יד ביד 

איך מקבלים מספר בכלבו? איפה המכבסה? ביד מרדכי החליטו להקל על משפחות נקלטות בעניינים גדולים וקטנים באמצעות פרויקט "משפחה מלווה" לשנה 

בקיבוץ יד מרדכי לא משאירים את המשפחות הנקלטות לבד. יוזמה חדשה של ועדת קליטה דואגת לליווי של המשפחות שזה עתה התקבלו לחברות בפעילויות שונות לאורך השנה. לכל משפחה נקלטת הוצמדה "משפחה מלווה" מחברי הקיבוץ הוותיקים לעזור בהתאקלמות בקהילה. 

בדומה לקיבוצים נוספים, גם ביד מרדכי לא תמיד מתאפשר למועמדים להתגורר בקיבוץ טרם הקבלה לחברות. לאחר שוועדת הקבלה מסיימת את עבודתה, הכוללת ראיונות ומבחנים שונים, ולאחר שהתקבלו המועמדים לחברות ובמידה שניתן לאכלס את המשפחות בבתים, רק אז מגיעות המשפחות הנקלטות ונפגשות, לעיתים כמעט לראשונה בדבר הנקרא "קיבוץ". 

לעזור להשתלב 

"ועדת הקליטה, שבקרוב תשנה שמה ל'ועדת איקלום-שילוב', נמצאת תחת תחום 'צמיחה דמוגרפית'" מסבירה אורנית כהן (53), בת הקיבוץ שחזרה אליו לפני שבע שנים "אחרי סיבוב בחוץ", ומרכזת את הוועדה בשנתיים וחצי האחרונות. הכוונה היא לעזור לחברים החדשים להתאקלם, להשתלב, להרגיש שייכים ולהיות פעילים בקהילה אליה הצטרפו. "ביד מרדכי יש הרבה משפחות נקלטות, חלק בני קיבוץ שמכירים יותר, חלקן לא, חלקן בונות ביתן בהרחבה וחלקן רכשו בתים בתוך הקיבוץ. לא תמיד הנקלטים יודעים לאן הם מגיעים ומה זה קיבוץ ותפקידנו להנגיש את זה. אנחנו מצרפים אותם לוועדות, מציעים להם להיות שותפים בארגון החגים, להיות חלק מהקהילה". 

לריכוז הוועדה הצטרפה גיסלה ניב (40) שהתקבלה לחברות לפני שלוש שנים עם בעלה, בן הקיבוץ. "אנחנו כבר 20 שנה בקיבוץ" מספרת גיסלה מתוך החוויה האישית שלה "ולקח זמן עד שמצאו פתרון דיור עבורנו והתקבלנו לחברות. אחרי שהתקבלנו לחברות, מה שמלווה כמובן גם בחששות, הייתה גם הפתעה 'בזה זה נגמר? הייתה ההצבעה וזהו?' זה היה מוזר, היה לי חסר מה זה אומר עכשיו. אני חושבת על נקלטים חדשים שצריכים להבין איפה כל דבר נמצא, איפה המכבסה ואיך מקבלים מספר במרכול, זה יכול להיות דברים קטנים שמקלים על ההשתלבות".   

תיאום ציפיות 

גיסלה, בת כרמיה, שמעה ששם יש שנת קליטה "דומה לשנת מועמדות, אך זה בעצם אחרי הקבלה לחברות כך שכבר לא צריך 'להוכיח את עצמך'. התקבלת לקהילה שלנו ואנחנו בוחרים ללכת איתך יד ביד ולעזור לך להרגיש חלק". בקיבוץ בו היו גלי קליטה של 26 משפחות, 40 משפחות ו-22 משפחות נוספות היה נראה שזה הדבר הנכון לעשות. "זה חשוב גם מבחינת הנקלטים וגם מבחינת החברים הוותיקים. צריך לעשות תיאום ציפיות, גם לתת לנקלטים הרגשה שהם חלק מהקהילה וגם לתת לוותיקים את התחושה שרוצים להשתלב לתוכם".  

אורנית וגיסלה יזמו את הרעיון שתהיה שנת קליטה עבור המשפחות הנקלטות. "גם לפני זה עשינו אירועים לנקלטים, עכשיו פרשנו את כל האירועים לאורך שנה שלמה, בה אנחנו מנסים להקיף כמה שיותר דברים הקשורים לקיבוץ.  למשל, שבת של הכרות עם מקומות היסטוריים בקיבוץ – פסל מרדכי אנילביץ', הקומונה (מחסן הבגדים), בכל תחנה היה חבר ותיק שסיפר מה היה פעם. או ערב אליו הוזמנו הנקלטים וחברי הקיבוץ הוותיקים סיפרו על ההווי המקומי – שומרת הלילה, החינוך המשותף או זיכרונות ממלחמת השחרור".  

חבר מלווה 

חידוש נוסף שהוכנס השנה הוא "משפחה מלווה", "לכל משפחה נקלטת הצמדנו משפחה מלווה ותיקה" אומרת אורנית, "משפחה שהיא כתובת לשאלות, מקום להתארח לקפה, משפחה שיחד איתה נעים יותר להגיע לחגים ואירועים, להרגיש שייכות".   

"קראנו לזה 'משפחות מלוות' ולא 'מאמצות'" מוסיפה גיסלה "מתוך חשיבה שבכל שנה נרצה משפחות שילוו נקלטים ושהמשפחה המלווה תדע שהיא מחויבת לשנה ולא לתמיד, בתקווה שיווצרו חברויות בין המשפחות, אבל גם אם זה רק להתחלה, עד שמכירים אנשים נוספים, לתווך את הקיבוץ, אפילו להסביר בדיחות או סלנג מקומי. לעזור להתחבר".  

המשפחות המלוות נפגשו יחד עם ענת מרלא חפץ מהתנועה הקיבוצית "שעוזרת לנו בכל מה שאנחנו צריכים", קיבלו הדרכה וגם תיקים ממותגים שעיצבה מאיה שיפמן חברת הוועדה, מתוך כוונה ליצור גאוות יחידה על השבילים ולתת השראה לחברים נוספים. 

"יד מרדכי הוא קיבוץ מאוד פעיל, מאוד קיבוצי, מאוד שמו"צ, גם אם השתנה עם השנים – זה זורם בעורקים" אומרת גיסלה. "המשפחות שהתקבלו לחברות בקליטה האחרונה לא גרות יחד באותה שכונה והיה לנו חשוב לחבר ביניהם לעשות מהם 'גרעין'. הן בחרו לעצמן את השם 'גרעין שמש'. זה סוג של אתגר, לפעמים מורכב, והמטרה שלנו היא שתהיה קליטה טובה והשתלבות בקהילה".