אנחנו ממשיכים בטיול בנגב, שנחשב ל"יחסית" שקט * יקב רמת נגב גדל ומחדש עם סדרת יינות נווה מדבר הוא סיבה טובה לבקר בקדש ברנע ואזור ניצנה * ביקור ביקב ובכרמים, חממות ירקות ותבלינים, חולות סמוך לכביש 10 וקו הגבול עם מצרים
חלוצים בקדש ברנע
בשנת 1979 התיישבו קבוצה קטנה של צעירים חדורי רוח חלוצית וביניהם בני הזוג נירה ואלון צדוק בנווה המדבר קסיימה (القصيمة), בחצי האי סיני. לאחר פינוי סיני הקימו הזוג צדוק עם שישה צעירים נוספים בלב השממה המדברית את מושב קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ במיקומו החדש, וזאת לאחר מספר שנים בישוב מעבר באותו אזור בואך ניצנה.
עם השנים, אלון צדוק סייע רבות להגדלת ההתיישבות באזור ניצנה, תודות לניסיונו הרב בתהליכים מול מנהל מקרקעי ישראל ובהכרת הפוטנציאל החקלאי על אדמת הנגב באזור, וכך הוקמו היישובים כמהין, באר מילכה ועזוז במרחבי הנגב סמוך לניצנה.
יקב קדש ברנע
אלון צדוק, חקלאי, צפה עוד בילדותו במושב גאולים שבשרון, כיצד אביו מגדל גפנים ועושה יין ומזקק ערק לצריכה המשפחתית. בגיל 40 קיבל אלון מרעייתו נירה מתנת יום הולדת מקורית – קורס יין ביקב שורק, ושם דבק בו החיידק של הכנת יין. הזוג צדוק החליט לנטוע כרם בחולות המקיפים את קדש ברנע, למרות כל המלעיזים שהתריעו מפני כשלון בגידול גפנים במדבר. וכך, כבר בשנת 2003, יקב קדש ברנע ייצר 15,000 בקבוקים של יין כשר שחלקו אף נמכר בארה"ב.
היקב וחלק מהכרמים נמצאים במושב קדש ברנע, ממש על כביש 10 וגבול ישראל מצרים, כאשר למעשה מדובר ביקב המדברי הראשון בענף היין הישראלי. בהמשך ניטעו עוד כרמים וכן ענבים משטחי כרמים של מגדלים אחרים בנגב, התווספו ליין של היקב המדברי קדש ברנע.
גידול ענבי יין ברמת נגב
כידוע, אופי היין מושפע מהטרואר (Terroir) – אזור הגידול של הכרמים והענבים שנבצרים בו והאדמה באותו אזור. גידול גפנים באקלים המדברי מאפשר לענבים הבשלה מהירה יותר ועל-ידי כך, שמירה טובה יותר על החומצה הטבעית שבענבים. כמו כן, השמש החזקה המאפיינת את רמת נגב, עוזרת לפרי לצבור סוכר וליצור טאנינים רכים יותר בענב, וכך מקבלים יינות רכים ונגישים יותר שמוכנים לשתייה מוקדם מהרגיל. הפרשי הטמפרטורות הקיצוניים שבמדבר, בין היום ללילה, כשבלילה כמובן הקור המדברי הוא קיצוני, מסייעים לגפנים להפיק את המיטב, כי ידוע שככל שהגפן מאותגרת יותר נקבל פרי איכותי יותר. כידוע, אזור רמת נגב יבש וכמעט ולא יורד בו גשם, מה שמאפשר למגדל והיינן שליטה מלאה בכמויות ועיתוי ההשקיה.
מיקב קדש ברנע ליקב רמת נגב
בשנת 2013 החליטו במשפחת צדוק ללכת צעד נוסף קדימה ולמתג מחדש את היקב הצומח ולחבר אותו לטרואר של רמת נגב גם בשם ולנטוש את השם יקב קדש ברנע. בביקור שערכתי ביקב באותה שנה ראינו את המהפכה שמחוללת המשפחה ביקב ובאזור הפורח. באותו סיור גם טעמנו את היינות בעיר הנבטית הסמוכה – שבטה, לצד גתות דריכת הענבים העתיקות והיקב של הנבטים. באותה שנה כבר נבצרו 80 טון, שהפיקו 70,000 בקבוקי יין. מאז נרכש ציוד וחביות נוספות, נטעו עוד כרמים והורחבו הסכמים עם מגדלים בנגב, על מנת להגיע לתפוקה של 500,000 בקבוקים בשנת 2024. לדברי אלון צדוק, הם מתכוונים להכפיל את הייצור בשנים הקרובות ע"י הגדלת שטחי הכרמים ורכישת מכלים נוספים לטובת נפח ייצור גדול כל כך.
היינות של יקב רמת נגב
היקב מייצר 5 סדרות יין, כל סדרה בעלת מאפיינים, עיצוב תוויות ורמת מחיר שונה:
* קדש ברנע: הסדרה הבסיסית מציע יינות צעירים, נגישים, פירותיים, קלילים. היינות זניים ובמחיר נגיש של 60 ₪.
* נווה מדבר: סדרת יינות לבנים ויין אדום אחד באיכות גבוהה יותר. האדום עולה 89 ₪, הלבן 75 ש"ח.
* רמון: סדרה ברמה גבוה יותר שמיוצרת מענבי פטי ורדו ומלבק, שגדלים בחלקות היקב על יד מצפה רמון. כל יין הוא סינגל ויניארד ((Single Viniard. הפטי ורדו ומלבק של רמת נגב שונה מהמוכר לנו בזנים אלה מאזורי גידול אחרים, תודות לטרואר הייחודי ולטיפוח של היינן, יוגב צדוק.
* אקסודוס: יין הדגל של היקב שזוכה להכרה בקרב אוהבי היין וגם בתחרויות יין, כמו TERRAVINO וגם זכה במדליית פלטינום בדקנטר (Decanter) עם ציון 97.
* יינות קינוח בסגנון פורט: יין שמתיישן בחביות עץ אלון במשך 30 חודשים. היין מועשר בתוספת ברנדי שמקפיצה את רמת האלכוהול שלו ומקבלים 18% אלכוהול. בסדרה זו יש גולדן פורט לבן מענבי גוורצרמינר, וסאותרן פורט אדום שעשוי 70% ענבי קברנה סובניון, 30% ענבי שיראז.
אם ברצונכם לבקר ביקב בימי השבוע ובתיאום מראש בלבד, סיור וטעימות בעלות סמלית וללא כיבוד. פרטים והזמנות באתר, בפייסבוק או בטל': 08-6555849.
סיור "דזרט ריידר" מדברי
כחלק מהביקור שלנו ביקב ובמושב, יצאנו לסיור רכוב על רכבי איזי ריידר, שהם כלי רכב תוצרת כחול לבן, כיפיים ושקטים, שלא משאירים עקבות שטח, לא משחית את הקרקע ולא פולט גזים מזהמים. יצאנו בטור ארוך מהיקב ונסענו לכרמים ושטחי החממות של המושב, משם המשכנו צפונה בין החולות עד מתחם פאוזה בקדש ברנע – מאהל בדואי מטופח ומסודר, עם מטבח קטן בחוץ, שולחנות, כסאות ונוף מדברי קסום. מעל המאהל משקיף פסל סביבתי של צבאים. לא התאפקתי ועליתי לנקודת התצפית המשקיפה מגבוה על המושב, המאהל וגבול מצריים הסמוך.
"דזרט ריידר" מציעים סיורי איזי ריידר במדבר. הסיורים מתאימים לכל המשפחה, כאשר את הילדים ניתן להרכיב מאחור. החל מגיל 16 ניתן לנהוג לבד. בסיורים ניתן לשלב משחקי 'ווטר טאג' – מלחמת מים מדברית וצוהלת. יש אפשרות גם לארגן ימי כיף לקבוצות חברים, אירועים, חברות וארגונים. כאמור, ניתן גם ללון במאהל שמצפון למושב ונגיש לכל רכב. פרטים והזמנות באתר, בפייסבוק או בטל': 055-5561375.
מה עוד עושים באזור ניצנה
מתיישבי חבל ניצנה ברמת נגב, פתחו במהלך השנים מייזמים ופעילויות רבות המחברות בין הטבע, הנוף ואף ההיסטוריה של האזור. להלן מגוון פעילויות למטיילים ומבקרים:
* דרור במדבר מציע פעילות מאתגרת של גלישת חולות בדיונה מהממת סמוך לשיבטה. אומרים שמי שלא התנסה בגלישת חולות לא יודע מהי התלהבות. פרטים אצל דרור במדבר בפייסבוק ובטל': 053-7892251.
* נועה ברנט, צלמת מוכשרת ואשת מדבר, מציעה סדנאות צילום בסמארטפון בחמוקי ניצנה ובאיזור. פרטים בטל': 052-3379031.
* חדר הפלאות בניצנה, הוא חדר בריחה אינטראקטיבי קסום שהתחיל מהזיכרונות של אבא ומתחבל למדבר. פרטים בדף הפייסבוק או לירון אלעד, בטל': 054-5325454.
* יקב דרייר ו-Negev Essence בבאר מילכה, יקב ומשק תבלינים אורגני, שמפיק שמנים אתריים מעשבים לא מרוססים. פרטים באתר או בטל': 054-7749323.
* חוות שירת המדבר בבאר מילכה, היא חווה של צמחי מרפא ותבלין המארחת סיור להכרת צמחי מרפא. פרטים בדף הפייסבוק ובטל': 052-7021650.
* איריס ברזאני עם סיורים מודרכים – סודות שבטה. איריס, מורת דרך ותושבת קדש ברנע, מציעה בין היתר סיור פילוסופי-תיאטרלי בעיר הנבטית העתיקה. פרטים בפייסבוק, באתר או בטל': 050-3016969.
* קפה עזוז כשמו כן הוא, נמצא בישוב עזוז ומציע תפריט של סלטים, מרקים, קרפ צרפתי ועוד. הכול ממצרכים טריים שמגדלים באזור. פרטים בפייסבוק café ezUz או בטל': 054-4226330.
אשלים – חשמל ואור
מה עוד אפשר לראות ברמת הנגב? כל מי שנוסע דרומה מבאר שבע לא יכול להתעלם מהאור הבוהק בראש מגדל, בכל שעות השמש הרבות שיש באזור. זהו סימן ההיכר של תחנת הכוח התרמו סולארית באשלים. תחנת הכוח אשלים, ממוקמת במרחק קצר אחרי צומת טללים על כביש 221, לכיוון גבול מצרים. בתחנה בנוי מגדל שמש עם האור הבוהק, שנמצא במרכזו של מתחם גדול עם אלפי משטחי מראות. המראות קולטות את קרני השמש ופולטות אותן לכיוון דוד שממוקם בראש המגדל. בדוד מים מתחממים ואלה משמשים את תהליך ייצור החשמל בתחנה.
מעבר להיותה אתר תעשייתי חיוני, קיימת תצפית תיירותית בקרבתה. מהתצפית ניתן לראות את מגדל השמש הבולט בנוף המדברי ונראה כאמור, למרחק, כאשר מי שבאזור לא יכול לפספס את האור הבוהק בראש המגדל. על מנת להגיע לתצפית, יש לשים ב-Waze את הכתובת: Solar power plants view point.
בין ניצנה לעזוז
בדרך לעזוז יש לנסוע מכפר הנוער ניצנה דרומה בעקבות השילוט לעזוז. חולפים על פני כפר הנוער ועוברים על פני שורת עמודים משני צידי הכביש, שהם פסל נתיב השלום של דני קרוון. בהמשך נמצא את הגן הלאומי ניצנה, שהוא אחת הערים הנבטיות בנגב והפחות מטוילת. בראש הגבעה נמצאו שרידי כנסיות ומבנים מהתקופה הביזנטית. גרם מדרגות מפואר עולה ממרגלות הגבעה לראשה. לקראת מלחמת העולם הראשונה בנה כאן הממשל העות'מאני עיירה ותחנת רכבת, ששרידיהם נותרו במקום.
2 ק"מ דרומית לצומת ניצנה, מסתעף כביש מנדטורי צר ומשובש לכיוון דרום-מערב, עם שלט הכוונה חום וגם שלט "זהירות – גבול לפניך, אין מעבר". אנחנו כמובן לא נגיע לגבול אבל ניסע בדרך המשובשת כ-2.5 ק"מ, עד רחבת חנייה בצד דרום של הדרך. כאן יש שלט הכוונה חום נוסף ומרחבת החנייה יש דרך הפונה דרומה (המשך הכביש מערבה לכיוון כביש 10 והגבול חסום, ולכן קשה לפספס את הפנייה דרומה), שעבירה לרכב SUV.
אחרי כ-400 מטרים מסתיימת דרך העפר ורואים את חמוקי ניצנה פנינה גיאולוגית קסומה וחבויה. חמוקי ניצנה הינם תופעת טבע מקסימה של משחק בין מים, רוח וסלעי קירטון. הסלעים הלבנים החלקלקים נוצרו בבלייה טבעית וכל סלע עגול ופתלתל בצורה ייחודית. חוזרים לתל ניצנה ופונים דרומה ומגיעים לצומת דרכים – צומת ניצנה. ממשיכים עוד כ-6 ק"מ ומגיעים לשני קרונות רכבת חלודים על סוללת מסילת רכבת עות'מאנית וזהו.
מצפור החוברות בניצנה
ציפורי החוברה הן מין בסכנת הכחדה עולמית, שהיתה נפוצה בעבר בנגב המערבי ובערבה. כיום יש מאות בודדות של חוברות שחיות, רובן באזור ניצנה. החוברה היא ככל הנראה מבעלי הכנף החמקמקים ביותר מפחד מבני האדם. הציפור (הזכר) ידוע בריקוד החוברה – מופע ראווה מרשים בטבע הישראלי שמגיע לשיאו בפברואר-מרץ. בריקוד הראוותני הזכרים מכריזים על הנחלה שלהם ומנסים לפתות את נקבות החוברה בעזרת מופע נוצות, ריצה וריקוד מרשימים.
מצפור החוברות בעזוז ממוקם בשני קרונות רכבת ישנים, שמוצבים על סוללת הרכבת העות'מנית לקסיימה (זוכרים את הישוב קדש ברנע שהיה בסיני?), שנבנתה בשנת 1916 בתקופת מלחמת העולם הראשונה וכמעט ולא הייתה בשימוש עקב תבוסת העות'מנים לבריטים. המצפור צופה אל המדבר בפתחת ונחל ניצנה, ומומלץ לבקר בבוקר או בשעות הערביים, אז יש סיכוי טוב לצפות בחוברות ושאר ציפורי האזור.
יש להמשיך עוד כ-4 ק"מ, עד הכניסה ליישוב עזוז ושם נפנה מערבה ואחר כך דרומה אל חורשת אקליפטוסים ואשלים מרשימה, שניטעה בידי בוגרי ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, שהועסקו בעבודות כפייה עבור הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה.
באר משה ובאר אהרון או חורשת עזוז (בארותיים) הן מתחם שהוא אתר טבע ואתר מורשת, שנמצא מערבית לישוב עזוז. חדי העין יבחינו במשטח הבטון של באר אהרון, כתובות חרוטות בעברית, שאותן כתבו חברי גרעיני ניסיונות ההתיישבות בעזוז בשנות ה-50 של המאה ה-20.
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine
