תושבים שפונו בתחילת המערכה המלחמתית, שבו לבתיהם ולעבודתם באישור של פיקוד העורף
בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון – הנקודה הצפונית של עוטף עזה – פעילים 115 חקלאים בעשרים ישובים: אחד-עשר מושבים, חמישה קיבוצים ועוד ארבעה ישובים קהילתיים.
מאז החלה מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, חוו המתיישבים פגיעות קשות שהסבו נזקים כבדים לתשתיות וגורמי ייצור.
"מושב נתיב העשרה הממוקם פחות ממאה מטרים מגדר הרצועה ספג פגיעות קשות במיוחד" מציין צביקה בר, ראש הוועדה החקלאית של המועצה האזורית חוף אשקלון. "חקלאים במושב סבלו פגיעות ישירות בחלקות הגידול. אחרי שהתושבים פונו לא ניתן היה להגיע לשטחים המעובדים וחברות הזרעים, ישראליות וזרות, לא יכלו לקבל תוצרת. אין התייחסות של המדינה למה שהתרחש בנתיב העשרה והגיעה העת שהמדינה תתייחס לבעיות הייחודיות של נתיב העשרה".
מצוקת חקלאי נתיב העשרה והיעדר התייחסות ראויה של המדינה אינם באים לביטוי אך ורק במושב הצפוני של עוטף עזה.
צביקה בר מסב את תשומת ליבנו למצב מיוחד, ייחודי לחבל ארץ זה, שטרם נמצא לו פתרון ראוי בקרב עשרים וחמישה חקלאים, מפוני גוש קטיף (חבל עזה), המתגוררים מאז בשטח שבין הקיבוצים כרמיה וזיקים. רובם חיים בטווח שבין אפס לארבעה קילומטרים מגדר הרצועה. ההגדרה שניתנה להם: מגורים בשטח פתוח, כי עד עתה לא נקבע להם סמל ישוב. "האזור הותקף בטילים רבים שנורו על ידי החמאס ומכיוון שאין להם הגדרה רשמית, הם אינם שומעים התראת "צבע אדום" והם רצים לממ"ד, רק כאשר הם שומעים את שריקת הטיל מעל ראשיהם. בימים אלה שוהים בשטח הפתוח הזה מאות פועלים ומתנדבים שבאו לסייע לחקלאים שאמצעי ייצור שלהם נפגעו ונהרסו".
בר אומר לי שכאשר מודיעים ברדיו שנפלו טילים בשטח פתוח "ברור לנו שיעד הטילים היה חממות וחקלאים בלי הכרה רשמית, שאינם זוכים להתראה כלשהי, קודם שהטילים פוגשים את שטחי הגידול. כיפת ברזל מזהה את יעד הטילים והיא אינה מגיבה לטילים שנוחתים בשטחים פתוחים. חייבים להעניק לתושבים האלה סמל ישוב". בישראל של 2023 אין הגדרה אחרת להתנהלות המדינה מאשר חלם.
נקודת אור בחוף אשקלון היא שובם של החקלאים לרוב הישובים. תושבים שפונו בתחילת המערכה המלחמתית, שבו לבתיהם ולעבודתם באישור של פיקוד העורף. במושב נתיב העשרה החקלאים חזרו לטפל במטעים, בירקות גד"ש וירקות חממה.
"בשובם לבית ולעבודה חזו החקלאים בהיקף נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו להם. מושב נתיב העשרה נפגע יחסית קשה, בהרוגים ובפצועים והרס כבד של שטחים חקלאיים. התשתיות במושב נפגעו מירי טילים אך גם הכלים המשוריינים של צה"ל שחלפו בשדות המושב, הרסו קרקע פורייה, קווי מים ושערים".
ראש הוועדה החקלאית במועצה האזורית חוף אשקלון מציין שמן הרגע הראשון הייתה המועצה פעילה בסיוע ישיר לחקלאים. "המועצה בראשותו של איתמר רביבו שכרה יועץ פרטי שמלווה את החקלאים בצד הבירוקרטי. המועצה קבעה נציגה שמרכזת את כל הדרישות של החקלאים מול מינהלת תקומה ויש מעורבות גדולה של ראש המועצה והצוות המקצועי שלו".
חקלאי המועצה האזורית חוף אשקלון מגדלים את כל סוגי הירקות, גם בחממות וכן תבלינים. בישוב ממוקמות ארבע משתלות של ירקות ופרחים. ומה עוד? צביקה בר: "מטעי אבוקדו בהיקף גדול, פרי הדר, מעט מנגו, הרבה מאד נשירים וגפנים".
במבט לאחור אל תחילת מתקפת החמאס מתבטא צביקה בר כך: "שבועיים ראשונים היה שוֹק גדול. תושבים התפנו מיד. הם שבו רק עשרה ימים לאחר מכן ומי שמתגורר במרחק שבין 0 לארבעה קילומטרים מהגדר התמודד עם נזקים גדולים. הפגיעה במשאבות גרמה לכך שכמעט שבוע ימים לא היתה אספקת חשמל לכל היישובים. עובדי חברת החשמל לא יכלו להיכנס לשטח ולתקן את קווי המתח הגבוה. רק אחרי חמישה ימים נוספים הגיע למקום מנכ"ל חברת החשמל בראש צוות מקצועי והחיבור מחדש של קווי החשמל החל והושלם".
אחד עשר מושבים בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון: נתיב העשרה, מבקיעים, גיאה, תלמי יפה, בית שקמה, משען, ברכיה, הודיה, ניר ישראל, כוכב מיכאל וחלץ. חמישה קיבוצים: ניצנים, כרמיה, גברעם, זיקים ויד מרדכי; וארבעה ישובים קהילתיים: באר-גנים, ניצן, בת הדר, כפר סילבר.
נוסף על הקיבוצניקים, המושבניקים ומתיישבי היישובים הקהילתיים יש גם קבוצת חקלאים, שלהם חוות חקלאיות ואגודות פרטיות מספקות להם מים.
גם מנהל מחלקת זרעים ב"טנא-נגב"
צביקה בר, אגרונום, אחד מטובי אנשי המקצוע בחקלאות בישראל. כמעט חמש שנים ראש הוועדה החקלאית במועצה האזורית חוף אשקלון. בן 72. נשוי לצפרירה, גימלאית שהייתה עובדת סוציאלית. הם הורים לשלושה ילדים ועשרה נכדים. צביקה בר נולד בקיבוץ געתון בגליל המערבי, סמוך לנהריה. מתגורר עם משפחתו במושב כוכב מיכאל.
בר משמש גם מנהל מחלקת הזרעים של החברה לשיווק בוטנים (אגוזי אדמה) "טנא-נגב", המייצאת לאירופה דרך מועצת אגוזי אדמה. הוא גם אחראי על תחום השקדים בחברה, בטיפול ומיון השקדים.
