמה געגוע יכול להכאיב פיזית, כולם מתגעגעים אליכם ומחכים שתשובו אלינו״.
גם לישי, אשתו של עמרי מירן החטוף בעזה נשאה דברים בעצרת: "היום יותר מתמיד רוצה לזעוק בשם עומרי ובשם כולם – תוציאו אותם עכשיו. אנחנו מתמודדים מול אויב אכזר, אני חיה בפחד מהטלפון והדפיקה בדלת. החוזה החברתי שלנו מופר, כל יום שעובר. אני קוראת לראש הממשלה ולקבינט, אין זמן. קחו החלטות קשות ואמיצות והחזירו אותם הביתה״.
לישי לביא (39), בת זוגו של עמרי מירן (47), נלקחה יחד איתו ועם שתי בנותיהם: רוני (שנתיים וחצי) ועלמא (שנה), כבני ערובה מקיבוץ נחל עוז. יחד עימם נלקחו כבני ערובה גם שכניהם, משפחת עידן. כעבור שלוש שעות נחטפו עמרי וצחי עידן לעזה, והנשים והילדים נותרו בקיבוץ.
בנחל עוז נחטפו בשבת השחורה שבעה אנשים: צחי עידן (47), עמרי מירן, נטלי ויהודית רענן, אלמה אברהם (84), והאחיות דפנה (15) ואלה (8) אליקים. נטלי ויהודית רענן, אזרחיות אמריקאיות, השתחררו שבועיים אחרי החטיפה. אלמה והילדות הוחזרו בנובמבר במסגרת עסקת הנשים והילדים, וצחי ועמרי נותרו בשבי חמאס ברצועת עזה. לישי מספרת שהחטופים שחזרו אמרו שהם ראו את עמרי והוא היה בסדר, אלא שמאז עברו 130 ימים של אי ודאות.
לפני מספר חודשים הייתה לישי שותפה למסע טרקטורים שארגן קיבוץ נחל עוז, כדי לעורר את המודעות למצב החטופים ובהם עמרי וצחי. "אנחנו עושים כל הזמן פעולות כדי לעורר את המודעות," היא אומרת, "וזה היה לפני כמה חודשים כשהטרקטורים יצאו מהדרום ומהצפון ונפגשו בכיכר החטופים בתל אביב״.

05acc67b bad6 4b8f a16a 6dee7059990d תמונה 2
יוסי קרן, מ"מ ראש מועצת שער הנגב. "חשוב כי גם בירושלים נושא החטופים יישאר במוקד ניהול המלחמה" 


האמנת אז שעמרי יהיה חצי שנה בשבי?
״לא. אני גם עכשיו לא מאמינה. אני לא מאמינה שהגענו לזמן הזה, ולא מאמינה שאנחנו כבר עוברים את חצי השנה והם עדיין שם. אני לא חושבת שמישהו תיאר לעצמו שזה ייקח כל כך הרבה זמן״.
איך הבנות מתמודדות עם המצב הזה?
״הבנות הן קטנות וזה שני סיפורים מאוד שונים. רוני בת השנתיים וחצי זוכרת כל פרט מה-7 באוקטובר ומדברת על זה. היא יודעת שעמרי נמצא בעזה. זה לא פשוט. קשה לה מאוד להחזיק את זה. חצי שנה זה המון זמן. עלמא היא בת שנה ואני לא יודעת מה היא יודעת ומה היא זוכרת. אנחנו מספרים על אבא, היא רואה אותו בתמונות, אבל לא ברור כמה הוא מוחשי אצלה מעבר לתמונות. אנחנו לא יודעים אם היא תזהה אותו כשהוא יחזור״.
לישי נאמה גם בעצרת המרכזית של משפחות החטופים שהתקיימה ביום ראשון בירושלים, והתייחסה לעובדה שהעסקה המתרקמת עכשיו כוללת גברים מבוגרים ונשים ולא גברים צעירים ובהם עמרי. "אמרתי שם שאנחנו דורשים מתווה לשחרור כל החטופים. אני מבינה ומקבלת את זה שהעסקה הראשונה תהיה עסקה הומניטרית של גברים מבוגרים, אבל זה צריך להיות השלב הראשון בעסקה כוללת ואסור שזה יהיה רק זה. המדינה שלנו, הממשלה שלנו, ראש הממשלה שלנו, מחויבים לכל אחד ואחת, ואני דורשת שזו לא תהיה פעימה אחת אלא הסכם כולל עד אחרון החטופים כפי שהוצג בהסכם פריז״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן