בעשורים האחרונים חלים בענפי החקלאות בישראל תמורות ושינויים רבים, והם נחשפים למשברים כמעט בכל הגידולים והזנים. אתגרי האקלים מציבים בפנינו בעיות חדשות, הפוגעות ביכולת הגידול של מינים הדורשים מנות קור, ופוגמים באיכות בגידולים הרגישים לעקות חום ולקרה. מחלות ומזיקים מתגלים לראשונה בישראל או מתפשטים לגידולים חדשים לאחר שפקדו גידולים אחרים. במקרים מעין אלה נדרש החקלאי לפתרונות כמו יישום חומרים שנאסרו זה מכבר לשימוש או ש"נשברו" ואינם מאפשרים עוד התמודדות ראויה עם הפגעים בגידול. מעבר לאתגרי האקלים והסביבה, גם האקלים האנושי משתנה – חקלאים ותיקים פורשים, דור צעיר אינו תמיד בנמצא כדי להמשיך את דרכם, והחקלאות המשפחתית הופכת מצרך נדיר, כאשר היתרון לגודל משנה את מבנה הענפים והופך אותם לריכוזיים.
על כל אלה יש להוסיף את השינויים בתנאי הסחר ובמדיניות הסרת המכסים, הגוררת הגדלה של מקורות הייבוא ושל מגוון התוצרת המיובאת, בכדי לענות על הביקוש לפירות, שהיכולת לגדלם פחתה בשנים האחרונות מהסיבות שמניתי לעיל ומתוך הרצון להתמודד עם יוקר המחיה.
בכדי לענות על אתגרי השעה נדרשת ישראל לגיבוש מדיניות יציבה וארוכת טווח, שתבטיח לא רק גידול בייצור המקומי ותמיכות בהשקעות הון אלא גם ראייה הצופה לעתיד ומתמודדת עם אתגרי המחר, באופן שיחזק את החקלאים, תוך עמידה ביעדים של גידול האוכלוסייה ושל ביטחון מזון מייצור מקומי.
מתן הדרכה והעברת ידע הם כלים משלימים למדיניות יציבה של תמיכה בחקלאות. היכולת לספק פתרונות יישומיים לאתגרי החקלאות בזמן אמת ובצורה מערכתית וממוסדת מהווה גורם קריטי להצלחתה של חקלאות ישראל בעבר, בהווה ואף בעתיד. כידוע, ישראל לא ניחנה בתנאי אקלים אידאליים, המאפשרים מגוון גידולים נרחב, ורק באמצעות מחקר, פיתוח ויכולת הטמעה מערכתית זכו חקלאי ישראל להגיע להישגים המציבים אותם בראש החץ החקלאי בעולם. היכולת להוביל את הענפים לעמידה ביעדים ולהתמודדות עם הקשיים הקיימים והעתידים לבוא, תוך ראייה לטווח הקצר, הבינוני והארוך, נמצאת בידיהם של גורמים המכירים היטב את השטח ואת הבעיות מכל זווית אפשרית. ההדרכה החקלאית נמצאת במרכז רצף צבירת הידע החקלאי, המתחיל כבר בשטח בזיהוי הבעיה ובבחינת משמעויותיה, עובר לגיבוש תמונת מצב רוחבית ולהגדרה מדויקת של המקרה, ממשיך לחיבור לגורמי המו"פ לבחינת מענה, ומסתיים בבחינת תוצרי המחקר ובהתאמתם לחקלאי בשטח.
המדריך עובר מחקלאי לחקלאי, סוקר את הגידול, את מצב הענף ואת בעיותיו, ואוגר מידע כדי לעבדו ולגבש מענים רלוונטיים. באמצעות קשר הדוק עם גורמי המו"פ ושיתופי פעולה עם חברות הטכנולוגיה ניתן לספק פתרונות מקיפים ונכונים לאתגרים ולהשקיע משאבים ביישומם באמצעות כלים ומנגנונים ממשלתיים מגוונים. נציין כי בכל העולם המערבי ידוע ומובן כי רק באמצעות שירותי הדרכה איכותיים ניתן להוביל שינוי מהותי בעשייה החקלאית, להגביר מודעות ולשפר את הכישורים של החקלאים, ובכך מהווים שירותי ההדרכה כלי מפתח להתמודדות עם אתגרים גלובליים, כמו התמודדות עם מזיקים ומחלות, חשיפה לשינויי אקלים, ביטחון מזון ושימור משאבי סביבה. הדרכה חקלאית מקצועית, מאורגנת ומחוברת לשטח ולגורמי המו"פ, תוך התייחסות לחדשנות ולקדמה, היא המענה האינטגרטיבי לחיזוק החקלאות הישראלית ולביטחון המזון, ולעמידה באתגרי החקלאות היום וגם בעתיד, ובאמצעותה ענפי החקלאות ישגשגו ויתמודדו בהצלחה עם הבעיות הקיימות והעתידות לבוא. ההדרכה רציפה וממוסדת, תוך קידום יצירת הידע והנגשתו לחקלאים במגוון ערוצים הם המפתח לחיזוק הייצור החקלאי המקומי, לצמיחה חקלאית בת-קיימא ולשגשוג ארוך טווח. הדרכה חקלאית אינה אפשרית ב"שלט רחוק" ואינה יעילה כאשר מוסברות "הוראות השימוש" באופן אוטומטי. הדרכה אמיתית מקיימת שיח מקצועי וצמוד עם השטח, מרגישה את "כיוון הרוח" ומאפשרת פתיחות מחשבתית לרעיונות חדשניים. הידע החקלאי, המפותח על ידי גורמי ההדרכה, וחשיבות צבירתו והנגשתו לכלל החקלאים – ניצבים במרכז היכולת לקדם שינויים ולעמוד באתגרי השעה.
חשיבות העברת הידע ומתן פתרונות יישומיים מקבל משנה תוקף בעולם בו אתגרי החקלאות בישראל רבים ומורכבים. הדרך להתמודדות עם אתגרים עוברת באופן ישיר בתחום המו"פ היישומי והעברת הידע לחקלאי בשדה. מבדיקות שנעשו במדינות אירופה בהן הופרטו שירותי ההדרכה הממשלתיים עולה כי כמעט בכל המדינות שנבדקו נפגעה כמות ואיכות ההדרכה והיכולת לספק מידע מקצועי ואמין לחקלאי בזמן אמת. חקלאות ישראלית צומחת היא צורך חיוני במדינה כמו ישראל, והמשך שגשוגה תלוי, בין היתר, בקיומם של שירותי הדרכה, מחקר יישומי והטמעת ידע חדש ממוסדים וראויים המייצרים ביחד עם גורמי המחקר והפיתוח פתרונות ישומיים לאתגרי החקלאות ומטמיעים אותם בקרב החקלאים.
